נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > ציירת נשמות
15 ליולי 2011
ציירת נשמות
איתי משה, 15/07/2011 - 10:25
"באמצעות ציורי הנשמה ובאמצעות האישה שהנני, אני מנסה להפגיש אנשים עם גן העדן שסביבם, ועם גן העדן שהינם". דפנה ארגמן מעתלית. אנחנו נמצאים בתקופה של התעוררות, של חיפוש וחזרה לתוכנו, למקורות, משהו שקצת שכחנו. רוב האנשים שאני פוגשת חשים שלמרות הקושי מסביב, יש בתוכנו משהו טוב, שאנו רוצים להוציאו החוצה"
דפנה ארגמן
"באמצעות ציורי הנשמה ובאמצעות האישה שהנני, אני מנסה להפגיש אנשים עם גן העדן שסביבם, ועם גן העדן שהינם". דפנה ארגמן, עתלית. [צילומים: חן בלחנס]

"אנחנו נמצאים בתקופה של התעוררות, של חיפוש וחזרה לתוכנו, למקורות, משהו שקצת שכחנו. רוב האנשים שאני פוגשת חשים שלמרות הקושי מסביב, יש בתוכנו משהו טוב, שאנו רוצים להוציאו החוצה. המשהו הזה נמצא בשורש הנשמה של כל אחד מאיתנו. ציור הנשמה הוא בדיוק כמו תפילה, מדיטציה ומוסיקה שמחברים אותנו לשורשים שלנו. שם הבריאות המלאה והשמחה הטהורה, וזה המקום שבו מקור האנרגיה מזכיר לנו מי אנחנו באמת ומה הפוטנציאל שטמון בנו". אומרת דפנה ארגמן, 47, ציירת נשמות מעתלית.

סביר להניח שאם תשאלו אותה במה היא עוסקת, התגובה הראשונית שלכם תהיה מה?!. ככה זה כשמולכם עומדת אישה שעיסוקה הוא לצייר נשמות. את ביתה של דפנה ארגמן בעתלית, יצא לי להכיר לפני כשנה, בהצגת תיאטרון שאירחה בחצר ביתה. כבר אז, הייתה במקום הרגשה משונה, כאילו נכנסים למקום שלוקח אותך לעולם אחר. אולי זה היה עץ הפטל שמקושט בעשרות עניבות שמתנפנפות עם משבי הרוח, האוהל האינדיאני הגדול שבמרכז החצר או הציורים עם הצבעים העזים, שתלויים על קירות הבית, אבל אין ספק שביתה הוא בית אחר.

כבר שנים שהיא בתחום ועדיין נתקלת בקושי להסביר לאנשים מה בדיוק היא עושה למחייתה. נדמה כי גם היא בעצמה לא מבינה לעיתים מהיכן היכולת להסתכל אל תוך נימי נפשו של האדם שניצב מולה. "אלוהים נתן לי מתנה", היא מנסה להסביר. "במהות של כל אחד מאיתנו קיימת אנרגיה, אותו תדר דרכו אנו משדרים. זה דומה לשימוש בטלפון הסלולארי שלנו. גם שם מדובר בגלי אנרגיה, שעוברים ממקום למקום".
"קרה לך פעם שחשבת על אדם ובדיוק הוא התקשר אליך?".
 
♦ זה קורה לי לעיתים רחוקות אני מודה.


"תחשוב שלי זה קורה לפעמים כמה פעמים ביום. אני חוסכת הרבה בחשבון הטלפון". היא צוחקת.

כבר מתקופת נעוריה החלה ארגמן לצייר. שנים ציירה בתור תחביב וגם כשזנחה את המכחול והצבעים לטובת הפרנסה והמשפחה, היא מעידה שהצורך הפנימי לצייר, תמיד בער בה. לפני 16 שנה, גרה עם משפחתה בגרמניה, שם בחרה לחזור לתחום ולמדה ציור התנסותי חוויתי.

לציורי הנשמה, תחום אותו פיתחה לפני כארבע שנים, הגיעה בעקבות משבר בחייה האישיים. "זה קרה כשבעלי עזב את הבית. הפרידה הזו הוסיפה עוד טראומה לחיי. תקופה קצרה אחרי הפרידה היתה לי יום הולדת והחלטתי לצייר לעצמי ציור במתנה. בתחילה זה היה שטוח אך לאחר זמן הופיע תחושה של ידיעה והבנה פנימית - הרגשתי שאני מציירת מהמקור ממנו באתי ומהחיבור שלי עם עצמי. בדרך כלל אנחנו מונעים מתוך פחד מהבלתי נודע, ציור הנשמה שלי היה למעשה כמו מראה שמספרת לי מה טוב ובריא אצלי".

תהליך הריפוי שעברה ארגמן, גרם לה להבנה כי גלומות בה יכולות ריפוי. "זה בא מתוך הצורך שלי לרפא את עצמי ולחפש את דרכי. מהאמונה המוחלטת באפשרות לחיים מלאים ובריאים, שדחפה אותי הלאה ולמעלה. הבנתי ששבילי חיי הפתלתלים נועדו להכשיר אותי לעזור ולטפל באחרים. למדתי רייקי, ובעקבותיה נפתחו בתוכי ערוצי ריפוי נוספים. שמתי לב שאני ’יודעת’ דברים על אנשים, שיש לי יכולת לחוש אותם גם ללא מילים. ככל שהעזתי, נפתחו בתוכי ערוצי ריפוי נוספים, גם כאלו שלא למדתי מאחרים. הבנתי שאני יכולה לבטא את הידיעה הזו לגבי אנשים, באמצעות צבע והטכניקה בה אני מציירת".

דפנה ארגמן
"אם נלמד לחיות מרמת הנשמה, ניווכח שהחלק הטוב ביותר, המואר שלנו, מחובר לכל קצבי היקום. נבין שבכל אחד מאיתנו טמון הכוח לחולל ניסים. נאבד כל פחד, כמיהה, שנאה, חרדה והיסוס. חיים מרמת הנשמה, פירושם פריצה מגבולות האגו, השתחררות ממגבלות התודעה הכובלת אותנו לאירועים ולתוצאות בעולם הפיזי" .’כוחם של צירופי מקרים’, מאת דיפאק צ’ופרה.

♦ איך התבוננות בציור יכולה לשפר את חיינו?

"העולם בו אנו חיים שופע יצירה. כדי שנתפתח ונצמח, אין לנו כל אפשרות אחרת, אלא להתחבר אל מקורות היצירה השופעים בתוכנו ובעולמנו. ציור נשמה מאפשר לכל אחת ואחד חיבור כזה. פעמים רבות, יש בנו התנגדות וחשש להיפרד מדפוסים שאינם מועילים לנו. זה לא יאומן, אך לעיתים אנחנו מעדיפים להישאר תקועים בחיים, לפחות עם עניינים שאנחנו מכירים. שינוי מפחיד אותנו. ציור נשמה, מוביל אותנו לשינוי, אך בדרך רכה, נעימה וצבעונית. הוא עובד על תת המודע שלנו ויש ביכולתו לעקוף התנגדויות. באמצעות הציור, אני מספרת לאנשים על יכולת הריפוי הגלומה בהם. הוא מביא לידי ביטוי את הייחודיות הקיימת בכל אדם, בכל אישה ובכל איש. לרוב, מחנכים אותנו ’להיות כמו כולם’, לוותר על המיוחד שבנו. בדרכי שלי, מתוך היותי שונה ומיוחדת, פורצת דרך, אני מלמדת אחרים לגלות את הייחודיות שבהם, לאפשר לה לבוא לידי ביטוי".

♦ צריך להיות רוחני כדי להתחבר לציורים האלו?

"ממש לא. זה פונה לכולם. בדרך כלל מגיעים אלי אנשים שנמצאים בקושי מסוים בחייהם. ציור הנשמה הוא המאמן והמטפל שלך בבית. גם אני לא הטיפוס הרוחני שמנותק מהעולם שסביבו. אני עדיין צריכה לתחזק בית, לשלם חשבונות בדיוק כמו כולם. אבל אני חייה באמונה,ידיעה והבנה שהכול אפשרי ואם יש משהו שלא הצלחתי לפצח ולהבין זה לא אומר שהוא לא קיים".

"אם נלמד לחיות מרמת הנשמה, ניווכח שהחלק הטוב ביותר, המואר שלנו, מחובר לכל קצבי היקום. נבין שבכל אחד מאיתנו טמון הכוח לחולל ניסים. נאבד כל פחד, כמיהה, שנאה, חרדה והיסוס. חיים מרמת הנשמה, פירושם פריצה מגבולות האגו, השתחררות ממגבלות התודעה הכובלת אותנו לאירועים ולתוצאות בעולם הפיזי" .’כוחם של צירופי מקרים’, מאת דיפאק צ’ופרה.

♦ מהם חיים מוארים מבחינתך?

"זה קודם כל חיים בשמחה. זה שהגוף שמח ולא רק בחיוך על הפנים. זה להיות שייכים לעולם הזה. המון אנשים סביבנו, קמים בבוקר, הולכים לעבודה, חוזרים ונכנסים למיטה ומסמנים ’וי’ על עוד יום שעבר. חיים מוארים זו ההבנה שאני יכולה להעביר מהטוב שלי לעולם הזה. לקחת אחריות לעולם שלי, זה להוכיח שאין בי את הפחד הקיומי, שאני לא פועלת ממקום הישרדותי, אלא ממקום פנימי. שאני חייה בהרמוניה עם עצמי".

באחד מחדרי הבית שהוסב לסטודיו יוצרת ארגמן את ציוריה. לדבריה היא אינה צריכה תזכורות על מראהו או קולו של האדם, שאת נשמתו היא מציירת. בבסיס כל ציור היא מדביקה תמונות שגזרה ממגזינים העוסקים באוכל, שמסמל עבורה את התשוקה לחיים. אצל ארגמן בסטודיו, לא תמצאו מכחולים ופלטת צבעים, אלא רק ערמות של מגבות ישנות, ששוכנות ליד ערמות המגזינים הישנים. תהליך היצירה שלה, בו היא מרחפת עם יד האוחזת חתיכת מגבת, על גיליון נייר, לא נראה מתוכנן אלא חופשי ומשוחרר.

לאחר מכן היא חורטת עם כלי מתכת על הציורים, מופשטים וללא דמויות בהם כל אחד יכול לראות את מה שהוא רוצה. לדבריה ישנו רגע בתוך העבודה בו היא מרגישה חיבור עם הנשמה אותה היא מציירת, ושהרגע הזה מסב לה אושר עילאי. "אני פוגשת את הטהור שבבן אדם ולכן בכל בו אדם אני רואה רק את הטוב שבו. ואני מאמינה שבתוך כל אחד מאיתנו, יש משהו טוב בפנים".

כשאנחנו יוצאים מהסטודיו, מתיישבת ארגמן בצילו של עץ הפיקוס הגדול, שצובע את החצר, בנקודות צהובות. "פעם הייתי מתעצבנת מזה. חשבתי שזה מלכלך לי את החצר ומביא עטלפים. היום אני רואה את היופי של זה. העולם שבו אנו חיים הוא גן עדן. יפה, עשיר ושופע יצירתיות. כאשר כל אחד מאיתנו יכיר בכך, נוכל לחוות ולחיות שלום, אחווה ואהבה. בדרכי שלי, באמצעות ציורי הנשמה, באמצעות האישה שהנני, אני מנסה להפגיש עוד אנשים עם גן העדן שסביבם, ועם גן העדן שהינם".

דפנה ארגמן
דפנה ארגמן - ציירת נשמות.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור