נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > הכרח ולא אופציה
26 לאוגוסט 2011
הכרח ולא אופציה
ד"ר טובה מיטלמן - בונה, 26/08/2011 - 08:52
ההיערכות לעידן הדיגיטאלי החדש, היא הכרח ולא אופציה. מערכת חינוך שמעוניינת להישאר רלוונטית ולהידבר עם תלמידיה, חייבת להתאים עצמה לשינוי הזה. לפני מספר חודשים שר החינוך גדעון סער, ומנכ"ל משרדו הד"ר שמשון שושני, הכריזו על תוכנית לאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21. עיקרה של התכנית הוא תקשוב מוסדות החינוך ושילוב טכנולוגיות חדשות בתהליך ההוראה-למידה. בדברי ההסבר לתכנית נאמר כי למטרה זו יוקצה תקציב בסך של כחמישה מיליארד ש"ח, בחמש השנים הקרובות.

טובה מיטלמן בונה
"מחקרים מלמדים כי אין תחליף למורה כריזמטי, מסור ונלהב, היכול לרתק תלמידים, לאתגר אותם, לגרום להם לחשוב ואפילו להשפיע על חייהם. אבל, השאלה היא כמה מורים כריזמאטיים פוגש התלמיד במהלך 14 שנות החינוך?". ד"ר טובה מיטלמן - בונה

 

חזרה לבית הספרלפני מספר חודשים שר החינוך גדעון סער, ומנכ"ל משרדו הד"ר שמשון שושני, הכריזו על תוכנית לאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21. עיקרה של התכנית הוא תקשוב מוסדות החינוך ושילוב טכנולוגיות חדשות בתהליך ההוראה-למידה. בדברי ההסבר לתכנית נאמר כי למטרה זו יוקצה תקציב בסך של כחמישה מיליארד ש"ח, בחמש השנים הקרובות.

"ההיערכות לעידן הדיגיטאלי החדש, היא הכרח ולא אופציה. מחשב ואינטרנט נהפכו לנחלת הכלל, ומערכת חינוך שמעוניינת להישאר רלוונטית ולהידבר עם תלמידיה, חייבת להתאים עצמה לשינוי הזה", אומרים אנשי חינוך ברחבי העולם וגם בישראל. אבל בטכנולוגיה אין די. מערכות חינוך המבקשות להתאים עצמן למאה ה-21 צריכות להיות בעלות יכולת לפתח פדגוגיה משולבת טכנולוגיה, כזו הנותנת כלים להשיג את כל היעדים. הטכנולוגיות החדשות מזמנות התנסות בלמידה חדשנית ומשמעותית ופיתוח מיומנויות הנדרשות במאה ה-21, והן מהוות מנוף לשיפור כל תחומי העשייה החינוכית: העלאת ההישגים, יצירת מוטיבציה ללמידה, פיתוח אישי, יצירת עניין בלימודים, מתן ביטוי אישי וחברתי, יכולת למצוא מידע ולדון בעזרתו בדילמות ערכיות, ועוד.

תהליכי למידה אלו, יכולים להתרחש בין כתלי בית הספר אך גם מחוצה לו, בבית או מכל מקום ובכל זמן. שילוב של תקשוב בתהליכי הלמידה, מאפשר ללמוד באופן עצמאי ובקצב אישי, משום שניתן להסתייע בחומרי למידה ובעזרים המשלבים תמונות, סרטים, וביקור באתרים המייצגים את הידע האנושי, במגוון דרכים ושיטות. למידה מסוג זה מהווה תמריץ לתלמידים, להרחיב את הלמידה, להעמיקה ולהפכה לאיכותית יותר, וגם לתת מענים מגוונים יותר לשונות שבין הלומדים. הצוות החינוכי המלווה, נדרש אפוא לאמץ סביבת למידה מתקדמת, ולהתמקצע בהוראה, תוך שילוב של כלים מתוקשבים ומערכי תקשורת בתהליכי הלמידה, ההוראה והחינוך.

שילוב הטכנולוגיה והלמידה מרחוק, עשויים לגרום למהפך בחיי בית-הספר, כי נפתחים בו ערוצי תקשורת שלא היו קיימים וניתן לבנות בעזרתם מערכת קשרים חדשה, בין הקהילה לבין מערכת החינוך. בעזרת התקשוב ניתן לשנות את התדמית של בית-הספר, הנתפס ע"י התלמידים כמוסד ארכאי ולהעלות את המוטיבציה של התלמידים ללמידה. עם זאת, שילוב מתקדם של טכנולוגיות מידע בחינוך, דורש הקמת תשתיות, השקעה בהכשרה של כוחות הוראה, פיתוח של חומרי לימוד והטמעה בגישה מערכתית. 

מה עושים בישראל

החל משנת הלימודים תשע"א, מפעיל משרד החינוך תכנית לאומית, שהחלה לפעול במחוזות הצפון והדרום, להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, שמטרתה להוביל לקיומה של פדגוגיה חדשנית בבתי הספר, תוך הטמעה של טכנולוגיית המידע ( ICT). התכנית הופעלה בתשע"א בכ-200 בתי ספר יסודיים, מחציתם בדרום ומחציתם בצפון, ובתשע"ב תיכנס לעוד כ-800 בתי ספר יסודיים.

בבתי ספר אלו, מופעלת סביבת למידה מתוקשבת בסיסית, הכוללת מחשב נייד למורה, מקרן, רמקולים, אינטרנט ואמצעי החשכה. המורים יבצעו באמצעות תשתיות אלה, תהליכים של ניהול פדגוגי מתוקשב וישתמשו במחשב לצרכי הוראה בכיתה. כחלק מהתכנית, נבחרו כ-20 בתי ספר מכל רחבי הארץ, הנחשבים כפורצי דרך בתחום, להיות בתי ספר מדגימים, בהם תופעל סביבת למידה מתוקשבת מתקדמת, הכוללת בנוסף, לוחות אינטראקטיביים ומחשבים ניידים לתלמידים. מטרתם של בתי ספר אלו, היא לפתח ולהדגים הטמעה של טכנולוגיית המידע, בהיקף רחב יותר ותוך שימוש בתהליכים פדגוגיים מתקדמים.

התכנית להתאמת מערכת החינוך, בנויה בגישה הוליסטית, המשלבת מספר רכיבים המשלימים זה את זה. אלו רכיבים שהמחקר מגדיר כקריטיים להטמעה מוצלחת של התרבות הדיגיטאלית, בבית הספר.

המושג פדגוגיה חדשנית מתייחס לתפיסת למידה שהתפתחה בעשורים האחרונים, הנשענת על התפתחות הידע המחקרי והיישומי בחינוך, פסיכולוגיה התפתחותית, חקר המוח, תהליכי החשיבה ועוד. תפיסה זו מתמקדת בתנאים ההכרחיים ללמידה משמעותית ומדגישה מה עושים התלמידים הלומדים בדרך זו, לעומת הדגש המסורתי בנושא המתמקד במה עושים המורים.

הפדגוגיה החדשנית מתייחסת בעיקר לשני היבטים מרכזיים: מהם תחומי התוכן שיש לעסוק בהם בלמידה? מהם הנושאים, המושגים, הרעיונות? וכיו"ב. ומהם תהליכי ההוראה והלמידה, שבהם יש לעשות שימוש ואיך יוצרים תהליכי הוראה-למידה של "איך ללמוד" ו"איך לחשוב". 

מיומנויות המאה ה-21

מהם אותם כישורים ומיומנויות אותם צריך הבוגר לרכוש כדי לתפקד באופן מיטבי במאה ה-21? איך נדע ומי יקבע מה צריך לדעת ילד המתחיל את לימודיו במערכת החינוך היום, כאשר יסיים את לימודיו בהצלחה בשנת 2025 ויהפוך לבוגר? בעולם שבו השינויים מהירים ותכופים, נוגעים בכל תחומי החיים והפכו לחלק בלתי נפרד מהמציאות, מי ידע לומר? ועל סמך מה?

סוגיה זו מעסיקה לא מעט אנשי חינוך בארץ ובעולם. בשנים האחרונות נעשו מאמצים רבים, מלווים במחקר אקדמי וברפורמות יישומיות, שמטרתם להתמודד עם שאלות אלו. מטבע הדברים, קיים ויכוח ער בקרב מומחים, אנשי חינוך, מורים, הורים ותלמידים. יחד עם זאת נראה שניתן להגדיר מספר מוסכמות המקובלות על הכול, ולנסח רשימה של מיומנויות הנחשבות ל"מיומנויות המאה ה-21", אותן ניתן לחלק לכמה תחומים עיקריים:

א. ההבדל בין פדגוגיה מסורתית לפדגוגיה חדשנית - בגישה המוגדרת כ"פדגוגיה מסורתית", המורה הוא מקור הידע - הוא מלמד והתלמיד לומד. בסביבה הלימודית המסורתית, הלמידה ברובה פרונטאלית- תלמידים יושבים מול הלוח וההישגים הלימודיים נמדדים על פי המבחנים, שעיקרם בדיקת היכולת לשחזר את התכנים שנלמדו בכיתה. יש ספרי לימוד, יש דפי עבודה, יש שעורי בית, אך אין אור בעיניים. המאפיין העיקרי של פדגוגיה כזאת, הוא מוקד האחריות המוחזק בידי המורה. המורה מוביל, התלמיד עושה מה שאומרים לו. המורה אומר מה ילמדו, מתי ילמדו, איך ילמדו, איך תימדד ההצלחה או הכישלון, והתלמיד ממלא הוראות.

מחקרים מלמדים כי אין תחליף למורה כריזמטי, מסור ונלהב, היכול לרתק תלמידים, לאתגר אותם, לגרום להם לחשוב ואפילו להשפיע על חייהם. אבל, השאלה היא מהי ערכה של הלמידה בסביבה כזאת? ומה יעשה הלומד עם הידע הנצבר, שאינו עדכני? והאם הלמידה בדרך זו מכינה את התלמיד לעתיד? וכמה מורים כריזמאטיים פוגש התלמיד במהלך 14 שנות החינוך?

לעומת גישה זו, הפדגוגיה החדשנית מאמצת שיטות ודרכי הוראה פתוחות יותר. עם זאת ובמקביל לשיפור איכותם של תהליכי ההוראה, הפדגוגיה החדשנית פועלת להבטחת העמידה בהישגים הנדרשים. היא מתאפיינת בדרגות שונות של גמישות בתהליכי הלמידה ועושה שימוש בשיטות שונות של הוראה, כמו למידה מבוססת בעיה, למידה מבוססת פרויקט, למידה התנסותית, למידת חקר וגילוי, ניתוח מקרים וסימולציות, פתרון חידות ועוד.

התלמידים הופכים לפעילים בתהליך הלמידה, הם מעורבים, ולוקחים אחריות על הלמידה של עצמם. הם עובדים ויוצרים בצוותים ותוך התבססות על שיתוף פעולה - ממש כמו במקומות העבודה המתקדמים ביותר. הם מחפשים מידע במאגרי מידע באינטרנט ובספריות, מראיינים מומחים, חוקרים ומתעדים. למטרותיהם הם משתמשים בחומרים כתובים, מצולמים ומוקלטים ואף יוצרים בעצמם. ההישגים הלימודיים שלהם נמדדים באמצעים שונים - החל מעבודות שהם יוצרים, פרזנטציה שהם מבצעים לפני מומחים, וגם באמצעות מבחנים. הבדל חשוב נוסף נוגע בהעלאת המוטיבציה של התלמידים - מאחר והתכנים הנלמדים רלוונטיים וקשורים לעולמם ומזמנים עיסוק בסוגיות ובדילמות אקטואליות, ותהליך הלמידה מותאם ללומדים השונים ומזמין שיתוף מערכתי עם הקהילה, תהליך הלמידה יוצר אצל התלמידים מוטיבציה פנימית ועניין, ותורם לפיתוח יכולת הניהול העצמית שלהם.

גם המורים עוברים שינוי - המורים המלמדים באמצעות הפדגוגיה החדשנית, הופכים למתכננים ומנחים של תהליכי הלמידה, הם בונים את תהליך הלמידה וההוראה באופן שיאפשר ללומדים הצעירים להיחשף לידע ולקנותו ממקורות שונים, מגוונים ועדכניים.

במקביל, המורים משמשים כמבוגרים מומחים - שהינם בעלי הניסיון והידע. הם מסייעים ללומדים לאתר ולחקור את המידע ולעבדו בתהליכים מתוכננים ומגוונים לתובנות ודעת. הם בעצמם הופכים ללומדים, המקיימים למידה אפקטיבית, במסגרת צוות מקצוע ועוסקים בפיתוח תהליכי ההוראה וביישומם.
חשוב לציין כי תהליך למידה המתבסס על הפדגוגיה החדשנית, יכול להשלים ולהשתלב עם תהליך למידה פרונטאלי מסורתי, הנדרש לעיתים למען הרחבת הידע, וכל בית ספר מאמץ רמת שילוב המתאימה לו.

ב. הקשר שבין הפדגוגיה החדשנית לתקשוב - למאפיינים של סביבת הלמידה המטפחת תהליכים כאלה, חשיבות מרובה. בנוסף לאקלים תומך ומכבד, סביבה נקייה, נאה ומטופחת, נגישות למשאבי למידה ועוד, הסביבה הלימודית החדשנית כוללת גם טכנולוגיות מידע ותקשורת, המהוות תשתית מצוינת ליישום פדגוגיה חדשנית.

לתקשוב יתרונות רבים היכולים לסייע במימוש הפדגוגיה החדשנית - הטכנולוגיה היא דינאמית, מעודכנת, אינטראקטיבית ובעלת קישורים רבים. סביבת למידה המשלבת טכנולוגיה, מעשירה את מקורות המידע ומאפשרת לעדכנם, מרחיבה את האמצעים והכלים לעיבוד המידע ומגוונת אותם. הטכנולוגיה גם מעשירה את האפשרויות לייצוג למידה וידע - ניתן לעשות שימוש בריבוי מדיות - סרטונים, קטעי אנימציה, מוסיקה, הרצאות מוקלטות וכד’, ובכך לתרום לעיצוב ההתנסויות של התלמידים והמורים כאחד.

השימוש בטכנולוגיה יכול להפוך את הלמידה גם לרלוונטית יותר, ללומדים באמצעות שימוש בכלים המוכרים להם מחיי היומיום שלהם, כמו רשתות חברתיות, בלוגים, משחקי מחשב ועוד. בנוסף, לשימוש בטכנולוגיה יש יתרונות פדגוגיים משמעותיים המאפשרים לחקור עולמות רחוקים, שאין גישה ישירה אליהם, לתרגם רעיונות מופשטים למצבים קונקרטיים, באמצעות הדמיות ומשחקים שונים ולתקשר עם תלמידים ומומחים, כאשר התקשורת המידית והישירה אינה אפשרית.

שילוב נכון של טכנולוגיית המידע בסביבות ההוראה, יכול לשפר את איכותה. יש בו בכדי להביא לשיפור מיומנויות המורים, להתאים את ההוראה לשונות התלמידים, לשפר את ההתנהלות ואת הניהול הבית-ספרי, לקבל משוב לגבי תלמידים בזמן אמת, שיאפשר לטפל בקשייהם בשלב מוקדם יותר, לשפר את הקשב ואת העניין של התלמידים, להביא לרצף למידה בכיתה ובבית ולשפר את התקשורת בין כל השותפים - המורים, התלמידים וההורים.


ד"ר טובה מיטלמן-בונה, היא דוקטור לחינוך ומומחית ללמידה מרחוק והטמעת תקשוב.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצדיעים ל- 2,932 חיילי וחיילות המילואים מהמושבה
הרוג ופצועים בתאונה בכניסה לזכרון-יעקב
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור