נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > ’’5 יחידות במתמטיקה הן לא הכל בחיים’’
25 למרץ 2016
’’5 יחידות במתמטיקה הן לא הכל בחיים’’
רעי קציר, 25/03/2016 - 14:28
המרוץ לציונים, הניסיון להתאים את מערכת החינוך לילדי דור המסכים, וההתמודדות עם בעיות האלכוהול וסמים. אורלי רוזנברג סוגרת ארבע שנים כמנהלת תיכון "המושבה" בזכרון יעקב ופותחת את דלת חדר המנהל
מנהלת תיכון המושבה
במציאות שבה האמא היהודייה עדיין רוצה ציונים גבוהים ובן רופא, היא מנסה לתת לתלמידים ערך מוסף מלבד ההכנה למבחנים. אורלי רוזנברג [צילומים: ורד איל].

בשנת 2009 נחנך תיכון "המושבה" בזכרון יעקב ותלמידי המושבה שלמדו עד אז ברובם ב"אורט בנימינה" הסמוך, זכו לראשונה ללמוד בבית ספר תיכוני ביישוב.

 לא סוד הוא ששלוש השנים הראשונות לפעילות בית הספר היו מלאות תהפוכות ובתקופה קצרה התחלפו בבית הספר ארבעה מנהלים ומנהלות. בשנת 2012 נכנסה לתפקיד המנהלת הנוכחית אורלי רוזנברג, מאז היא שם על כיסא המנהל ובמציאות שבה האמא היהודייה עדיין רוצה ציונים גבוהים ובן רופא, היא מנסה לתת לתלמידים ערך מוסף מלבד ההכנה למבחנים. "בגרות היא דבר חשוב אבל אני אומרת איך בתוך החברה המערבית המתפתחת, לתלמידים עדיין תהיה ערכיות וערבות הדדית".

רוזנברג (50) היא חברת קיבוץ נחשולים, בו התחנכה עד סיום חטיבת הביניים, את לימודי התיכון עשתה בבית הספר המשותף של חוף הכרמל בקיבוץ מעגן מיכאל. בתפקידה הקודם שימשה כמנהלת בית הספר התיכון כפר גלים של המועצה האזורית חוף הכרמל. בעוד קצת יותר מחודש (מאי) תציין רוזנברג ארבע שנים מאז כניסתה לתפקיד, תקופת זמן אשר מאפשרת להביט אחורה ולבחון את השינויים במערכת החינוך התיכונית במושבה.

איזה בית ספר קיבלת?

"קיבלתי בית ספר בהתהוות. הייתה פה חוסר יציבות בצוות, לא היו פה נהלים ברורים, רשמיים ולא רשמיים. הנהלים הרשמיים הם דבר מאוד קל ופשוט צריך לאכוף אותם, אבל בצורה הגיונית תוך הסתכלות על כל הפרמטרים וזה משהו שלא היה פה, אבל בעיני מה שיותר חשוב היו הנהלים הלא כתובים שהיו חסרים, המחוייבות של האנשים למקום, היציבות של הצוות, חוסר הגדרת התפקידים. היה חזון אבל לא הרגשתי שהוא היה הלכה למעשה, והיה צריך לקחת אותו ולהפוך אותו למציאות וליישם אותו. להבין שאם ההחלטה היא שהילדים הם העתיד של הקהילה אז למצוא את המעשים שיביאו להגשמת האמירה הזו. היום אני מאוד שמחה שאנשים בצוות רוצים לקבל תפקיד ואחריות כי הם מרגישים שיש מקום לעבוד בו, מקום להתפתח, ואני מרגישה שהתפתחנו המון בארבע השנים האחרונות".

בעידן שבו המרדף אחרי ציוני הבגרות והתחרות בין הרשויות המקומיות על הישגים בתחום, נראים כחזות הכל, יש עוד מקום לחינוך?

"הערך המוסף מאוד חשוב לי וזה לא אומר להזניח את הלימודים או להגיד שלא לומדים לבגרות כאן. יש פה ילדים עם יכולות מצוינות ושאיפות מאוד גדולות לעתיד להיות אנשים מצליחים ויש כאן תוצאות בגרות טובות. אבל הילדים גם רוצים להיות אנשים טובים, ערכיים, כאלה שמסתכלים סביבם לפני שהם מקבלים החלטה. משהו שעשינו השנה הוא שבכל יום ראשון בבוקר בוחרים נושא ובכל הכיתות מקדישים לו 20 דקות ודנים בו. כל מורה יכול לקחת את זה לאן שהוא רוצה, באמצעות ידיעה אקטואלית, שיר, משחק. התפישה שלנו כתיכון היא לא רק להוציא בגרות. תעודת בגרות היא משהו מובן מאליו אבל ילדים יכולים להוציא היום בגרות איתנו או בלעדינו עם ספרים, אינטרנט ושיעורים וירטואליים. בעיני בית הספר נשאר כבית חינוך, ובעיני זה לא מובן מאליו וזה הדבר החשוב. אם אנחנו מדברים על אזרחי המחר, על אלו שיצטרכו להנהיג את המדינה, אני לא חושבת שתעודת הבגרות תעשה אותם מנהיגים יותר טובים, אלא המקום הקהילתי, חברתי וערכי. לא פעם הצוות החינוכי מוצא עצמו מסביר להורים מדוע עוד פעם הילדים מפסידים יום לימודים, יוצאים למסע או יום עיון, כי להורים היום עדיין חשובה תעודת הבגרות ואיך הוא יתקבל לאוניברסיטה. נכון להיום אין ברירה כי תעודת הבגרות היא עדיין כרטיס הכניסה שלך, אבל אני חושבת שללמוד חמש יחידות מתמטיקה זה לא הכל בחיים, ולכן אנחנו לא מוכנים להיות חלק מהמרוץ הזה בכל מחיר, אלא לתת לילדים ללמוד ממקום שליבם חפץ".

בשיחה עם מורים במסדרונות בית הספר הם מספרים מצידם כי המנהלת רוזנברג נאלצת לעמוד לא פעם מול הורים ולסנגר על הדרך החינוכית בה היא מאמינה. "זה בית ספר מאוד צעיר, עם שלושה מחזורי בוגרים, אבל 25 אחוז מהבוגרים הולכים לשנת שירות ולמכינות ואלו אמירות של בית חינוך. אלו ילדים שלא לוקחים חלק במרוץ של לסיים צבא ואוניברסיטה אלא מוכנים לקחת מעצמם עוד שנה ולתרום, להתבגר, להכיר חברה אחרת במדינת ישראל וזה מדהים בעיני".

לכל דור יש את השיגעונות שלו, אבל איך נראה מבחינתך הנוער היום, כשהוא מתקשר דרך מסכים ורשתות חברתיות?

"אני עדיין רואה בחצר בית הספר אינטראקציה חברתית, ילדים משחקים בהפסקות במגרשים, מארגנים תחרויות ספורט. לא סתם הקמנו בתחילת השנה שני מרכזי צל ויצרנו פינות חמד, כדי שהתלמידים יוכלו לשבת ולדבר ולא רק להיות בתוך הטלפונים. צריך להסתכל על הילדים ולחשוב מה הם באים ללמד אותך, במה הם מאתגרים אותך ומה אתה יכול לתת להם. הדור הזה חשוף לדברים שאנחנו לא היינו חשופים להם, אבל אתה לא יכול לעצור את הרכבת ולהגיד בוא נרד, זה לא עובד ככה. השאלה היא איך אתה מתמודד. מצד אחד כשילד ניגש למבחן נהיגה הבוחן יכול להכשיל אותו כי הוא עוד לא מוכן וכלי רכב זה דבר שיכול להרוג. מצד שני אתה נותן לכל ילד סמארטפון, לא צריך רישיון בשביל זה, אבל ילדים היום מתאבדים בגלל מה שקורה שם, ופה זה מחייב אותנו להתייחס לזה. יש טכנולוגיות כאלה וצריך להתייחס אליהן, הן לא יכולות להיות פיל לבן בחדר ושאף אחד לא מתייחס לזה. בואו נראה מה טוב ומה רע בזה, נמצא את האיזון, מה מותר ומה אסור בזה. הופכים את זה לנושא. אפשר להראות לתלמידים שהטלפון הוא כלי שאפשר לשלב בשיעור ודרכו ללמוד ולהתפתח".

את מדברת הרבה על התמודדויות מעבר לציונים. מה למשל?

"למשל הצבא, כשאתה שולח ילד לצבא היום אתה חייב להכין אותו לסיפור הזה. הוא לא יכול ביום הראשון של הטירונות לקבל נשק ולהבין מה יקרה כשהוא יעמוד במחסום מול אשה, ילד או זקן ולא רק מול מחבל, איך הוא עושה את האבחנה בין אפשרי ללא אפשרי, בין טוב לרע ואיפה הוא כאדם בתוך המצב הזה. יש פה התמודדות עם מילים כמו שטחים וכיבוש, עם מה שכתוב בעיתונים, זה חלק משיעור אזרחות, לא רק בחינות וציונים. גם בהכנה שהתלמידים שלנו עושים לקראת המסע לפולין, אני משתדלת שהכל יהיה פתוח על השולחן. ההכנה לפולין אורכת כחצי שנה וילד שיוצא למסע יודע שזה חלק ובלי ההכנה הוא לא יכול לצאת. בזמן הזה הילדים עוברים הכנה רגשית, חברתית ולימודית, שומעים הרצאות, רואים סרטים, נפגשים עם ניצולי שואה, מבינים מי הייתה יהדות פולין, כי מבלי לדעת ולהכיר את הפרצופים של היהודים שחיו שם בין שתי מלחמות עולם, אין למה לנסוע. צריך לדמיין מי הייתה האמא עם הילד שעמדה על הרמפה בבירקנאו, לדעת באיזו שפה היא דיברה איתו, לדעת באיזה בית ספר הילד למד, איזה בגדים הם לבשו, מה היו היחסים בין הפולנים ליהדות פולין, שתלמידים יבינו שהעם הפולני איבד כעם 3 מיליון פולנים, וזה משהו שהפולנים מתעקשים עליו כי היהודים היו חלק מהאוכלוסייה. גם עוברים התמודדות עם דילמות, של מה קרה לאדם שהשכנים היהודים שלו דפקו לו על הדלת ובחצי דקה חייו או חיי שכניו היהודים יכלו להשתנות. מה עושים במצב כזה ואיך מצב כזה יכול להשפיע עלינו היום. בישראל כיום יש מצב של מסתנני עבודה, ויש לך יכולת לעזור למישהו שהוא לא מהעם שלך. בטיול השנתי של יב’ לאילת ישבנו על הר צפחות, צפינו על הגבול עם מצרים ודיברנו על המסתננים, והילדים לא הבינו איך אפשר לשים אותם במתקן חולות, כי הרי הם בורחים מארצם ממשהו, ואז עלתה השאלה מה אנחנו רוצים מהשוויצרים שלא הכניסו יהודים בזמנו. לילד שחוזר מפולין יש תפקיד לספר מה הוא ראה ומה הוא חווה, במידה מסוימת הוא הופך להיות עד כי עוד מעט לא יהיו עוד ניצולי שואה, וזה מסר שמאוד חשוב לי להגיד להם כבר עכשיו".

תיכון המושבה זכרון יעקב
"לא מזמן הלכתי ברחוב בישוב ומולי עבר תלמיד שלי עם סיגריה ובסוג של התנצלות אמר לי ערב טוב. אמרתי לו שהכל בסדר ושלא התכוונתי ליפול עליו".

מתמודדים עם סמים ואלכהול כל הזמן

לפני כשנה עלה בית הספר לכותרות מהסיבות הלא נכונות, כאשר המשטרה חשפה פעילות סחר בסמים בקרב עשרות מתלמידי בית הספר. הפרשה, כך נדמה, עברה בשקט יחסי וגם היום טוענת רוזנברג כי הפרשה לא התקיימה בין כתלי בית הספר. "אנחנו לא יודעים על סחר בסמים בתוך בית הספר. דובר על ילדים מהישוב ולאו דווקא על תלמידי תיכון ’המושבה’. זו הייתה היתפסות למקומות הצהובים. יצאו כותרות במספרים מטורפים וזה ממש לא. אני יודעת על ילדים שהיו בתשאול או בחקירה, היו מקרים שאני דיווחתי. גם היו הרבה מסיבות שאנחנו ביקשנו מסיירת הורים לפוצץ כי אנחנו יודעים מה הולך שם ואנחנו מתמודדים עם זה".

איך בית הספר מתמודד עם בעיות מהסוג הזה?

"לנו כאנשי חינוך יש התמודדות עם סמים, אלכוהול וחומרים מסוכנים כל הזמן, ואנחנו יוצרים שיח בנושאים האלו עם התלמידים. אולי תלמיד לא יבוא ויגיד שהוא שותה או מעשן, אבל במסגרת שיח עם מחנך או רכז שכבה, הרכז יכול לקרוא לילד ולשאול אותו מה קורה, ירדת בלימודים, אתה לא מגיע, אתה נעלם באמצע היום ואני מודאג. לפעמים הילד ימרח אותו בסיפורים אבל לפעמים הוא ירגיש מספיק בטוח לתת רמז עבה, ולמורה יש מחויבות להזמין את ההורים ולדווח לי. אני אדווח ליועצת ויחד נדווח לרשויות החוק, ונעשה מה שצריך כדי לעזור לילד בסופו של דבר. כשמאפשרים לילד לדבר על הדברים האלה, יותר קל להתמודד. אולי יש ילד שלהורים שלו לא מפריע שהוא מעשן סיגריות, וילד כזה כנראה גם יעשן בזמן הטיול השנתי, למרות שאני אוסרת עישון בשטח בית הספר ובזמן פעילויות שלו. אני יודעת מי כאן מעשן אבל המסר שלי לאותו הילד הוא לכבד את החוקים ולכבד אותי. אני לא הולכת לחפש את הילדים כי הם בוגרים ובעוד שנה או שנתיים הם יקבלו נשק וישמרו עלינו, אבל אני רוצה שהם יכבדו אותי ולא יעשנו בחברתי וזה הדיאלוג, לא אם מותר או אסור לעשן אלא האפשרות לקיים דיון. לא מזמן הלכתי ברחוב בישוב ומולי עבר תלמיד שלי עם סיגריה ובסוג של התנצלות אמר לי ערב טוב. אמרתי לו שהכל בסדר ושלא התכוונתי ליפול עליו כי מחוץ לבית הספר אלו החיים שלו, אבל אמרתי לעצמי איזה כיף לי כי תלמיד שלי מבין שהדבר הקטן הזה מפריע לי וחשוב לי".

לפני כחודשיים הצטרפתי לתלמידי מגמת הימאות בבית הספר, אז גיליתי שלא רק שהלימודים בה נחשבים כ-5 יחידות בגרות אלא בסופה גם מקבלים רישיון משיט. לצד מקצועות הבגרות הרגילים, תיכון ’המושבה’ מציע מגוון של מגמות, חלקן ייחודיות לבתי הספר באזור. "השנה פתחנו את מגמת הימאות, ומלבד זה יש גם שני מסלולים של מדעי החברה: פסיכולוגיה-סוציולוגיה וסוציולוגיה-קרימינולוגיה. מבחינת אמנות, כשבית הספר נפתח הוא עשה שותפות אקדמית עם בי"ס ’רימון’ במגמת המוסיקה, ועם בי"ס ’ניסן נתיב’ במגמת התיאטרון". מגמות נוספות שקיימות בבית הספר הן מחול, קולנוע, תקשורת, אמנות פלסטית, ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, ביוטכנולוגיה, מדעי המחשב, סייבר, ערבית, חינוך גופני והרחבה של מקצועות חובה כמו ספרות, היסטוריה, אזרחות ועוד.

איך את רואה את בית הספר בעוד כמה שנים?

"אני בעיקר רוצה להמשיך ולראות ילדים שרואים במקום הזה בית, שאם הם במצוקה יש להם את מי לשתף. מקום בו ירגישו בטוח ושתהיה להם חוויה של למידה לא רק של חומר לימודי אלא גם של חומר לחיים ואני רוצה שתהיה פה יציבות ומסורת כי אנחנו עדיין בתחילת הדרך".

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
’’לוחמים ללא גבולות’’ למען ניצולי השואה
בחוף הכרמל מעניקים תעודות הוקרה לשורדי ושורדות שואה
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור