נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > עדיין שמחים בלילה וביום
25 לדצמבר 2011
עדיין שמחים בלילה וביום
יואב איתיאל, 23/12/2011 - 13:00
אושיק לוי ששר ונפתלי אלטר שכתב והלחין, חזרו אחרי 37 שנה לזכרון יעקב שלי, עם עדכון גרסא ל-2011. בעוד שנה בדיוק, בנר שני של חנוכה, תחגוג זכרון יעקב 130 להיווסדה. החגיגות החלו השבוע ותימשכנה שנה תמימה. על פי המתוכנן, הן תסתיימנה בחגיגת "אור במדרחוב", שישלב מופע תאורה ויסכם את השנה
אושיק לוי ונפתלי אלטר
 "אם אני מתרגש לקראת ההופעה בזכרון יעקב? אם לא אתרגש, אני אפסיד את המקצוע כי זה מה שמחזיק אותנו כאמנים". אושיק לוי ונפתלי אלור מקליטים את הגירסה החדשה ל"זכרון יעקב שלי" [צילומים: יואב איתיאל]

130 לזכרון יעקב
בעוד שנה בדיוק, בנר שני של חנוכה, תחגוג זכרון יעקב 130 להיווסדה. החגיגות החלו השבוע ותימשכנה שנה תמימה. על פי המתוכנן, הן תסתיימנה בחגיגת "אור במדרחוב", שישלב מופע תאורה ויסכם את השנה. חודשיים קודם, עוד צפוי אירוע גדול בו ייחנך פארק חדש במזרח המושבה, בגבעה שבין מפעל "בית אל" לבין תיכון "המושבה". לטקס הוזמן נשיא המדינה, שמעון פרס
.

את השנה הזו ילווה ההמנון של זכרון יעקב. לא המנון רשמי, אבל כל ישראלי כמעט מזהה את "זכרון יעקב שלי", כהמנון הבלתי רשמי של המקום. מי שמוקיר את המושבה, מזמזם אותו מפעם לפעם, כבר 37 שנה, מאז שנפתלי אלטר כתב והלחין אותו, והזמר אושיק לוי ביצע אותו במושלמות, בקולו המעושן כבר אז.

עכשיו יש לשיר הזה גרסה חדשה (ראה מסגרת), שכתב אלטר להזמנת המועצה המקומית החוגגת, ואושיק לוי, איך לא, הוא מי שהוזמן לבצע אותו בבית הכנסת "אהל יעקב", בסיומה של תהלוכת עששיות, שמסלולה כלל צעידה מגבעת זמארין ההיסטורית, שם התיישבו ראשוני החלוצים מרומניה שהגיעו לזכרון יעקב, אל מרכז המושבה, לשם העתיק אותם הברון רוטשילד.

שני בתים חדשים
אושיק לוי ונפתלי אלטר
אושיק לוי חזר למושבה עם נפתלי אלטר, ומגלה איך שיר נולד על שער "מגזין המושבות" 295

מה השתנה? קודם כל יש שני בתים חדשים. הראשון, בדגש על החיבור בין עבר לעתיד, עם גל התושבים החדשים שמאפיין כל כך את השנים מאז חגגו שם מאה.

בגרסה החדשה שכתב נפתלי אלטר, מופיע המשפט: "באו אנשים טובים לזכרון" ולאחריו "יש עוד קצת מקום". בגרסא שמקדמת המועצה המקומית, המשפט הזה הושמט. אולי לא רצו להיכנס לסוגיות תכנון ובנייה. יש עוד השמטה, מהגרסא המקורית. נעלמה עכשיו אוירת המסיבה המתמשכת.

זוכרים את "בזכרון אנשים שמחים בלילה וביום; בזכרון אף אחד לא הולך לישון בחום; יש בקבוקים ריקים בזכרון וכולם שותים הכל"? אולי כבר לא שמחים גם בלילה וגם ביום, אולי בנוף האורבאני של מה שהפך לישוב יוקרתי, בוילה על חצי דונם, שמאפיינת את המקום ב-2011, עם מערכת המיזוג המרכזית, כבר אפשר לישון גם בחום.

אולי "יש בקבוקים ריקים" וגם "שותים הכל", כבר לא כל כך פוליטיקלי-קורקט במאה-העשרים-ואחת. לא ממש נדע.

במקום זה, אתם מקבלים את "בזכרון, הרבה שמים ורואים גם את הים, בזכרון האוויר נפלא - את זאת יודעים כולם, יש הרבה פרחים בזכרון והמון צבעים, בזכרון יעקב- שלי". קרי, חלום היציאה מהעיר, שהחל בשנות השמונים ושהביא עד כה למושבה המתפתחת, יותר מ- 21 אלף תושביה היום. מן הסתם, תשחקנה תפקיד שורות הפזמון האלה בברושורים של חברות הנדל"ן, שתבאנה לישוב עוד אלפי תושבים, לפחות עד יום ההולדת ה-140.

רגע אחרי שראה את המילים החדשות לראשונה, ביום ראשון השבוע, פגשנו את אושיק לוי באולפני "אשל" בתל אביב, כשהגיע לשם כדי להקליט את הגרסא החדשה ולהנציח אותה, כשברקע חבורת הזמר "קולות זמארין", שהגיעה לשם מזכרון יעקב.
 
"לא זוכר עוד את המילים החדשות", מודה לוי, "אשמח להכיר. האמת, לא בטוח שאזכור אותן עד האירוע. נראה לי שאני אעלה עם דף המילים, וזהו", הוא מתחבט עם עצמו, "אני אשיר מחרוזת שירי חנוכה ואחרי זה את ’זכרון יעקב שלי’ המחודש. אני עוד מתלבט לגבי איך נבצע את זה, כי אולי זה לא כל כך יפה שאני אעמוד עם חתיכת נייר.
הידעת?
זכרון יעקב היא הרשות שמאמצת את חיל התותחנים ובה הוקם ’בית התותחן’ לזכרו של החייל ניר שרייבמן.

אני לא אצליח ללמוד את זה עד האירוע. על טלפרומפטר אין מה לדבר בבית הכנסת. לדעתי אני אשיר את האורגינל, כך לפחות אני אציע. אחרי זה חבורת הזמר המקומית תשיר את הבית הנוסף, אולי בפלייבק. אחר כך שישמיעו את הקלטת הגרסה החדשה מתי שהם רוצים, איך שהם רוצים". 

הכל בגלל דני קדם

אושיק לוי, שרחוק מלהיראות סבא בן 67, יש קשר עם זכרון יעקב עוד משנות השבעים, אבל הוא מודה גם כי מעולם לא דרכה רגלו בבית הכנסת ההיסטורי "אהל יעקב", שנבנה במימון הברון ושיארח את השמעת הבכורה. "אני אפילו לא יודע איך אני מגיע לשם. אני יודע שאני צריך לבוא בכביש הישן, לעלות בכניסה מכיוון תחנת הדלק", הוא נשמע כמעט כמצטט הוראות נהיגה מתוך השיר של אלטר, "זה ברחוב הנדיב?"

על השיר הזה חתום נפתלי אלטר, כמי שכתב והלחין. אושיק לוי אומר שמדובר ביצירה משותפת."כתבנו יחד. חלק כתב נפתלי, חלק אני. יש לי חלק בענין". איך בכלל נולד השיר? "היה לנפתלי אלטר ולי חבר ותיק משותף בשם דני קדם, שגר אז בזכרון יעקב והיינו נוסעים לדני לעיתים קרובות. היה לו על הגבעה בית עם כבשים, סוסים, משהו נאיבי, תמים ויפה כזה, של שנות השבעים.חוץ מהדני הזה, כמעט ולא הכרנו אף אחד בזכרון יעקב.

אחר כך, בתקופה יותר מאוחרת, היה עמוס מרוז, שהוא עד היום שם, אבא של העיתונאי גיא מרוז. קדם כבר מזמן כבר לא בזכרון יעקב. לא ראיתי אותו הרבה זמן. הפעם האחרונה שראיתי אותו היתה כבר לפני אולי 15 שנה, בנחמני. אבל אז היינו מבלים אצל דני בזכרון יעקב ואני זוכר את זה ככייף אדיר.

נפתלי הלחין. אח"כ ישבנו באולפן ויצא שיר שבסוף עלה לתקליט ’איפה טעינו’. תזכור שזה ממש אחרי מלחמת יום כיפור. דני קדם היה סרן בצנחנים. לשיר אין שום קשר למלחמה, אבל איכשהו, הכל מתחבר, גם עם שיר הנושא ’איפה טעינו’, שכתב זאב טנא".

"בעיקרון, אני לא מפרש דברים", אומר לוי, "כל אחד יבין וירגיש את מה שהוא רוצה. יש אנשים שמבצעים אותו כך, ויש אחרת. יש ’ירושלים של זהב’ ואתה יודע מה, אין הרבה ערים שכתבו עליהם, על מקום. אבל מהמקום הזה, בגלל שבילינו בו ונהנינו כל כך והיה כייף אדיר להיות שם - יצא שיר".

"המנון של זכרון יעקב? תשמע, אני לא מכיר ולא יודע על עוד שירים על זכרון יעקב. נפתלי, דני קדם ואני, ישבנו, כתבנו שיר שקיבל כזו תשומת לב, וכנראה הצלחנו לקלוע. אין לי הסבר, למה זה הצליח כך. קורה. זה כמו ששואלים אותי על ’השוטר אזולאי’, להבדיל, כמובן. זה סרט שהצליח בצורה בלתי רגילה, והחיבור של השיר עם התמונה המפורסמת המדהימה הזו של שייקה אופיר, הצליח בגדול. היה גם את הסרט ’כץ וקרסו’ עם ’עיר מקלט’ ולעומת זאת היה הסרט ’אני אוהב אותך רוזה’ של משה מזרחי, עם שיר של אהוד מנור ודובי זלצר, שדוקא לא קיבל כל כך תשומת לב ’המלכה’ או ’הנסיכה’ (’בת הים והמלך’, י.א).
זכרון יעקב שלי, מילים ולחן: נפתלי אלטר

מתגעגע לאהוד מנור

אפרופו הביקור במושבה זכרון יעקב, לאושיק לוי יש הרבה געגועים לאהוד מנור, שגדל במושבה הסמוכה בנימינה, ונשאר מזוהה עמה גם "כשערק" לתל אביב. "הוא מאד-מאד חסר לי", אומר אושיק לוי בעצבות אותנטית, "הוא היה מסוג הכותבים הנהדרים, שהיה כותב לך, מבלי שהיית צריך להגיד לו מה ואיך. אחד הסיפורים הנפלאים שאני זוכר, הוא מ-2002, אולי טיפה יותר מאוחר.

חיפשתי שיר חדש, אמרתי לאהוד - כתוב. לאהוד באמת לא הייתי צריך להגיד מה. אנחנו פחות או יותר באותם הגילאים, לשנינו יש ילדים גדולים, אמרתי לו במפורש שלא אומר לו על מה. יומיים-שלושה אחר כך, נפתלי אלטר היה אצלי בבית בשבת, יושבים לארוחת צהריים, שותים, ונפתלי מספר על הבן שלו, שאני מכיר אותו עוד מהיום שנולד, שנסע לאוסטרליה או לניו זילנד והוא נוסע שם על אופנועים ונפתלי דואג. ואני, מספר על הבן שלי שנסע לדרום אמריקה ואני דואג. פתאום אהוד מצלצל, מקריא לי את הטקסט של השיר שכתב וכאילו הוא הקשיב לשיחה ביני לבין נפתלי, ויודע בדיוק על מה אנחנו מדברים.

זה היה מדהים. לשיר קוראים ’אבל כולם’ ויש בו איזו שורה כמו ’אתה רוצה לדהור על אופנוע’ או משהו כזה. ביצעתי אותו כבר באותו ערב בהופעה. ב-2005 או 2006 כתב לי לאלבום ’אומר שירו בשקט’, שהוצאתי אז. נולדה לי קצת קודם נכדה. נפתלי אומר לא נכתוב לנכדה איזה שיר, נכדה ראשונה? אז אהוד מנור כתב לי את ’עלמה’, שנפתלי הלחין אח"כ.

המושבה היתה עולם אותנטי ומיוחד

נפתלי אלטר, 64, אף הוא מגיע לאולפן להבטיח דיוק בפרטים בהקלטה ההיסטורית ומשתתף בתיעוד ההיסטוריה כאן. גם הוא אומר שהוא כלל לא זוכר את ההדים של מלחמת יום הכיפורים ברקע, כשכתב חדשים אחרי המלחמה הזו, את "זכרון יעקב" לאושיק לוי.

"הכל מתחיל ברנדי ניומן, שאותו אני אוהב מאד, כבר הרבה שנים", אומר אלטר על הולדת השיר על זכרון יעקב, "היה לו שיר על אינדיאנה, על ערים, אז זאת היתה נקודת הפתיחה. אושיק העלה את האפשרות לעשות שיר על מקום, והיה את דני קדם, אז חיברתי את שני הדברים האלה".

נפתלי אלטר: "לא היתה בעייה להתחבר לזכרון יעקב. זה מקום מאד מיוחד. תראה, אנחנו מדברים על 1974. כשנכנסת למושבה, היתה תחושה שאתה עובר לעולם אחר, שאתה קופץ אחורה בשנים. שהמקום שמר על האינטימיות שלו. זאת אומרת במקום להמשיך בכביש 2 לחיפה ולהישאר בשנה ההיא, אם פנית ימינה, הגעת במעבר די חד לעולם הזה, למושבה ששמרה כל כך על האותנטיות שלה. שאנשים נראים שם אחרת. אתה יודע, זה היה כייף כזה, נכנסת לזכרון יעקב וחזרת אחורה ארבעים-חמישים שנה. היתה תחושה של התרגשות כזאת, ראית את הדברים כפי שהם היו פעם".

"אני עוד נוסע לזכרון יעקב", מגלה אלטר, כמעט ארבעה עשורים אחרי שכתב למושבה את "ההמנון", והרבה אחרי שהחבר דני קדם כבר עזב. הוא עורג אל הארכיטקטורה של יעקב רכטר בבית ההבראה "מבטחים", שם מתקדמות העבודות לקראת השלמתו של "מלון האמניות" במימון הפילנטרופית לילי אלשטיין. בינתיים הוא פוקד לעיתים את בית דניאל, "אני נוסע לאחוזה הזאת", הוא מגלה ומבקש לדעת אם אני יודע משהו על שיקום "אחוזת כרמל" הצמודה, או "בית לנגה", כפי שמכנים אותה.

"אני מכיר את הסיפור המופלא שיש שם. אפשר לעשות מזה סדרת טלוויזיה מופלאה. מבחינתי זה צריך בכלל להיות פרויקט של הבי.בי.סי, בגלל הקשר לאנגלים. את המקום הזה, על האורוות שלו, היה צריך לשפץ ואולי להפוך לבית מלון, בכלל. יש מעט מאד מקומות בארץ, כמו המקום הזה, שנשארו בשיממונם ועדיין יש להם את הארומה הזו של פעם". 

’זכרון יעקב שלי’ הפך מיד לשלאגר

באופן מעניין, "זכרון יעקב שלי" הוא השיר היחידי לו כתב נפתלי אלטר מילים, מעולם. כך בכל אופן, לגרסתו של המוסיקאי, המפיק, התסריטאי ובמאי הקולנוע הפורה הזה. "נפתלי הלחין לי המון שירים", אומר אושיק לוי, "אבל את המילים תמיד כתבו אחרים". אח"כ הוא מתקן קצת ונזכר בעוד משהו, "אתה יודע מה, יש אולי את השיר על ’פופיק’, שכתבנו יחד עם יעקב גלעד. אז אולי יש כמה דברים". לוי מתייחס כנראה לשיר "עד הבוקר" מתוך "איפה טעינו", שעל מילותיו חתומים באמת לוי, גלעד ואלטר.

"בתקופה ההיא שירים שתפסו, היו מושמעים חודשיים-שלושה", משחזר אושיק לוי, כשאני חוקר אותו על גודל ההצלחה שזכה לה "זכרון יעקב שלי". "גם עם השיר הזה, גם עם ’חוזה לך ברח’, שיר שהיה מושמע בתדירות הרבה יותר גדולה, לפרק זמן יותר קצר, כך נראה לי. אבל אני אף פעם לא התייחסתי לעניין של ’שלאגר’ או לא. מה שאהבנו, מה שהרגשנו, את זה עשינו. ההיסטוריה הוכיחה שכן, ’זכרון יעקב שלי’ יצא ’שלאגר’. וכן, מיד הוא תפס".

"מבקשים אותי לשיר אותו עד היום, אז אני שר אותו. שום דבר לא מעצבן אותי. לא נגענו במילים שלו 37 שנה. עכשיו, 130 שנה לזכרון יעקב, צלצלו מהמועצה המקומית, ’וכאילו’ רצו שאני אבוא לשיר. חנוכה, בית כנסת, יש טקס. אמרתי להם שבטח, ואז עלה להם רעיון - אולי להוסיף לזה איזה בית? אמרתי להם, זה מורכב, צריך לפנות, יש את נפתלי, צריך נגנים, צריך אולפן, זו הוצאה כספית. אם אתם יכולים לעמוד בזה, אז בכייף, אם לא, אני אשיר אותו כמו שהוא. עשו חושבים והגיעו למסקנה שהולכים על זה".

נותר חבר נאמן לגולדבלט

אי אפשר לשוחח עם אושיק לוי בלי לשאול אותו על החברים שלו מתקופת "שלישיית התאומים", אז התפרסם עם מרדכי "פופיק" ארנון ועם חנן גולדבלט. "פופיק" הוא היום הרב מרדכי ארנון וגולדבלט שנעצר ב-2005 מרצה מאסר של שבע שנים, אחרי שב- 2008 הורשע באינוס ובעבירות מין נוספות, בנשים שאותן לימד משחק.

"לפני שבועיים הוא קיבל חופשה", מספר אושיק לוי שנותר חבר נאמן לגולדבלט לאורך כל הדרך, "בדרך חזרה היתה תאונה. הוא הביא אישור מהמשטרה על התאונה ושבגלל זה התעכב בשעה לחזור לבית הכלא. עכשיו לא נותנים לו לצאת לחופשה למשך חצי שנה. אני לא יודע איך הוא מחזיק נפשית עם כל הדברים האלה. תאמין לי, אחד אחר כבר היה מזמן..". 

הידעת?
המכולת הראשונה בזכרון יעקב- "עמינדב"- היתה במדרחוב לפני שהוא היה בכלל מדרחוב, בדיוק במקום בו היום נמצא לחם ארז.
"אם יורידו לו שליש, הוא צריך להשתחרר באוגוסט", אומר לוי על מועד שחרורו הצפוי של חנן גולדבלט, "אבל הוא מעולם לא הודה, ובלי להודות הוא לא יכול להביע חרטה. היות והוא הולך שם לקורס המיועד לעברייני מין, אז אנחנו בתקווה, והיות והיתה התפתחות עם ’הבחורה’, אז זה לטובתנו.
 
בוא נראה מה יהיה, לא יודע. ועדת השחרורים משחררת. המדינה יכולה להתנגד. בממוצע, מותר לו לקבל ביקור שלי כל שבועיים. פעם, כשהוא היה בכלא צלמון, זה היה פעם בשבוע, אז הייתי נוסע פעם בשבוע. כשהיה יוצא לחופשה, הייתי רואה אותו גם בבית אחותו בכפר הס. עכשיו הוא בכלא חרמון וזה יותר מורכב. הוא היה יוצא כל חודש ואז הייתי רואה אותו פה. עכשיו אני צריך לנסוע ולראות אותו.
 
מה גורם לי להאמין לו? כבר חמש שנים הסיפור הזה. הוא לימד בחמישה בתי ספר. עברו שם שלושת אלפים, אולי ארבעת אלפים בנות. למה אין תלונה אחת? עזוב, אני כבר לאה מזה. אבל נעשו דברים שאני לא רוצה להיכנס אליהם, בטח לא לפרטים, אסור גם להיכנס אליהם. אבל לא שיחררו את הפרוטוקולים, לא את העדויות שנמסרו במשטרה, לא מה שנאמר במשפט. אני מלא תקווה שישתחרר כבר בקיץ".

"יש עוד חברים שממשיכים לתמוך בחנן. חני נחמיאס היתה נהדרת, יש את הדר גלרון שנשארה חברה, אילי גורליצקי שתמך, שייקה לוי, פולי ז"ל, שהיה איתו ביחד מתקופת הכפר הירוק שלהם, מגיל 14. אם הוא שר שם? לשיר שם הוא לא שר, כי לא נותנים לשיר, אבל הוא כותב הרבה".

אושיק לוי
אושיק לוי השבוע בבית הכנסת אוהל יעקב, שר את הגירסה המחודשת של "זכרון יעקב שלי", שנפתלי אלטר, שהיה אף הוא במקום, חיבר במיוחד לציון שנת ה-130 לזכרון יעקב
על הרב פופיק ארנון: חבר חבר

והרב "פופיק" ארנון? "חבר-חבר!" אומר אושיק לוי, "גם בענין של גולדבלט הוא היה בא לבית המשפט. בתקופת מעצר הבית, הוא ואני חתמנו על ערבות של 50 אלף ש"ח כל אחד, שלא יברח מהארץ
.

גם כשחשבנו שיאשרו לו לעבוד, בתקופת מעצר הבית, שלוש שנים, תקדים שלא היה, שלוש שנים מבלי לצאת, זה היה נורא, סידר לו עבודה במגזר החרדי, שבסוף לא אישרו. הוא חבר-חבר, אין מה לדבר בכלל.

אני ופופיק מדברים בטלפון לפחות פעם בשבוע. הוא שולח לי הרבה מיילים. יש שמחות, פה חתונה, שם בר מצווה. להחזיר אותי בתשובה? זו היתה תקופה, בהתחלה. לפני יותר משלושים שנה, אחרי מלחמת יום כיפור. אחרי שנה זה נגמר. אמרנו ’עזוב אותה’, הבנו, בוא נישאר חברים. אתה תהייה בעולם שלך ואני אהיה בעולם שלי.
 
זה היה מצחיק כי אח"כ לפעמים הייתי מצלצל אליו ומבקש משהו כמו ’תזכיר לי את הבדיחות האלה שסיפרנו’, והוא היה אומר... ’אני יודע, היו פעם שתי זונות...’, פתאום תופס את עצמו, מתעשת ואומר לי ’תגיד לי, מה אתה בכלל מבלבל לי את המוח, מה אני מדבר איתך פה...’, חבר חבר!"

 איש אשכולות

ביום-יום יושב אושיק לוי במשרדים של "אשכולות", בלונדון מיניסטור. "יש כמה גופים בישראל שדואגים לזכויות האמנים", הוא מסביר לי, "יש את אקו"ם, שזה הגוף הגדול, איגוד היוצרים המאגד את המלחינים והכותבים ויש את ’אשכולות’, ארגון המאגד את המבצעים. אילי גורליצקי הוא היו"ר ושייקה לוי, ששי קשת ואנוכי יושבים בועד. ע"פ חוק, אנחנו החברה המאגדת בתוכה את מרבית אמני ישראל. אנחנו אוספים תמלוגים ומעבירים אותם לאמנים. השמיעו אותך? ראו אותך בטלוויזיה? מגיע לך תמלוגים. זה לא סטטוטורי. בחוק כתוב ’גמול ראוי’. מה זה גמול ראוי? זה אומר כל שנה מלחמות על ההסכמים".

"זכרון יעקב שלי", הוא רק אחד מאינסוף שירים שביצע אושיק לוי ושהפכו לנכס צאן ברזל של המוסיקה הישראלית. בספטמבר יצא מארז המאגד את ארבעת התקליטים הראשונים שלו ובנוסף תקליט "בונוס". "זה היה לכבוד 40 שנה לתקליט הראשון שלי .החלק השני לקראת גיל 70, ב-2014, יגיע במארז גדול שיכלול את כל מה שבמארז הראשון וכן שאר החומרים, כולל קטעי וידאו, קליפים, הכל מכל בכל".

"אם אני מתרגש לקראת ההופעה בזכרון יעקב? אם אני לא אתרגש, אני אפסיד את המקצוע. תמיד יש את המתח, ההתרגשות הזו, לפני כל הופעה. היא תמיד קיימת וזה מה שמחזיק אותנו כאמנים".

עדיין שמחים בלילה וביום
היסטוריה באולפני "אשל" בתל אביב, בהקלטת הגרסה המחודשת של "זכרון יעקב שלי", עם "קולות זמארין", בניצוחו של חיים אסנר, לכבוד חגיגות ה- 130 למושבה. מימין: חגית כהן, רויטל ליטמן, ליאורה שגב, לידיה אשל, אושיק לוי (שביצע), אסתי מילר, שרהל’ה כוכב, דגנית אזולאי, ענת יניב, רוני חיים, עידו רוזנטל, תחיה אהרוני, נאוה אפשטיין, נפתלי אלטר (שכתב והלחין), גליה פרדו, גילה בן יהודה, טובי כספי, אשרת חורש, יוסי קמחי

 אושיק לוי - זכרון יעקב שלי
130 ל<a href=’inner.asp?page=28&search_str=זכרון יעקב’><font color=#772222><b>זכרון יעקב</b></font></a>
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור