נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > להפיל את החומות
19 לפברואר 2016
להפיל את החומות
ארנון שוורצמן, 19/02/2016 - 17:40
מה קורה כשצעירה מאולפנה עובדת יחד עם חילוני וערבי מוסלמי? ואיך מרגיש צעיר מפרדיס שמתנדב בבית חולים ישראלי? ראש מטה ומנכ"ל החברה הכלכלית של "האגודה להתנדבות", יגאל ווינר מכרם מהר"ל מאמין שדרך השירות הלאומי חילוניים ודתיים, ערבים ויהודים יכולים לגשר על הפערים ולא לראות באחר אויב
האגודה היא עמותה א-פוליטית ללא כוונות רווח
יגאל ויינר השבוע עם מתנדבות השרות הלאומי [צילומים: באדיבות האגודה להתנדבות].

דר ישראלי חדש", כך מגדיר נשיא המדינה ראובן ריבלין, את המצב הנוכחי במדינה ובו לדברי הנשיא ארבעה שבטים: דתיים, חילונים, חרדים וערבים שהעוינות ביניהם גוברת. יש למצוא תשובות לכך הסביר הנשיא ואולי אחת התשובות למצב היא פעילות האגודה להתנדבות. האגודה היא עמותה א-פוליטית ללא כוונות רווח שפועלת בכל המגזרים והאוכלוסיות בישראל בארבעים השנים האחרונות, עם למעלה מ-180,000 בוגרים. כ-9,000 מתנדבים מצטרפים חדשים מדי שנה ובמסגרת האגודה מתוכם פועלים כיום כ- 5,000 אזרחים מהמגזר הערבי, וכ- 7,000 בנות מהמסגרת הדתית לאומית, כאשר היתר משתייכים למגזר הכללי.

את ראש המטה ומנכ"ל החברה הכלכלית של האגודה להתנדבות, יגאל ויינר מכרם מהר"ל, אנו פוגשים באמצע הדרך בין המשרד בירושלים למושב בחוף הכרמל. ויינר, בוגר תואר ראשון בגיאוגרפיה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במשפטים, כיהן בעבר כמנהל מחוז צפון של רשות הטבע והגנים. הוא מאמין מאוד בארגון בו הוא פועל כיום ומשוכנע כי זו הדרך לקרב בין אותם "השבטים" עליהם מדבר נשיא המדינה. "כ-51 אחוז מהצעירים בגיל השירות הצבאי לא מתגייסים כיום לצבא", מספר ויינר. "מדובר באחת הפלטפורמות המרכזיות באמצעותה גם צעירים שאינם מתגייסים, יכולים לתרום לעצמם, לחברה ולקהילה בה הם חיים וכמובן גם למדינה דרך השירות האזרחי לאומי".

ויינר מסביר כיצד זה עובד. "כל מי שבא לשרת מתחייב ל-40 שעות שבועיות. מדובר לפחות על שנה, כשאחוז גבוה מהמשרתים מעוניינים להמשיך לשנה שנייה. השירות מתבצע במגוון תחומים: ביטחון, רפואה, חינוך, בעלי חיים ועוד. יש היום כ-6,000 מתנדבים במשרדים ממשלתיים והתחום הזה מאוד מגוון".

המתנדבות והמתנדבים פעילים בין היתר בבתי החולים רמב"ם בחיפה והלל יפה בחדרה, תחנת הכיבוי חדרה וכן ביישובי האזור. מבחינתו של ויינר האתגר הגדול הוא המפגש הבין אישי שנוצר בפעילות מתנדבי האגודה בשירות הלאומי אזרחי. "חשוב לדבר על זה. מדובר באחת מנקודות המפגש הבודדות של צעירים בגילאים דומים מרקעים שונים. זה אחד המקומות היחידים בהם צעירה מאולפנה יחד עם חילוני וערבי נוצרי או מוסלמי, שכולם בני אותו גיל, נפגשים. קח מקום כמו ביה"ח רמב"ם. יש שם 70 מתנדבים פעילים מכל חלקי החברה הישראלית, הם מתנדבים שם למען החולים ונפגשים יחד במסגרת לימוד מקצועי. זו הדרך היחידה בה הם יכולים להכיר אחד את השני, להפיל חומות ולא לראות באחר אויב".

 מה השינוי המשמעותי שאתה יכול להצביע עליו?

"הקפיצה המשמעותית שאנחנו מזהים היא במגזר הלא-יהודי. ב-2008 שימשתי ראש המטה של השר עמי איילון שהיה השר הממונה על השירות הלאומי אזרחי. אז היו 130 מתנדבים ערבים בכל הארץ. כיום, עם תחילת השנה השמינית, ההיקף הוא עצום ויש קרוב ל-5,000 מתנדבים ערבים. רוב המתנדבים הן בנות ערביות, כ-35 אחוז בכל מחזור, שמתנדבות לשירות לאומי. צריך לזכור שהכל נעשה בהתנדבות, הן היו יכולות ללמוד או לעבוד אבל בחרו להתנדב למען החברה והקהילה וזה מהפך".

המתנדבות והמתנדבים פעילים בין היתר בבתי החולים רמב"ם בחיפה והלל יפה בחדרה, תחנת הכיבוי חדרה וכן ביישובי האזור.
אולי אחת התשובות למצב היא פעילות האגודה להתנדבות.

"יש יותר צעירים ערבים שרוצים להתנדב מאשר מקומות שיכולים לקלוט אותם"

"ספציפית ביישובים הערבים באזור - ג’סר א-זרקא ופרדיס - המספרים אינם גדולים ואנחנו עושים שם מאמצים להגדיל אותם", מעדכן ויינר. "ההנהגה הפוליטית לא בהכרח מעודדת את הצעירים לעשות זאת ומעבר לכך יש חוסר בתקנים. יש יותר צעירים ערבים שרוצים להתנדב מאשר מקומות שיכולים לקלוט אותם".

ולתחושתך, השירות תורם להפחתת העויינות והשתלבותם בחברה?

"יש לנו ארגון בוגרים ואנחנו רואים שהחיבור שלהם לתרבות ולחברה הישראלית הוא גדול לעומת אלו שאינם מתנדבים לשירות לאומי. בסופו של דבר כשיש היכרות ישנה הפחתה של עוינות ובכל המקומות הללו אנו יוצרים מצב שבו ה’ישראליזציה’ גוברת. נראה לי שמיותר לומר בכלל מה היתרונות של דבר כזה...".

יש לכם רצון ליצור כאן כור היתוך?

"זו שאלה חשובה, משום שאנחנו מתנגדים נחרצות לעניין הזה. כור היתוך עובד בכימיה ובברזלים, לא עם אנשים, שכל אחד מהם רוצה את התמונה שלו. לתפיסתנו השונות היא סגולה, אנחנו כגישה מאמינים בפסיפס, בו כל חלק ורק החיבור יחדיו יוצרים תמונה שלמה. התמונה היא החברה הישראלית. החרדי מקבל אצלנו את המעטפת של השיעורים החרדיים והערבי שומר על מאפייניו, כמו גם הבחורה הדתייה".

יש לך דוגמה לכך?

"למשל במהלך השנה עשינו פעילות של קבוצות מעורבות אוכלוסייה סביב נושא הצילום. במהלכה כל קבוצה למדה לאורך תקופה לצלם ועסקה בצילומים מנקודת מבטו הפנימית של כל אחד. בסופו של דבר יצרנו תערוכה בה ראינו את הביטוי של כל אחד מהמתנדבים מעולם התוכן שלו. סביב רעיון מקצועי אתה יכול להביא את המשמעות של חיבור תוך שמירת הזהות בצורה מקסימלית".

והמדינה משתפת פעולה או מערימה קשיים?

"לצערי ישנו פער בין ההבנה שזה אחד המפעלים החברתיים החשובים במדינה לבין הביצוע בפועל. לדוגמה בוואדי ערה משרתות אצלנו 55 מתנדבות במערכת החינוך. לצערנו, עם החזרה ללימודים מחופשת האביב לאחרונה, 35 מתנדבות קיבלו הנחיה לא לשוב לבית הספר בו הן מתנדבות מכיוון שפרנסי היישוב לא רצו שירות לאומי אזרחי אצלם. ואנחנו מדברים על תקופה בה כששומעים וואדי ערה אנחנו ישר מקשרים לפיגוע שביצע המחבל נשאת מלחם מערערה. בת דודתו של מלחם אגב סיימה אצלנו שירות לאומי לפני שנתיים. הייתי מצפה שהמדינה תיכנס כאן לתמונה ותפעל להחזרת אותן מתנדבות לבתי הספר, אבל החיים הם יותר מורכבים".

גם באגודה מרגישים שחדרה עוברת שינוי

 על פעילות האגודה באזור שלנו יש לויינר רק מילים טובות. "בזכרון יעקב ובנימינה יש מדי שנה סדר גודל של 85 מתנדבים בסך הכל ועוד 45 צעירים בני המושבות המתנדבים מחוץ ליישובים. זו מספר לא מבוטל ולתחושתי המדינה והיישובים צריכות לעשות מדד גיוס משולב ולהכליל בתוכו גם את המתגייסים לשירות הלאומי. בסופו של דבר מתנדבת שבחרה לתת שנתיים של התנדבות משמעותית לטובת החברה והקהילה לא צריכה לקבל התייחסות ממסדית שונה מאשר מישהי ששירתה שנתיים בסדיר".

 "יש לנו פעילות ייחודית עם בנות הקהילה הקווקזית מאור עקיבא, שרובן מקבלות פטור משירות צבאי. הפעילות מיועדת לכלל הקהילה אך מתמקדת בבני הקהילה הקווקזית המעוניינים לשמור על הזהות הקהילתית שלהם, כשהפעילות כוללת גם את צעירי הקהילה שנמצאים בחו"ל. יש לנו מתנדבים מפרדיס שמי מהם שישרת בהצלחה כלוחם אש עשוי לקבל לאחר מכן תקן קבוע של לוחם במערך הכבאות. בחדרה לבדה יש למעלה מ-100 מתנדבים, נעשים פרויקטים עם הקהילה האתיופית ומרגישים בפעילות החברתית שהעיר עוברת שינוי חיובי".

מתנדבי האגודה בהלל יפה
המתנדבות והמתנדבים פעילים בין היתר בבתי החולים רמב"ם בחיפה והלל יפה בחדרה, תחנת הכיבוי חדרה וכן ביישובי האזור.

אתה מאמין שמי שעשה שירות לאומי הוא שווה זכויות לחייל משוחרר?

"אני מאמין שזכות הראשונים צריכה להיות לצבא, שכל מי שכשיר ומתאים יגיע אליו. להבדיל מהצבא שהוא חובה, מי שהלך מבחירה והתנדב ראוי למעמד של אזרח פעיל ותורם לחברה הישראלית, כך שמתן הזכויות לבוגר השירות הלאומי כמו לחייל עורפי זהו דבר נכון".

לצמצם את הפער בין המגזרים

המתנדב מוסא (שם בדוי) מפרדיס, סיים את לימודיו בתיכון לפני שנתיים והתנדב לשירות הלאומי אזרחי, בארכיון בבית החולים רמב"ם. "הלכתי להתנדב כי אני מאמין בדרך הזו של שלום ודו קיום ובטוח שזו הדרך הנכונה לפתוח דלתות, להוכיח שהמדינה שייכת לכלל אזרחיה ולא לקבוצה מסוימת", מבהיר מוסא.

אתה מאמין שכמו שיש לך זכויות אתה צריך גם למלא חובות מסוימות?

"אני חושב שכולם צריכים לעשות את זה וללכת באותה דרך. אני לא יכול לומר שבכפר מקבלים את זה בכיף ובסבבה. יש מספר גורמים עוינים במגזר הערבי בראשם הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, שעבורם לא מקובלת הדרך הזו. מבחינתי אני מאמין במה שאני עושה וגם אם צריך ללכת בין הטיפות זו הדרך הנכונה לדעתי ואני נחוש להמשיך בה".

מוסא מספר שלא מעט צעירים המעוניינים להתנדב חוששים מתגובת הסביבה ונמנעים מכך. "יש צעירים שיש להם את הרצון הזה אבל נרתעים לדבר על זה בפומבי. אני לפעמים מבין אותם, אבל יש גם אצל לא מעט אנשים רצון לצמצם את הפער בין המגזרים דווקא בתקופה הזו. אני, שנמצא בעבודה יום יומית עם בני כל הדתות והקבוצות בחברה מרגיש שזה תורם לי המון באופן אישי. אתה מבין דברים מסביב ובונה את האישיות שלך וזה נהדר".

אתה חש שינוי בחברה הערבית?

"לפי המספרים יש עלייה בקרב הצעירים הערבים שמתנדבים לשירות הלאומי אזרחי ויש גם כאלו שמתגייסים לצבא. המגמה היא מגמת עלייה ומבחינתי מדובר בעניין מבורך".

מוסא כאמור מרוצה מהבחירה שלו בשירות הלאומי ואף מציין כי הדבר פותח לו לא מעט דלתות להמשך הדרך, כשהכיוון שלו הוא לימודים לתואר אקדמי. "זכותי כמו כל אחד אחר ששירת את המדינה לגשת ולהציע את עצמי לכל מסגרת ואני לא חושב שתהיה לי כל בעיה או מכשול. אני יוצר לעצמי את הזכות לבקש ולקבל מהמדינה את מה שמגיע לכל אחד, זכויות וחובות כמו לכולם".

"המסר שלי", מסכם מוסא, "הוא שאין דבר בלתי אפשרי. ניתן להסיר את המחיצות ולצמצם את הפערים החברתיים ואפשר לחיות יחד בדו קיום, שלום שלווה ושקט. למרות כל הקשיים בתוך החברה והמדינה בישראל אם נלך יד ביד זה בהחלט אפשרי ואני מאוד אופטימי".

אנחנו פה בשביל הילדים, משמשות להם כאחיות גדולות ואוזן קשבת

רוני מגבעת שמואל מתנדבת בבית ספר תורני יסודי של כיתות א’ עד ח’ בזכרון יעקב. "אני עם התלמידים בשיעורים ועוזרת להם בכל מה שצריך", מספרת רוני, "המטרה שלי היא שהילדים יצליחו להיות מרוכזים וללמוד בצורה טובה למען העתיד שלהם. אנחנו פה בשביל הילדים, משמשות להם כאחיות גדולות ואוזן קשבת. בגלל הקירבה בגילאים שלנו לשלהם הילדים מרגישים חופשי לספר לנו הכל ויש לנו קשר מדהים איתם".

רוני מגיעה מרקע דתי והיא מספרת שהעבודה עם הילדים היא הגשמה עצמית עבורה מאחר וכל השנים חלמה לעבוד עם ילדים. "אני חושבת שבשירות לאומי ובצבא כולם תורמים אבל בהחלט ישנם תקנים שלא היו יכולים להסתדר בהם בלי בנות שירות. התחושה היא של תרומה גדולה ומבחינתי אני מנסה לנצל את הזמן הזה בצורה הטובה ביותר".

מה את יכולה לספר על הליווי של האגודה להתנדבות?

"בבית הספר הייתה לי ’מקשרת’, מדהימה שליוותה אותי וכיוונה אותי ממש צעד-צעד, כי לא היה לי מושג איך עובד כל עניין השירות הלאומי. יש לי רכזת מדהימה שהיא כמו אם בשבילנו ותמיד עומדת לצדנו. מה שהכי הרשים אותי הוא האהבה האדירה שראיתי בין הילדים לבת השרות ששימשה לפניי בתפקיד, זה שכנע אותי להיענות לאתגר, כשהאגודה מספקת את כל המעטפת שצריך כדי להתמודד עם מצבים שונים".

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
’’לוחמים ללא גבולות’’ למען ניצולי השואה
בחוף הכרמל מעניקים תעודות הוקרה לשורדי ושורדות שואה
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור