נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > מלח הארץ (מיל.)
19 לדצמבר 2014
מלח הארץ (מיל.)
יואב איתיאל, 19/12/2014 - 10:47
אל"מ יובל תורג’מן מזכרון יעקב עושה כ-100 ימי מילואים בשנה כמפקד נפת גדור בפיקוד העורף. כל ארבעת הילדים שלו נולדו כשהיה בשירות פעיל ומילואים הם שגרת היום שלו. "המשפחה כולה מגוייסת", הוא אומר על התמיכה שהוא מקבל בבית
יובל תורג’מן צילום: יואב איתיאל
אל"מ יובל תורג’מן מזכרון יעקב. כל המשפחה מגוייסת [צילום: יואב איתיאל]

בסוף, אחרי שאתה מנפה את כל אלה שהשתמטו, ואת כל אלה שלא סיימו שירות חובה, ואת כל אלה שאין להם דרישה במערך המילואים או שמתחמקים משירות בו, אתה נותר עם מלח הארץ. עם החבר’ה האלה במדים, עם השיער הארוך, עם הזקנים, עם טבעת הנישואין על האצבע, המכונית המאובקת שאיכשהו מגיעה לכל ג’בל, ועם ערכת הקפה. בסוף, הם מה שעושה את צה"ל לצבא העם. החודש, כמדי שנה, מציין צה"ל את התרומה שלהם למדינה, לעצמאותה ולחוסנה.

ביום חמישי בשבוע שעבר, זימן צה"ל כמה מאות מהם לערב הוקרה שנערך באוניברסיטת תל-אביב, תחת הכותרת "איתנים כצוק". בכיר לובשי המדים בקבע, הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, היה שם על הבמה והם הזכירו לו שבעוד חדשיים הוא מצטרף אליהם.

את הנאום הכתוב הותיר רא"ל גנץ בכיס, כפי שהוא עושה מדי פעם, וקודם כל פנה בחיוך לשר הבטחון, רב-אלוף (מיל.) משה "בוגי" יעלון והכריז: ״השר, במילואים אני רוצה להיות אופנוען מלווה שיירות. זה חלום שלי. יש לי את הכישורים״. הארלי דייוידסון צה"לי עבורו לא מופיע עדיין בתקציב 2015, והשיבוץ לתפקיד הנחשק יידחה ככל הנראה, בינתיים.

גם לשר הביטחון, רב-אלוף (מיל.) משה "בוגי" יעלון, היתה אנקדוטה מהתקופה בה שירת במילואים, בפתיח הלא-רשמי לנאומו הכתוב. "עשיתי מילואים בחטיבה 55, גדוד 28, בפלוגה המסייעת, מחלקת התול"ר", הזכיר, "כשהגענו להפסקת האש בסואץ, אחרי הלחימה, מאיר אריאל ז"ל היה חייל במחלקה, בשלב מסויים בא לבקר אותו דורי בן זאב, וזו כבר באמת היתה ’גבעת חלפון’". באווירה המילואימניקית הזו הוסיף גם: "זו ארצנו, זו מדינתנו, זה צה"לנו ואלה הם חיינו".

מילואמניק מלח הארץ, אחד כזה שהיה שם, הוא אלוף-משנה יובל תורג’מן מזכרון יעקב, שעושה בערך 100 ימי מילואים בשנה. הוא מפקד נפת גדור בפיקוד העורף, החולשת על כל האזור שבין חיפה לחדרה והסביבה. כ-425 אלף איש חיים במרחב הזה, ובקיצור, אם אתם קוראים את השורות האלה, סביר להניח שאל"מ תורג’מן הוא המפקד שאחראי על שיגרת החיים שלכם בחירום. בנוסף, בין מבצע למלחמה לאיזו מכת טבע, הוא אחראי למוכנות הכוחות המופקדים על כך ולתיאום עם הגורמים האזרחיים ששותפים איתו למשימה שגם הם משתדרגים בלי הרף.

יובל תורג’מן, נולד באשקלון, נישא לבקי, בת זכרון יעקב שעובדת כמזכירת הוועדה לתכנון ולבנייה במועצה האיזורית מנשה. הם הורים לשקד בת ה-14 שלומדת בביה"ס פלך, ולתומר בן ה-11, יאיר בן ה-9 ושירה בת ה-6, שלומדים בביה"ס יעב"ץ. אחרי שסיים שירות צבאי בצנחנים, התגורר בירושלים. מזה 19 שנה שהוא עובד במינהל האזרחי ביהודה ושומרון, כך שאפשר לומר שגם בין שירות מילואים אחד לשני הוא משרת את מדינת ישראל. "מהצנחנים השתחררתי כקצין זוטר בדרגת סרן" הוא אומר כמעט בהתנצלות, וסיפורו מוכיח שאפשר להתקדם דרך קורס ממ"פים, מג"דים ומח"טים, גם במילואים.


"בעולם המילואים למפקדים יש הבנה מאד עמוקה לאילוצים של האנשים. בגלל זה תמיד עדיף שאיש מילואים ולא חייל בשירות סדיר מפקד על איש מילואים. אני מבין מה זה לעשות מילואים כשאתה סטודנט, כי הייתי שם כשעשיתי תואר ראשון ותואר שני ואחר כך עוד תואר שני ואני מבין את המצוקה הזו של מילואים בזמן מבחנים. אני מבין אבא צעיר, כי ארבעת הילדים שלי נולדו בזמן שירות מילואים פעיל"


אני נפגש עם אל"מ תורג’מן השבוע בשטח, בין מושב אביאל למושב עמיקם, כשבמינהרה ובפירים של "מי קדם" בפארק אלונה, חלק ממערכת המים הקדומה והתת-קרקעית המובילה לקיסריה, רואה עכשיו הורדוס עדנה, פיקוד העורף מתאמן בחילוצים מורכבים.

מאיפה המוטיבציה למילואים ולכל כך הרבה ימי מילואים?
"הבסיס זה החינוך שקיבלתי כנער וכילד", שולף אל"מ יובל תורג’מן כשאני תמה על מה מביא מישהו כמוהו בשנות הארבעים לחייו לתרום כל כך הרבה במדים, "במשפחה כולם היו בקרבי וכולם היו קצינים. מאז ומעולם המונחים של נתינה ושל מסירות והקרבה לא היו מונחים שהיו זרים בבית והיו מובנים לי באופן טבעי. לא ממש היו צריכים להגיד לי את זה. אני מבין שזה מה שנדרש ממני ואני מאד משתדל לעשות את הדברים שנדרשים ממני תוך שאני מסתכל ורואה למה אני עושה אותם. אני רואה שם ערך, אני רואה סיבה".

"אני מכיר את כל הסטטיסטיקות על זה שמילואימניק עושה רק שלושה ימי מילואים בממוצע, ושהרבה לא עושים מילואים בכלל, אבל אני ממש לא מושפע מזה ברמת היחידה שלי וברמה האישית. בי זה לא פוגע ועלי זה לא משפיע", הוא מגלה.

"חוץ מזה מדובר בשירות עם חברים", אומר אל"מ תורג’מן את מה שכמעט כל מילואמניק יגיד לך, "אתה מכיר את אלה שאיתך במילואים עשר, חמש עשרה או עשרים שנה, ואתה מבין שאלה אנשים שאתה מוכן לעשות עבורם הרבה". ויש את הניסיון הנרכש, יתרון יחסי על בני ה 18-21, גם אם הם מצטיינים. בתפקיד כמו זה שאני עושה היום, שזה כמו לפקד על חטיבה במרחב גדול עם הרבה מאד מעגלי עשייה, אז ההבנה של חשיבות העשייה הזו מניעה אותי. זה לא שמישהו אחר לא יוכל לעשות את זה, אלא שבמשמרת שלי במילואים אני יודע שאם יקרה משהו אז אני רוצה להיות שם".

מה המשפחה אומרת על זה?
"המשפחה מגוייסת. לגמרי", אומר אל"מ תורג’מן, "אצלי המשפחה רגילה לראות אותי יוצא מהבית על מדים וחוזר על אזרחי או להיפך. יוצא שאני המון על התפר הזה בין אזרחות לצבא. האמת היא שהם כבר לא יודעים אם אני במילואים או בעבודה".

חיילי פיקוד העורף מתאמנים השבוע בחילוצים מורכבים בפארק אלונה [צילום: יואב איתיאל]

והפקודים?
"בעולם המילואים למפקדים יש הבנה מאד עמוקה לאילוצים של האנשים. בגלל זה תמיד עדיף שאיש מילואים ולא חייל בשירות סדיר מפקד על איש מילואים. אני מבין מה זה לעשות מילואים כשאתה סטודנט, כי הייתי שם כשעשיתי תואר ראשון ותואר שני ואחר כך עוד תואר שני ואני מבין את המצוקה הזו של מילואים בזמן מבחנים. אני מבין אבא צעיר, כי ארבעת הילדים שלי נולדו בזמן שירות מילואים פעיל. אצלי למשל, הקטנה נולדה ב’עופרת יצוקה’, כשהייתי מגוייס עם כל הגדוד שלי ואשתי שואלת אותי בטלפון ’איפה אתה’. אני יודע להבין בנאדם שמקום העבודה לוחץ אותו, כי יש לי משימות בעבודה ואני תחת אילוצים אדירים בעבודה שלי. לכן אני מאד מבין איש מילואים שאומר לי שלאימון מסוים הוא לא יכול להגיע. כמפקד תמיד העדפתי את טובת החייל. בכלל, במערך המילואים יש הבנה עמוקה לזה ויש מנגנון שתומך. זה אומר שאם נניח התקן לתעסוקה מבצעית הוא 200 חיילים, אז יש לי לבחור מתוך 500. זה אומר שבמערך המילואים יש מספיק מרחב תימרון לכל האילוצים. ועם זאת, כמובן, כשמגיעים צווי 8 אז אנשים שמים בצד את כל השוטף ומגיעים למילואים. הם מוותרים על המון, ומגיעים. הם מבינים שזו הזדמנות להביא לידי ביטוי את כל מה שלמדנו אותו והתאמנו עליו והתכוננו לו".

אנחנו מוכנים לחירום הזה?
"אני מרגיש שהיום אנחנו ערוכים לכל תרחיש שעלול לפגוע בשגרת החיים של אזרחי ישראל, גם מלחמתי וגם חס וחלילה, אסון טבע. הכל מטופל, הכל מנותח וניתן לו מענה. גם לצונאמי באיזור החוף וגם לרעידת אדמה בשבר יגור בכרמל. אנחנו בפיקוד העורף צריכים כל הזמן להמשיך להתאמן עם הרשויות וגופי החירום ולתאם איתם.
אני יודע מה העוצמה שלנו ומה היכולות שלנו, אבל הנקודה המרכזית שאני רוצה להבהיר כאן היא שהדרך היחידה לתת מענה לאיומים במרחב, ויש הרבה, היא שיתוף פעולה וסינכרון עם שאר הגופים, כל אחד במיומנות שלו תוך שכל אחד מהם מביא לידי ביטוי את היתרון היחסי שלו בתחום שלו. יש את המשטרה שמובילה את כל נושא ’החירום בשגרה’ ואני עובד בתיאום מלא מול שלוש התחנות של חדרה, זכרון יעקב ועירון. אני עובד בתיאום מלא עם התחנות ובחירום עם מרחב שבנוי על השלוש האלה פיקוד מחוז חוף של המשטרה. בכבאות הנפה עובדת מול התחנה האיזורית של חדרה ובמד"א יש מולי את מרחב שרון ומרחב כרמל. יש לנו את בית החולים הלל יפה וכמובן יש 20 רשויות מקומיות. הרשות המקומית מכירה ושולטת בכל תרחישי הייחוס ונערכת אליהם. ככלל, התברכתי בראשי רשויות מאד אחראיים, רובם ותיקים ומאד מנוסים, שלא לדבר על זה שבראש הרשות בחדרה יש לנו את תא"ל צביקה גנדלמן, בפרדס חנה את אל"מ חיים געש ובנימינה-גבעת עדה יש את אל"מ פינקי זוארץ ולפניו היה אל"מ אורי דיסטניק, כך שגם על אזרחי יש לנו קציני צבא בכירים.

"האיום על העורף הוא איום קיים, מורכב ומאתגר. ב’צוק איתן’ לא חשנו את האיום הזה במלואו ואפילו לא ממש בחלקו אבל חשנו מה זה להיום 51 יום מוטרדים. העורף שזה האוכלוסיה והגופים האלה, מדהים בחוסן שלו. אני מרגיש גם שהחיבור שלנו למרחב הוא מדויק. אנחנו מאחור, תומכים ומסייעים. אחרי לבנון השניה פיקוד העורף הבין שלא נקטנו בגישה מרחיבה למשימה. זה אומר שבתרחיש החירום למלחמה או לאירוע אחר, היום אנחנו נערכים לבצע מגוון רחב של משימות לחיזוק הרשויות והחוסן שלהן ושל האוכלוסיה שלהן. אנחנו עוזרים להן לתפקד במוקד החירום שלהן. לתפקד אפילו ברמה של מורות חיילות. בקצה השני, יש כמובן משימות כמו לחלץ לכודים מבניין בן עשר קומות שקרס. היום אנחנו לא מהססים להכנס".

בינתיים ירדה השמש, חלפה שעה ואל"מ תורג’מן מציץ תכופות בשעון היד שלו. עד שיגיע הביתה יחלפו עוד כמה שעות. הוא מזנק על הג’יפ ויוצא בדרך לחיפה, לעוד איזו פגישת תכנון בחיפה, עבור הנפה שלו-שלנו, נפת גדור. לפי חשבוני, יחד עם הזמן שהקדיש לי, מדובר בעוד חצי יום מילואים, בתום יום עבודה מלא במינהל האזרחי.

אל"מ יובל תורג’מן צילום: יואב איתיאל
אל"מ יובל תורג’מן. "האיום על העורף הוא איום קיים" [צילום: יואב איתיאל]

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור