נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > חיפושיות לנצח
11 לנובמבר 2011
חיפושיות לנצח
מודי זנדברג, 11/11/2011 - 17:39
מה הפך את להקת החיפושיות לקלאסיקה תרבותית אלמותית. לראשונה בישראל, נפתחה אמש תערוכת צילומים של להקת הביטלס (ראה מסגרת). בין הצילומים ישנה תמונה אחת שלהם, עם המהרישי. בעיני התמונה הזאת מאוד מעניינת, כי המפגש עם הגורו, וההתפכחות ממנו, העמידה אותם בצומת דרכים, אולי המשמעותית ביותר בדרכם
חיפושיות לנצח
כל העולם ידע שהם אצל המהרישי וכל העולם חיכה לבשורה שיביאו משם
דיעה אישית

מודי זנדברג
מודי זנדברג [צילום: יואב איתיאל]
לראשונה בישראל, נפתחה אמש תערוכת צילומים של להקת הביטלס (ראה מסגרת).

בין הצילומים ישנה תמונה אחת שלהם, עם המהרישי. בעיני התמונה הזאת מאוד מעניינת, כי המפגש עם הגורו, וההתפכחות ממנו, העמידה אותם בצומת דרכים, אולי המשמעותית ביותר בדרכם.

קצת רקע. הרביעייה נסעה לפגוש את המהרישי, בפעם הראשונה, בסוף שבוע באנגליה, לאחר שאשתו של ג’ורג’ הריסון, המליצה עליו בחום. ג’ון לנון שהיה באותה עת נשוי לסינתיה, נערה פשוטה מליברפול, שהתחתנה עם "ג’ון לנון" ושהרתה לו את בנו ג’וליאן, ייצגה באופן מסוים את העולם שממנו יצאו הארבעה.
 
אותה סינתיה איחרה את הרכבת לאותו סוף שבוע, בו נסעו הארבעה לפגוש את המהרישי. באופן מסוים, באותה צומת, נפרדו הארבעה מעברם, דרך דמותה של נערת הכפר של לנון, שנותרה על רציף התחנה.

הפגישה השנייה עם המהרישי התקיימה בסדנת מדיטציה ברישיקש בהודו. כל העולם ידע שהם שם וכל העולם חיכה לבשורה שיביאו משם. הסיטואציה דמתה למשה שעלה על הר סיני והעם המתין לו בדריכות, לראות עם איזו בשורה ישוב.
חיפושיות לנצח
החיפושיות הבינו שהם יכולים להעביר מסרים דרך השירים. שער מגזין לייף של ה- 28.8.64, רינגו סטאר, ג’ורג’ האריסון, פול מקארתני, ג’ון לנון. הביטלס. [צילום: שער לייף: ג’ון דומיניס, לייף]

הסיפור שהיה צריך להסתיים בהכי הפי-אנד צבעוני שיש, נגמר בקול ענות חלושה של אכזבה. הם ירדו למטה, כולם חוץ מהריסון, מאוכזבים אך מפוכחים. אפשר אולי לראות בזה את הדקה האחרונה של התום והתקווה, במציאות האופטימית שאפיינה עד אז את כל הדור. תובנת ההתפכחות שלהם מהמהרישי, סללה במידה רבה את הצלחתם.

מה הופך להקה, כמו זו של החיפושיות, לנכס צאן ברזל ואת יצירותיה לאלמותיות? תמהיל של דברים, כי אם היינו יודעים לבודד את המרכיב העיקרי של ההצלחה, היו צצות עוד להקות דומות.

אין נוסחה וקשה מאוד לפרוט את זה לפרטים. המתכון להצלחה אינו כמו מתכון לאוכל. בהצלחה מטאורית כמו זו של החיפושיות, רב הנסתר על הגלוי ולכן זה כה קסום. אם היו שואלים את להקת "החיפושיות", מה סוד קסמם, סביר להניח שגם הם לא היו יודעים לענות.

יש כנראה דברים שמשותפים לכלל האנושות, שפורטים לנו על אותם הנימים, שמרגשים ונוגעים בכולנו והארבעה האלה ידעו לעשות זאת נכון וטוב יותר מכולם - לגעת באותו מקום קמאי, שנמצא אצל כל אחד מאתנו וכנראה שכך יישאר לעולם.

נכתבו המון מחקרים שמסבירים ומנתחים את תופעת החיפושיות, אבל כשאני מנסה לדייק ולאפיין את הסיבה שגרמה ללהקה להישאר רלוונטית עד היום, אני מגיע למסקנה שזה היה בעיקר הטיימינג - דברים קרו בזמן מסוים, במקום מסוים, לאנשים מסוימים. אם הם היו קורים בזמן אחר, הנפש לא היתה ערוכה לקבלם והאזנים לא היו כרויות לשמעם.
חיפושיות לנצח
הצצה נדירה לאירוע היסטורי

חגי פלק [צילום: יח"צ]

לראשונה בישראל, תערוכת צילומים נדירים של החיפושיות והאבנים המתגלגלות, חתומים וממוספרים.

40 צילומים של הצלם האנגלי פיליפ טאונסנד, בהצצה נדירה למפגש ההיסטורי בין חברי הלהקה ובנות זוגם, עם המהרישי במרכז המדיטציה בלונדון. טאונסנד היה הצלם היחיד שהורשה להיות נוכח ולצלם את האירוע.

"The Beatles&The Stones" - גלריה מינוטאור, בן יהודה 100, תל אביב. א’-ה’, 10:30-19:30, ו’, 10:30-14:00. התערוכה תינעל ב-31 בדצמבר. הכניסה חופשית.

להקת החיפושיות, היו מעבר לדבר הזה שנקרא מוסיקה. העובדה שמאז גדלו לפחות שני דורות "שלא ידעו" את החיפושיות, וששומעים אותם, היא ההוכחה לכך שהמוסיקה שהם יצרו, נצחית ורלוונטית יותר מאי פעם.

בשנות ה-60, להקת החיפושיות חוללה מהפכה של ממש, כשיצרה גשר תרבותי בין מזרח למערב. המזרח, במובן של הודו. הם קבעו שזה לגיטימי לעשות שילובים מוסיקליים, שלפניהם לא היו לגיטימיים.

צריך לזכור שעד אז, כל תחום מוסיקלי היה מופרד ועמד בזכות עצמו. לשלב כינור או תזמורת בתוך יצירת פופ, היה דבר בלתי סביר לחלוטין והמוסיקה המזרחית נוצרה רק בהודו.

באו ארבעת המופלאים ויצרו חיבור וגשר בין הקטבים ויצרו סוג של אינטרנט מוסיקלי, שלא היה קיים עד אז. החיפושיות נתנו לדור שלם משהו שהם חיכו לו יותר מכל - תקווה ואמונה פנימית, שאפשר לשנות את העולם, אם רק נרצה. 

צריך גם לזכור שהדור שגדל מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, היה מצד אחד עם המון תקווה ומצד שני, עם המון פסימיות וציניות לגבי המציאות.

הם היו שייכים לדור חדש, שונה מאוד מהוריהם, שניסה לקבל תשובות, כשלפניהם אף אחד לא העז בכלל לשאול. החיפושיות, עם סקרנותם הנפלאה, העזו לשאול.

פעם קראתי בספר, מישהו שתיאר אותם כארבעת היסודות - אדמה, רוח, אש ומים- תמהיל האלים. כשאתה חושב עליהם באופן הזה, ואתה גם מעריץ מושבע, אז יש בזה משהו.

אי אפשר להתעלם מהאלמנט האישיותי שלהם, ששפע כריזמה, ויצר ליין של אופנה, התפתחות בלתי נלאית ובטחון עצמי, שהצעיד אותם קדימה לעוד התנסות.

כל אדם בעולם, רצה להיות חלק מהקסם הזה. כל זה על רקע להקות אחרות, שבאותה תקופה הסתפקו בשלוש גיטרות, תופים, שלושה להיטים ואז נעלמו. החיפושיות היו בתהליך ארוך טווח ועשו זאת טוב יותר מכולם.

אצל החיפושיות היה עוד משהו, אולי הקשה מכל להשגה - הם ידעו איך להישאר בפסגה. אחד הדברים הקשים ביותר לאדם שמגיע לפסגה בגיל צעיר, זה לדעת איך להישאר שם, למרות התזוזות החמקמקות. החיפושיות, למרות שחוו עליות ומורדות, השכילו להבין איך להישאר בפסגה, ומשם להמשיך ולהתפתח.



 יו"ר קרן היסוד, השר לשעבר מודי זנדברג, מגיש את התוכנית "שומעים חיפושיות" בכל יום שישי, ב- 16:00, ברדיו 88FM

הדברים כתובים כדיעה אישית אשר משקפת את דעתו של הכותב בלבד ועל אחריותו
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצדיעים ל- 2,932 חיילי וחיילות המילואים מהמושבה
הרוג ופצועים בתאונה בכניסה לזכרון-יעקב
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור