נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > מספר סיפורים
18 למאי 2012
מספר סיפורים
מערכת הגפן, 18/05/2012 - 11:23
"לאחר שאני מסיים שירים רבים, אני לא מבין איך הם יצאו, כמו שיצאו". אריק ברמן במסע פנימי בברל’ה. במשך כל זמן הראיון בן השעתיים, שהתקיים בבית קפה תל-אביבי קטן, לא הישיר הזמר והיוצר אריק ברמן, ולו מבט אחד לתוך עיני. גם כשניסיתי, על-מנת ליצור מצב בו הראיון מתקיים כ"שיחה חברית" ולא כשאלון טריוויה, לשתף אותו מעט מעולמי, או לחליפין לספר לו על המחמאות שקיבל מגיסתי ובנה, מבטו נשאר בוהה באוויר, משייט אי שם בנוף האורבאני החולף
אריק ברמן
"אני רוצה שיכירו את אריק האמיתי". אריק ברמן [צילומים: יח"צ]

במשך כל זמן הראיון בן השעתיים, שהתקיים בבית קפה תל-אביבי קטן, לא הישיר הזמר והיוצר אריק ברמן, ולו מבט אחד לתוך עיני. גם כשניסיתי, על-מנת ליצור מצב בו הראיון מתקיים כ"שיחה חברית" ולא כשאלון טריוויה, לשתף אותו מעט מעולמי, או לחליפין לספר לו על המחמאות שקיבל מגיסתי ובנה, מבטו נשאר בוהה באוויר, משייט אי שם בנוף האורבאני החולף.

כשציינתי בפניו שהוא לא נראה כל-כך בעניין, אמר
אריק ברמן
הוא רואה את עצמו יותר ככותב ופחות כמלחין מהסיבה הזו, אין לו בעיה לתת את שיריו לזמרים אחרים למרות שרגשית הוא מצליח להביע אותם הכי נכון
שהוא מעט מתפלא שלא באתי "מספיק מוכן" לראיון, כי את העובדה שהחל לנגן בגיל 16 אפשר היה לקרוא באינטרנט ולא הייתי צריך לשאול את השאלה הזו. בסופו של דבר, אף כי עדיין לא במבט ישיר - הבנתי. הפריטה על הגיטרה, היא שחיברה לו את המילים.

בגיל 16, בזמן טיול שנתי, ביקש מחבר שילמד אותו כמה אקורדים, "ושם זה נגמר," לדבריו. אבל דווקא האקורדים הללו, נתנו לו להבין, שלכל שיר יש מבנה מסוים, איזו שהיא חוקיות, ובמקום הזה החל לצקת מילים ומשפטים.

עם השנים, אותם "כמה אקורדים" התרחבו מעט, אך גם כיום, הוא לא מפליג בשיריו ללחנים מורכבים, כדי לא לגנוב את הפוקס מהמילה הכתובה. באופן כללי, הוא רואה את עצמו יותר ככותב ופחות כמלחין, למרות שבשיריו שהוא עושה את שניהם. מהסיבה הזו, אין לו כל בעיה לתת את שיריו לזמרים אחרים, אם כי לדעתו, למעט מקרים בודדים, מבחינה רגשית הוא מצליח להביע אותם הכי נכון.

ברמן רואה עצמו כמספר סיפורים שמשתמש במוסיקה כפלטפורמה להעברתם. רובם, יש לציין, מעבר להיותם אישיים, מעניינים ולא מעט פרובוקטיביים, מה שמנוגד לאותה ל"דמות הבוהה", שישבה מולי בראיון. אולי זה כל העניין. הטקסטים של ברמן, טיפוס מופנם כפי שהודה בפני, הם האלטר אגו שלו. שם הוא יכול להיות האריק שהוא לא כל-כך מרשה לעצמו להיות בחיי היום-יום. אריק מצידו, מסכים עם ההגדרה באופן חלקי. לדבריו חלק מהשירים הם אותו אלטר אגו, אך באחרים טוען כי הוא מביע קשת רגשות רחבה מבלי "להסתתר".

חיפשתי להיות פרובוקטיבי

הוא בן 33, רווק תל-אביבי, שנולד בעיר הגדולה לזוג הורים בעלי "מקצועות ריאליים", כפי שהוא מגדיר זאת, שלא כל-כך התחברו לחלום של הנער שהיה מסתגר בחדר, פורט על הגיטרה ופולט שברי משפטים עם טקסטים גסים. הם, כמו הורי אמנים רבים אחרים, רצו שלילד יהיה מקצוע "ריאלי" כמו שלהם, מה עוד שבתיכון חדש בו למד, היה תלמיד טוב במקצועות הריאליים ובעיקר בפיסיקה.

הוא הבכור בן חמישה אחים ולמרות משפחתו הגדולה וחייו בלב העשייה של המוסיקה הישראלית, הוא חש יותר כאזרח העולם ופחות כאזרח מקומי. אין לו הסבר לזה- לדבריו השפה בה הוא כותב מחברת אותו למקום, אבל בכל השאר, חש מנותק, אפילו היה רוצה להרגיש אחרת, יותר שייך, אבל ככה יצא.

כשסיים את שרותו הצבאי, החל ללמוד בבית הספר רימון. ההורים, כפי שניתן להבין, לא שמחו על הרעיון. "אולי הם לא זיהו אצלי איזה כשרון גדול," הוא מנסה להסביר, אך בסוף החליטו ללכת עם הילד, "אולי כדי לנטרל את אלמנט המרד," הוא מוסיף. כשסיים את לימודיו החל להופיע במועדונים קטנים, עם החומר שכתב והלחין. בשנת 2006 החליט להוציא בהפקה עצמית, אלבום, כשעל ההפקה היה אמון משה לוי, שהיה מורו ברימון ואהב את חומריו. ההחלטה לעשות זאת בעצמו, באה לאחר חוזה הדרקוני שהוצע לו, שכלל לדבריו התקשרות אישית לתקופה של דור, ועוד כמה סעיפי עבדות.
 
הוריו והוא השקיעו מכספם בפרויקט. הסינגל הראשון "מה עוד ביקשת", זכה אמנם להצלחה, אך לא לפני ש"עלה" שבע פעמים לדיון בוועדת הפלייליסט של גלגל"צ. שירו השני "המתוקות האחרונות", צונזר בתחילה על-ידי רשת ג’, בשל מילותיו הפרובוקטיביות, אך למרות, ואולי בזכות זאת, זכה השיר להצלחה רבה. "באלבום הראשון רציתי להיות פרובוקטיבי", הוא מודה "אני שמח שזה הצליח, אם כי בשירים רבים, לאחר שאני מסיים אותם, אני לא מבין איך הם יצאו לי, כמו שהם יצאו".


בינואר 2007 יצא האלבום לחנויות, בשם, "אריק ברמן I." לקראת סוף אותה שנה, הגיע האלבום למעמד של זהב. באותה שנה זכה ברמן לשלל תארים במוסיקה המקומית: "זמר השנה", "פריצת השנה" והשיר "עכשיו אתה חוזר בחזרה", שנכתב והולחן עבור מירי מסיקה, הוכתר כשיר השנה ברשת ג’. בנוסף, הוכתר כ"איש השנה במוזיקה" וזכה בפרס שר התרבות בתחום הזמר העברי בקטגוריה "יוצר בראשית דרכו".

אתה מעיד על עצמך ככותב. ראית את עצמך כזמר מבצע?

"אז פחות. לא היה לי כל-כך ביטחון בשירה שלי. זה בא אחרי הרבה מאוד הופעות, והיום אני מרגיש יותר זמר. השימוש הנכון בקול, זה דבר שלומדים עם הזמן".

בפברואר 2009 הוציא ברמן את אלבומו השני בו מופיע שירו המצליח, "הגשמה עצמית".

זה יצא כי הרגשת שהגשמת את החלום המוסיקאלי שלך?

"לא. זה בעצם היה תרגיל שקיבלנו מיוני רכטר. הייתה לנו קבוצת כתיבה של חמישה חבר’ה שהיינו נפגשים ומדי פעם היינו מזמינים מנחים חיצוניים, שיעבדו אתנו. יוני בקש מאתנו לכתוב על הגשמה עצמית וזה מה שיצא".

בגיל שלושים, לאחר שסיים את עבודתו על אלבומו השלישי, החליט ברמן לטוס לחו"ל ל"טיול של אחרי צבא", אותו לא עשה עשר שנים קודם לכן. בשלהי שנת 2009 הוא טס לארצות הברית, לצורך מסע היכרות עם החוץ ואולי גם עם הפנים. קנה ג’יפ והחל לטייל, תוך שהוא כותב שירים במקומות אליהם הגיע בגפו. בכלל, הלבד לא הפריע לו. זה היה מבחינתו חלק מהעניין. גם בהופעות אגב, הוא אוהב את הלבד. זה לא שהוא לא אוהב להופיע מול קהל, להיפך זה עושה לו טוב, אבל הכי מרגש אותו זה לשיר למישהו קרוב, באופן אישי. לראות שהשיר עשה משהו למאזין שלו.
 
את האלבום החדש לא זכה לראות טרם צאתו את הארץ, אלא רק חודשיים לאחר מכן, כשחברת ההפצה שלחה לו אותו לארה"ב. לשאלה, האם לא סקרן אותו לראות ולשמוע את תגובת המאזינים לאלבום, הוא עונה בביטול: "זה היה אלבום אינטימי שנעשה עבורי, מאשר אקט מסחרי. האלבום הזה לא ’דיבר’ רדיו. הטעם המוסיקלי שם השתנה וברור לי לגמרי שבמגרש הזה, לא נחשבתי שחקן מרכזי".

לאחר שנה בה אסף כמות רבה של שירי דרך, הזמין את המפיק והחבר משה לוי לנשוויל ושם הקליטו ארבעה פרקים. כל פרק הוא בעצם תקליט ובו תשעה שירים, הנמצאים כולם תחת קורת הגג של הפרויקט "גבר, אישה והווילדרנס". מידי שבוע חשף ברמן שיר חדש מהפרויקט באתר האינטרנט שלו.

בחודש פברואר 2011 יצא הסינגל הראשון מהפרויקט, בשם "לא הצלחתי להתאהב בך בשישית", ובאפריל אותה שנה, יצא החלק הראשון: "אוי הלב הפתי והמגוחך". באוגוסט יצא החלק השני: "ג’ייקוב, מרים, רוזה ועמוס" ובנובמבר החלק השלישי: "חצי ויבשת שלמה".

ביום חמישי הקרוב, אריק ברמן בלווי שישה נגנים, יופיע במועדון הברל’ה בקיבוץ גבעת חביבה, שם יבצעו את שיריו החדשים מהפרויקט, לצד מיטב הלהיטים משלושת אלבומיו הקודמים.

דיברת על חשיבות המילה, על האישי והנה אתה מופיע עם שישה נגנים.

"כשאני מתחיל עם שיר מסוים, אני מתחיל רק עם הגיטרה. אחר-כך מחפש מהי הדרך הנכונה ביותר להוציא אותו החוצה. ניסיתי לעשות זאת רק עם בס, תופים וגיטרה, אבל זה לא הלך. ניסיתי רק עם צ’לו וכינור וגם זה לא נשמע לי טוב. החלטתי לעשות אזה שילוב. הרגשתי שאני רוצה להקה".

מה מחכה לנו בהופעה?

"לפעמים, בסוף הופעה אני שומע תגובות כמו: חבר סחב אותי להופעה, אבל בסופו של דבר מאוד נהניתי. אני רוצה שעוד כאלו יגיעו, אבל כי כן הכירו. אני רוצה שיכירו את אריק האמיתי ואני עדיין לא בטוח שהעולם מכיר אותי כפי שאני באמת".


אריק ברמן, חמישי, 25/5/12, מועדון הברל’ה, פתיחת דלתות: 20:30, תחילת מופע: 22:30, כרטיס: 90 ש"ח, כרטיס + דיסק, 110 ש"ח.

אריק ברמן
"היום אני מרגיש יותר זמר. השימוש הנכון בקול, זה דבר שלומדים עם הזמן". אריק ברמן [צילום: חן בלחנס]


אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצדיעים ל- 2,932 חיילי וחיילות המילואים מהמושבה
הרוג ופצועים בתאונה בכניסה לזכרון-יעקב
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור