נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > "כוכב הצפון" על בלימה...
6 למאי 2008
"כוכב הצפון" על בלימה...
מערכת הגפן, 06/05/2008 - 14:06
"מגזין המושבות" ממשיך את מסעו באזור להצגת "כתבות פרופיל" על היישובים ועל המושבות. הפעם הגיע ה"מגזין" לאזור המזרחי של ציר ואדי-ערה, ליישובים קציר-חריש. ההתרשמות מוצגת כאן בפניכם ב-1400 המילים הבאות:
צריך להודות שיש משהו מאוד ישראלי, משהו בעל צליל תנ"כי, משהו שמדיף ניחוחות ארץ-ישראלית מן השמות קציר-חריש.

הצירוף הלשוני הזה יוצר אצל שומעיו סוג של געגוע לימים רחוקים שבהם היתה ההתיישבות בארץ משהו נטול הקשרים פוליטיים, כאשר המתיישב של פעם טרם כונה "מתנחל" ועוד לא דאגו להפריד בין התנחלות לבין חלוציות והתיישבות...

אלא שדווקא משום כך צריך להקפיד ולציין שלא מדובר בהתיישבות מהזן המוכר כל-כך במילון הישראלי השגור בפי כל, כי בסופו של דבר קציר-חריש עלו על מפת ההתיישבות לפני 24 שנים בלבד.
בחודש מאי 1982 הוקמה קציר כיישוב קהילתי, ושימשה בזמנו כמצפה הדרומי ביותר של תכנית המצפים בגליל.

קציר נוסדה על-ידי גרעין התיישבות של התאחדות האיכרים בסיועה של המחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית, ותוכננה לחלוש על נחל עירון מרכס הר אמיר.

במקביל נוסד הקיבוץ חריש על-ידי "הקבוץ הארצי" ובסיוע הסוכנות היהודית. חריש הוקמה בשכנות לקיבוצי התנועה מענית, ברקאי ומצר, דרומית מערבית לקציר בפתח נחל עירון.

לימים הפכו שני היישובים הללו ל-"כוכב הצפוני" ב-"תכנית הכוכבים" שנרקמה ב-1992 ע"י הממשלה, במטרה לעבות את ההתיישבות היהודית לאורך קו-התפר.

במהלך השנים הללו התרחשו בארץ ובאזור אירועים שהשפיעו על קציר-חריש והביאו אותם לא אחת לסף קריסה עד כדי פירוק ונטישה של קיבוץ חריש ב-1993. אלא שבסופו של יום הצליח האזור להתגבר על הקשיים הרבים, ואף שקציר ידעה גם באחרונה משברים כאלה או אחרים, מדובר בנקודת ישוב שפניה לעתיד ומטרתה להפוך ליישוב העירוני הגדול בנחל עירון.

למיקומן של קציר-חריש יתרונות הגלומים בקרבה היחסית שלהן למרכזי התעסוקה. מרבית התושבים מוצאים את פרנסתם בחדרה, בפרדס-חנה, בעפולה ובמפרץ חיפה. אחרים נוסעים כ-15 דקות עד תחנת הרכבת של בנימינה ומשם מסתייעים ברכבת להגיע לגוש דן או לחיפה, וכביש-6 מקצר את הנסיעה ברכב פרטי לערים הגדולות. נראה, אפוא, שקציר-חריש מצאה את עצמה יונקת כוחות מעורקי התחבורה הללו כדי להמשיך ולהאחז בקרקע.

המועצה המקומית קציר-חריש (או בשמה הקודם "טל-עירון") כוננה ביולי 1992, ומשתרעת על פני 9000 דונמים עוצרי נשימה ובה כ-2000 תושבים. את המועצה המקומית מנהל יעקב אמור מאז נובמבר 2003, ומדובר בעשייה סיזיפית ומתמשכת של מי שעושה דרכו בדרך החתחתים הפוליטית, שבסגנון ישראלי אופייני לא כל כך יודעת לתמוך ו"לפרגן"...

מערכת החינוך של קציר-חריש כוללת בית ספר יסודי חדש ומודרני ובו 21 כיתות, ואותם מאכלסים כ-400 תלמידים מגיל הגן ועד לחטיבה הצעירה. בבית הספר יש מרכזי למידה מתקדמים, מגמות לימוד בתחומי הטבע, המדעים והאמנויות וכן מרכזי מחשבים, עברית ומתמטיקה. אולם כנסים והתעמלות מוקם צמוד לבית הספר ומשמש בשעות הערב מועדון נוסף לנוער ולפעילות הפנאי.

שלושה גני טרום-חובה פועלים במועצה ובהם כ-120 ילדים. גן החובה פועל בשילוב החטיבה הצעירה כחלק מבית הספר "קציר" במבנה נפרד ובו כ-50 ילדים.

מערך החינוך עוסק גם בהסעות תלמידים, שהרי תלמידי בתי הספר התיכוניים נקלטים מהיישוב במקומות שונים באזור ובכלל זה גם תלמידים הלומדים בבתי-ספר דתיים, עניין שדורש הפעלת מערכת הסעות.

ביישוב מתנהלים גם מעונות יום חדשים ומודרניים הקולטים פעוטות מגיל 3 חודשים במסגרת יום לימודים ארוך מ-07:00 ועד שעה 16:00, מה שמאפשר לאמהות לצאת לעבודה.

בקציר-חריש מופעלת גם מסגרת של "צהרונים" ובה כ-70 תלמידים הנקלטים בה משעת סיום הלימודים בבית הספר. הם זוכים לארוחות צהרים חמות, לארוחות קלות, לחדרי מנוחה ואף לסיוע בהכנת שעורי בית.

הנוער בקציר-חריש מופעל גם הוא על ידי מחלקת החינוך של המועצה, וזאת בנוסף לתנועת הנוער של "הצופים", במסגרתה פועלים כ-120 חניכים.

בשבוע שעבר נפתחה גם בריכת השחייה המשודרגת של קציר-חריש, ולצדה חדר כושר משוכלל וקפיטרייה המבטיחים קיץ עליז ומרתק למקום.

פרויקט נוסף שהופעל לאחרונה ע"י ראש המועצה הוא פרויקט "אשת חיל" בחסות "ג’וינט ישראל" ושדולת הנשים, בריכוזן של ליאת גורן לירון אלבז. בפרויקט ייחודי זה עוברות נשות היישובים הכשרה מקצועית בסיוע מט"י בתחומי המחשוב, ניהול מזון, מסעדנות וטיפול בילדים, ובקרוב אף צפויה פתיחתה של מסעדה קווקאזית במקום שתנוהל על ידי בוגרות הפרויקט...

במקביל למלאכת העשייה החינוכית-תרבותית שבקציר-חריש, נרקמות לאחרונה תכניות רבות לקראת אירוע השיא של היישובים: "פסטיבל הפולקלור הבינלאומי ה-21" שיתקיים זו הפעם השלישית בקציר.

מדובר בהופעתם של כ-200 רקדנים מ-8 מדינות ובהן רוסיה, מכסיקו, ברזיל, מקדוניה, חוף-הנשהב, צ’כיה, סרביה וסלובקיה. האירוע, שממרכז סביבו התעניינות רבה, יתקיים ביום חמישי, י’ תמוז תשס"ו, 06 ביולי, החל מהשעה 17:30 בחורשת הזיתים, ושם גם יתקיים יריד אמנים שבו יציגו אמנים מקומיים את יצירותיהם. אין ספק שמדובר באירוע הגורם לתושבי קציר-חריש ולמחלקת התרבות של המועצה המקומית האמונה על הפקתו התרגשות רבה, בעיקר משום המשמעות הסמלית של קיומו דווקא כאן ובעת הזאת.

מי שמתגורר ביישובים ותיקים באזור, לא כל כך יכול להבין את הכמיהה הטבעית של תושבים במקומות כמו קציר-חריש לזכות במנה של הכרה והערכה. מדובר באוכלוסייה שבמידה רבה מאוד רואה את עצמה באופן טבעי עוסקת בסוג של חלוציות התיישבותית. מכאן הרגישות האנושית להכרה לא רק במפעלם ההתיישבותי אלא גם בסמליות הכרוכה בכך, דווקא כאשר המדינה שבין גדרה-לחדרה משמיעה קולות של מיאוס מכל מה שנודף ממנו ריח ציוני.

יעקב אמור, ראש המועצה המקומית, קיים לא מכבר סיבוב הופעות בקהילות בארה"ב במטרה כפולה ואף משולשת: להתרים כספים לקידום פרויקטים ביישוב, לשכנע יהודים לעלות ארצה ולהשקיע במקום ובה בעת לשמש שגריר של מדינת ישראל לכל עניין ונושא העשוי להסביר עמדות ומדיניות ואף לפרוט על מיתרי הרגש היהודי.

מידת ההצלחה של יעקב אמור כבר הוכיחה את עצמה, לפחות חלקית, בקשרים שרקם בארה"ב עם מנהיגי הקהילות היהודיות ועם בעלי השפעה אמריקנים, ואולי אף בהתרמה שתזרים כספים ליישוב. אך דווקא בנקודה הזאת נחשף העצב הרגיש של קציר-חריש: מחסור בתושבים.

הצעות מפתות לרכישת המגרשים לבנייה על שטח של מחצית הדונם בפחות מ-60 אלף דולר (!) טרם ייצרו פקקי תנועה בוואדי-ערה, ועוד לא ניכרה הסתערות רבתי על הפתוי הנדל"ני הזה.

הסיבה לכך לא נעוצה כלל בקציר-חריש, אלא באווירה השוררת בישראל של קיץ 2006 ולפיה שולטת אי-וודאות מוחלטת בכל הקשור לכל סוגי ההתיישבות.

נכון אמנם, שקציר-חריש מצויים בתחומי "הקו-הירוק", ונכון גם שבחזון העתיד הרחוק מדובר בהקמת העיר הגדולה ביותר בנחל עירון, ונכון גם נכון הדבר שקציר-חריש טומנות בחובן פוטנציאל איכותי נדיר שעשוי להזניק אותן לפסגות התחומי הדיור, התרבות, איכות החיים ואולי גם התעשייה המתקדמת. אלא שבינתיים נוצר בישראל אקלים המאיים על כל סוג של התיישבות חדרה, גם אם הוא מצוי בתחומי הגבול הבינלאומי.

אחרי הנסיגה מגוש-קטיף, על רקע פינוי המאחזים ולפני התכנית של אולמרט ל"התכנסות" על כל השלכותיה, קשה מאוד להאשים מישהו מתושבי הארץ שיטיל ספק בהצהרות פוליטיות המבטיחות עתיד כלשהו גם ליישובים הנושקים ל"קו-הירוק" מצדו המערבי...

הספקנות הזאת מחלחלת היטב לרבדי האוכלוסייה העשויה לגלם פוטנציאל התיישבותי מבטיח בקציר-חריש, ומכאן מספרם הגדול של המגרשים שעומדים וממתינים לרוכשים מכל קצווי הארץ.

לא מכבר נשמעו קולות מבטיחים ומעודדים מכיוון ארגנטינה נוכח האפשרות לפיה ישטוף את הארץ גל של עולים חדשים משם.

בקציר-חריש הזדרזו להכשיר מבנים ומקומות לקליטת העלייה מארגנטינה, אלא שעד מהרה נחלו גם שם אכזבה מרה נוכח ההבטחה שהפכה לזרזיף, ומכאן הזהירות המופלגת שנוקטים בקציר-חריש באשר לתחזיות בדבר הגדלת מספר המתיישבים מהארץ ומהעולם...

אלא שצריך גם לנסות ולבחון את אשר עשוי להתחולל בחבל ארץ קסום זה בעתיד.

קציר-חריש עומדת כרגע בצומת שיכריע את גורלה בעתיד הרחוק יותר, אך מדובר בצומת דרכים שאינו מצוי בשליטתה: היישובים הללו עשויים לפרוח, להתפתח, לממש את חזון הקמת העיר הגדולה בנחל עירון ולתת מענה נדרש והולם לעיבוי ההתיישבות היהודית בשולי ואדי-ערה, ובכך להפוך, במידה רבה, לסוג של כרמיאל או אריאל.

התשתית להרחבה משמעותית קיימת, אין בעיה בוערת של עתודות קרקע, המרחק מעטיני הכלכלה וממרכזי קבלת ההחלטות אינו כה גדול ובעצם יש לקציר-חריש את כל הכלים (והרצון) להתפתח ולהיות ישוב גדול בעל אוריינטציה טכנולוגית ותרבותית גם יחד.

התנאי לכך מצוי, כמובן, במקומות אחרים בראשם במערכת קבלת ההחלטות הפוליטיות במדינה: ככל שידברו יותר על התכנסויות, נסיגות והפרדות שאינם אלא מילים נרדפות לבריחה המונית מחבלי הארץ הזאת - כך יגדל הסיכון לעתידה של קציר-חריש.

בינתיים יהנו תושבי קציר-חריש מ"פסטיבל הפולקלור הבינלאומי" שיתקיים בחורשת הזיתים, מקיץ חם בבריכת השחייה המשודרגת, מנוף מדהים עוצר הנשימה הנשקף ממקום מושבם לרבע רוחות השמיים, ואולי גם מן הצפייה הדרוכה שבחסדי שמיים ימצאו עצמם מהר מאוד מקימים את עירם...

עוד משהו על קציר-חריש

שנת עליה לקרקע: 1982
כינון המועצה המקומית: 1992
שטח שיפוט: כ-9000 דונם
מספר תושבים: 2,200
מספר תלמידים: 400
ראש המועצה: יעקב אמור
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור