נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > הלל יפה: רופא עיניים שראה למרחוק
29 לנובמבר 2014
הלל יפה: רופא עיניים שראה למרחוק
יואב איתיאל, 28/11/2014 - 09:17
הלל יפה בן 150 ובבית החולים הקרוי על שמו שרטטו קווים לדמותו, בכנס שקיימה החברה הישראלית לתולדות הרפואה. "מגזין המושבות" מגיש לכם את הסיפורים המעניינים
ד"ר הלל יפה. קווים לדמותו של הרופא המשמעותי ביותר באזור [צילום באדיבות איתי בחור – הוצאה לאור]

ד"ר הלל יפה, שבית החולים הממשלתי בחדרה נקרא על שמו, נולד בחג הסוכות תרכ"ה, לפני 150 שנה. החברה הישראלית לתולדות הרפואה קיימה בשבוע שעבר כנס לזכרו, לציון פועלו וכהוקרה לרפואה באזור שבו פעל רבות: בחדרה ובמושבה זכרון־יעקב.

על דמותו סיפר נכדו, פרופ’ צבי בנטואיץ’, מבכירי חוקרי האיידס בישראל. הוא משמש כפרופסור במחלקה לוירולוגיה וגנטיקה התפתחותית ומנהל המרכז למחלות טרופיות ואיידס באוניברסיטת בן-גוריון והוא מכהן כיו"ר ארגון רופאים למען זכויות אדם. הוא הודה שבמהלך התקדמותו ברפואה שלו נטה להצניע על הייחוס המשפחתי.

פרופ’ אבי עורי, מהמרכז רפואי "רעות" ואוניברסיטת ת"א, סיפר על פציעתה של שרה אהרנסון בה טיפל הלל יפה. פרופ’ שפרה שורץ מהמרכז לחינוך רפואי בפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, ומכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות הבריאות, במרכז הרפואי שיבא, שפכה אור על המאבק במלריה והמאבקים האנושיים בין המומחים שנאבקו במלריה, האגרונום אהרן אהרנסון והרופא הלל יפה.


פרופ’ צבי בנטואיץ’ [צילום: יואב איתיאל]

ד"ר הלל יפה, דמות כמו מהאגדות / פרופ’ צבי בנטואיץ

ד"ר הלל יפה עלה לארץ ישראל בשנת 1891 לאחר שסיים את לימודי הרפואה בג’נבה וזנח קריירה מבטיחה שם לטובת השליחות עבור הרעיון הציוני וההתיישבות בא"י. עשייתו הרפואית היתה מראשיתה חלוצית ופורצת דרך וכן מלווה בסיכון אישי ומשפחתי משמעותיים.

חרף התנאים הפיזיים והסביבתיים הקשים, השכיל לשלב עבודה רפואית בסיסית עם תצפיות רפואיות ומדעיות ראשוניות, פרסומים מדעיים בספרות הבינלאומית, ואף השתתפות בכנסים רפואיים באירופה. בצד הפעילות הרפואית המקצועית הענפה, הקדיש עצמו לפעילות ציבורית רחבה: במישור המקומי - בזכרון יעקב ובחדרה, ובמישור הארצי - בוועד חובבי ציון ביפו, שהיה מרכז השלטון המקומי, בהשתתפות פעילה בקונגרסים הציוניים, ובמשלחת של הרצל לאל־עריש שפסלה את חצי האי סיני כמטרה להתיישבות הציונית. מאוחר יותר, היה אינסטרומנטלי בהקמת ההסתדרות הכללית וכן בהקמת הסתדרות המורים.

כמי שהיה מופקד על בריאות המתיישבים במושבות מטעם הברון רוטשילד, שם את המלחמה בקדחת כמטרה עליונה למען ביסוס ההתיישבות, וזאת כללה את ייבוש הביצות מחד גיסא ואת הטיפול הפרטני התרופתי והמונע, מאידך.

מ־1905 ועד סוף מלחמת העולם הראשונה ביסס את מקום מושבו בזכרון־יעקב ואת בית החולים שם כמרכז רפואי עיקרי עבור המתיישבים גם בתקופה הקשה של המלחמה ושל גרוש המתיישבים מתל־אביב. בתקופת ניל"י היה מראשי המתנגדים לפעילות הריגול שלה ולסיכון הגדול שהפילה על הישוב בעיני הטורקים. אך יחד עם זאת היה הרופא שטיפל בשרה אהרנסון עם מעצרה ועינוייה על ידי הטורקים, עד למותה לאחר ששלחה יד בנפשה.

ד"ר הלל יפה היה רופא לדוגמה ודמות כמו מן האגדות. הוא לא היה איש מדון ומריבה, אך לא חסך שבטו ולא חסם פיו לנוכח עוולות, שחיתות ומעשים לא ראויים. ככזה קנה לו גם לא מעט אויבים שראו בו אבן נגף ובמיוחד קול ביקורת לא נוחה.

במבט לאחור אין ספק שהיה מדמויות המפתח שאפשרו להתיישבות היהודית בארץ־ישראל להגיע עד הלום.

פרופ’ צבי בנטואיץ, המרכז למחלות טרופיות ואיידס, אוניברסיטת בן גוריון


איתי בחור [צילום: יואב איתיאל]

ד"ר הלל יפה, דיוקן עצמי / איתי בחור

ד"ר הלל יפה נחשב לסמל ולדוגמה לרופא חלוץ. הוא הקדיש את חייו לעבודה רפואית תוך סיכון חייו, ולעשייה חברתית־מדינית: הקים יישובים ומילא תפקידים בוועד "חובבי ציון" ולאחר מכן בתנועה הציונית "ההרצליאנית".

ד"ר יפה תיעד את חייו ביומן, במכתבים ובזכרונות. חלק ניכר מכתביו אלה רוכזו בספרו "דור מעפילים". מאות המכתבים, שנכתבו מערב בואו לארץ ולאורך עשרות שנות פעילותו בה, נכתבו סמוך להתרחשויות המתוארות בהם ולכן יש בהם דיוק בפרטים. המכתבים ממוענים לאנשים שונים והדגשים שבהם מגוונים. היומן, שגם הוא נכתב בזמן האירועים (בעיקר פרשת הריגול של ניל"י), ממוען לעצמו ולדורות הבאים, ובכתיבתו ניכרת שאיפה לתיעוד היסטורי דקדקני עם הנחלת עמדה ערכית. הזכרונות, שנכתבו ממרחק הזמן, מתאפיינים בפרספקטיבה רחבה.

השילוב בין שלושת סוגי המסמכים האלה פורש תמונת מציאות רחבה תוך שרטוט דיוקן אישי אינטימי מורכב, ובנוסף חושף את כשרון ההתבוננות והכתיבה של הכותב. מהמסמכים השונים עולה דיוקן אוטוביוגרפי נדיר של אדם ורופא בעל עין חדה, שביקורתו הנוקבת אינה מייאשת אותו, אינה גורמת לו לאבד אמפטיה ואינה מערערת את אמונו ביישוב ובאדם.

איתי בחור, סופר


בית החולים בזכרון יעקב [צילום באדיבות איתי בחור - הוצאה לאור]

ד"ר הלל יפה, ג’נבה, פריס ו... חדרה / פרופ’ אבי עורי

ביקור בילדותי המוקדמת בבית אהרנסון בזכרון־יעקב, קרבני לסיפורי ניל"י. זכורים לי שני דברים מהביקור בזכרון־יעקב בשנות החמישים: האצטרובלים הרבים מסביב, והביקור בבית אהרנסון בהנחיית רבקה אהרנסון (1892–1981). הביקור בחדר האמבטיה, שם שרה ירתה בפיה, עשה עלי רושם עז.
כרופא שיקומי קראתי בספרו של הלל יפה "דור מעפילים" על פציעתה ונכותה הקשה של שרה אהרנסון, פגיעה בחוט השדרה הצווארי.

הלל יפה נקרא למיטתה עם פציעתה. הוא אבחן טטרפלגיה עקב פגיעת הקליע בחוט השדרה. "נטלתי בחיפזון כמה מכשירים ונסעתי בעגלה למקום האימה. את שרה מצאתי מוטלת בלי הכרה בחדר הרחצה, לידה מוטל אקדח קטן. הדופק עמום. הדם ניגר משפתיה. הכרתה שבה אליה רק לאחר זריקת קופאין. היא הכרתני והתחננה והתייפחה: ’בשם אלוהים! גמור נא עם כול זה! המיתני! לא אוכל לחיות ולסבול’... נשאתיה אל המיטה. בדקתי את גופה, ונוכחתי כי שיתוק גמור תקף את ידיה ורגליה. הכדור חדר לפיה, עבר דרך הלשון ונתקע בחוט־השדרה... בערב עלה חומה. דרשתי שיובילו את שרה לירושלים כדי לנתחה. על כך ענו לי כי יש להם מנתחים... בערב הזרקתי לה מורפין..ריח גנגרנה בפה... חומה גבוה... מגיעות שתי אחיות גרמניות מחיפה... בבוקר יצאה נשמתה...".

רק לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, ידעו (במקומות בודדים) לטפל נכון בנפגעי חוט השדרה. עד אז התמותה של פצועים עם פגיעות כאלה היתה די מהירה לאחר הפציעה.

ד"ר הלל יפה היה הרופא השני ששירת את חדרה כאשר מאז 1893 היה הרופא של זכרון־יעקב. פעמים־שלוש בשבוע היה מבקר בחדרה ואת החולים הקשים אשפז בבית החולים בזכרון. ד"ר יפה לא הסתפק בעבודתו הרפואית, את כול כוחו ומרצו הבלתי נדלה השקיע במאמצי העזרה לאנשי חדרה. ב־1896 נבחר לעמוד בראש ועד המושבה. ד"ר יפה אף קנה בחדרה 50 דונם אדמה.

תרומתו ושל אחרים למיגור מחלת המלריה, ידועה ונחקרה לעומק. בקונטרס "השמירה מפני הקדחת" משנת תרע"א כתב ד"ר הלל יפה: "כבר הזכרתי כי כשם שגוף האדם חונן בנטייה טבעית להבריא, כן כל מקום מנוגע במלריה עלול להירפא מאליו , אך ישנם תנאים נוחים לזאת... הוברר לנו שאם יעלה בידנו להפחית את כמות היתושים הטפילים וגם את מספר חולי המלריה בכל מקום שהוא עד כדי מועט ידוע - דבר זה דיו שהאקלים ילך ויחדל מאליו בהדרגה ידועה, להיות מלרי".

ב־1905, בועידת ציוני־ציון בפרייבורג, הלל יפה אמר שהציונות היא מחלה כרונית, וכל מי שנדבק במיקרוב שלה, לא יירפא עוד לעולמים.

בראשית דרכו, יפה היה רופא עיניים. מדהים לראות בתוך רשימת רופאים "מבשרי ציון", רופאי עיניים רבים! ההולכים לפני המחנה "ראו" אולי יותר טוב נכוחה את הדרך הציונית! גם ד"ר יעקב יפה (1907-1993), בנו של הלל, התמחה ברפואת עיניים וכמו אביו עבר לרפואה טרופית.

הלל יפה למד רפואה בג’נבה וסיים את לימודיו שם ב־1889. את תיזת ה-MD שלו מ־1889, מצאתי וצילמתי. בעת לימודיו התיידד עם בקטריולוג שהפך למדען ידוע. הפיסיולוג פרופ’ מוריץ שיף רצה את יפה כעוזר מדעי, אך הלל סירב. בהיותו בג’נבה יפה הצטרף לישיבות עם מהפכנים, שהיו נפגשים בערבים בקפה La Brasserie Landolt.

מעניין איך שמו של הלל יפה כרופא עיניים מוכשר הגיע לפרופסור יהודי אוקראיני מחארקוב שהציע לו להגיע אליו לעבוד במחיצתו. יפה, כידוע, סירב, עבר בחינות במוסקווה ובקושטא, ועלה לארץ. כל השאר הוא באמת היסטוריה. 

פרופ’ אבי עורי, מרכז רפואי "רעות" ואוניברסיטת ת"א


ד"ר הלל יפה ואהרן אהרנסון, על אהבה, מלריה וכבוד / פרופ’ שפרה שורץ

בשנת 1903 החליט הקונגרס הציוני השישי על ייסוד תחנה לחקירת המחלות בארץ־ישראל. החלטת הקונגרס באה בעקבות המלצתו של הרצל לאחר ביקורו בארץ כי יש לייבש את הביצות כאמצעי מרכזי למלחמה במלריה.

החלטת הקונגרס הובילה למאבק עז יצרים על "הבעלות על המלחמה במלריה בארץ ישראל", על ניהול תחנת המחקר לחקר המלריה העתידה לקום, על גיוס הכספים למימונה ועל קבלת הכבוד האקדמי והציוני העתיד להתלוות למי שיעמוד בראשה. שני השחקנים המרכזיים במאבק זה היו הד"ר הלל יפה ואהרן אהרנסון. מאבקם של יפה ואהרנסון לווה בעימותים אישיים ומדעיים נוקבים ביותר והעיב על התנהלותה של התנועה הציונית בארץ־ישראל בכל הקשור למחקר וקידום המלחמה במלריה בראשית המאה העשרים.
"יש להבריא את העם והארץ" כתבה לימים פרופ’ סנדי סופיאן על המלחמה במלריה ועל המאבקים האישיים ועזי היצרים בהם לוותה.

פרופ’ עפרה שורץ - המרכז לחינוך רפואי ע"ש פרופ’ משה פריבס, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, ומכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות הבריאות, המרכז הרפואי שיבא

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור