נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > זכרוני אמיתי
23 לדצמבר 2011
זכרוני אמיתי
מיכל בן ארי, 23/12/2011 - 17:55
"זכרון יעקב בשבילי זו התגשמות הציונות ועוד פעם, התגשמות הציונות." עמנואל וילדר. את עמנואל וילדר אני פוגשת אצל "מיונקה", מעוז הפרלמנטים. הוא מזמין עבורנו שתי כוסות קפה טובות, כאלו שמפוזר מעליהן מעט אבקת שוקו. שיחה שמתחילה עם טעם איכותי של פעם, היא סימן טוב.
עמנואל וילדר
התמהיל של החצר הוא קסום. עמנואל וילדר בכניסה לחצר וילדר. [צילומים: מיכל בן ארי]

זכרון יעקב 130
את עמנואל וילדר אני פוגשת אצל "מיונקה", מעוז הפרלמנטים. הוא מזמין עבורנו שתי כוסות קפה טובות, כאלו שמפוזר מעליהן מעט אבקת שוקו. שיחה שמתחילה עם טעם איכותי של פעם, היא סימן טוב.

עמנואל מספר על הריחות של פעם, על הסוסים, הפרות והנשים שהיו "עזר כנגדו" של כל חקלאי. כמו שמאחורי כל פנים מסתתר סיפור, כך בזכרון יעקב מסתתרים הסיפורים מאחורי הבתים, העצים והחצרות. ממש בבית הקפה בו אנו יושבים, שכן בעבר בית המסחר הדפו, שכולם היו קונים בו. בגלידת אלדו של היום, עמד בית המשפט. בחצר וילדר, מה שנקרא היום מרתף קשטוניו, של עמוס מרוז, היה בעבר בית מעצר תורכי. העצירים היו מוחזקים שם ומועברים לבית המשפט, ומשם גורלו של כל אחד היה נגזר.

הידעת?
הסתדרות המורים הראשונה בארץ היתה בבנין מוזיאון העלייה הראשונה.

בנק הלוואה וחיסכון היה באותו מקום, בו הוא מצוי עד היום ובית הכנסת הגדול, היווה את מרכז המושבה. עמנואל מספר על כיכר שהיתה ליד בית הכנסת הגדול, "היתה מנורה גדולה מלמעלה ושם היו מתרכזים בעיגול כל החקלאים אחרי יום עבודה, והיו מפטפטים, מספרים מה זרעו באותו יום, אם יש חיות חולות, מה המצב המשפחתי או חיי הקהילה - הווי חקלאי. ההתכנסות היתה בריידל, וזה המקור לשם המסעדה שלימים פעלה בחצר הריידל".

"חצרות האיכרים היו מתחילת רחוב המייסדים, היום ’שער שיבובסקי’ ועד סופו. בריכת המים שסיפקה מים לזכרון יעקב ניצבה בתחילת הרחוב וממנה שאבו מים לכל בתי המושבה, "זה ירד בגרביטציה לבתים".
זכרון יעקב - מטבע ייחודי
הידעת?
לזכרון יעקב היה מטבע ייחודי בו השתמשו בבירה האזורית

"הרחוב היה שוקק חיים ובמעלה רחוב הגורן, "כל בוקר החקלאים היו מובילים את הפרות אל הגורן, שם חיכה להם רועה שלקח אותן עד הערב. אז אפשר היה לראות את העדר יורד ברחוב והפרות היו נכנסות לבד, כל אחת לחצר שלה".

בחצר משפחת הרשקוביץ, היה מלון שנשא את שם המשפחה. שם התארחו כל המושלים והאורחים החשובים שהגיעו למושבה. היום אתם מכירים אותו כבנין העתיק והיפהפה בחצר הרשקוביץ. גם בחצר משפחת גרף, מאפיית אריאל של ימינו, היה בית מלון. "בית הפקידות של הברון, היה איפה שהיום רחמני. בנין מוזיאון העליה הראשונה, היה בנין המועצה והסתדרות המורים הראשונה. "ליד מיונקה, ניצבה המכולת הראשונה "עמינדב" ובהמשך יכולתם למצוא את הדפו, שעבד על בסיס תשלומים. שם כולם קיבלו אוכל ובהמשך התקזזו".

"לזכרון יעקב היו מטבעות ייחודיים משלה למסחר, זאת כיאה לבירה אזורית. גם בולים ייחודים היו". עמנואל מתאר משקים שוקקי פרות, יונים, גפנים, חיטה, תרנגולות. בחצר וילדר היו עושים מכינים שתילים לענבי היין. "שתילים ולא ייחורים". הוא מקפיד לומר.

זה נעים להתרפק על זיכרונות נעימים, אבל וילדר זוכר גם מים קשים. "בזמן המאורעות, היה קשה מאוד. בזמן הברון לא היה כסף והתושבים סבלו מייבוש הביצות של כברה. היתה קדחת חמורה ולראייה אפשר לראות את הקברים הרבים של הילדים בבית הקברות – גם זה חלק מההיסטוריה של זכרון יעקב".

המקבילה למועצה של היום "היה ועד מושבה, שבו שמו את האנשים המשכילים. בזמן המאורעות הוקמה עמותת ’הגדעונים’ - שפעלה ופועלת עד היום במרחב שבין זכרון יעקב עד גבעת עדה. העלייה השנייה תרמה את הגורן, להקמת מוזיאון ’יד לראשונים’".
עמנואל וילדר
אני מצלמת אותו ליד תמונתה מבר המצווה שלו. לידו עומד אביו. עמנואל לבוש מהודר, אך במכנסיים קצרים - כיאה לזכרוני אמיתי.

העבר מוביל להווה והיום עמנואל ואחיו אבשלום, דור שלישי למשפחת וילדר, הם שמנהלים את החצר. בניו של אבשלום עובדים גם בחקלאות וגם בנו של עמנואל ממשיך במסורת החקלאית המשפחתית. אשתו זיווה, בתו של אהרון בונשטיין. עמנואל וילדר, הוא יו"ר עמותת הגדעונים. אני מצלמת אותו ליד תמונתו מבר המצווה שלו. לידו עומד אביו, עמנואל לבוש מהודר, אך במכנסיים קצרים. התמהיל של החצר הוא קסום. החדש עם הישן. תמונות אווירה עם המזרקה החדשה וצליל המים שמרמז על הזרימה וההמשכיות בחיים.

עמנואל נזכר כי בילדותו ב"בעיגול שליד בית הכנסת, היו באים סוחרים ומציגים את מרכולתם. וזוכר שהערבים היו באים עם דב שהיה רוקד והם היו אוספים כסף". מיונקה בדיוק עובר לידנו ומוסיף, "לא רק דובים, גם קוף היה. אתה זוכר"?,

"בחצר הרשקוביץ היו אורוות סוסים של המשטרה. ליד בית הכנסת היתה המנורה הגדולה, שם הינו עומדים מול הקיוסק של פסטר". הם מספרים על סוסים, חמורים, דוב וקוף, על ה"דלג’נס", הכרכרות שבהן היו נוסעים לעיר הגדולה הסמוכה, חיפה. כיאה לבירת היין הישראלית, יש גם זיכרונות של גלגול חביות, ובבית הספר, "היו לומדים בבוקר, הולכים לאכול צהריים בבית וחוזרים אחר צהריים שוב לבית הספר. שהילדים של היום יעריכו את מה שיש להם".

"רחוב המייסדים שהפך עם הימים למדרחוב, מסמל את ההיסטוריה של העלייה הראשונה לזכרון יעקב ונקרא חצרות איכרים. "השכילו לשמר את הישן, עם זכרון היפה מסביב", הוא מסכם.

אני מסתכלת על עמנואל ואני רואה לפני זכרוני אמיתי. "מה היא זכרון יעקב בשבילך", אני שואלת. "זכרון יעקב בשבילי זה ההיסטוריה, תקומת ארץ ישראל, יסוד המדינה, העלייה הראשונה, התגשמות הציונות והתגשמות הציונות. אני אוהב את השימור שחל בה, כדי שיהיה לצעירים, על מה להישען".
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור