נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > פרופסור סנצ’ו דה לה ספונג’ה
18 למרץ 2011
פרופסור סנצ’ו דה לה ספונג’ה
רוני יפה, 18/03/2011 - 18:19
ירון גושן מזכרון יעקב הוא ליצן רפואי. וזה לא עומד להיות ראיון מצחיק. בבית מקסים, בקצה שכונה בזכרון יעקב, גר לו סנצ’ו, ירון גושן, ליצן רפואי. נוף ירוק לאן שהעין מגעת. שלוות עולמים. באתי אליו בורה לחלוטין בנושא. כמובן שקצת הבטתי בגוגל לראות מה זה ליצן רפואי אבל זה היה מיותר לחלוטין כי סנצ’ו רואה ומספר את הדברים אחרת לגמרי מהתיאורים ה’מצוחצחים’ בגוגל.
ירון סנצ’ו גושן
"אין בעולם ליצן עם תואר". ירון סנצ’ו גושן. [צילומים: יואב איתיאל]

בבית מקסים, בקצה שכונה בזכרון יעקב, גר לו סנצ’ו, ירון גושן, ליצן רפואי. נוף ירוק לאן שהעין מגעת. שלוות עולמים. באתי אליו בורה לחלוטין בנושא. כמובן שקצת הבטתי בגוגל לראות מה זה ליצן רפואי אבל זה היה מיותר לחלוטין כי סנצ’ו רואה ומספר את הדברים אחרת לגמרי מהתיאורים ה’מצוחצחים’ בגוגל.

הוא רואה את הליצנות כמכשיר בלבד. מכשיר להשגת המטרה העליונה שהיא הפגת המתח, שינוי הרגשות והאווירה. מכאן כמובן הקלה גדולה למטופלים, בני המשפחה וצוות בית החולים.

תמיד רצית להיות שחקן?

"כל ימי בבית הספר שאלו אותי "מה אתה ליצן?" ועכשיו סוף סוף אני יכול להגיד, כן. רציתי להיות שחקן. כשהבנתי שאני לא אהיה שחקן, הגעתי לליצנות. אני פרפורמר בתיאטרון אלטרנטיבי. אחר. לא שחקן על במה שמנגד הקהל. לא מסלול של בית ספר למשחק."

"האוריינטציה שלי תמיד היתה לתיאטרון רחוב, כשהגבולות בין קהל ושחקן מטושטשים. השיא היה בסדנת התיאטרון של דודי מעיין שנמשכה שלוש שנים. הסדנא בחנה את הקשר בין הקהל לשחקן, בין שחקן לחומרים שלו, בין תיאטרון למציאות. היה זה עוד אחד מהמקומות שהבשילו את הליצן הרפואי שבי. היכולת להתחבר לבנאדם ולקלוט אותו".

אז מה זה ליצן רפואי?

"אין כזה דבר ליצן רפואי. יש ליצן שמגיע לבית חולים. סיימתי באוניברסיטה את המסלול שבנוי לליצנות רפואית. לעשות תואר ראשון כדי לקבל אקדמיזציה של הנושא. באנו כמה ליצנים רפואיים, עם ניסיון בשטח של כמה שנים. אין בעולם ליצן עם תואר. אנחנו הכי מתקדמים בעולם. הליצן בא לעבוד עם הצוות הרפואי. הוא חלק מבית החולים. הוא נכנס ממש לחדר הטיפולים כדי שהצוות ישתמש בו והוא לא בא לעשות טריקים ולהצחיק. ממש לא. כמובן שצחוק הוא מבורך ומשחרר, אבל לא תמיד זה מה שנחוץ. לפעמים נחוצות פעולות אחרות כדי להגיע לתוצאות. ליצן משתמש בטכניקות שהוא למד במשך השנים. זה מקצוע אינטואיטיבי.

 ירון סנצ’ו גושן
אור לגויים

באוקטובר יתקיים בארץ כנס עולמי ראשון, של ליצנים רפואיים. משלושה ליצנים רפואיים בארץ הגענו לאחר שמונה שנים ל-70 ליצנים וחלקם עם תואר אקדמי ביד. אין לזה אח ורע בעולם.
אתה עובד גם עם מבוגרים?

"אני ליצן בית חולים. ברגע שאני מגיע לבית החולים, אני ליצן. כל הזמן. עם האחיות, הילדים, ההורים, הצוות, ההנהלה. כמו ליצן החצר בארמון המלך. כל הזמן ליצן. זה תפקיד חיי. תפקידי הוא לשנות את האווירה בכל מקום. גם במונית וגם בבנק. ליצן לא שייך למעמדות, הוא תמיד מהצד. רואה את הכל".

חוץ מליצן רפואי, מה עוד אתה עושה?

"אני שחקן תיאטרון אחר. אני שותף עכשיו בחמישה פרויקטים שונים. אני גם מלמד ליצנות, עם אוריינטציה לליצנות רפואית. האופטימאלי בעיני זה לקחת ליצנים שלמדו ליצנות ותיאטרון רחוב, השתכללו וקיבלו את הדברים הטבעיים שלהם, ואז עם הידע והניסיון שרכשו, הם ילכו לבית חולים. יש קשר גדול בין עבודת רחוב לעבודה בבית חולים. צריך להרגיש את השטח. ללמוד ליצנות רפואית, בלי ניסיון חיים, זה לא מספיק. כל דבר שאני לומד, אני משתמש בו אח"כ. כל כלי שאני רוכש, אני נכנס אל ארגז הכלים שלי. הענין הוא לדעת לשלוף את הדבר הנכון, בזמן הנכון.

הרחוב מאלץ אותך להגיב לכל סיטואציה. יש ברחוב אילתור. זה מפתח בך מיומנות של תגובה מהירה. זה הכלי הגדול של הליצן. הליצן הוא כמו הג’וקר. הוא מחוץ להיררכיה של העולם. הוא צופה מהצד. הליצן הוא היחידי שיכול להיות כל דבר וכל אחד. לשחק בין התפקידים החברתיים. אין לו בעיה להיות מאוד חשוב או להיות הכלבלב. אין לא אגו. הוא מתאים את עצמו לסיטואציות. גם השם שלי, פרופ’ סנצ’ו דה לה ספונג’ה. מצד אחד פרופסור ומן הצד השני, מנקה. אני יכול לשיר סרנדה למנקות ומצד שני להתפרץ לחדר המנהלת ולהביא לה פרח. אני היחיד שיכול לעשות את זה. אף פרופסור לא יעשה את זה".

"בית חולים הוא מוסד מאוד היררכי ויש בו המון תופעות גבוליות. בין מוות לחיים, חולי לבריאות, שמחה ועצב. אני יכול להגיע לכל מקום שמתקיים בו קושי או מתח ולרכך את המקום. להציע נקודת מבט אחרת. מטרתנו היא לא להצחיק. ההצחקה היא כלי. זו לא המטרה. המטרה היא להגיע למפגש עם סיטואציה, לחוש אותה ותוך שניות ולהתחיל לשחק עם הרגשות. הפורקן יהיה הרבה פעמים צחוק. לפעמים בסיטואציות קשות, צחוק הוא בכלל לא אופציה. בליצן יש תמימות של ילד. ילדים לא מודעים לדברים שהם עושים ובגלל זה הם מצחיקים. אם אתה בא עם תמימות ואתה מזמין אותם להצטרף, הם איתך.

תן לי דוגמה

"היתה נערה שעמדה באמצע המסדרון וצרחה שהיא רוצה הביתה. נעמדתי מולה והתחלתי לצרוח עליה: ’לך קשה? את יודעת מה עבר עלי?’ ספרתי לה דברים אמיתיים עלי, רק הקצנתי אותם מאוד. לא באתי להצחיק אותה. התחברתי לעצבים שלה דרך העצבים שלי. לאט לאט עברנו לחדר וזה שעשע אותה שאני צורח. זה נגמר בזה שאת כל העצבים שלה, אני הוצאתי על הרופאים - הייתי סך הכל הנתב. היא ישבה בשקט ואני צעקתי על הרופאים. כך הכל נרגע. הדבר הכי חשוב זה הדיאגנוזה. לזהות מה נדרש באותו רגע. אתה יכול לבוא לחדר אחד, ואתה עושה שם משהו אחד, ובחדר השני, הכל מתחיל מהתחלה כי שם משהו אחר לגמרי. אני מתנה. מי שלא רוצה לקבל אותי, זה בסדר. יש לי טכניקות איך להגיע אליו באלף דרכים. יש מצבים שצריך לעזוב את הילד ולבוא אח"כ".

אתה ליצן במקום זריקת טשטוש?

"ילדים שצריכים לעבור בדיקת איזוטופים, מקבלים זריקת טשטוש כדי שלא יזוזו. זה לא כואב אבל הם צריכים להיות ללא תנועה. תהליך כזה, עם זריקת טשטוש, לוקח כמה שעות. מהרגע שאנחנו נכנסנו, התהליך מתהפך והליצן הוא זריקת הטשטוש. אני מסיח את דעתו של הילד עד סוף הבדיקה, שבסופה הילד יכול לקום וללכת. זו מהפכה עולמית. שינינו רוטינה שהיתה קיימת בבית חולים".

מה הפטנט שלך?

"אני מחפש מה החלק הבריא בילד החולה. כולם בודקים מה לא מתפקד. אני מחפש מה כן. למשל - לרקוד ריקוד בטן עם נערה משותקת שיכולה להזיז רק אצבע, ילד שנלחם בסרטן, נלחם בחרב עם הליצן. ממש. לא כמטפורה. ילד שמקבל טיפולים, עושים איתו מלחמות מים עם מזרקים".

ואיך הצוות מקבל אתכם?

"בהתחלה הרימו גבה, אבל היום הם מברכים על הנוכחות שלנו. אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה מלא, כחלק אינטגרלי מבית החולים. גם הם צריכים הרגעה, יחס, שיתוף. מטרת העל היא להגיע לילד אבל לפעמים צריך להגיע אליו דרך הסביבה, כמו לעבוד עם הוריו. כשההורים במתח, אי אפשר לעבוד עם הילד. צריך להרגיע את ההורים ואז הילד כבר יושפע. לפוגג את המתח איפה שהוא נמצא. לפעמים הרופא במתח והוא זה שצריך את הליצן. כשהרופא יירגע, כל הסביבה תירגע. כליצן לומדים להצחיק שוב ושוב ולא לאבד את התום. להסתכל על דברים אחרת. בעין שלא רואה את המובן מאליו. לדוגמא: אני מציע מבצעים בניתוחים, אחד פלוס אחד, מבצע לקרובי משפחה ועוד".
בסיום הפגישה, גלשה שיחתנו לתפיסת העולם שלנו. סנצ’ו טוען שעכשיו הכול בסדר. לא יהיה בסדר אלא עכשיו הכל בסדר. "אנשים מבזבזים את הזמן על שטויות, במקום לשחק בגן המשחקים הנפלא של אלוהים. הרי כולם ימותו בסוף. איך לחיות עד אז - זה בידי האדם - לבחור איך לראות את המציאות. בתיאטרון כבר למדו ליצור מציאות, עכשיו צריך לעשות את זה בחיים. בני האדם הם הבמאים של עצמם. המטרה הרחבה יותר של הליצן הרפואי היא הרבה יותר גדולה מאשר להיות ליד מיטת ילד חולה, היא להבריא את החברה בכלל".

ירון גושן

רופאי חלום 

"רופאי חלום" הינו פרויקט חלוצי הפועל לשילוב והטמעת הליצנות הרפואית כחלק ממערך הטיפול הניתן בבתי חולים בישראל. מאז ייסודו בשנת 2002, הצטרפו בכל שנה בתי חולים נוספים וצוות הליצנים הוגדל. כיום מופעל הפרויקט ב-18 מרכזים רפואיים, בהם פועלים 72 ליצנים רפואיים, בעיקר במחלקות הילדים. ליצניים רפואיים עושים עבודה אדירה המאפשרת שיפור איכות חייהם של חולים רבים. חזון "רופאי חלום" הוא להרחיב את הפרויקט ולאפשר לכל מטופל לקבל שרות חיוני זה, בכל מוסד רפואי ישראל. מהבחינה המקצועית, מקדם הפרויקט את הפיכתה של הליצנות הרפואית (Clowning Therapy), למקצוע פארא-רפואי מוכר ומתוקנן, המבוסס על הכשרה אקדמית מתאימה.

לקידום הגשמת חזון זה, פתח הפרויקט, בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה, מסלול לימודים ייחודי לתואר ראשון בליצנות רפואית. ההצלחה אף אפשרה את פתיחתו של מסלול המשך לתואר שני. שילוב ’רופאי חלום’ כחלק מהצוות הטיפולי הרב-מקצועי, זוכה לאהדה רבה ולשיתוף פעולה מלא מהצוותים וההנהלות של המוסדות הרפואיים. תודות לכך, הפכו "רופאי חלום" למטפלים בעלי יכולות ייחודיות בהפחתת מתח וחרדה, גיוס שיתוף פעולה של המטופל לטיפול ויצירת סביבה טיפולית משוחררת ותומכת. כך הופכת חווית האשפוז לנעימה יותר וטראומטית פחות עבור המטופל ומשפחתו ומאפשרת תנאים טובים יותר להחלמה.

הדרישה מהליצנים להגיע לכל מטופל גרמה לפרויקט להתרחב במהירות לרוב המחלקות בהם שוהים ילדים.

בתי חולים בישראל הם מקום של מפגש תרבויות אשר נפגשות בחדר אחד בבית החולים. ל"רופאי חלום" שמור תפקיד ייחודי כמגשרי תרבות וכמומחי תקשורת הפועלים מעבר לגבולות הדת, המוצא והלאום. בזכות מיומנויות תקשורת הם מצליחים לחבר את הקצוות, להפיג את החשדות, להעלות חיוך משותף ולבסס אמון בצוות הרפואי ובטיפול.

ירון גושן

קורות חיים
ליצן רפואי, שחקן ויוצר

ירון גושן בן 40. נולד בירושלים ובגיל 4 עבר לחיפה. אחרי הצבא למד תנועה ותיאטרון אצל פבלו זלצמן ונטע פלוצקי. אח"כ בבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים.

בעל תואר ראשון מטעם אוניברסיטת חיפה, במסלול ייחודי לליצנים רפואיים. שנים רבות מופיע ומשחק בתיאטרון, תיאטרון רחוב, קרקס ומופעים המשלבים אינטראקציה עם קהל. למד והופיע עם קבוצות רבות ביניהן: "תיאטרון ארמא" מעין הוד, "מרכז שלומי לעבודה ויצירה" של דודי מעיין, "המשתה" - תיאטרון תנ"כי אקטואלי, הקרקס בבנימינה, ביקום ועוד. הופיע בפסטיבלים רבים בארץ ובחו"ל. עבד באיל"ן כמספר סיפורים, עם ילדים פגועים ומשותקים. מנחה סדנאות לליצנות, תיאטרון סיפור ומשחק. הצטרף לקבוצת ’רופאי חלום’ בשנת 2003, ועובד כיום כליצן רפואי בבית חולים העמק, בעפולה. חי עם אדווה, גם היא שחקנית ולשניים 5 ילדים.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור