נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > הסיפורים מאחורי הפנים
23 לדצמבר 2011
הסיפורים מאחורי הפנים
מיכל בן ארי, 23/12/2011 - 17:55
אתם מכירים אותם בפנים, אבל את הסיפורים צריך לחשוף שכבה שכבה, כדי להבין את הרבדים של המושבה, כי האנשים הם שהופכים את זכרון למה שהיא היום. זהו מעין תמהיל, לא מלא בכלל, של כל מיני אנשים שמרכיבים את זכרון, ששמחים לחגוג לה את שנתה ה-130, ושאתם גם חלק מהם. לא לכולם הגענו, אבל סיפורים צריכים לספר, כי כולם רוצים לשמוע וללמוד - "דע מאיפה באת, ולאן אתה הולך".
זכרון יעקב: הסיפורים מאחורי האנשים
הסיפורים מאחורי הפנים. [צילומים: מיכל בן ארי]


<a href=’inner.asp?page=28&search_str=זכרון יעקב’><font color=#772222><b>זכרון יעקב</b></font></a> 130זהו מעין תמהיל, לא מלא בכלל, של כל מיני אנשים שמרכיבים את זכרון, ששמחים לחגוג לה את שנתה ה-130, ושאתם גם חלק מהם. לא לכולם הגענו, אבל סיפורים צריכים לספר, כי כולם רוצים לשמוע וללמוד - "דע מאיפה באת, ולאן אתה הולך".


הרצליה סיידוף - אתם מכירים אותה מ"הרץ"
הרצליה עם שלט שקיבלה באהבה מלקוחה מרוצה.

בחיים עושים מה שאפשר. מה שלא - קונים

הכל לטובה בחיים, את זה הרצליה יכולה לספר לכם מניסיון. לפני יותר מ- 11 שנה פוטרה מעבודתה במרכזי הנופש של קופת החולים, שהיו פעם "כללית". זה היה מתבקש שהרצליה תפתח עסק לבישול ביתי, מקום בו תוכל למכור את מטעמיה, אבל היא הודיעה חגיגית שהיא פותחת אך ורק אם היא לומדת טבחות. היא רוצה להתמקצע ולהבין איך זה עובד מחוץ למטבח האישי שלה. אמרה ועשתה. לאחר הלימודים היא פתחה עסק קטן בשם "הרץ", לאוכל "take away". הזכרונים העבירו את השמועה מפה לאוזן ומהמושבים הסמוכים החלו לפקוד את המקום אט אט. התחילו גם לאכול במקום. רחמים הבעל, שהיה עצמאי עד אז, בתחום הקירור והמיזוג, הצטרף להרצליה בעסק שגדל והיה זקוק גם לו. היום יש שולחנות ומקום לאכול, הרצליה מכירה את הלקוחות, לגברת שנכנסת ומזמינה פלפלים ממולאים היא מצרפת טחינה ומזכירה לה כי היא "אוהבת את הטחינה שלנו. זה יהיה טוב ביחד". בהמשך גם הבן כפיר שעבר לארגנטינה, התחתן ועשה שני ילדים, פתח עסק סמוך. "לומיטו" שנמצא ממש בסמוך ל"הרץ", הוא יוזמה של הבן כפיר, שהתמחה בכל מיני סוגי בשרים בארגנטינה. הסיבה: הרצליה ורחמים הפצירו בו שיחזור ארצה, כי מי לא רוצה את הנכדים קרוב קרוב. עסק שהתחיל באישה אחת והפך למשפחתי. אפשר רק ללמוד ולהעיז להפוך סיטאציה קשה למנצחת, עבור כל המשתתפים. ככה זה כשהמוטו של הרצליה הוא, שאם היא קמה בבוקר, מבשלת באהבה ומתנהלת בעבודה מאהבה - אז הכל יוצא טוב.

גלס
בפי המקומיים "גלס".

משה פרץ

אבא של משה, פרץ גלס ז"ל, ברח מצבא אנדרס דרך איראן ועלה ארצה לזכרון יעקב. הוא היה קונדיטור מעולה והחליט לפתוח קונדיטוריה במרכז המושבה. זה היה לפני 60 שנה. היום הבן משה גלס, מנהל את המקום, שנקרא בפי המקומיים "גלס". כשמשה היה בן 14 אביו נפטר. אמו גידלה את ארבעת ילדיה לתפארת המדינה, ומשה, שמדבר בגעגועים על אביו, שינה את שמו לאחר מותו, למשה גלס בן פרץ. לבנו קרא פרץ וכך משה הוא בנו של פרץ ז"ל ואביו של פרץ הבן.

אורית ניידרמן, אתם מכירים אותה מהקאנטרי
תמיד עם חיוך ומילה חמה.

בן שאול – ניידרמן - סמסונוב

אתם מכירים אותה מקאנטרי זכרון יעקב, אותו היא מנהלת למופת, תמיד עם חיוך ומילה חמה. אורית ניידרמן היא נצר לשושלת מפוארת, שעלתה מתימן לזכרון יעקב, חזרה לתימן ועלתה שוב לזכרון יעקב כמובן. בשנת תרע"ב עלתה סבתא של אורית והאחיות שלה, לזכרון יעקב, בנות 8,10,12 התישבו עם המשפחה ברחוב תרע"ב, (כן, זוהי הסיבה לשם הרחוב). מיד דרשו מהגברים להתגייס לצבא התורכי ולהילחם נגד מי שאינם אויבם - זה נגד את האידיאולגיה שלהם ולכן החליטו לחזור לתימן. ב-1949 עלתה אמא של אורית עם הסבתא כמובן, בפעם השנייה. משפחתם שנשארה בארץ, עברה לרחובות וליבנאל, אבל הגרעין נשאר בזכרון. אורית היתה באה כל חופש גדול לבקר את המשפחה ואת סבתא. היא עוד זוכרת שהיתה חוזרת הביתה עם ידיים עמוסות יין, תפוזים וענבים - מה שהיה באותה עונה. בכיתה ט’ נערך מפגש של ארגון "נוער לנוער". פתח תקווה וזכרון יעקב היו סניפים תאומים ואורית שהיתה יו"ר בסניף פתח תקווה, פגשה לראשונה נציגה צעירה למשפחת ניידרמן. אורית הכירה את אחות של ארז, שלימים הפך לבעלה. לאחר הצבא היא שוב פגשה בארז. לאחר שנה הם התחתנו ואורית חזרה לזכרון.

נהוג לספר על דודתה מרים, אחות סבתה, שעזרה בטיפול בשרה אהרונסון בשלושת ימי גסיסתה. מרים היתה מיילדת ומטפלת בנשות השכונה, כך היה אז. היום אתם מכירים את אורית מהקנטרי של זכרון, אמא לשלושה בנים, נשואה כבר 27 שנים לארז נידרמן, הבן של יעקב "קובי" נידרמן, החקלאי שהיה חבר באגודת החקלאים כ-30 שנה. אבא של סבתו של ארז, היה המוכתר של חדרה לבית משפחת סמסונוב, עוד משפחה גדולה במשפחה. השאלה היחידה שנשארה ללא פתרון היא האם ילדיה של אורית הם דור חמישי או שישי, כי הסבא והבן שעלו מרומניה, לא ברור אם היו דור ראשון או שני. אתם תחליטו.

 מאיר פומרנץ, אתם מכירים אותו מ"מיונקה"..
מאיר "מיונקה" פומרנץ, ראש הפרלמנטים.

בקפה אצל מיונקה

את מאיר פומרנץ אני פוגשת שעון על המשקוף, בודק מה מתרחש במדרחוב. אתם מכירים אותו מהקפה הוותיק ביותר בזכרון יעקב, בית הקפה של הפרלמנטים. לי הוא מספר על המעברה שהיתה בין בנימינה לזכרון יעקב, והוא זוכר שהיו עולים לעבוד יחד בבציר. מיונקה זה לגמרי הוא, הקפה, הסיפורים והמדרחוב שמשתנה כל רגע. מיונקה.

מרי זרגריאן, אתם מכירים אותה מהקיוסק הפרסי
"הקיוסק הפרסי", הפינתי הראשון.

הקיוסק הפרסי

מרי מספרת על אבא זרגריאן זלמן, שעלה לזכרון יעקב ופתח לפני 39 שנים את הקיוסק הפינתי, בקצה המדרחוב. אז הוא קרא לזה "הקיוסק הפרסי". מרי מספרת שבזכרון פעם לא היה כלום, אבל הייה המון. עוד כשהיתה ילדה התחילה לעבוד עם אבא והיום אתם פוגשים אותה בקיוסק, משקיפה על המדרחוב מהפינה.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור