נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > המטפלת, המדינה ואני
11 ליוני 2006
המטפלת, המדינה ואני
שרית קדם, 11/06/2006 -
הצעת החוק של ח"כ גדעון סער מהשבוע שעבר, להכרה בהוצאות המטפלת כ"הוצאה לצורך הכנסה", זוכה להתנגדות של משרד האוצר מחד, ושל שלי יחמוביץ מאידך, הכיצד ?
כל אישה, וכל משפחה מכירה את הנושא מקרוב. נולדים ילדים, והאם המאושרת, רוצה לשוב לעבודה, או לצאת לעבודה. בחישוב קליל מסתבר, שאחרי התשלום למטפלת, למעון, לפעוטון ולמטפלת (שתאסוף אחר הצהריים), במקרה הטוב, נשאר עודף קטן, עד חסר משמעות ממשכורתה, ובמקרה הנפוץ ההוצאות גדולות מן ההכנסות.
 
המצב הזה, גורם לדעת רבים, למניעה של נשים מלהיכנס למעגל העבודה, ובכך פוגע במעמד האשה. ולכן אירגוני נשים למינהן באופן מסורתי תומכות בהצעה, להכיר בהוצאה לצרכי מטפלת כ"הוצאה לצורך הכנסה" בדיוק כפי שמוכר תשלום עבור משרד, מזכירה או הוצאות הרכב.
 
בוקסה: רווח או הפסד למשק ?
 
ההכרה בהוצאות הטיפול בילדים מקובלת היום במדינות רבות: ספרד, צרפת, מדינות סקנדינביה וגם בארה"ב ובקנדה. במחקר כלכלי שערכה חברת ’גיזה זינגר אבן’ עבור שדולת הנשים בישראל, עולה כי אמנם תהיה עלות למדינה, אך התוספת למשק תנוע בין שלושה לחמישה מיליארד שקלים והכיס המשפחתי יזכה להטבה בגובה של 600 שקל. הצפי הוא כי בעקבות אישור החוק בעתיד תיכנסנה למעגל העבודה כ-25 אלף נשים ועוד כ-25 אלף נשים יגדילו את היקף המשרה שלהן. בהתאם להצעת החוק בנוסח הנוכחי אמהות עובדות תוכלנה לקבל את ההטבה בנקודות מס או להזדכות על הוצאות הטיפול בילדים. "מן המהלך הזה ירוויחו כמובן גם המטפלות שיעגנו את מעמדן ואת זכויותיהן הסוציאליות."
 
 
במשך שנים ארוכות, עולה הנושא הזה שוב ושוב, ובאותה מידה גם יורד מעל סדר היום. בשבוע שעבר הניח ח"כ גדעון סער הצעת חוק, על שולחנה של הכנסת. תמיכת הממשלה שהובטחה בוועדת השרים לחקיקה בהצעת החוק של יו"ר סיעת הליכוד גדעון סער, נראית מהפכנית על פניה. פריצת דרך היסטורית אחרי שנות מאבק סיזיפי של ארגוני הנשים. אבל המהפכה עוד רחוקה, ראשית, עוד מחכות להצעת החוק שלוש קריאות לאישור הכנסת, ותמיכת הממשלה עדיין לא מובטחת שם. שנית, היות ומשרד האוצר, מתנגד נחרצות, בגלל העלות - 1.5 מיליארד שקל בשנה (לטענת הדרג במקצועי), יש לו דרכים, לתקוע מקלות בגלגלים, להעביר לוועדות מקצועיות, שכדרכן, יכולות לשבת שנים על המדוכה ולגרום לגסיסה איטית אך בטוחה של היוזמה.
 
המשותף בין התנגדות משרד האוצר, להתנגדות של ארגונים חברתיים שונים נעוצה במקום אחר. הטענה היא, שכחוק חברתי, הוא אמור לסייע קודם כל לשכבות החלשות. כלומר, שאוכלוסיית היעד הפוטנציאלית של האמהות נמנית על העשירונים התחתונים והבינוניים. במקרים אלה, ההטבה בכלל איננה אפקטיבית. כיוון שהכנסה חודשית של בין 5,000 ל-7,000 שקל תהיה פטורה ממס, הודות לנקודות הזיכוי, כך שממילא אין ממה לקזז את הוצאות הטיפול.
 
הנהנות האמיתיות, טוענים באוצר, יהיו האמהות מהעשירונים העליונים, שכבר משולבות ממילא, במעגל העבודה עם הכנסה שמסוגלת לספוג את עלות הטיפול בילדים.
 
שלי יחימוביץ אמרה השבוע באומץ, בכינוס של מרכז "אדווה", והעלתה עליה את קיצפן של פעילות פמיניסטיות ואירגוני הנשים, בנות בריתה בדרך כלל: "מדובר בהחלטה שאינה רלוונטית לרוב הנשים, שכן 60% מהן אינן מגיעות לסף המס. נשים מהשכבות החלשות בוודאי שלא ייהנו ממנה. הממשלה צריכה לספק פיתרון של מעונות יום מסובסדים".

 
יחימוביץ’ הוסיפה כי עיקר הנפגעים מן התקציב הן נשים, מכיוון שמצד אחד הן הסובלות העיקריות משחיקת הקצבאות, כגון קצבאות הזקנה, השארים, הילדים והמזונות ומאידך, הן לא זוכות ליהנות מהרפורמה במס, שכן רוב הנשים העובדות אינן מגיעות כלל לרף המס.
 
אז מה בעצם ? אם השכבות החלשות לא נהנות מההטבה, לא מגיעה פעם אחת הטבה גם לנו, למעמד הביניים. שממילא מרגיש שרוב הנטל רובץ על כתפיו ?
 
ומדוע בכלל, נשאלת השאלה , כל העניין הזה של הוצאות על טיפול בילדים הוא בכלל עניין פמיניסטי, ושייך רק לנשים ? האם נטל ההוצאות הקשורות בילדים אינו נופל על סך כל היחידה הכלכלית המתקראת משפחה ? מדוע המודל איננו סך כל ההכנסה למשק הבית ? האם כל כך ברור שמימון הוצאות הטיפול בילדים יוצא ממשכורתה של האם ? האין כאן, גבירותי ועמיתותי הפמיניסטיות רק הנצחה של הקיבעון ש"ילדים=אישה" ? 
 
ויש עוד, כל החוק הזה מדבר על כך, שמדובר שהוצאות הטיפול בילדים מגיל 0-5. ומה ? הרי למעשה, וכולנו יודעים זאת היטב, הבעיה לא נגמרת שם, בכלל. למעשה, עד גיל 5, אם כבר יצאנו לעבוד וכל המשכורת ממילא הלכה למטפלת ולפעוטון, אז ניחא. אבל לפחות, יכולנו לדעת שאפשר לעבוד יום מלא, רוב הפעוטונים, גם אלו המסובסדים (כן ירבו) כמו מעונות ויצ"ו פועלים עד השעה ארבע ולעיתים אף מאוחר יותר. אלא מאי תפישתם השגויה של פרנסי האוצר, מחשבת את איבוד כח העבודה רק בתקופה זמנית זו – ואילו את שאר 12 השנים הבאות שבהן מבלים ילדינו במוסדות החינוך של המדינה, ומסיימים בשעת צהריים מוקדמת, אין הם מביאים בחשבון.
 
וכן, למרבה הצער, כח העבודה שמפסיד המשק, הוא כח העבודה הנשי. כי מה לעשות, המעגל מנציח את עצמו. היות ונשים מרוויחות פחות, ממילא נחשבת משכורתן ל"משכורת השניה", ולכן קל יותר לוותר עליה, ולכן אם צריך, להיות בצהריים בבית לקבל את פני הילדים בארוחת צהריים, הרי שברוב המיקרים תהיה זו האם שתעבוד בחצי משרה. או אז, תתקבע לה תקרת הזכוכית, וממילא לא תוכל האם להגדיל את הכנסתה, וחוזר חלילה.
 
לכן, נראה לי שדווקא האינטרס הפמיניסטי, הרוצה להיטיב עם מעמד האישה בכל המובנים, צריך להתייחס למשפחה כאל יחידה כלכלית שלמה, ולהביא בחשבון את סך כל הכנסת המשפחה, מול סך כל ההוצאות.
 
או אז, המשפחות , או המשפחות החד הוריות, אשר לכאורה לא יגיעו מבחינת הכנסה לתקרה שממנה משלמים מס, ולכן לא תהיינה זכאיות להטבה במס, תהיינה זכאיות, לחילופין להטבה בסיבסוד מעונות היום ולא פחות חשוב – הצהרונים, הגיע הזמן שיפעלו גם לתלמידים שאחרי כיתה ג’ (גם בד’ ה’ וו’ – לא תזיק פעילות מבוקרת ומעשירה.
 
ועוד שאלה אחרונה ? האם באוצר, כשחישבו את עלות ההטבה, הביאו בחשבון את המיסים שייגבו מכל אותן המטפלות, העובדות בשחור ? הלוא אם נצטרך להצהיר על הוצאה זו, הן תצטרכנה להנפיק לנו חשבונית, ובכך לדווח על הכנסתן לאוצר ? אולי בכלל החוק הזה יהפוך למקור הכנסה ?
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור