נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > ואז ראיתי אותה...
27 ליוני 2008
ואז ראיתי אותה...
מערכת הגפן, 25/06/2008 - 07:48
יונתן לץ, חייל עייף בן כמעט 20 מזכרון יעקב, עולה על הרכבת בבאר-שבע בדרך הביתה. רגע, רגע, זה לא כל כך פשוט. תשמעו קטע
12:03. יום חמישי. תחנת הרכבת באר שבע-מרכז. בדרך הביתה.

השעמום שצפוי לי בדרך משתלט עליי. אני חייל בדרך לחופשה בבית. כל כך עייף, שאני לא מסוגל לישון. האייפוד מצפצף את צפצופיו האחרונים לפני שהוא נופל שדוד אל מול חוסר האנרגיה שלו. ככה זה עם אייפוד. כמה קל, פשוט כשנגמרת האנרגיה, ליפול ולהתמוטט. בלי ייסורים, בלי מחשבות מיותרות. ליפול.
השעמום שצפוי לי בדרך משתלט עליי. אני חייל בדרך לחופשה בבית. כל כך עייף, שאני לא מסוגל לישון. האייפוד מצפצף את צפצופיו האחרונים לפני שהוא נופל שדוד אל מול חוסר האנרגיה שלו. ככה זה עם אייפוד. כמה קל, פשוט כשנגמרת האנרגיה, ליפול ולהתמוטט. בלי ייסורים, בלי מחשבות מיותרות. ליפול.
חבל שאני לא אייפוד.

12:05. הרכבת תצא רק ב-וחצי. עד אז, אין לי מושג מה לעשות. משתגע בתוך עצמי. אוכל את עצמי. אני שונא שעמום. שונא.

12:07. הקרונות מתחילים להתמלא. בכל רביעיה סביב שולחן, כבר יושב לפחות בנאדם אחד. לאט לאט... 

ואז היא הגיעה


בחורה נכנסת לקרון, חולפת על פניי תוך כדי רפרוף לצדדים, בטח לבדוק את מה שכולם בודקים לשווא - אם השעה ככה וככה, איפה לא תהיה שמש? בצד ימין או שמאל? רגע, לאיזה כיוון נוסעים? ואיפה עכשיו? זה שלוש שעות נסיעה, לאן השמש תמשיך בשמים?
צריך להיות מחושבים.

מצד שני, מה זה משנה בכלל? הרי בסוף כולם תופסים את אותו מקום פנוי ראשון ליד החלון, העיקר להיות לבד בהתחלה. ראש קטן תקראו לזה? אני קורא לזה ישראלי. לא שיש משהו רע בזה. הבחורה התיישבה ברביעייה האחרונה ליד החלון. היא מוכרת לי, החלפנו מבטים כבר לפני רבע שעה בערך, בתחנה המרכזית. אבל לא חשבתי לגשת לדבר. אני לא כזה.

12:09. אני מקבל החלטה, אחרי התלבטויות רבות. לשבת לידה, ברביעייה שלה. רק צריך לחכות שיהיו יותר אנשים, שלא ייראה מוזר שאני מתיישב באותה רביעייה כשיש המון מקום פנוי. 

זה מסרס

אה כן, ואסור שעוד מישהו יישב לידה. לא אסור "אסור", אבל כאילו. זה מסרס. נו, מה אני אגיד?
אוי השעמום. כמה לחכות?

ואז הגיע הרגע. צריך לקום ולגשת אליה. אבל משום מקום מגיע הצליל הזה, הנעימה הלא-נעימה הזאת, היישר מזיכרוני בטירונות קרבית: הסטופר.

שלושה צפצופים קצרים - טו טו טו, להעברת המוד (mode) לסטופר בשעון. ואז צפצוף טיפה יותר ארוך - טוווו. והמספרים טסים כאילו אין מחר. 00:01:34. 00:03:54.

ואני יודע מה זה אומר. זה כבר קרה לי. זה הספירה קדימה, כאשר השניות מרמזות שלפני כמה שניות בלבד, עוד הייתי אני. אבל מתחילת הסטופר, מתחילת ההתלבטות מתי לקום. מרגע המחשבה על הפעולה, אני מתרחק מעצמי. מרגיש איך אני עוזב את עצמי. ההומור נעלם, המודעות עולה, ואיתה הביקורתיות.

מתבונן על עצמי מ...למעלה
12:24. מוריד אוזניה מאוזן ימין, מחייך ושואל "אפשר לשבת פה?". היא מחייכת גם ועונה "כן בטח", ומסדרת את עצמה תוך שאני מתיישב מולה, עם כיוון הנסיעה, ליד החלון.
יש. הצלחתי. אני כזה שפיץ. כזה גבר. אין אין עליי.


אני מביט על עצמי בקרון המתמלא מ...למעלה. חושב איך לעמוד, על מה להסתכל. מה הוא/אני לובש. החולצה בחוץ או לא. שטויות כביכול, שמזכירות לי, שרק לפני כמה שניות, הייתי אני, חייל משועמם, בצהריי היום, עייף, אבל לא מצליח להרדם. ושם מחכה לי מישהי, רק כמה מטרים ממני, אולי לשיחה נחמדה, שתעביר לי את הנסיעה, אולי ליותר. מי יודע?
אז איפה הייתי? 

12:09:46. כבר 46 שניות שאני לא אני. צריך שינוי בהחלטה. צפצוף של השהיית הסטופר. טו. אני שוב אני. לקום עכשיו? לא. אחכה ל- אממ נגיד - 12:22, ואם אף אחד לא יישב לידה, אני אשב. כן. החלטתי. הסטופר אופס. טו טו.

12:15...
12:18...
12:21...
12:21:57...

זמנים הם קודש. התרגשות, העברת מוד, מבט אחרון לצדדים, שאף אחד לא מתיישב חלילה ליידה והכל נראה בסדר, ויאללה.

יאללה, למה אני לא קם?

12:22:35. טו טו טו. טוווו. 00:01. 00:03. למה אני לא קם? אסור לי להתנתק מעצמי שוב, זה ייצא דפוק. או שאני בא אליה, או שאני בא אליה.
אני בא אליה.

12:24. מוריד אוזניה מאוזן ימין, מחייך ושואל "אפשר לשבת פה?". היא מחייכת גם ועונה "כן בטח", ומסדרת את עצמה תוך שאני מתיישב מולה, עם כיוון הנסיעה, ליד החלון.
יש. הצלחתי. אני כזה שפיץ. כזה גבר. אין אין עליי.

12:26. טו טו טו. טווו 00:01... 00:02... נו תשאל אותה כבר אם בא לה לשמוע גם!
אני שונא את עצמי.

טווווווווווווווווווווווווו
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור