נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > "בתכזינה "
13 למאי 2008
"בתכזינה "
אתי טירם-צדוק , 13/05/2008 - 14:53
בחצר ביתו של שבח הלוי מגבעת עדה מתקבצים בלילות חמישי גברים לתפילה לימוד, וחברותא כמסורת העדה התימנית מימים ימימה.
שטיחים צבעוניים פרושים על הרצפה, מזרונים ועליהם כריות רקומות, נרגילות מרחשות, ועל שולחן נמוך ענפי עלי גת ירוקים ללעיסה – כך נראה חדר "הדיואן" בביתו של שבח הלוי בגבעת עדה. מסבים גברים בלבד, ולומדים תורה מידי יום חמישי. זהו מנהג "התכזינה" – מסע אל מורשת יהדות תימן שנמשכת עד היום. בתימן, ההתכנסות לצורך לימוד התורה התקיימה בכל ערב, כאן היא נשמרת, ליום אחד בשבוע.
שבח בחור כבן שלושים מספר איך זה התחיל: " כבר בילדותי אני זוכר את התכנסות "התכזינה", אבי הוא מורי(רב) עד עצם היום הזה. בעבר לימד אותנו הילדים, תורה, כעת כבר למעלה מעשר שנים שאני מקפיד לשמר מסורת זו, בביתי."

שימעה של החוויה אצל שבח, יצאה למרחוק, ודרכה "קנה" לו חברים רבים. כל ערב חמישי מגיעים חברים מכל קצוות הארץ, מביתר-עילית, ראש-העין, ירושלים, רחובות, רעננה וחברים שכנים מגבעת-עדה והישובים הסמוכים. על מזרוני ההסבה, על קפה או תה "בחוויאג’"(תבלין), אפשר למצוא באופן קבוע לועסים יחד עלי גת, את איסמאעיל מכפר-קרע, ואת סאלם, בחור בן 21 שעלה מתימן לפני 8 שנים בלבד.

איסמעיל, הוא ממש בן בית. חבר-"אח" מכפר-קרע נטמע בטבעיות, כאחד התימנים. "אני מכיר את שבח מעבודה משותפת במפעל בכפר גליקסון" מספר איסמאעיל "עבדנו 3 שנים יחד, והידידות נשארה "לפני חמש עשרה שנה הזמנתי את שבח ליום הולדתו של בני אז בן השנה, ושבח עזר לי בכל ההכנות לקראת המסיבה. מאז אנחנו אחים, מדברים כל יום טלפונית, בימי חגים מבקרים את המשפחות. נוצרו קשרים מאוד מיוחדים והבדל הרקע או הדת אינו מפריע. להיפך, בגיל 13 חגגתי בר-מצווה".

מה זאת אומרת בר-מצווה? אני נדהמת.
איסמעיל צוחק צחוק גדול, "מבסוט" מתגובתי: "לא ממש בר-מצווה כמו שחוגגים אצלכם, אבל דרשתי מהורי מסיבה גדולה." שבח מצטרף אל הצחוק הכללי ומוסיף: "בשבילי הוא ממש אח בלי מרכאות, אנחנו מכבדים ואוהבים איש את רעהו-אין יום שאינני יודע לאן הוא נוסע ומה מעשיו!"

איסמאעיל ממשיך, "אני מכיר את תושבי גבעת עדה,יש קשרים חברותיים בין תושבי קרע לגבעת-עדה לא מהיום, זה התחיל בקשרי עבודה ונמשך לאחר שעות עבודה. לחברות אמיצה עם שבח, למשל כשלפני ארבע שנים בניתי את ביתי ובשעת לילה מאוחרת הייתי חייב שופל, היה זה שבח שהגיע עם הכלי באחת לפנות בוקר."

מסאלם –תימני חינני, בחור צעיר, פאות מסולסלות בצדעיו. חייכן ובדחן לא קטן, היתה זו משימה לא קלה לדלות את סיפור חייו. סאלם ישוב בפינת הספה, בין קטעי שובבות של בדיחות וקטעי חיקוי מצליח להפנט אותנו היושבים על סיפורים מתימן-על המנהגים, על תיאורים מרתקים של חיי הקהילה בתימן. במבטא תימני חזק- בעברית ברורה מתובלת במשפטים בתימנית ושאר סילסולי חן וצחוק, הוא מספר:
"נולדתי בתימן בעיר ריידא ליד עיר הבירה צנעא, בן יחיד ועוד 5 אחיות."

משפחתו של סאלם הגיעה ארצה עם עוד כ-100 משפחות, המרוכזות היום ברחובות. בדרכם טסו מתימן לרומא, מרומא לירדן ורק לאחר מכן לישראל, חלק מהתימנים העדיפו לנדוד לארה"ב או ללונדון שם נקלטו על ידי קהילת סאטמר.

"אבי היה סוחר בשוק, עבד עם צורפים בעבודות אמנות. הבית שלנו היה גדול במיוחד 3 קומות ובכל קומה שישה חדרים." מפליג סאלם בזיכרונות העבר: אבא יצא לעבודה, אנחנו כילדים בשעות היום לומדים תורה אצל המורי, הנשים – אימי והכלות שגרו איתנו טורחות ומבשלות, כל יום היתה ארוחה טרייה, לא כמו בישראל מחממים במיקרו.." הוא צוחק..." היו 3 סוגי פיתות שאפו בטאבון "מסעד" בחצר, לא היו משחקים לילדים, היינו משתובבים בחצר הבית, הבנות ישבו עם אמן ולמדו לרקום, לבשל וגם יצאו לשאוב מים מהבאר, עבודות הבית היו בעיקר מוטלות על הנשים."

האב בכל משפחה היה ה"מלך" הרודן. כשהגיע האב מעבודתו היה החדר כבר מוכן וערוך עם המדעא (הנרגילה), האישה מכינה את הגחלים, והאוכל טרי טרי ומוכן. החיים היו טובים, וזכורה לי ילדות יפה חוץ מהלימוד אצל המורי.

מה קרה אצל ה"מורי"? אני תוהה.
סאלם: "כבר מגיל 4 נשלחנו "לחדר" אצל המורי, ילדים קטנים שישבו על מזרונים, ולמדו תורה. מי שהעז להפריע או לדבר היה "חוטף" מכות בהצלפת שוט. שוט עשוי מעור של חמור. הייתי חוזר הביתה ומראה לאימי צלקות על הגב...לפעמים היינו חוטפים כל הילדים כי המורי לא ידע ולא רצינו להלשין מי הפריע. "לילדים הבעייתיים היה שם המורי אבן קטנה שיאחזו אותה מתחת לסנטרם כך לא יכל הילד להניע את פניו ימינה או שמאלה...והתרכז בלימוד התורה, מסכן הילד שנפלה לו האבן." צוחק סאלם. "היה חוטף מכות ..."

סיפוריו של סאלם כאילו שייכים לעבר הרחוק, "נכון שלמדנו עם מספר זעום של ספרים וזו אחת הסיבות שילדים אשר למדו בחברותא מאותו ספר תורה יודעים לקרא אותיות בהיפוכם. בתימן אותיות הקודש העבריות היו רק למטרה של קדושה - כיבדנו את האותיות, כאן ראיתי שכותבים מילות "חול" לפרסומות ולא בקדושה...הייתי בהלם. גם המפגש עם בני משפחה וותיקים גרם לי להיות מופתע. לראות דודה מבוגרת ללא מטפחת ראש... (בתימן הנשים עטפו ראשן ברעלה כמו המוסלמיות) ובנות עם מכנסיים."

אבל זה איננו השוני היחיד במנהגים שחווה בין כאן ובין המקום בו נולד. בתימן חגגנו פעמיים את ליל הסדר, במשפחות גדולות ובתים גדולים שימש אחד החדרים כבית-כנסת-כך בביתינו.
המנהג המקובל היה לחתן נערה צעירה בת 14 עם גבר בן 40...מה עוד שאב הכלה היה מקבל "מוהר" בערך של חמש מאות דולר שנחשב להמון כסף."

בגלל סיבלן של הנערות בבית, וניצולן לעבודה פיזית היו מקרים לא מעטים של נערות אשר ברחו לבחורים בכפרים מוסלמים, בדרך כלל היה מקובל שהגבר מחזירה בפעם הראשונה והשניה למשפחתה. אם הצליחה לברוח בפעם השלישית נשארה לתמיד עם הגבר והתאסלמה."

הגברים שואפים עוד שאיפת נרגילה, ושותים עוד מן ה’קפה בחוויאג’, שבלעדיו הקפה איננו קפה.
סאלם ממשיך ומספר לנוכחים, עמם גם איסמאעיל המקשיב קשב רב על מנהגי תימן.
"התכזינה היתה בכל ערב, למדנו תורה כל הזמן לא כמו כאן, מדברים ואוכלים...בימי שבת ישבנו ב"דיואן",חדר מיוחד ל"תכזינה" ושרנו את שירי הרב שלום שבזי." גם ברחובות בה הוא מתגורר היום עורכים את "התכזינ" ביום שישי בצהריים.

החבר"ה בתכזינה מאושרים לשבת עם סאלם, ניכר כי הם מרעיפים עליו אהבה גדולה כמו לאח שחזר ממרחקים. אופיו החמים כובש. קשה לבלום את פרצי הצחוק שליווי שיחה עימו.

תהיתי איך הוא מרגיש עם הופעתו המסורתית ופאותיו המסולסלות?" מה הבעיה?" הוא צוחק ומראה לי כיצד הוא אוסף אותן לקוקו, כאשר הוא הולך לים" את רואה... כמו מדרגה זה יוצא..."

את החברותא הזאת עם החבר’ה הצעירים דור שלישי לעדה התימנית, עם שבח מכניס האורחים ומסביר הפנים, עם איסמאעיל החבר הקרוב מכפר קרע מכפר קרע, ועם סאלם לא רואים בכל "תכזינה".


אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור