נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > חג לכל אילן
2 ליוני 2007
חג לכל אילן
שרית קדם, 02/06/2007 -
תולדותיו של חג האילנות מתחילים בציווי מן התורה אך השתנו במהלך השנים, והם קשורים בתולדות עם ישראל, ובעת החדשה בתולדות היישוב בארץ. למעשה תחילתו של מנהג הנטיעות ראשיתו כאן במושבה זכרון יעקב בה ביוזמתו של המחנך יעבץ הפך החג ל"חג הנטיעות" המסמל את שיבת העם לארצו ואת הקשר לאדמה.
 
"וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את
 פריו שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל. ובשנה הרביעית
 יהיה כל פריו קדש הלולים לה’. ובשנה החמישית תאכלו את
 פריו להוסיף לכם תבואתו אני ה’ אלוהיכם".
"לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו..."
 לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך" (ויקרא יט/כג/כו).
הציווי המקורי בספר ויקרא מתייחס למצוות המעשר בתחילה היה ט"ו בשבט תאריך לחקלאים לצורך הפרשת מַעֲשֵׂר (עשירית) מיבול הפירות - ולא יום חג. כשגלה העם מן הארץ הפך הקשר המעשי בין האדם לאילן ולאדמה לקשר שבתודעה. במשך הדורות קיבל היום אופי של חג, ולכן אסרו להספיד מתים ביום זהואף נהגו לאכול ביום זה מחמשת מיני הפירות שבהם נתברכה ארץ ישראל - גפן, תאנה,רימון, זית ותמר.

במאה ה - 16, בהגיע המקובלים, יוצאי ספרד ופורטוגל, לארץ הקימו האר"י (רבי יצחק לוריא) וחבריו את המרכז בצפת במטרה לחדש את מרכז היהדות בארץ ישראל. הם תיקנו מנהג לאכילת פירות בט"ו בשבט מתוך כוונה לסמל את השתתפות האדם בשמחת האילנות. מנהג זה התפשט בכל קהילות ישראל במהירות. המקובלים לא הסתפקו באכילת פירות: הם תיקנו מעין סדר ליל ט"ו בשבט, שבו נהגו לשתות ארבע כוסות יין (יין לבן ואדום), כשכל כוס מסמלת עונה הקשורה לטבע הארץ ולצומח בה. במהלך הסדר נהגו לאכול סוגים שונים של פירות וללמוד פרקים מן המקורות - על הטבע והארץ.
 
עם ראשית ההתיישבות היהודית החקלאית נרכשו אדמות ברחבי הארץ בכוונה לפתח חקלאות עברית. בתקופה זו נטבע הביטוי ’גאולת הקרקעות’ ועבודת האדמה היתה לערך. אז גם הופיע מנהג הנטיעות בט"ו בשבט: ראשיתו ביוזמת הסופר, החוקר וההיסטוריון זאב יעבץ, שהגיע לארץ ב-1887 וניהל את בית הספר בזכרון יעקב. בשנת 1892 יצא יעבץ בט"ו בשבט עם תלמידיו לנטוע עצים בזכרון יעקב ומאז נולדה מסורת חדשה של יציאת ילדי ישראל לנטיעות ביום זה. 
 
ב- 1904 הציע פרופ’ אוטו ורבורג לייסד קרן ציונית לנטיעות עצי זית על האדמות שגאלה קק"ל. באותה שנה הלך לעולמו בנימין זאב הרצל והוחלט להקדיש את ’קרן הזית’ לנטיעת יער ע"ש הרצל. בשנת 1907-8 החלו בנטיעות על אדמת הקק"ל בבן שמן, את היער הידוע עד היום בשם ’יער הרצל’. התפתחות חשובה בנושא נזקפת להסתדרות המורים של א"י. בשנת תרס"ה היא הכריזה על ט"ו בשבט כחג נטיעות בכל בתי הספר ברחבי הארץ. חגיגת הנטיעה נחגגה ברוב עם ודווחה גם בקהילות היהודיות בחו"ל.
 
ט"ו בשבט, הוא גם המועד בו נוסדה הכנסת הראשונה בט"ו בשבט תש"ט, 14 בפברואר 1949.
 
מאז אותם ימים הפכה מסורת הנטיעות שחודשה וטופחה על ידי קק"ל למאפיינת העיקרית של החג. מדי שנה, בט"ו בשבט משתתפים רבבות ישראל, מבוגרים כילדים, מכל רחבי הארץ, בחגיגות הנטיעה שמארגנת קרן קימת לישראל. במהלך החג ניטעים בחורשות, בחורשים וביערות שתילים רבים כך יכולים המשתתפים בנטיעה ליטול חלק אקטיבי בעיצוב הנוף ובשימור הטבע הארץ ישראלי. צפייתו של ילד לצמיחת האילן, תקוותיו וייחולו מעצימות את רגישותו לסביבה והן מגדילות את תחושת שייכותו לארץ ישראל. 
 
למעלה מ- 250 אלף שתילים יינטעו בט"ו בשבט השנה ע"י הציבור, 150 אלף מהם ביערות הצפון, בחלקות שנשרפו בתקופת הלחימה בלבנון.
 
כמידי שנה קק"ל מזמינה את הציבור להשתתף במהלך חודש שבט (20/01/07 - 17/02/07) במאות אירועי נטיעות. כמו כן תקיים קק"ל עשרות טקסי נטיעות בהשתתפות שרים, חברי כנסת, וראשי מועצות אזוריות אישי ציבור, ביניהם שר הביטחון, שרת החינוך, שר הקליטה ועוד. הציבור מוזמן לקחת חלק באירועי הנטיעות ברחבי הארץ.
 
בוקסה -
 
השקדיה פורחת
"ויהי דבר ה’ אלי לאמור: מה אתה רואה ירמיהו? ואומר: מקל שקד אני רואה. ויאמר ה’ אלי: היטבת לראות כי שוקד אני על דברי לעשותו".
ירמיהו א’, 11-12
 
פריחת השקד נעשתה סמל לתקופת ט"ו בשבט, פרחיו הלבנים/ורודים, משמחים כל לב ומבשרים על תחילת הפריחה.
השקד מקדים להוציא פרחיו לפני עצי הפרי האחרים, אך את פירותיו הוא מאחר להבשיל עד חצי שנה ומעלה לאחר גמר הפריחה.
הוא הפך לסמל של ראשית הפריחה בארץ-ישראל. משמעה של המילה "שקד" - למהר, להתמיד לחזור ולחיות.
 
לידים:
 
המקובלים לא הסתפקו באכילת פירות: הם תיקנו מעין סדר ליל ט"ו בשבט, שבו נהגו לשתות ארבע כוסות יין (יין לבן ואדום), כשכל כוס מסמלת עונה הקשורה לטבע הארץ ולצומח בה. במהלך הסדר נהגו לאכול סוגים שונים של פירות וללמוד פרקים מן המקורות - על הטבע והארץ.
 
אז גם הופיע מנהג הנטיעות בט"ו בשבט: ראשיתו ביוזמת הסופר, החוקר וההיסטוריון זאב יעבץ, שהגיע לארץ ב-1887 וניהל את בית הספר בזכרון יעקב. בשנת 1892 יצא יעבץ בט"ו בשבט עם תלמידיו לנטוע עצים בזכרון יעקב ומאז נולדה מסורת חדשה של יציאת ילדי ישראל לנטיעות ביום זה. 
 
למעלה מ- 250 אלף שתילים יינטעו בט"ו בשבט השנה ע"י הציבור, 150 אלף מהם ביערות הצפון, בחלקות שנשרפו בתקופת הלחימה בלבנון.
 
"מכל המעשים המבורכים שאנחנו עושים בארץ הזאת, אינני יודע אם יש מפעל פורה יותר ואשר תוצאותיו כה מועילות כנטיעות העצים, המוסיפים יופי לנוף ארצנו, משבחים את האקלים ומוסיפים בריאות לתושבי הארץ".  (מדברי דוד בן גוריון בנטיעות יער הנשיא 1949).
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור