יואב איתיאל, 11/04/2013 - 13:23

חיל הים הפך לחיל העסוק ביותר בצה"ל, וביקור בספינת הטילים אח"י חנית מדגם הסער-5 המתקדם, נותן הצצה נדירה לעוצמה הטכנולוגית והאנושית שהוא מפעיל כדי להגן על האינטרסים של מדינת ישראל, באשר הם. לקראת השעה ארבע אחר הצהריים, הלכתי בפרוזדורי הסטי"ל בעקבות איזה ניחוח מדהים של קונדיטוריה שהתפשט בהם. המסע הזה הוביל אותי למטבח, שם מצאתי את טבח הספינה עסוק באפיית לחמניות טריות

חיל הים הפך לחיל העסוק ביותר בצה"ל, וביקור בספינת הטילים אח"י חנית מדגם הסער-5 המתקדם, נותן הצצה נדירה לעוצמה הטכנולוגית והאנושית שהוא מפעיל כדי להגן על האינטרסים של מדינת ישראל, באשר הם [צילומים: יואב איתיאל]

לקראת השעה ארבע אחר הצהריים, הלכתי בפרוזדורי הסטי"ל בעקבות איזה ניחוח מדהים של קונדיטוריה שהתפשט בהם. המסע הזה הוביל אותי למטבח, שם מצאתי את טבח הספינה עסוק באפיית לחמניות טריות. שיהיה לחבר’ה משהו חם וטעים לארוחה קלה של כריכים. אם הצבא צועד על קיבתו, אח"י חנית האימתנית שטה כנראה על לחמניותיה.

במקום צפוף כזה, בו שוהים לפעמים הלוחמים ימים ושבועות ארוכים, מנסים להנעים להם את השהות ככל שניתן, אבל ברור גם לעין אורח מזדמן כמוני ששייט תענוגות זה לא. לי הזדמן לעלות על מפלצת הברזל הזו בשבוע שעבר, ביום שמש אביבי. אבל הים התיכון יודע להראות גם פנים קודרות וזעופות, וזירת הפעולה של סטי"לים מדגם "סער 5" כמו "חנית", כבר מזמן לא מוגבלת רק לים הזה. ע"פ מקורות בחו"ל, היא יכולה לשייט כ-3,600 מייל ימיים או 6,500 ק"מ, כלומר שלושה שבועות בכוחות עצמה במהירות ממוצעת של כ-16 קשר. מיכלית יכולה לתדלק אותה בלב ים, במסעות ארוכים יותר.

המשימות מורכבות. 10 מייל ימיים מערבה מרצועת החוף שבין זכרון יעקב לחוף הבונים, בזמן שאני הפלגתי שם עם טובי בנינו, הם היו עסוקים בין היתר באירובטיקה של מסוק "עטלף" המלווה אותם. הוא נחת על ירכתי הסטי"ל, נקשר, הותר, שוב המריא, חג סביב כלי השיט, שוב נחת, המריא בלא שנקשר תחילה וכך הלאה. פעם אחת הוריד נוסעים, אח"כ שב ותידלק, עוד, ועוד ועוד. אחרי הפסקה קצרה שנוצלה למטווח ירי מקלעים, ירדה השמש, והמסוק חזר לתירגולים נוספים, הפעם בחושך מוחלט. בסוף אסף נוסעים, ונעלם בדרכו צפון מזרחה, אל בסיסו ברמת דוד. אנחנו שבנו בדרך הים קצת לפני חצות אל נמל הבית, בסיס חיפה, ממנו יצאנו באותו בוקר.

לא מתעסקים בקפצונים

העבודה קשה ובלתי פוסקת. סא"ל מ’, מפקד החנית, קידם את פני בברכה על הסיפון, ואץ לעמדת הפיקוד שלו במי"ק, מרכז ידיעות הקרב של הספינה, מרכז העצבים של כל האופרציה המשייטת הזו. משם, הוא שולט בכל

לגלות את האויב לפני שהוא מגלה אותי. מסוק העטלף בפעולה

תנועה וכל פעולה על הספינה. אבל לא רק בסטי"ל הוא שולט משם. כשאנחנו משייטים מול מרכז הארץ, הוא שולט משם בכל תזוזה מול חופי ישראל, מאות ק"מ לתוך הים, מעל ומתחת לפני המים. הוא יכול לאכן תנועה כזו, והוא יכול ליירט אותה באמצעות מערכות הגילוי והנשק המתקדמות של הסער 5.

מצד שני, ה"חנית" דואגת שלא יהיה פשוט כל כך לגלות אותה. חוץ מזה שהיא שומרת כל הזמן על תנועה, היא מצויידת במערכת המיסוך פריירי-מסקר (Prairie-Masker), בה משתמשות משחתות של הצי האמריקאי. ע"פ פרסומים זרים, סונאר צוללת אויב יטעה לזהות כגשם יורד את תנועותיה של ספינה המצויידת במערכת זו. ע"פ אותם פרסומים יש לספינות הטילים מדגם סער 5 גם מערכת הנעה עם משככים כדי להפחית רעשים ותנודות, מערכת לקירור גזי המפלט והיא בנוייה כך שתספוג קרינה ולא תחזיר אותה למכ"ם המנסה לאכן אותה.

לחיל הים שלוש ספינות כאלה שיוצרו ע"י נורת’רופ גרומן שיפ סיסטמס פעם "ליטון-אינגלס שיפבילדינג", במספנת פסקגולה שבמדינת מיסיסיפי בארה"ב. אחרי שהגיעו אח"י אילת ואח"י להב, התייצבה לשירות אח"י חנית החדישה ב-1995. אל תתנו לכחול המים בצילומים להטעות אתכם. העבודה מסוכנת, למרות כל אמצעי ההגנה וההרתעה.

עבור האוייב, האח"י חנית היא מטרה נעה. כשאני לראשונה על סיפונה, אני לא יכול שלא להיזכר ביום הבסטיליה שלה, ה-14 ביולי 2006. אז, בחשיכה של סביבות השעה 20:30, מול חופי ביירות תוך כדי מלחמת לבנון השנייה, חטפה "חנית" טיל איראני מדגם C-802 שבשימוש החיזבאללה. הטיל פגע במנוף שליד האנגר הירכתיים, התחמש, אך לא חדר והחליק. אש פרצה בתאי מגורי הצוות מתחת לסיפון מנחת המסוק וארבעה חיילים נהרגו. בעת הפגיעה שייטה אח"י "חנית" מול ביירות באותו מרחק מהחוף בו אנחנו מפליגים עכשיו, והנראה לנו כל כך לב ים וכל כך בטוח. בסוף זה בד"כ הגורם האנושי. אז, נטען כי מערכותיה המתקדמות של אח"י חנית לא הופעלו, מחשש שיופעלו בטעות כנגד מטוסי חיל האוויר שלנו.

אחראי על תידלוק המסוק, רס"ר המכונה גל גינת

מאז היא שופצה, ובין היתר כדי שזה לא יקרה עוד לעולם, לא מפסיקים להתאמן על הסטי"ל. מיד כשיצאנו מהנמל, רגע אחרי שהצוות מחמש את כלי הנשק הנצורים בעת העגינה בבסיס חיפה, מקפיץ סא"ל מ’ את הצוות להתרעה מצוללת אוייב שכביכול מחכה לנו שם, בנתיב השייט הצר החוצה, רגעים קריטיים עבור הסטי"ל שעדיין לא פיתח מהירות, ומקום קריטי עבור השער החשוב כל כך לקיומה מדינת ישראל. זאת יש לזכור, ע"פ הדו"ח השנתי של מכון וידרא לחקר הספנות, כ-99% מהיבוא לארץ נעשה בדרך הים. ואכן, אחת ממשימות השגרה של ספינות הסער 5 היא להבטיח את חופש השייט ולשמור נתיב שייט פתוח ובטוח לישראל. "אני לא מתעסק בקפצונים", יסביר אח"כ מפקד "חנית", שהעוצמה והגודל שלה נדרשות גם לביקורת אניות בלתי מזוהות או חשודות בלב ים, ושאת משימות הבט"ש היא משאירה לכלים קטנים יותר.

מיד אח"כ, הודיע הכרוז בקול המתגלגל והרועם כנהוג בים, על תירגול של איום טילים והספינה כולה נערכה להדוף אותו. טרם זה הסתיים, וכבר היו לנו "פצועים" על האוניה, וכדי לבדוק מצב מורכב עוד יותר, החליט סא"ל מ’ כי קצין הרפואה "נפגע" אף הוא, כדי לבדוק כיצד מתפקד צוות האוניה שלו בהעדרו. אין רגע דל. פתאום פרצה לנו "שריפה", ועשן היתמר מאיזור תאי המגורים של הצוות בסיפון התחתון לשם הוזנקו לוחמים בחליפות מיגון ועם מסיכות ובלוני חמצן. גם זה הפך למורכב יותר, כאשר במפקד שנערך על האניה התברר כי יש נעדרים, והם לא נמצאו בתאיהם.

מהספינה ניתן לשלוט על כל שטחי ישראל בים

"אני מאלה שלא רצו חיל הים ולא חשבו על חיל הים", מספר סא"ל מ’, מפקד החנית בן ה-38 שבכלל שובץ לתכנית "תלפיות", המגייסת מוכשרים צעירים למערכי המחקר והפיתוח הביטחוניים. "אז היו שם משהו כמו 30-40 איש, לא

הלך בעקבות האבא, נשק הספינה יואב שפיר

כמו ה - 300-400 היום", הוא אומר ומגלה שלמרות שעבר את הבחינות והמבדקים בהצלחה, לא נמצא לו שם מקום והוא נשלח לחיל הים. "אני מלוד-סיטי", הוא אומר בחיוך, "כל מה שידעתי על ים זה מטקות על שפת הים".

אבל מי שהיה מועמד מוצלח לתלפיות לומד מהר. אחרי קורס חובלים שירת כ-5 שנים בדבורים בכל התפקידים עד סמפל"ג שאחריהם יצא עם החברה, אשתו דהיום, לשנה וחצי של טיול במרכז ודרום אמריקה. אח"כ באו 5 שנים בסטי"לים שאחריהם לימודי הנדסת תעשייה באוניברסיטת ת"א, "ערוץ האופנה", בלשונו של הלודאי. לאחר שנה במחלקת המבצעים של חיל הים עשה שנתיים כראש לשכתו של מפקד חיל הים, האלוף אליעזר "צ’ייני" מרום, עד שזה סיים את תפקידו ופרש מצה"ל. סא"ל מ’ המשיך שנה כמפקד פי"ם, בית-הספר לפיקוד ימי של החיל, ואז מונה למפקד אח"י חנית.

יש לו נקודת מבט מעניינת על כל עניין הפיקוד. "הדרגות על הכתף רק מציינות שיש לי יותר ניסיון", הוא אומר, "פיקוד על כלי שייט כזה מבוסס על ניסיון ויחסי אנוש". הוא גם אומר שפיקוד על אנייה כזו שונה בתכלית השינוי מפיקוד על יחידת חי"ר, שם החיילים עוברים מסלול ביחד, מכירים אחד את השני ומשרתים יחד עד השיחרור ואולי גם במילואים. "הספינה כל הזמן רצה, כל הזמן צריכה להיות מקצועית וברמה הכי גבוהה שאפשר לקראת המשימה הבאה. לכן בנו מידרגים. חשמלאים נניח - יש אחד ותיק מאוד, אחד באמצע הדרך ואחד צעיר מאוד. כך תמיד יהיה מי שיחליף את מי שמשתחרר. זה נכון לכל עמדה בספינה, ויש כאן 60-70 עמדות שונות שבכל רגע נתון צריכות לעשות משהו אחר. בהיבט המקצועי ובהיבט החברתי זה מאד מורכב. תזכור שמשרתים פה אנשים בגילאים שונים, כולל אנשים שהגיעו מהעתודה האקדמית. פה האתגר הוא לחבר את כולם ביחד, את הצעיר עם הוותיק, את בעלי המקצועות השונים, את האנשים שבאים מרקע מנטלי שונה, ולמנוע את התופעות שאנחנו שומעים עליהן בחי"ר".
 
כך באמת אנחנו פוגשים על הסיפון, בין תרגולת אחת לשניה, את רס"ר המכונה גל גינת מזכרון יעקב, איש קבע שחזר לשירות אחרי שנים באזרחות. יש לו תפקיד בין המנועים שבבטן האוניה, אבל כשמגיע המסוק לסייע, הוא מי שאחראי על התדלוק שלו בירכתיים, וגם תוך רחיפה מעליהם. ויש פה את הצעיר יואב שפיר, גם הוא מזכרון יעקב, המשמש כנשק, והולך בעקבות אבא שלו שעסק בתחום הזה בחיל, ובאחד האימונים שבוצעו פה היום, ראינו אותו מתרגל הטלת פצצות עומק מהירכתיים, אחרי ששעה קלה קודם לכן היה מי שתירגל שיגור טורפדו לעבר איזו צוללת אוייב דמיונית.
 
"פה אני עוסק בחיבור", אומר המפקד מ’, " פה אחד מתעסק בטכנאות, אחד בחבלים, אחד רק בגשר הפיקוד והמערכות שלו ואחד רק במכונה, והכל צריך לעבוד ביחד. מפקד סטי"ל מדגם ’נירית’ יודע הכל. מפקד צוללת יודע כל מה שקורה אצלו בצוללת, כל מערכת וכל צינור. בגלל זה תקופת ההכשרה שלו ארוכה מאוד. האמת היא שזו התפיסה הישראלית ושל הרבה ציים בעולם. אבל בכלי שיט מורכב כמו סער 5, אתה לא יכול לדעת הכל בלי תקופת הכשרה כמו למפקד צוללת, ובניתוח עלות מול תועלת זה לא כדאי. אז בסופו של דבר, כמפקד כאן, אתה עוסק בניהול מומחים. מה זה אומר? כל אחד בתחומו יודע את הדברים לעומק. אני לומד את הבסיס, את לוגיקת פתרון בעיות, יודע לשאול את השאלות הנכונות וחד משמעית חייב לסמוך על המומחים. אני לא יודע את מה שיודע קצין ההגנה, ששומר על הספינה, או מה שיודע קצין תקיפה. אני יודע איך להשתמש בהם, אבל אני לא יודע להגיב באותה מהירות שהם יודעים לעשות את זה או הניואנסים של מה להפעיל ואיך להפעיל".

היתרון המשמעותי של הסער 5 הוא "ורסטיליות מטורפת", כלשונו של סא"ל מ’, "זה לא נתפס מה אני יכול לעשות פה. דמיין מה שאתה רוצה ואני יכול לשים פה. כולם מתלהבים מהמסוק, אבל אתה יכול גם לשים פה מכולות עם כל מיני דברים. קשר, מודיעין, מה שאתה רוצה והמכולות האלה הן לא רק ’ברזל’. הן מתחברות למערכות של הספינה ומשתפות איתה נתונים. היא מקבלת את הנתונים ממני ואני ממנה".

בנוסף, סער-5 כמו אח"י חנית משמשת כספינת חפ"ק. "אתה יכול לנהל פה מערכות של שטחים עצומים. את יכול לסגור פה 400 מייל על 400 מייל. זה אומר כל שטח מדינת ישראל בים, מנקודה אחת. אני יכול לשלוט ברמה של אני יודע מה יש שם, ויכול לפצל כוחות. משהו כמו פיקוד ביבשה. בחלק אחד בספינה יכול לשבת מפקד חיל הים, לעשות שם הכל, ולנהל את העולם. קרא לזה ספינה בתוך ספינה. הוא לא מוגבל קשר כי יש לו קשר לוויני. הוא לא מוגבל תמונה כי הוא מקבל אותה מהמפקדה. יש לו את כל הנתונים לצורך קבלת החלטה".

השהייה הארוכה בים אף היא יתרון מול ספינות הסער 4.5 המכונות "נירית" והנדרשת לאספקה תכופה יותר. ויש את המסוק המדובר. "יש לו הרבה יתרונות", אומר המפקד, "כמיירט, כגורם גילוי לטווחים גדולים, הוא גשש קדמי שלפני שאני מגיע לאיזה איזור אני יכול לשלוח אותו שיגיד לי מה יש שם. או שנניח אני רוצה להימנע מציים זרים כי אני באיזו משימה חשאית. בכלל, אני יכול להשתמש בו כדי לגלות את האוייב לפני שהוא מגלה אותי. בנוסף כשאני תוקף מטרה מעבר לאופק, הוא יכול לספק לי נתוני זמן אמת עליה. הוא באוויר ונותן לי נתונים עדכניים עליה. או

יהודים, ערבים ודרוזים על ספינה אחת .רס"ר א’, האחראי על מערכות הקשר המסווגות.

כשאני צריך תצפית, במבצע מיוחד, עבור גורם אחר, הוא מספק לי אותה. צריך פינוי פצועים - המסוק עושה את זה. כך היה למשל כש’חנית’ השתתפה במבצע לעצירת ה’מרמרה’. הוא היה אמור לתת תמונה לתקשורת, אבל מפקד חיל הים החליט שהוא יעסוק בפינוי פצועים מקרב הנוסעים באוניה הטורקית".

אשתי כבר יודעת שאני משקר לה

אם יש בשירות בחיל הים גם תסכולים, אחד מהם הוא החשאיות. "כשמטוס זורק פצצה מעל עזה כולם יודעים, ומפקד חיל האויר דואג לזה שיידעו", אומר סא"ל מ’ ומוסיף בהתלוצצות, "כל יום חמישי מוציאים שם סרטון ואם אין סרטון הם נותנים את טופ גאן. זה שיווק, ככה זה עובד ולחיל הים אסור לעשות את זה". הוא נותן בתור דוגמא כי רק ב-2012 הרשו לספר על מעורבות חיל הים בחיסולו של אבו ג’יהאד בטוניס, 24 שנה קודם לכן. "תחשוב על כמה דברים קרו מאז, וכמה קורים במיוחד עכשיו, ואי אפשר לדבר על זה. חייל מגיע הביתה, מה הוא יכול לספר? אשתי כבר יודעת שאני משקר לה. מה אתם עושים? אימון. כמה זמן? שבוע וחצי. איפה? מול חיפה. ככה הולך השיח אצלנו בבית. כל פעם אותן שאלות, וכל פעם אותן תשובות". סא"ל מ’ אומר שהבעייה היא שאם תשאל אמא בישראל מה זה טייס היא תאמר "סופרמן". לדבריו, כח נושא הילת הזוהר סביב חיל האוויר היא "פרדיגמה שצה"ל לא מסוגל להפרד ממנה" וכי "את הכסף משקיעים בF-35 -".

סרן אמיתי, המשמש כסגנו של סא"ל מ’: "ב-1967, עם הניצחון המזהיר באוויר וביבשה, חיל הים כשל. ביום הכיפורים זה דווקא היה הפוך. אבל, באו ואמרו בצה"ל כי אם אין קורלציה בין תפקוד החיל לתוצאות המלחמה, כנראה שאין כל משמעות לחיל הים". אבל מעמדו של חיל הים הולך ומתחזק. מפקד חנית: "היום צה"ל הגדול מחפש אותנו לכל פעילות, ולא רק צה"ל, אלא כלל מערכת הביטחון. מעמיסים אותנו בפעילות. איתם, בלעדיהם, בשבילם. הכל. הם מבינים את היכולת שיש כאן. גם ברמה היבשתית. היום למשל אנחנו עובדים בצמוד לפיקוד צפון ופיקוד דרום. היום הם מבינים מה אפשר לעשות מהים. וגם בכיוון הפוך. למשל בנושא האמל"ח חיל הים מצטייד חזק לכיוון היבשה, והוא יעזור לחי"ר בצורה מטורפת. תזכור שחיל האוויר הולך ונעשה מוגבל יותר ויותר עם טילי הקרקע אוויר".

בינתיים, אחרי יום בו לא הפסיקה אח"י חנית לתרגל, אורות חיפה נראים באופק, ומתחיל השלב המסובך של לתמרן את הסטי"ל למעגן שלו, בין אוניות הסוחר ושאר כלי השיט הנכנסים יוצאים, או עוגנים במפרץ ובנמל. הלחמניות החמות של אחר הצהריים היו הפתעה נעימה אך שולית לעומת זו השניה, מחממת הלב. השורה התחתונה היא תמיד הגורם האנושי.

התקדמנו, ולא רק בברזל, מערכות נשק וטכנולוגיה. בין אנשי הצוות על כלי השיט האסטרטגי הזה פגשתי על הסיפון את רס"ר א’, איש קבע, האחראי כאן על מערכות הקשר המסווגות. אח"כ יתברר לי שהוא אחד משלושה בני העדה הדרוזית המשרתים על אח"י חנית. יש גם שני ערבים, נוצרים. כל מי שפגשתי על הסטי"ל אומר כי הגורם האנושי על הספינה הוא אחד הדברים הטובים שקרו להם בחיים, ושמחזיקים אותם להמשיך ולשרת בחיל בכלל ובסטי"ל בפרט.

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב