נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > וכתתו מזמרותיהם לאייפדים
16 לנובמבר 2012
וכתתו מזמרותיהם לאייפדים
יואב איתיאל, 16/11/2012 - 19:50
מחקלאים מסוקסים לחנונים עם עיגולדים. עשור וחצי הפכו את זכרון יעקב ובנימינה-גבעת עדה לישובים של אקדמאים. מדד המעמד. מי שעדיין חושב על זכרון יעקב או בנימינה-גבעת עדה כישובים של איכרים, כדאי שיביט שוב שמאלה וימינה. גל ההגירה למושבות האלה, שינה על פניה את הדמוגרפיה באיזור. מישובים חקלאיים, הם הפכו ל"ישובי שינה" של "יאפים", המוצאים את פרנסתם במרכזי התעסוקה של חיפה, יקנעם, קיסריה, נתניה הרצליה ות"א
זכרון יעקב
מחקלאים מסוקסים לחנונים עם עיגולדים. עשור וחצי הפכו את זכרון יעקב ובנימינה-גבעת עדה לישובים של אקדמאים. [צילומים: יואב איתיאל]

מי שעדיין חושב על זכרון יעקב או בנימינה-גבעת עדה כישובים של איכרים, כדאי שיביט שוב שמאלה וימינה. גל ההגירה למושבות האלה, שינה על פניה את הדמוגרפיה באיזור. מישובים חקלאיים, הם הפכו ל"ישובי שינה" של "יאפים", המוצאים את פרנסתם במרכזי התעסוקה של חיפה, יקנעם, קיסריה, נתניה הרצליה ות"א. הם אינם בעלי "ייחוס" של "מייסדים", אבל הם אחראים למיצובו הנוכחי של האזור כאינטליגנטי מאוד, שלא לומר אינטלקטואלי, לפחות ע"פ התעודות על הקיר במשרד או בחדר העבודה הביתי.

היום, בנימינה-גבעת עדה וזכרון יעקב, הן בין הישובים המובילים במדד האקדמאים החברתי-כלכלי יישובי בישראל. זאת, ע"פ מדד שהתפרסם לקראת "כנס האינדיקטורים למצבן של רשויות" שנערך בסוף החודש שעבר. לדברי החוקרים, הוא מבטא את החיבור שבין אחוז בעלי תואר אקדמי ביישוב, לבין חוזקו הכלכלי חברתי. עוד ברשימת הרשויות המובילות במדד זה, שהם, גבעת שמואל, מודיעין-מכבים-רעות, רמת השרון, רעננה, גבעתיים, הוד השרון וקדימה-צורן.
את כנס המדדים למצבן של רשויות אירח מכון ירושלים, והשתתפו בו בכירי הרשויות המקומיות, מנכ"ל משרד הפנים עמרם קלעג’י, השר לשעבר אופיר פינס והמנכ"ל לשעבר במשרד ראש רה"מ, רענן דינור.

מושבות של אקדמאים

ע"פ המדד, במושבה זכרון יעקב וגם בבנימינה-גבעת עדה, כמחצית מבני ה-25+ הם בעלי השכלה אקדמית, ממש כמו ברמת השרון (50%), החולקת עם המושבות הותיקות את המקום השלישי בדירוג הארצי. זאת, אחרי היישוב שהם שבמקום הראשון (59%), גבעת שמואל (55%), שבמקום השני עם הישוב המאוחד מודיעין-מכבים-רעות (55%), שלא היה קיים ב-1995. עוד בעשירייה הפותחת גם רעננה (48%), גבעתיים (47%), הוד השרון (45%) וקדימה-צורן (44%).
כן, בנימינה-גבעת עדה וזכרון יעקב בעשיריה העליונה בישראל. בין 1995 ל-2008 טיפסה זכרון יעקב, מ-21% ל-50% אקדמאים, 25 מקומות מעלה, אל המקום השלישי בישראל, בשיעור בעלי ההשכלה הגבוהה.

אהרון בן זאב
קרוב לבית. פרופ’ בן זאב, נביא אוניברסיטת חיפה לשעבר
קצת הרחבה על הנתון הזה- על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-1995 התגוררו במושבה זכרון יעקב 9,400 תושבים. כלומר על פי נתוני המחקר, 1,974 אקדמאים. עד- 2008, צמחה כבר ל-18,400 תושבים, עם 9,200 בעלי השכלה אקדמית. מדובר במספר עצום של 7,226 אקדמאים שנהרו לישוב, או שרכשו השכלה אקדמית תוך שהם מתגוררים בו, תוך כ-13 שנה.


פרופ’ אהרון בן זאב, עד לאחרונה נשיא אוניברסיטת חיפה, עבר להתגורר בזכרון יעקב ב-1995. אולי הוא הסנונית שבישרה את בוא גל האקדמאים הזה. בנוסף לאיכויות של מקום שקט שלו ויפהפה, אותן מציין כמעט כל מי שעובר להתגורר במושבה הזו, מציין פרופ’ בן זאב את החינוך הטוב, "זה אחד הדברים
חיפה
אפשר להנות מכל היתרונות של קרבה למרכז אקדמאי או מקום עבודה, וביחד עם זאת מכל היתרונות של מגורים מחוץ לעיר, בתמונה חיפה
החשובים ביותר להורים אקדמאים כשהם באים לבחור מקום מגורים", הוא אומר. בנוסף, הוא מציין את הניידות היחסית בבחירת מקום עבודה, שמאפשרים המגורים באיזור. "צריך לזכור שאקדמאים, ובהם אנשי אקדמיה, נדרשים להחלפת מקום העבודה מפעם לפעם", הוא מסביר, "מגורים כאן באזור מאפשרים להם לעשות את זה מבלי לעבור בית". עוד ציין בן זאב כי אצל אקדמאים, ואנשי אקדמיה, מקום העבודה יכול להיות בשתי ערים שונות, "מבחינה זו זכרון יעקב וגם בנימינה הם מקומות מאד נוחים. בן זוג אחד יכול כך לעבוד בחיפה, והשני בתל אביב".
 
דבר נוסף, "מרצה בטכניון או באוניברסיטה לא חייב להיות כל השבוע במוסד האקדמי בו הוא מלמד". הוא אומר כי להערכתו, העובדה הזו תרמה לשיעור גדול יותר של אנשי אוניברסיטה בזכרון יעקב מאשר מדעני טכניון. "אלה צריכים אולי להתגורר קרוב יותר למעבדות שלהם, אבל מחקר אוניברסיטאי לא דורש נוכחות פיסית קבועה באוניברסיטה, ובכלל, עם היכולת לעבוד
 מדד בעלי השכלה אקדמאית
היום על המחקר באמצעות המחשב והאינטרנט, גם הצורך להיות סמוך לספריה הולך ופוחת. בכל מקרה, הוא אומר כי המרחק מזכרון יעקב לאוניברסיטת ת"א או חיפה ולטכניון, הוא מרחק קטן, בוודאי בסטנדרטים עולמיים, וכי כך "אפשר להנות מכל היתרונות של קרבה למרכז האקדמי או מקום העבודה, וביחד עם זאת מכל היתרונות של מגורים מחוץ לעיר". כאמור, ב-2008 נמצאו גם בבנימינה-גבעת עדה, 50% אקדמאים. הישובים אוחדו ב-2003 והמחקר אינו מספק נתונים לגבי כל אחד מהם ב-1995. 

שיעור האקדמאים בפרדס חנה-כרכור, עלה ביותר מפי שניים וחצי, מ-12% ל-31%, והיא עלתה 28 מקומות למקום ה-28 בישראל. יקנעם עילית כמעט והכפילה את שיעור האקדמאים בה, מ-20% ל-38%, והיא מדורגת במקום ה- 19 אחרי עליה של 11 מקומות.

זינוק בפרדיס וג’סר א-זרקא

דשדוש ונסיגה קלה ומאכזבת בדירוג חיפה, "עיר הסטודנטים", בה נרשמה עליה מ-28% של אקדמאים, אך ירידה של 4 מקומות בדירוג הארצי, למקום ה-16. באותה תקופה עלתה תל אביב 12 מקומות אל המקום ה-10, עם עליה מ-24% ל-33% בעלי השכלה גבוהה. המועצה המקומית פרדיס, עדיין רק במקום ה-84 בארץ, אבל שיפרה מאד את אחוז האקדמאים בה, מ-2% ל-13%, יותר מפי שישה ב-1995.

למקום אחד מעליה, ה-83, ירדה טירת הכרמל 4 מקומות למרות עליה מ-8% ל-13% של בעלי השכלה אקדמית. חדרה ירדה 5 מקומות למקום ה-46 בישראל, אחרי ששיעור האקדמאים בה עלה "רק" מ-17% ל-24%. אור עקיבא התדרדרה 18 מקומות למקום ה-57 בארץ, למרות עליה מ-17% ל-21% אקדמאים. הכפר ג’סר א-זרקא, עם עליה של 4 מקומות בדירוג, עדיין רק במקום ה-98 בישראל, אבל שיעור האקדמאים בישוב זינק פי 10, מ-1% ב-1995 ל-10% ב-2008.

סמל סטטוס

"רשות מקומית היא בראש ובראשונה הבית של תושביה" אומרים עורכי המדד ד"ר מאיה חושן ויאיר-אסף שפירא "כמו בכל בית המתעצב בדמות דייריו כך גם הרשות המקומית מושפעת ממאפייני תושביה". חושן ושפירא אומרים כי "מאפייני התושבים הם חלון הראווה של הרשות המקומית והרשות המקומית היא סמל הסטטוס של תושביה". לדבריהם, כתובת מגורים של פרט, כמשתנה יחיד, היא מהמנבאים הטובים ביותר את הפרופיל הכלכלי-חברתי שלו. הם קובעים כי תכונותיהם החברתיות-כלכליות של התושבים קשורות קשר הדוק לפוטנציאל הפיתוח של היישוב, לדימוי שלו, ולכושר המשיכה או הדחייה שלו לפעילות כלכלית ולאוכלוסייה של מהגרים אליו וממנו. "להשכלה גבוהה משקל גדול בסטטוס החברתי-כלכלי של הרשות המקומית", אומרים חושן-שפירא.

המחקר והנתונים מצביעים באופן חד משמעי על הקשר בין השכלה אקדמית לבין מרכיבים אחרים בפרופיל כלכלי-חברתי של יישוב ושל המשק בכלל. תרומה חיובית זו מתועדת כמעט בכל היבט – בהשפעתה על התעסוקה, על השכר, על הניידות החברתית, על רישום הפטנטים, על העברת טכנולוגיה לתעשייה וכמובן על מעמדה הבינלאומי של האקדמיה הישראלית.

ההשכלה הגבוהה של תושבי הרשות המקומית קשורה קשר הדוק להישגים הלימודיים של התלמידים ברשות המקומית ולסיכוייהם להצלחה בחיים בעתיד, וכן לכושר ההשתכרות שלהם - לשיעור המועסקים מקרב התושבים ולפוטנציאל ההכנסה שלהם - לרמת החיים שלהם ובמידה רבה גם למצבה הכלכלי של הרשות ולפוטנציאל הפיתוח שלה.

הם אומרים כי בחרו לייצג את הסטטוס החברתי-כלכלי באמצעות רמת ההשכלה של התושבים הבוגרים כיוון ששיעור המשכילים מבטא, כאמור, מגמות מורכבות בצורה פשוטה וברורה, ובכך הוא מהווה אינדיקטור - סמן המייצג תופעה רחבה או מורכבת.

"האינדיקטור שפיתחנו מייצג את הסטטוס החברתי-כלכלי של רשות מקומית כפונקציה של אחוז האקדמאים באותו יישוב", הם מסבירים.

המדד הישראלי

שיעור בעלי ההשכלה האקדמית בישראל כולה עומד על 29%. מבין שש הערים הגדולות בישראל שאוכלוסייתן 200 אלף תושבים ויותר, היה שיעור בעלי ההשכלה האקדמית הגבוה ביותר בתל-אביב – יפו (43% בעלי השכלה אקדמית מקרב בני 25+). אחריה לפי סדר יורד נמצאות חיפה (38%), פתח תקווה (31%), ירושלים וראשון לציון, בדומה לישראל כולה (29%) ואשדוד (25%).

כדי לבחון את מגמות השינוי לאורך זמן, נמדדה רמת ההשכלה האקדמית בשש הערים הגדולות ובבאר-שבע, בשנת 1995 לעומת שנת 2008 (בשנים אלו נערכו מפקדי האוכלוסין והדיור על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). בכל הערים נמצאה מגמה של עלייה ברמת ההשכלה הגבוהה.

אלא, שקצב הגידול היה שונה בין הערים ועל כן משתנה מיקומן היחסי זו לעומת זו לאורך השנים. בשנת 1995 היו שלוש הערים חיפה, ירושלים ותל-אביב - יפו, בסדר זה, בראש רשימת הערים הגדולות מבחינת רמת ההשכלה האקדמית. שיעור ההשכלה הגבוהה בתל-אביב - יפו עלה בצורה החדה ביותר, והיא טיפסה בשנת 2008 למקום הראשון בין הערים הגדולות, כאשר חיפה מיד אחריה. אך יתר 5 הערים נמצאו בשנת 2008 בפער ניכר מתל-אביב - יפו וחיפה. משמעותו של נתון זה היא כי שתי הערים הללו התאפיינו מבחינה חברתית-כלכלית במהלך העשור האחרון, בצורה שונה מיתר הערים הגדולות בישראל.

מגמות בולטות היו גם עלייה של פתח-תקווה - מהמקום ה-5 למקום ה-3, ירידתה של באר-שבע מהמקום ה-4 למקום ה-6, וירידתה של ירושלים מהמקום ה-2 למקום ה-4. העיר אשדוד נשארה בתחתית הרשימה בשני מפקדי האוכלוסין.

במדרג היישובים המונים למעלה מ – 10,000 תושבים, נמצא כאמור בראש היישוב שֹהם עם 58% בעלי השכלה אקדמית מקרב בני 25+. בתחתית המדרג נמצא הישוב תל שבע עם 1.6% בעלי השכלה אקדמית ומעליו רהט (4%) קלנסווה (6%), ערערה-בנגב (7%), כפר כנא (8%), אום אל-פחם (9%), בית שאן מעלה עירון ובקה-ג’ת (10% כל אחד משלושה היישובים).


פערים משמעותיים

מהנתונים עולים פערים משמעותיים בין הרשויות המקומיות ברמת ההשכלה של תושביהן. עם זאת, מחברי המחקר אומרים כי חשוב לזכור שהתושבים מתארגנים במרחב בבוחרם את מקום המגורים שלהם, במחוז, בעיר ובשכונה על פי מידת הדמיון שלהם לתושבים אחרים. כלומר, אנשים מעדיפים לגור בסמיכות לדומים להם. על כן, להבנת מצבה של הרשות המקומית חשוב להבין את מאפייני התושבים בשכונות העיר השונות.

אוניברסיטת חיפה
מהנתונים עולים פערים משמעותיים בין הרשויות המקומיות ברמת ההשכלה של תושביהן, אוניברסיטת חיפה
כדי לבחון זאת, הם חישבו את מדד הסטטוס החברתי-כלכלי בכל השכונות בכל ערי ישראל. מחישוב אינדיקטור זה הם מוצאים כי בראש "מצעד" השכונות של תתי-רובע, כלומר אלו שבהן רמת ההשכלה האקדמית היא הגבוהה ביותר, נמצאות שתי שכונות במודיעין מכבים רעות. במקום הראשון (69%)- קייזר דרום, האזור שממערב למודיעין (היי פארק מודיעין), בוכמן דרום, האזור דרומית לבוכמן צפון באזור הרחובות יהודה ושבטי ישראל. במקום שני (67%) - אזור רעות, מכבים - רעות, במקומות השלישי והרביעי הגבוהים ביותר נמצאות שכונות בירושלים - רסקו וגבעת מרדכי (64%) ורחביה (63%). ובמקום החמישי בחיפה נמצא האזור הכולל את ציר אבא חושי (62%).

חמש השכונות בהן הסטטוס החברתי-כלכלי הוא הנמוך ביותר, הן (לא כולל שכונות מזרח ירושלים), בירושלים השכונות החרדיות - גאולה ומאה שערים (3%), סנהדריה ותל ארזה (5%), ברמלה: העיר העתיקה, בילו, השופטים, הרכבת, וקרית מנחם בגין (5%), בבני ברק: שיכון סאטמר וקרית נדבורנא (5%) ובאום אל-פחם: מרכז הכפר (6%).

מי עולה, מי יורד

דירוג היישובים לפי פער השינוי במיקומם היחסי ע"פ שיעור בעלי השכלה אקדמית בין השנים 1995 ל-2008 מראה כאמור כי הכפר פרדיס, עלה בלא פחות מ-17 מקומות והוא בין עשרת הישובים ששיפרו ביותר את אחוז האקדמאים (13%). בראש משפרי מצבם מבחינת האינדיקטור נמצאים כפר יונה וטורעאן שטיפסו בתקופה הזו ב– 40 מקומות ו– 39 מקומות. בסה"כ, בין עשרה היישובים ששיפרו את מצבם ביותר יש ארבעה יישובים ערביים ובהם טורעאן שכאמור טיפס מעלה 39 מקומות, ערערה (21+), עראבה (20+) והכפר פרדיס (17+).

כל עשרת היישובים שבראש משפרי המיקום הינם יישובים קטנים של פחות מ-50 אלף. הוד השרון, הגדולה מבין הרשויות הללו עם כ-46 אלף תושבים בסוף 2008, טיפסה בדירוג מעלה 18 מקומות. עוד ראוי לציין, כי כל שישה היישובים היהודיים ששיפרו את מיקומם בדירוג ממוקמים בליבת המדינה, בין חיפה, ירושלים ואשדוד.

ויש גם התדרדרות מטה, לפחות באופן יחסי. אור עקיבא, למשל, ירדה ב-18 מקומות בדירוג אחוז בעלי ההשכלה האקדמית. במקום הנמוך בהרעת מצבה היחסי לעומת יישובי הארץ נמצאת ביתר עילית, שירדה ב – 49 מקומות. בין עשרה היישובים שירדו ביותר יש שני יישובים ערביים, טירה שירדה ב-20 מקומות ואכסאל ב- 17, שבעה יישובים יהודיים שם אחרי ביתר עילית (49-), גם דימונה (27-), גבעת זאב (26-), בני ברק (23-), רמלה (20-), אור עקיבא (18-), צפת (15-) והעיר המעורבת מעלות תרשיחא, שבה 71% יהודים ו – 29% לא יהודים (15-).

בין עשרה היישובים שאחוז האקדמאים בהם ירד ביותר, שניים הם חרדיים -ביתר עילית ובני ברק. שניים בפריפריה – דימונה וצפת ושלושה בליבת המדינה – בני ברק, רמלה, אור עקיבא. שניים ביהודה ושומרון בסמיכות מיידית לירושלים.
מדירוג היישובים לפי שיעור בעלי ההשכלה האקדמית בשנת 2008 ניתן לראות שבין עשרה היישובים שבראש הטבלה של בעלי השכלה אקדמית מקרב בני 25+ בשנת 2008 – שישה יישובים שיפרו את מיקומם, ובארבעה יישובים לא חל שינוי והם שמרו על מיקומם הגבוה. קפיצה גדולה ביותר נרשמה בזכרון יעקב שטיפסה 25 מקומות מהמקום ה- 28 למקום ה- 3. אחריה הוד השרון (18+), גבעתיים (15+), תל אביב – יפו (12+), אבן יהודה (5+), וגבעת שמואל (4+) בנימינה-גבעת עדה עלו עלתה ככל הנראה בשיעור גבוה, אך כפי שצויין, לא נמסרו נתונים לישובים טרם איחודם ב-2003, במהלך התקופה הנסקרת.

בעשירייה הסוגרת את הטבלה בשיעור האקדמאים בישוב, יש קרן אור לכפר ג’סר א-זרקא שעלה ב – 4 מקומות בשיעור האקדמאים.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור