נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > 120 שנות
29 ליוני 2007
120 שנות
סמי עלי , 29/06/2007 -
ביום חמישי האחרון התקיים כנס המחזורים הגדול של בית הספר ניל"י שחגג 120 שנים לקיומו. המפגש המרגש ליכד בוגרים מכל הדורות, שבאו לשמוח ביום חגו של בית הספר.
ביום חמישי ה-21.6.07 התקיים כנס הבוגרים לדורותיהם של בית הספר הממלכתי ניל"י. הכנס שהתכוננו אליו שבועות ארוכים, התקיים תחת הכותרת, "120 שנה בדרך החינוך".
מפגש הבוגרים מכל המחזורים כינס יחדיו, מבוגרים וצעירים, דורות של תלמידים לשעבר שלפעמים כללו סבתא אב ונכד – כולם בוגרי בית הספר.
 
לאחר המפגש המרגש, צעדו הבוגרים למגרש מכבי, להשתתף במופע החגיגי במעמד ראש המועצה המקומית, מר אלי אבוטבול. המשנה לראש הממשלה, והנשיא המיועד, מר שמעון פרס שהיה אמור להשתתף בכנס, לא נכח מסיבות הקשורות באבטחה. אולם הוא שיגר לנוכחים את דבריו על גבי סרטון שהוצג לקהל: "זכרון יעקב המיוחדת במינה מעלה אצלי זיכרונות טובים. ללמוד בבית ספר ניל"י ולידך יקבי היין. בית הספר הזה הוא אחד היסודות של מדינת ישראל, הוא בן 120, גילו כפול מגיל המדינה שהינה בת 60 שנה. אנחנו למדנו 60 שנה בבית הספר בזכרון יעקב לפני שהקמנו את המדינה, ולהיות מדינה בת 60 שנה. אני מודה גם למנהלת ששמה הולך לפניה, המחנכת ענת מורג, מורה בחסד חרטה בלב ובראש התלמידים את שלושת היסודות שהינם, אהבת האדם, המולדת והשייכות והמחויבות."
את המופע החגיגי הנחה דני רובס, ונשאו בו דברים ראש המועצה, אלי אבוטבול ומנהלת בית הספר ענת מורג אשר בירכו את הבוגרים ותושבי זכרון יעקב. אבוטבול גאה, על כך שהוא בוגר בית הספר, ושמח כי בכך לא קטע מורשת רבת שנים - כל האנשים שכיהנו כיו"ר המועצה המקומית, הינם בוגרי בית ספר ניל"י. הוא הודה לגברת לילי אלשטיין על תרומתה לכנס. 
המופע כלל רקע היסטורי על בית הספר שהוקרן באמצעות מצגת גדולה, ותועד במספר סיפורים של בוגרים ותיקים שסיימו בשנות הארבעים. המופע כלל גם פעילויות אומנותיות, בהשתתפות להקת "שקטק", מקהלת בית ספר ניל"י, חבורת הזמר "קולות זמרין" של המתנ"ס, מקהלת "מעיין" של מרכז המוזיקה במושבה, ולהקת המחול "פעמי זיכרון" של המתנ"ס.
 
אבל אין ספק שהחוויה המיוחדת היתה לפגוש בדורות שונים של בוגרים, ההתרגשות היתה ניכרת. הבוגרים דברו צחקו, סיפרו בהנאה רבה. יש כאלה, שלא היו כאן מזמן, שהתפעלו מהשינויים הפיזיים האדירים, שעברו על בית הספר. אחרים נפגשו עם חברים שלא ראו זה שנים רבות, חלקם באו ממקומות אחרים ואף מחו"ל רק כדי להשתתף בחוויה המיוחדת. מפגש הבוגרים התאפיין באווירה מדהימה, של התפעלות, געגועים ושמחת המפגש. שוחחנו עם כמה מהם.
 
 
רותם דובני ואור זלברשטיין, בוגרות מחזור 2005, התרגשו מהמפגש העצום שכלל בוגרים מכל הדורות והגילאים, והבינו שמדובר בבית ספר בעל ערך חינוכי אדיר ורב שנים: "זה ממש כיף ומרשים לראות את כל הבוגרים של בית הספר, את השורשים שלו. לשמוע את הסיפורים המיוחדים שהיו. וזה גורם לנו גם להתגעגע לבית הספר".
 
יוסף לייטנר, בוגר בית הספר, דור שלישי במושבה, סיים את לימודיו בבית הספר בשנת 1935 בגיל 14, הוא זוכר את הימים שלמדו עוד בבניין הראשון ששמש לבית הספר העממי במרכז המושבה, לפני הקמת בניין בית ספר ניל"י הנוכחי: "נולדתי בשנת 1921, למדתי בבית הספר העממי עד כיתה ו’, בית הספר כלל שמונה כיתות, למדנו, שפה עברית וערבית, חשבון ועוד נושאים. כבדנו אחד את השני, הכרנו את המשפחות לפי המאכלים שלהן, אהבתי מאד, ללכת לחתונות של תימנים. אהבתי מאוד את מורה הגיאוגרפיה והאסטרולוגיה, שהיה מוציא אותנו בלילה ומראה לנו את הדובה הגדולה והקטנה. מה שהיה אופייני גם בתקופתנו שהצעירים היו רבים ביניהם מי יכבוש ראשון את לב המורות והגננות שהגיעו ללמד בזיכרון, נלחמו ביניהם, וכל המורות והגננות שנכנסו לזיכרון יצאו נשואות.
אני זוכר מורה שלמד אותנו בשם שבבו שהיה עובד גם כפקיד בנק, בבנק ההלוואה והחיסכון. חצי משרה הוא עבד כפקיד בנק והחצי השני לימד אותנו ערבית. לאחר שסיימנו לימודים חלק מאתנו המשיך את לימודיו בבתי ספר תיכוניים מחוץ למושבה מפני שלא היה לנו בית ספר תיכון. חלק אחר נסעו לבירות ולבגדד היה זה עוד בזמן השלטון המנדטורי."
 
אורלי ניידרמן, נכדתו של המנהל המיתולוגי של בית הספר, זאב ניידרמן ז"ל, סיימה את לימודיה בבית הספר בשנת 1971, באה במיוחד להשתתף בכנס היא אמרה: "הכי אהבתי את המסורת של ליל הסדר שהייתה בבית הספר, כל התלמידים התאספו באולם בית הספר בליל הסדר בכל השנה, הדבר הזה השאיר חותם בלבי" .
 
מרדכי לב (מיקי), מחזור שנת 1960, הגיע מארצות הברית במיוחד כדי להשתתף בכנס, הוא וחברו יוסף רום ישבו יחדיו והעלו זכרונות: "בכנס הכיתתי שארגנו ביום שבת פגשתי חברים שלא ראיתי זה 47 שנים" אמר מרדכי לב, "לכנס הגיעו 30 מבני הכיתה, זה היה מרגש".
"למרדכי קראנו מיקי", פלש יוסף רום לשיחה, "הוא היה שובב רציני, תמיד התעסק עם בנות. בית הספר היה מין חממה משפחתית תמיד אהבנו אותו, אני זוכר אחד המורים שתמיד אמר שהמלחמה מנעה ממנו להיות רופא. מורה אחר שאנו זוכרים הוא זאב נון שלמד חשבון ואנגלית, היה מרביץ ומקלל".
מיקי הוסיף בצחוק שאת יום שישי בתקופת הגן הוא שנא מפני שביום שישי היו רגילים להשקות את הילדים שמן דגים שהוא לא אהב. בשביל שניהם היה המורה ברוך הרלינג דמות נערצת, ומודל לחיקוי.
"בשבילי להשתתף ביום הזה זו חוויה מרגשת", ציין לב, "באתי במיוחד מארצות הברית, והנה אני מעלה את הזיכרונות כאן בכיתה שלנו בין הכסאות לפני יותר מארבעים שנה".
 
 
דודי דשא, שגר היום בכפר ורדים גם הוא הגיע במיוחד לכנס הבוגרים, הוא בוגר מחזור פ"ט בשנת 1976, תלמיד כיתת המחוננים, הוא זוכר את המורה אלונה שוורץ, שהייתה מענישה אותו תמיד: "המורה אלונה שוורץ תמיד לאחר שהייתה אומרת לנו בוקר טוב מיד אמרה: "שלמה צא החוצה", ואחרי מספר דקות הייתי מצטרף אליו, כשמזכירים לנו את בית הספר ניל"י, ישר זוכרים איך נזרקנו מחוץ לכיתה, אני ושלמה היינו צמד חמד רע מאוד במובנים בלתי שגרתיים".              
 
 
מכביה שפירא, סיימה את הלימודים בבית הספר בכיתה ו’ בשנת 1945, בעיניה בית הספר היה מיוחד במינו היא סיפרה: "סדר הלימודים בבית הספר התחיל כל יום בתפילה ושירה, לא היה יום שלא קראנו בו פרק אדון עולם. יש לי הרבה זיכרונות נעימים, כבדנו את המורים והערכנו אותם כשנכנסו לכיתות עמדנו לכבודם. לאחר מכן הייתי גננת, התחתנתי ועברתי לגור בפתח תקווה. במשך 45 היה חלומי לחזור לזכרון יעקב. היא נשארה בנשמתי ובתוכי, חלומי התגשם וחזרתי לגור במושבה לפני 15 שנה, היום אני מכהנת כיו"ר ויצ’ו בזכרון, ועבדתי גם כן במוזיאון העלייה, בהדרכה והסברה."  
 
טל רוסו, סיים בשנת 1990, הסתובב בפרוזדור בית הספר כשהוא מנסה לאתר את תמונת המחזור של  כיתתו, שאלתיו מה אהבת לעשות בבית הספר חוץ מהלימודים? הגיב: "הייתי מגיע לבית הספר מוקדם לוקח את המפתחות של הכיתות מהשמש, ופותח את כל הדלתות. כשהייתה הפסקת חשמל בבית הספר, אז היו מודיעים לנו על סיום השיעור באמצעות פעמון ידני שהשמש צלצל בו, אני אהבתי לקחת ממנו את הפעמון". רוסו אף גילה לי סוד "כשלמדתי בבית הספר, קרעתי את הגדר ליד מגרש הכדורסל, זה היה קרע קטן. היום הסתובבתי ברחבי הבית ספר ושמתי לב שהקרע עודו שם".
 
אבי בכר, ממחזור 1978, אמר: "יום מדהים, ומיוחד בשבילי בייחוד כי פגשתי את המחנכת שלי אסתר שחר, שהיה מאוד כיף לפגוש אותה, בשבילנו הבית ספר היה מין חממה הרגשנו את החיבה והחום שלו. כשעברנו לתיכון, קבלנו הלם, והיום לומדת בבית הספר בתי נוי בכיתה ב’, תלמידה מצטיינת, ואני מקפיד שכל בניי ילמדו בבית ספר ניל"י".
 
 
 
בוקסה:
 
אלבום המחזורים
 
ספר חדש שיצא לאור לקראת, ציון 120 שנה להיווסדו של בית ספר ניל"י, בהוצאת "כרמים"-מרכז התיעוד והמידע של זכרון-יעקב, הספר שלקטו וערכו דוד בר יוסף ולירון גורפינקל, מספר על תולדות ביה"ס העממי מיום בנייתו בשנת 1887, דרך גלגוליו השונים, הקמת המבנה בו הוא שוכן היום (אליו עברו בשנת 1953) ועד היום. "אלבום המחזורים", שמו של הספר, מציין נקודות היסטוריות חשובות בתולדות ביה"ס, סיפורי מורים ומנהלים, סיפורי בוגרים צעירים וותיקים, פרוטוקולים של וועד המושבה בנוגע להתנהלות ביה"ס, תעודות ישנות, אירועים שהיו ואינם עוד, וכמובן תמונות נדירות וייחודיות מהמאה ה-19, תמונות מחזור של רוב המחזורים אשר סיימו את ביה"ס, תמונות הווי מהעבר וההווה, ועוד כהנה וכהנה. הספר יעמוד למכירה ביום חגו של ביה"ס ועלותו: 130 ₪.
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור