נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > חג הקופים
18 למרץ 2011
חג הקופים
הרב אוהד אזרחי, 18/03/2011 - 10:01
הרב אוהד אזרחי מפענח את כתבי הקודש בניסיון להבין מדוע "משנכנס אדר מרבין בשמחה". "המילה ’חופש’ קשורה למילה ’להתחפש’. המשותף ביניהם זה החופש להיות מי שאני והחופש לחשוב אחרת. המסכה של חודש אדר מאפשרת לנו לחשוב אחרת ולראות את הדברים גם בהומור. חודש אדר היה דווקא חודש קשה לעם היהודי, בו רצו להשמידו ופורים אומר לנו לאמץ דווקא גישה אחרת, להסתכל על הדברים".
הרב אוהד אזרחי
הרב אוהד אזרחי, מייסד "הגן- בית הספר לקבלה ואהבה", שבקיבוץ בית אורן

"המילה ’חופש’ קשורה למילה ’להתחפש’. המשותף ביניהם זה החופש להיות מי שאני והחופש לחשוב אחרת. המסכה של חודש אדר מאפשרת לנו לחשוב אחרת ולראות את הדברים גם בהומור. חודש אדר היה דווקא חודש קשה לעם היהודי, בו רצו להשמידו ופורים אומר לנו לאמץ דווקא גישה אחרת, להסתכל על הדברים".

"הדברים עליהם צריך לשמוח, לא חייבים דווקא להיות תוצאות של מעשים כלשהם. שמחה זה כלי שבו ניתן לשנות את המציאות ואני מאמין שאם נשמח, יקרה לנו משהו טוב. יש לגייס את השמחה ככוח פעולה, שהדרך להשיגה לא משנה. אם זה משתיית אלכוהול כדי להגיע למרחב תודעה אחר או להרשות לעצמנו לעשות שטויות ולוותר על הכבוד והאגו שכל כך חשוב לנו בחיינו". 

"’יושבי קצוות’ הם הצדיקים, היושבים תמיד על שני הקצוות גם יחד". (רבי אלימלך מליז’נסק).

כשדוד המלך השקיף ממרומי גגות ארמונו וראה את בת שבע במערומי יופייה, לא יכול היה לעמוד בפני הפיתוי ושלח את עבדיו להזמינה אחר כבוד, למיטתו. משהתברר שכרסה של האישה תופחת, שולח דוד את אוריה החיתי בעלה, לחזית המלחמה ודואג לכך שייהרג בחרב בני עמון.

נתן הנביא מגיע בזעם לארמון המלך ודורש בפניו את משל כבשת הרש: לאיש העני הייתה רק כבשה אחת, מטופחת ואהובה, אך העשיר שעדר גדול היה לו, חשק דווקא בה ולקח אותה בחזקה ממנו. ’בן מוות האיש ההוא’, מזדעק דוד, ונתן שרק ציפה לכך, מחזיר לעברו: ’אתה האיש’.

מזמור נ"א בספר תהילים מתעד את תהליך התשובה שעובר דוד בעקבות כך: לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל בַּת שָׁבַע. חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי. הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי. כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ...."

לחז"ל יש עין רגישה מאוד והם מיד שואלים מה פירוש ’למען תצדק בדבריך’?. דוד חטא כדי שהשם יתברך יצדק בדבריו וסביב מילים אלו הם בונים בתלמוד ובזוהר אגדה חביבה ומעניינת שהולכת כך:

דוד אמר לקב"ה: למה אתה נקרא אלהי אברהם יצחק ויעקב ולא אלהי דוד? גם אני רוצה. השם ענה לו - הם עמדו בניסיונות קשים ואתה לא. מיד קופץ דוד ואומר (תהלים כו, ב) "בחנני ה’ ונסני, צרפה כליותי ולבי". אבל הקב"ה אומר לו - חבל עליך. אתה לא תצליח. דוד מתעקש ואומר - נו מה אכפת לך... ואז הקב"ה מסכים ושולח את בת שבע לערוך סטריפטיז מתחת למרפסת של המלך דוד.

הזוהר טוען שלכל מלך יש בדחן, ג’וקר, שכידוע רק לו מותר להגיד הכל. גם דברים שאם מישהו אחר, בהקשר אחר, היה אומר אותם, ראשו היה מתגלגל במורד מדרגות הארמון. הקב"ה הוא מלך מלכי המלכים ולכן גם לו יש ג’וקר - "בדחנא דמלכא" כלשון הזוהר - והוא דוד. כי כשמתחיל דוד לעשות את התשובה שלו, לבכות ולהתוודות על חטאו, הוא פתאום זורק את המשפט הזה – "לך לבדך חטאתי... למען תצדק בדבריך", - כי הרי התווכחנו, אתה אמרת שאני לא אעמוד בניסיון, ואני פשוט החלטתי בסוף שזה לא לכבודך שאני אנצח בויכוח ורק משום כך עשיתי מה שעשיתי. או בלשון התלמוד "למי נאה שיוצדק? אני או אתה?".

מה שמעניין כאן זה שכל הבדיחה הזו, כל הקומדיה האלוהית הזו, מתרחשת כחלק מתהליך החזרה בתשובה. הצחוק שבודאי עולה כביכול על שפתי האלוהים מוחק כל כעס והקפדה ומביא לסליחה גדולה ומחילה.

הצחוק נתפס במחשבת הקבלה כאמצעי להמתקת הדינים וכחלק מתהליך התיקון והתשובה. הרבה פעמים נתפסת הקבלה בציבור הרחב כמשהו מאוד חמור סבר. אבל מי שמכיר את ספר הזוהר, יודע עד כמה הספר הזה מלא בהומור דק וטוב ועד כמה ההתייחסות שלו למציאות האנושית והאלוהית מלווה תמיד בחיוך דק. כך בזוהר וכך גם בדברי חז"ל. תמיד יש חיוך וקריצה קטנה בצדם. מי שלא תופס את הקריצה, איננו יורד לעומק הסוד ונתפס לחזות הדברים החיצונית בלבד.

לכן, אמרו חסידים, יום הכפורים, שהוא יום מחילת העוונות, חמור הסבר והרציני, איננו מגיע למעלת קדושתו של חג הפורים. יום כיפור הוא רק כמו פורים "כ-פורים". כי בפורים ניתן לתקן הכל מתוך צחוק, ומעלת התיקון של הצחוק גבוהה מאין כמוה. מהר"ל מפראג מלמד שפורים הוא יום החזרה אל הילדות הפנימית. כל התיקון הנפשי מתחולל ביום הזה, מתוך הנגיעה המחודשת בתום ובשמחה של הילדות הנשכחת.

בפורים אנחנו נוהגים כמו קוף. אנחנו מתחפשים כקוף אחרי בנאדם ומרשים לעצמנו להתנהג בהיתול, ממש כקופים. לכן האות ק’ (קוף) היא האות של חודש אדר. אולם אם נקבל את ההנחה שהילדות (האנושית כולה), דומה לקופיות, נמצא ביכולת ההיתול אנרגיה אדירה של חזרה אל השורש. חזרה אל ההתחלה. אל הילדות, שבה הכל חביב, משועשע ומלא צחוק.

כי שלושה דברים, אמר רבי זושא, יש ללמוד מן התינוק: א. התינוק לעולם איננו יושב בטל. הוא תמיד עסוק. תמיד לומד. ב. כשהוא רוצה משהו הוא מיד בוכה (מתפלל), שיתנו לו. ו-ג. חוץ מזה, התינוק תמיד שמח.

כדי להבין בדיחה חייבים להבין את ממד ההפתעה שבה. בדיחה טובה נבנית על בסיס פריצה של גבולות כלשהם. ציפינו שדברים יקרו באופן מסוים וכשהם פתאום קורים אחרת, זה מעלה על שפתנו חיוך. הבדיחה בונה קודם כל את הגבול, שבתוכו אנחנו מצפים שדברים יתרחשו.

דוד למשל עושה תשובה ואנחנו מצפים שהוא יהיה רציני ואומלל, שיציג את האל כצודק ואת עצמו כחוטא נפשע. והנה פתאום הוא פורץ את הגבול ברוב חן ומציג את הכל הפוך על הפוך: על מנת שהאל יוותר צודק, הוא לקח על עצמו את תפקיד הרשע. והנה - אם איננו מבינים את המסגרת שבתוכה מתרחשת הבדיחה, היא לא תצחיק אותנו. כדי להבין בדיחה, צריך להכיר היטב את גבולות המסגרת שבה היא מתרחשת. לכן, לימדו המקובלים, הצחוק קשור דווקא לצד שמאל של אילן הספירות, למידת הדין.

יצחק אבינו, שכל הזמן צוחק ומצחק, מסמל את מידת הדין בקבלה. כי הצחוק נובע רק מתוך הבנת המסגרות. הבנה טובה כל כך, עד שהן מפסיקות להיות מאיימות ומתגלה הפן המאוורר שלהן. אברהם - איש החסד - לא יכול לצחוק. הוא טוב לב אבל רציני. רק יצחק, שחי את הגבולות, שלא יוצא מגבול הארץ, שנימול בהיותו תינוק ושכמעט נשחט על המזבח - רק הוא יכול לצחוק כל כך הרבה. דווקא משום שהדין מוכר לו כל כך טוב, ומקרוב.

בפורים אנחנו יורדים אל הקופיות. אנחנו מרמים קצת ומשקרים קצת ומשתכרים קצת. אנחנו עושים את עצמנו למה שאנחנו לא ואומרים את כל האמת דרך תחפושת השקר. לכן פורים הוא החג הכי רציני והכי לא רציני גם יחד. החג הגדול של כפרת העוונות מתוך בדיחות הדעת. חודש אדר מאופיין בחוש הצחוק, בחוש ההומור, שבלעדיו אין לאדם כל יכולת להבין את סודות הקיום. כי העולם מצחיק - אז צוחקים.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור