נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > תשוקה
20 לספטמבר 2007
תשוקה
מיכל אמדור, 20/09/2007 -
השבוע פגשתי את דניאלה, בעיר הגדולה אליה נדדנו בעקבות עבודתי החדשה. חלפו למעלה משני עשורים מאז ראיתיה לאחרונה, ובכל העת הארוכה הזו לא שמעתי ממנה ולא עליה דבר.
"רונה ויאיר חגגו השבוע את יום הנשואים השלישיים שלהם, והם כל כך אוהבים," ספרה לי על כוס קפה ומאפה, עת ישבנו במסעדה בבוקר שטוף שמש.
את רונה פגשתי לראשונה בשנת 1983. שנה קודם לכן, הגעתי לישוב בו התגוררה, בעקבות משרת ניהול אותה קבלתי. אחיינה גל, בן אחותה, למד בכיתה בה למדה בתי. שניהם במועמד של תלמידים חדשים שהצטרפו לכיתה ג’, אנחנו בשל מעבר דירה, והם שבו לישוב אחרי שהות של שנתיים באנגליה, בשל עבודת האב.
שש שנים ניהלתי את הפרויקט ביישוב, ואח"כ נדדנו לעיר הגדולה בעקבות עבודתי החדשה.
הוריהן של רונה ודניאלה, שעייפו מהחזקת המשק, מכרו את הפרות שגודלו בחצר ביתן, ובמקום רפת חלקו את השטח בין שתי הבנות. דניאלה כבר היתה נשואה ואם לבן ולבת, ורונה עדיין רווקה, וכל אחת בנתה בית לפי טעמה וצרכיה.
רונה כמוני היתה בת 32, כשנפגשנו לראשונה, במסיבת יום ההולדת המשותפת לבתי ולגל בני ה-8, אשר התקיימה בחצר הבית של דניאלה. באותה עת כבר היתה נשואה ליאיר בן גילה, מזה שמונה שנים, מתוך החלטה משותפת שלא יהיו ילדים בזוגיות שלהם.
טרם פגשה את יאיר נשאה רונה בתפקיד בכיר בחברה לפתוח אמצעים טכנולוגיים, בה היתה שותפה עסקית, ואת כל תעצומות הנפש השקיעה בעבודה בהתמסרות ובסיפוק רב.
תריסר שעות ביום, וכל סוף שבוע שני- בו היתה הנסיעה העסקית לחו"ל, הוקדשו לעבודה. פעמיים בשבוע השתתפה באירועי תרבות של פתיחת תערוכות, מפגשי תיאטרון, מוזיקה ומחול.
העבודה העשירה את עולמה וספקה את מרבית צרכיה, פרט לתשוקה מינית, והיא כה חשקה לפגוש בגבר, שכל תפקידו בחייה יהיה לענג את גופה. היא לא רצתה בשותף לשיחות נפש. לא למישהו שיקשיב לה או שהיא תקשיב לו, היא לא רצתה בשותף בלויים מחוץ לשעות העבודה. כל שרצתה הוא לחזור הביתה אל גבר, שיענג את גופה.
יאיר היה הגבר היחיד בביתה, בגופה ובמיטתה. ורונה היתה האשה היחידה, בגופו ובמיטתו.
בנסיעת בוקר, על אם הדרך, מבית לפגישה עסקית רבת משתתפים, אותה אמורה היתה לנהל, מחוץ למקום עבודתה הקבוע, חלה תקלה במכוניתה.
מרחוק ראתה שלט המכריז על מוסך, ואליו צעדה.
היא פנתה אל הבחור הצעיר בסרבל העבודה, שרכן על מכסה מנוע ובקשה את עזרתו, והוא בחיוך כובש לב הבטיח לטפל בבעיה, עד לסיום הפגישה שלה, ואף הציע להסיעה ברכבו ליעד אליו בקשה להגיע. היא נעתרה.
"פגשתי את האיש שאנשא לו בקרוב", הכריזה בנחישות רבה בכניסתה למשרד. כולם רצו לדעת, אם גם האיש יודע על כך.
"הוא ידע הערב, אם כי יש לי תחושה, שגם הוא כבר הודיע על כך לחבריו" השיבה.
בתום שעות הישיבה חזרה במונית אל המוסך לאסוף את מכוניתה, שחכתה לה מתוקנת ונקייה, כפי שיאיר הבטיח לה. היא הציעה לו להצטרף אליה לארוחת לילה במסעדה, בה היא נוהגת לאכול בטרם שובה לביתה, והוא נעתר מיידית, כבר בבוקר חש, כי פגש את אהבת חייו, אבל לא העז לחשוב ברצינות על אפשרות חיבור ביניהם, בתנאים של פערים כה עצומים.
בפגישה הראשונה ספרה לו על עצמה, על עבודתה התובענית ועל התמסרותה לה מתוך בחירה וספוק רב.
והוא רק הקשיב, כמעט לא דיבר. בפגישות הבאות ספרה לו על ביתה, שהוא מבצרה. היא אינה נוהגת לארח בו, ואינה נוהגת להתארח בביתם של אחרים. זו פינת השקט שלה, וכך היא גם רוצה שתישאר, ועל כן היא לא מעוניינת בילדים במסגרת הזוגיות שלה. היא אינה מבקשת ממנו להיות חלק מהעבודה שלה, ולא היא -להיות חלק מהעבודה שלו. היא אינה מבקשת ממנו להיות שותף לבלויים שלה, או להיות חלק מהבלויים שלו.
 
הדבר היחיד אותו היא מבקשת ממנו הוא לחיות בביתה, כשהיא חוזרת מהעבודה, וכל תרומתו בזוגיות שלהם היא נאמנות מינית ובלעדיות מוחלטת דו כיוונית לענג את גופה ואת גופו.
בליל הכלולות הם גילו, שהוא אכן היה הראשון והיא - הראשונה.
שלושה חודשים חלפו בין הפגישה הראשונה וטקס הנישואין, שהתקיים בשלושה שלבים. בחצר ביתה התכנסו לחגיגה אורחים ובני משפחה מצד הכלה. בחצר בית הוריו התכנסו לחגיגה אורחים, חברים ובני משפחה מצד החתן. ובנוכחות מצומצמת של הורים ואחרים משני הצדדים התקיים הטקס הרשמי.
זמן קצר אח"כ, סייעה רונה ליאיר לרכוש דירה בישוב בו עבד, נולד וגר, ובו התגוררו כל בני משפחתו וחבריו. שנתיים מאוחר יותר, סייעה לו לרכוש את המוסך שהוצע למכירה, ויאיר היה לבעליו קרוב לשלושה עשרות שנים. הדירה עמדה לרשותו מדי יום. עת עשה הפסקת מנוחה, או כאשר בקש להיפגש עם חבריו ובני משפחתו, בשעות בהן היתה רונה מחוץ לביתה. בכל סוף שבוע שני. בו רונה היתה בנסיעה עסקית בחו"ל, נהג להתארח בבית הוריו, או לארח את קרוביו וידידיו בדירתו. כך שרונה חזרה אל ביתה, שהיה אי של שקט בחייה, מבצר לה וליאיר בלבד.
 
בראשית נישואיהם ניסתה מדי פעם, במסיבות הקשורות במעגלי החיים, בגון בריתות, בת-בר מצווה או חתונה, להצטרך אליו לפגישה עם בני משפחתו וחבריו, ותמיד, זמן קצר אח"כ, מצאה עצמה משתעממת ומהרה לפרוש. על כן הניח לה יאיר.
 
מאידך, אף הוא נסה להצטרף אליה למפגישה החברתיים, אך עד מהרה הם היו לו לזרא. לעומת זאת, אהב את הכינוס המשפחתי בבית הוריה ובבית אחותה בלילות שבת ובשבת, כשרונה בלתה עמו את סוף השבוע בביתה. התנאי היחיד, שבקש ממנה היה, כי העבודה שלהם תהיה מחוץ לכתלי הבית, כולל טלפונים או כל מכשיר אלקטרוני אחר.
 
את מקום הילדים, שלא היו להם, מלאו שלושת האחיינים של רונה, בן ושתי בנות, ילדיה של דניאלה אחותה. היא נהגה להביא להם מתנות מחו"ל, ובזמנה הפנוי להיות אתם, בביתם.
יאיר אף הוא נהג להשתעשע ולהתרועע עם אחייניו בביתם, או בביקורם בדירתו. הוא היה דוד לשמונה, ילדיהם של שני אחיו ואחותו. נוכחותם, כמו נוכחות ילדי חבריו, היתה נעימה לו, והבלאגן שהותירו אחריהם לא הפריע לו. הוא מצא רוגע והנאה בניקיון וסדור דירתו, הוא גם עשה זאת בביתה של רונה, ללא עזרה נוספת.
 
בבוקר שמש נעים, אחרי שלא ראיתי אותה ולא שמרנו על קשר בינינו במשך למעלה מעשרים שנה, פגשתי את דניאלה אחותה, שספרה לי כי רונה יאיר חגגו שלושים שנות זוגיות משותפת, באותם התנאים עליהם הסכימו בראשית חברותם "והם כל כך אוהבים זה את זו, וזו את זה" חזרה ושוב ושוב.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור