נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > "תוכנית ההתכנסות" של בנימינה / גבעת-עדה
4 למאי 2008
"תוכנית ההתכנסות" של בנימינה / גבעת-עדה
מערכת הגפן, 04/05/2008 - 16:22
במסגרת כתבות ה"פרופיל" על ישובי האזור ולאחר פרסום דיוקנאותיהם של פרדס-חנה /כרכור וחוף-הכרמל, הגענו השבוע לבנימינה /גבעת-עדה.ההתרשמות מפורטת לפניכם ב-1400 המילים הבאות:
דומה היא, לפחות בחלקה, לגלויה ישנה ודהויה ובה מונצחת פיסת קרקע של ארץ-ישראל הישנה והטובה. בתים נמוכי קומה בחצרות שהיו פעם משקים חקלאיים, מוקפת כמעט מכל עבריה שדות, מטעים, כרמים והמון ירק בר, נטועה בטבורו של אחד האזורים המלבלבים שיוותרו כאן לפליטה וחובקת בעוז ובאהבה סמלים בעלי משמעות הסטורית מתחילת המאה הקודמת ואפילו גאה בשורה ארכה של מפורסמים שנולדו וגדלו בה והטביעו חותמם על תולדות הארץ הזאת.

אפשר היה אולי להסתפק בתיאור הציורי הזה כדי לסכם את ההתרשמות מבנימינה וגבעת-עדה ולהפליג למחוזות נוסטלגים מימים עברו אלא שהמציאות מקלקלת במידה לא מבוטלת את הפסטורליה הזאת.

קשה למצוא את קצה החוט שנארג סביב "קלקולו" של הישוב הזה שתקוע איכשהו בין זכרון-יעקב בצפון, פרדס-חנה בדרום ואור-עקיבא במערב ולכן כדאי אולי להתחיל לפרום את הלבוש המודרני של המושבה הוותיקה והשקטה דווקא בנקודת הזמן שמבשרת איכשהו את תחילתו של השבר. באחת מגחמותיו הלוליאניות של ה-"ביבי" הגה האיש הזה רעיון שנועד לצמצם עלויות, לחסוך הוצאות וליצוק תוכן אמיתי בסיסמאותיו החלולות וכך נולד רעיון איחוד הרשויות המקומיות.

דובר תחילה על יותר מ-130 רשויות שעל פי מישנת ה – "ביבי" יתאחדו ויביאו לחסכון עצום בהוצאות, הודות לביטול מחצית מן המנגנונים המפעילים אותם אבל עד מהרה התכווצה הרשימה בשל לחצים שונים שהופעלו על האוצר ובעיקר על ידיד פעילי "הליכוד" ובסופו של יום נותרו רק ישובים בודדים שאוחדו ובהם בנימינה וגבעת-עדה השכנה ממזרח.

לא עזרו המחאות ולא הסתייעה בידי המתנגדים העובדה המדובר בשני ישובים מרוחקים זה מזה.
האיחוד הפך עובדה גמורה ואם תשאלו את התושבים יעידו רובם ככולם כי שני הישובים גם יחד הפסידו: בגבעת-עדה נוצרה התחושה כאילו נבלעה מושבתם הקטנה בבנימינה ואילו שם טוענים כי מאז האיחוד גדלו וגברו הקשיים שהיו מנת חלקם ממילא עד למעשה האיחוד.

לאיחוד המנהלי בין שני הישובים היו גם בטויים רגשיים כמו למשל קושי בהחלטתו של אריה זיתוני, ראש-המועצה-המקומית-המאוחדת, היכן להתייצב בעת עריכת טקסים ממלכתיים (כמו ביום הזכרון למשל) ואיך אפשר לצפות מילדים ובני נוער שנולדו וגדלו בגבעת-עדה לשנות כוון ולהזדהות עם ישוב אחא ועוד כהנה וכהנה.

אגב, תושבי גבעת-עדה טוענים כי האיחוד גם לא שיפר במאומה את איכות חייהם ואת השרותים המוניציפליים שהיו מנת חלקם קודם לכן ויתכן שרק בעוד שנתיים או יותר אפשר יהיה לבחון באמות מידה מדוייקות את התוצאה האמיתית.

מעשה האיחוד הכפוי בין בנימינה לגבעת-עדה משמש כאמור רק מרכיב אחד בפסיפס המשונה שנוצר בשנים האחרונות ואשר מאיים על בנימינה.

המרכיב השני נבחן בהפיכתה של המושבה השקטה סוג של "תחנה-מרכזית" בעורק התחבורה החוצה אותה ומפעם 20 שעות ביממה על ידי רכבת ישראל.

תחנת הרכבת בבנימינה הפכה מהר מאוד להיות העמוסה ביותר בין חיפה לת"א.
חרף כל השיפוצים שנעשו בתחנה, הפך המקום לא רק סיוט לאלפי המשתמשים בה יום יום אלא גם לצומת מסוכן שכבר גבה מחיר דמים יקר.

העומס הבלתי נסבל של מכוניות המגיעות לתחנת בנימינה משעות הבוקר המוקדמות הפך את החניה במקום למעשה בלתי אפשרי ושיירות ארוכות חונות לאורך הכביש בואכה צומת גבעת-עדה במקביל למכוניות החונות בתוך השכונות הקרובות לתחנה והופכות חיי התושבים לסיוט.

לכל אלה צריך כמובן להוסיף את התאונות הקטלניות שהארעו במחום הרכבת ואשר הוציאו את התושבים משלוותם להפגנות מחאה שעד כה לא הביאו אלא לבטויי הבנה והשתתפות בצער מצד נציגי משרד התחבורה והרכבת.

נוכח הסכנה הטמונה במקום הוגים עכשיו במשרדי הממשלה תוכנית שתביא אולי בעקבותיה לחלוקת בנימינה לשני חלקים (מערב ומזרח), תעמיס עוד יותר את ציר התנועה הפקוק שחוצה את הישוב ולא זו בלבד שלא תפתור את הבעיה אלא אולי אף תחמיר אותה.

על גשר מעל למסילת הרכבת או לחילופין מנהרה תת-קרקעית אין על מה לדבר...בגלל המחירים הגבוהים מאוד בזכרון-יעקב ונוכח קצת הבניה המואץ בה והפיכתה בקרוב לעיר, הפכה בנימינה אטרקטיבית מאוד לישראלים מגוש דן וערים אחרות המבקשים לממש משהו מן "החלום הישראלי" המצוי בדמות בית-קרקע ופיסת דשא. מכאן גבר העניין בבנימינה ועד מהרה צמחו להן שכונות חדשות, בעיקר לכוון מערב ובהן עשרות קוטג’ים ששינו את האיזון העדין שאפיין את בנימינה כמושבה חקלאית של פעם.

ההגירה החדשה למושבה הקטנה ייצרה עומסים גדולים על התשתית ועל כוחה של הרשות המקומית להתמודד עם המסה החדשה. קצב הגידול המהיר, במיוחד לאורכו המערבי של מסילת-הברזל הציב בפני המועצה המקומית אתגרים חדשים והדבר בא לידי בטוי בגידול משמעותי במספר התלמידים בגני הילדים ובבית-הספר, כמו גם בצורך הגדל והולך להעניק שרותים נרחבים יותר לאוכלוסיה החדשה.

בנקודה זאת אסור כמובן לשכוח כי בנימינה נדרשה אך לפני כשנתיים ימים לבצוע "תוכנית הבראה" נוכח הגרעון הכספי שהיה מנת חלקה וראש המועצה המקומית אריה זיתוני נדרש לבצע לשם כך תרגילי לוליינות תקציביים כדי להרוות את צמאונו של האוצר ולהותיר טיפה בבאר המקומית שלו...לבנימינה שני אזורי תעשיה: האחד מצוי סמוך לתחנת הרכבת והשני מול "קרית החינוך אורט השומרון". בשני המקרים מדובר במתחמים המעסיקים כמה עשרות עובדים, בתי מלאכה, מפעלים קטנים ובסמוך לאחד מהם גם אולמות ארועים.

מי שבוחן את מחציתה המלאה של הכוס מתנחם בעובדה שמדובר בשני אזורי תעסוקה לא מבוטלים ומי שבוחן דווקא את המחצית הריקה של אותה כוס יגלה עד מהרה שלא מדובר בתעשייה אלקטרונית מתוחכמת ובמטיחה.

לבנימינה (וגבעת-עדה כמובן...) אין מרכז מסחרי המסוגל לעמוד בצרכי האוכלוסיה הגדלה של הישוב.
מדובר בשורה קצרה של עסקים וחנויות, שריד משנות ה-60 שמספק לתושבים "לחם וחלב" ואולי גם מוצרים צריכה בסיסיים ושרותי בנק, דואר וכדומה אבל לפחות בשלב הזה יכולה בנימינה להתהדר בעובדה לפיה אין בה אף לא "בניון" אחד לרפואה!

דווקא העניין הזה מאפיין את התהליך בו מצויה המושבה בקיץ 2005: שמירה נואשת על צביון כפרי חקלאי מחד גיסא ולחצים כבדים ומשמעותיים לצאת מתוך "חגורת הצניעות" המיושנת ולפרוץ למאה הבאה מאידך גיסא.

המאבק הזה, למגינת ליבם של וותיקי בנימינה וחקלאיה, אבוד מראש ועוד נגיע לכך בהמשך...
לבנימינה יש יקב מקומי ויש שכונה של אנשי בית"ר ויש את "מבצר שוני" (ז’בוטינסקי משותף לשניהם) ויש סוג של טיילת נחמדה ואפילו מחצבה שפערה בצפרניה פצעים בהר הירוק וכמון את "קרית החינוך אורט השומרון" שמצויה בתחום השיפוט שלה (ובכלל זה את "צומת אורט" המסוכן ביותר מבין הצמתים באזור) ואפילו קבוצת כדורסל (בית"ר בנימינה) "שעשתה קולות" של מי שעשויה לשרוד בליגה הלאומית עד שנשרה ויש בה בתים ואתרים מיוחדים במינם של אנשים שנולדו וגדלו בה והיו למפורסמים שהטביעו חותמם על המדינה כולה ויש בה גם נציגות של הכת-הגרמנית מזכרון-יעקב ויש בה מאות אומנים ויוצרים הכמהים לבמה ולמרות שאין בה קולנוע או תאטרון או אודיטוריום, יש בה מתנ"ס פעיל ושוקק אבל כל הדברים הללו, כולם, אינם אלא בחזקת ציוני-דרך באשר לאתמול.

מי שמבקש לראות את בנימינה/גבעת-עדה בעתיד צריך מן הסתם להתייחס לשתי תמונות נוספות המרכיבות את הגלויה מהמקומית שזוהרה הפסטורלי כבר הוער זה מזמן: השפעתו של קטע כביש-6 על האגף המזרחי של הישוב והעובדה שבין בנימינה לבין גבעת-עדה אין בשלב זה אלא מרחב של שדות וכרמים.

כביש – 6 כפי הנראה לא כל כך ישפיע ל עתיד בנימינה/גבעת-עדה, כפי שלא השפיע על ישובים קטנים אחרים בקרבתם הוא עובר (למעט אולי הסתת נתיבו בגין גלויי עצמות וקברים).

כל הדיבורים בדבר הקמת חניונים ומרכזי מסחר ואגמים מלאכותיים לאורך הכביש הזה אינם אלא פרי דמיון מופלג כך שנותר רק להתייחס למרחב החקלאי שנותר עדיין לפליטה וגם כאן נראה שאין בשורות מרנינות.

בראיה לטווח רחוק ועל בסיס התהליכים שכבר התרחשו בארץ כולה וגם באזור, החקלאות הישראלית מצויה כבר מזמן בשלב מתקדם של "תוכנית התכנסות".

התהליך הזה לא יפסח על אזור בנימינה/גבעת-עדה ולא ירחק היום עד שבהדרגה יופשרו יותר ויותר קרקעות חקלאיות לכוון מזרח לאפשר בנעה גדלה והולכת של קוטג’ים (במקרה הטוב).
לא צריך דמיון פרוע כדי לראות כיצד תתממש בעוד 20 שנה תחזיתו של ה – "ביבי" ורצף אורבני בנוי לתלפיות יחבר בין גבעת-עדה לבין בנימינה. בתוך המתחם הענק הזה יוקמו שכונות חדשות ובתוכן מרכזים מסחריים חדשים ומודרניים ואף על פי שלקורא שורות אלא נראה אולי התסריט כמדע בדיוני, ברור לכל מי שבקיא קצת בתהליכים כי זה הכוון ואין בלתו.

עד שהתחזית הזאת תתממש במלואה תמשיך בנימינה להתפתל סביב הנסיון שלה להאחז בעברה ובמכמינה המיוחדים במקביל למאמץ שהיא משקיעה להתמודד עם פיתוחה המואץ.

ממש כמו ב"תוכנית ההתכנסות" של יקירה אהוד אולמטר, נזהרים בבנימינה לא לדבר בקול רם על "גבולות הקבע" שלה אף על פי שברור לכולם שהם מצויים כבר על המפה...

פרופיל בנימינה/גבעת עדה

בנימינה נוסדה בשנת – 1918

גבעת-עדה נוסדה בשנת – 1903

המושבות אוחדו בשנת – 2004

בנימינה הוכרזה מועצה מקומית בשנה – 1950

ראש המועצה המאוחדת – אריה זיתוני



אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור