נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > "אם היו רוצים לא הייתה העלמות של תינוקות"
12 לספטמבר 2016
"אם היו רוצים לא הייתה העלמות של תינוקות"
לירן טטרו, 09/09/2016 - 08:38
כבר 20 שנה שאבנר פרחי מחדרה חוקר את פרשת היעלמותם המסתורית של ילדי תימן בתחילת שנות ה-50’ של המאה הקודמת, כשבין החטופים לדבריו גם אחותו הקטנה. עכשיו הוא מספר דברים שגילה במרוצת הזמן, אומר למה הוא לא בונה על חשיפת המסמכים בפרשה בקרוב ומה הוא מבקש מעיריית חדרה
מתוך תערוכת דיוקן תימני. מוזיאון ארץ-ישראל
 אבנר פרחי
אבנר פרחי מחדרה, אחד הפעילים המרכזיים בארץ בחקירת פרשת "ילדי תימן".

השיטה הייתה פשוטה מספר השבוע אבנר פרחי מחדרה, אחד הפעילים המרכזיים בארץ בחקירת פרשת "ילדי תימן" (או בשמה הנוסף "חטופי תימן"). "אמרו להורים שהילד חלה ומת ובעצם לקחו אותו. רוב החטיפות נעשו במבנים של בתי ילדים שהיו שייכים לשירות הרפואי לעולה".

פרשת ילדי תימן שבה לאחרונה לכותרת לאחר מינויו של השר צחי הנגבי לבדוק את נושא הסרת החיסיון מהפרוטוקולים והמסמכים החסויים בפרשה. בכלי התקשורת צוטט השר הנגבי אומר כי "מאות רבות של ילדים נגזלו במזיד". לפרחי עצמו שחוקר את הפרשה מזה 20 שנה אין כלל ספק לגבי אמיתות הדברים. יש לו חמישה אחים, זאת אחרי שאחות אחת ’נחטפה’ לדבריו ואח שנפטר. "עם תחילת העליות בקום המדינה (1949) נפגשו שני גלים של עליות שכל אחד בפני עצמו זה סיפור. גל עלייה מתימן וגל עלייה מאירופה, המפגש הזה הוליד סיטואציה שגל אחד הגיע כמשפחות שלמות, סבים, הורים וילדים וגל שני של עקורים ומשפחות ניצולי שואה". לטענתו המפגש הזה הוליד החלטה של מי שקיבל את העליות באותה התקופה לעשות איזשהו "איזון מוסרי" - אלה אין להם, ואלה יש להם יותר מדי. "זה הסיפור, זה לא נעשה מאכזריות או רוע לב, המניע הראשון היה אידאולוגי. התפיסה הייתה שאנחנו לוקחים ממישהו חסר דעה וחסר בינה. אף אחד לא שאל אותם. בדיעבד, היו אנשים שניצלו את הטיעון של הבלאגן באותה התקופה, אך מצד שני - לא היה בלאגן, היו רישומים וסדר".

הסיפור על בית התינוקות בעין שמר

בית תינוקות ובית חולים למבוגרים שהוקמו בכל מחנה עולים באותה תקופה, היו לדבריו של פרחי המקום בו "נעלמו הילדים". לפני חודשיים שמע לטענתו סיפור מטלטל. "הייתה מטפלת בנתניה אצל משפחה לא תימנית שהייתה להם ילדה תימנית. והמטפלת שאלה את האמא איך הילדה הגיעה אליהם. האמא סיפרה לה שהיא הייתה אחות בבית התינוקות בעין שמר, והיא טיפלה בתינוקת הזאת. ואז, האחות האחראית שאלה אותה – ’את רוצה את התינוקת הזאת?’ האישה אמרה לה כן, וכך היה".

סיפורו של פרחי באופן אישי קשור אף הוא לבית התינוקות בעין שמר, שישב בזמנו היכן שנמצא כיום שער מנשה. "גם לי הייתה אחות, שנחטפה מעין שמר", הוא מספר. "כשאתה אומר עין שמר אצל התימנים זה כמו חלילה מחנה ריכוז. כמות אדירה של תינוקות נעלמו משם. אחותי נלקחה מבית התינוקות לאחר שנולדה בארץ. ההורים היו בצריפים. זה היה החורף הכי קשה בישראל עד היום, כשגם כאן באזור ירד שלג. הילדים נלקחו במיוחד בזמן הזה למבנה בבית התינוקות, בו היו רופאים ושמירה. הייתה אמונה עיוורת בצוות הרפואי שם, לא העלו על דעתם שדברים כמו חטיפה יכול להיות. אף אחד לא ידע שהמלאך הזה יהפוך לשטן וייקח את הילד. יום אחד הגיעו לאמי ואמרו לה שהבת שלה חלתה ולקחו אותה תוך כמה שעות לבית חולים. זה היה חודש וחצי אחרי שהיא נולדה".

פרחי, עבד בשנים עברו בעיתון מקומי בחדרה. במסגרת עבודתו החליט להתמקד בסיפור אחותו ועשה כמה כתבות תחקיר בנושא. "בוועדת החקירה של משה שלגי בעניין נכתב כי סביר להניח שאחותי נפטרה ונקברה במקום. הם הסתמכו על פנקס 50 - יומן הפטירות של עין שמר. כשאתה רואה דוח ששופט חתום עליו - אתה מאמין. למה שישקרו? בערמומיות הם אמרו שהם נפטרו. אבל הפטירות היו אחרי שהילדים הוצאו מחזקת הוריהם. טענתנו הייתה שזה נעשה במרמה".

משפחה תימנית
משפחה תימנית. מתוך צילומי הארכיון של סוניה קולדוני

בשנת 1995, במסגרת אחת הכתבות, חשף פרחי כי חלק מילדים החטופים הגיעו לארצות הברית. פרחי אומר שהפרשה התפוצצה במלוא עוזה בעקבות כתבה שהתפרסמה בעיתון "העולם הזה". במסגרתו, הרב אבידור הכהן סיפר כי הוא ישב עם חבר בניו יורק והוא נכנס עם ילדה תימניה. הוא שאל - מה הילדה הזאת עושה פה, אז נאמר לו שהיא מהילדים התימנים. הוא סיפר לו שהיה אדם, רב, מראשי הציונות הדתית שם שהיה מוכר תינוקות באותם שנים בכ-5,000 דולר לכל דורש. אתה בעצם מבין שהיה פה שיתוף פעולה של רשויות ומדינות וזה מטריד".

במשך השנים קמו לא פחות משלוש ועדות חקירה לפרשת "ילדי תימן". ב-1967 הוחלט על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית - ועדת בהלול-מינקובסקי. בהמשך, בשנות ה-80 הוקמה ועדת שלגי וב-1995 הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט בית המשפט העליון יהודה כהן. פרחי מכיר היטב את שלוש הוועדות וקרא בעיון רב את חומריהן. "קרו הרבה מקרים של ילדים שנעלמו, הגיעו כביכול לגיל 18 ואליהם נשלח צו גיוס. כשלא התגייסו, נשלחו לוכדי עריקים למשפחות, שהיו צריכות להסביר שהילד בכלל נפטר, לכאורה. ילדים רבים אפילו לא נגרעו מהרשומות, מה שהעלה עוד יותר את סימני השאלה. הוועדות עצמן לא עסקו או חשפו את האמת. בוועדה האחרונה, שפרסמה את מסקנותיה ב-2001, גילו פשוט יותר אסמכתאות לזה שילדים מתו".

למרות שהוא עוסק שנושא כבר שנים, עדיין לא קל לו לדבר על הפרשה. "אני מתמקד בנושא הילדים כי אחרת אפשר להשתגע. לקח שנים רבות עד שזה הגיע לסדר היום. עוד לא דיברנו על הרכוש של התימנים שהגיעו לארץ. איפה ספרי התורה, איפה היודאיקה? התימנים היו 2,000 שנה שם. איפה כל זה?. סגרו את הקונטיינרים שם וכביכול הביאו אותם לארץ עם כל הציוד והרכוש. שבועיים אחרי שהגיע הציוד, לקחו את המשפחות ליפו והראו להן כמה קונטיינרים שרופים ואמרו להם שזה נשרף. בחלוף השנים אנשים מתחילים לראות כל מיני דברים שהיו שייכים למשפחותיהם במקומות אחרים. כך למשל, בן דודתי רואה קופסא של ספר תורה בחנות ענתיקות באלנבי וכד’. עד היום, חלק מהספרים האלה נמצאים, והם אוסף גנוב מאותה עלייה".

חוץ מהסיפור האישי, נחשפת לעוד מקרים בקרב השכנים מחדרה?

"כשהייתי שומע מאמא שלי את הסיפור חשבתי שזה משהו אישי שלה ושל עוד שניים שלושה. זה היה קצת מביך אפילו לדבר על זה. ’גנבו לך ילדה?’ נשמע קצת לא הגיוני. רק כשהתחלנו לבדוק את זה בעיתון נפל לי האסימון. אין משפחה מהעלייה ההיא ב-49’ שלא חטפו לה ילד. בעליות הבאות כבר היו יותר זהירים ושמרו על הילדים".

כאמור לפני כחודש עלה הנושא לכותרות הארציות פעם נוספת, עת אושרה חשיפת חומרים חסויים עד היום בפרשה. מי שאמון על ממצאים הפעם הוא השר במשרד ראש הממשלה צחי הנגבי, שכבר הודיע כי ישתדל לפרסם את החומרים באוקטובר הקרוב. על פי הנגבי, "מדובר בקריאת חומרים, אוקיינוס רחב של חומרים, שעמדו בפני ועדת החקירה הממלכתית, ועדת קדמי שהגישה את מסקנותיה בשנת 2001. המטרה היא לוודא שאין בחומרים דבר שחשיפתו בפני הציבור תגרום לנזק כלשהו".

פרחי לא מתרשם מהפרטים שייחשפו. "מדובר בגימיק אדיר. 70 שנה הפרוטוקולים האלה היו חסויים ועכשיו כולם חושבים שיהיה שם את סודות האטום", הוא חותם. "היה גם דיון בכנסת לאחרונה שהיה בדיחה עלובה. זה מיד יורד לטימיון. הפעם - כל חבר כנסת סיפר את הסיפור האישי שלו, אבל כשהגיע תורנו, כי גם אנחנו השקענו והגענו לשם, השר סמילנסקי סגר את הישיבה ולא נתן לנו בכלל לדבר".

לפני כשבועיים פנה פרחי לסגנית ראש העיר חדוה יחזקאלי, המכהנת גם כיו"ר ועדת השמות בעירייה, בו ביקש להנציח את "פרשת "ילדי תימן", בדומה לפרשות ’ילדי אוסלו’ ו’ילדי טהרן’. "לאחר 67 שנים ראוי לתקן גם את זה ולהכריז רחוב על שם הפרשה הכאובה, אני מקווה שכל חבריי במועצת העיר וראש העיר יאשרו זאת".

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
’’לוחמים ללא גבולות’’ למען ניצולי השואה
בחוף הכרמל מעניקים תעודות הוקרה לשורדי ושורדות שואה
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור