נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > אפריקה בכרכור
11 לפברואר 2011
אפריקה בכרכור
מערכת הגפן, 11/02/2011 - 10:05
"בית בנגורה" הוא מקדש אפריקאי שצמח מתוך תשוקה אמיתית וכבוד לתרבות ולמקצוע ושהופך את חוויית התיפוף הפיזית והמטלטלת לחוויה רוחנית חד פעמית. "הכול מתחיל בקצב". אומרת רחל בנגורה. "עוד לפני שאנו יוצאים אל אוויר העולם, אנחנו שומעים את פעימות ליבה של אימנו, כך שבכל אחד מאתנו, קיים תוף. הלב שלנו הוא התוף והפעימות הן המקצב. משם מגיע הצורך הטבעי שלנו כבני אדם, ליצור קצב ולשמור עליו, כדי שנהיה מסוגלים להתקיים. מהקצב באה התנועה, הריקוד והחיים".
רחל וסבולה בנגורה - בית בנגורה
"זו היתה אהבה ממבט ראשון. לא משהו שאפשר היה לשלוט בו. זה היה חזק מאיתנו. [צילומים: יעקב סבן]
 
"הכול מתחיל בקצב". אומרת רחל בנגורה. "עוד לפני שאנו יוצאים אל אוויר העולם, אנחנו שומעים את פעימות ליבה של אימנו, כך שבכל אחד מאתנו, קיים תוף. הלב שלנו הוא התוף והפעימות הן המקצב. משם מגיע הצורך הטבעי שלנו כבני אדם, ליצור קצב ולשמור עליו, כדי שנהיה מסוגלים להתקיים. מהקצב באה התנועה, הריקוד והחיים".

פרספקטיבה מעניינת, מציגה בפני רחל בנגורה, בזמן שאנו יושבות בנינוחות על בימת הסטודיו של בית בנגורה, ברחוב המושב בכרכור. בתוך חצר צבעונית ופסטורלית, נמצא ביתה, המכיל סטודיו גדול בו מקיימים רחל וסבולה בעלה, את פעילותם. קירות הסטודיו, שעטופים בבדים צבועים בסגנון ה’טיי-דיי’, בהחלט מוסיפים לאווירה המיוחדת. על הבמה סובבים אותנו מבחר תופים אפריקאים, בגדלים וסגנונות שונים, הכול עבודת יד, כשלכול אחד צליל שונה מהאחר.

בלט, מחול, ג’אז, סלסה, וואלס, טנגו, ועוד שפע של סגנונות תנועה וריקוד, קיימים סביבנו. הפכנו את הקלאסיקה למודרניזציה ומשם לקומבינציה של הסגנונות השונים. "רוב הסגנונות, בין אם הקלאסיים או המודרניים, רובם צמחו מתוך הריקוד האפריקאי, שנבע כמובן מהתיפוף". אומרת רחל.

רחל בנגורה
"האקט עצמו, בו אנו מכים על התוף בידינו, עוזר לשחרר מתח, להפיג עייפות, להרפות את הגוף ולהקל על מצוקה רגשית. התיפוף יוצר זחיחות, משרה מצב דמוי-טראנס, מתעל כעסים לתחושות טובות של אחדות, שיתוף ורווחה."
רחל בנגורה.
היא נולדה לפני 52 שנים בת"א ונכנסה אל עולם הריקוד כבר בגיל חמש, דרך שיעורי הבלט. כשבגרה, למדה גם את סגנונות הג’אז והמחול. בגיל 17 נדדה לכרכור, בעקבות תנועה רוחנית שמשכה אותה להתנסות בעולם המדיטציה, שהייתה אז דבר חדש בארץ. באותה תקופה היא הכירה בחור מקומי, התחתנה והביאה לעולם שני ילדים - יעקב ויהלי. כמה שנים לאחר מכן, נפרדו דרכיהם. בשנת 1988 התרחשה נקודת המפנה בחייה של רחל. הרקדנית בת ה- 30, הגיעה לפסטיבל אפריקאי, שהתקיים בפארק אשכול, בו הופיעו להקות תיפוף אפריקאיות ידועות. "באותו יום עברתי את השינוי של חיי -המקצב והסגנון האפריקאי, כאילו חדרו לי אל תוך הנשמה", היא אומרת.

רחל הבינה כי את הכלים הנחוצים והמקצועיים ללימוד אמנות התיפוף האפריקאי, לא תמצא בארץ, ולכן הרחיקה עד לונדון. "ידעתי שבלונדון המוסיקה האפריקאית והרגאיי מפותחים מאוד. היו גם הרבה אמנים אפריקאים בלונדון, שידעתי כי אוכל ליצור איתם קשר ואיתם גם לנסוע לאפריקה".

במשך 10 שנים היא חיה על ציר ישראל- לונדון. לאחר שסיימה ללמוד את אמנות התיפוף אצל מוסא קמרה-מורה נחשב ממוצא אפריקאי החי בלונדון, החלה לשתף פעולה עם להקות תיפוף אפריקאיות שונות, איתן הופיעה ברחבי העיר הגדולה.

השהות בלונדון אפשרה לרקדנית לרכוש את הכלים, הידע והניסיון הדרושים ובשנת 98 היא הגיע אל היעד הגדול- אפריקה. למרבה מזלה, היא היתה ’בידיים טובות’, בזכות הכרותה עם מורה מוסא קמרה, ששלח אותה היישר אל להקת ’פטלה’ השוכנת בכפר סרה קונדה, שנמצא במדינת גמביה - אפריקה.

סיפור אהבה

"זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי בבית. החיבור היה רוחני יותר מכל דבר אחר. משהו במקום הזה גרם לי להרגיש שלשם אני שייכת". היא אומרת בכמיהה. באותו משפט היא עוברת לספר על אהבתה לבעלה, סבולה. "זו הייתה אהבה ממבט ראשון. לא משהו שאפשר היה לשלוט בו. זה היה חזק מאיתנו".

סבולה בנגורה בן ה-52, נולד באפריקה כבן לשבט הלנדומה. כשבגר, שימש כסולן להקת השבט במשך 3 שנים. בהמשך הוא הקים להקה קטנה וחדשנית בשם "אומו ני גבורי" OUMO NI GABORI ועם להקה זו הופיע בכל רחבי מערב אפריקה.

להקת "פטלה" FATALA- שכללה אמנים משבטים שונים, הייתה הלהקה הגדולה ביותר בה השתתף סבולה. הוא הפך לסולן ומורה הלהקה. אימן ולימד אלפי אנשים, הן מאפריקה והן מרחבי העולם, קבע סולמות ברורים למקצבים ידועים וחיבר קונצרטים לבלט האפריקאי של "פטלה". כשרחל הגיעה אל הלהקה, השניים עבדו ביחד ויצרו קשר עמוק, שנמשך שנתיים בתוך גבולות אפריקה. בשנת 2000, בני הזוג החליטו לבוא לישראל כשהם נושאים את התואר "דג’מבה פולה" - כינוי מכובד למי שמכור לתוף הג’מבה.


להקת בנגורה

להקת בנגורה נולדה, בשנת 2000, במוסד החינוכי מבואות עירון, שם לימדו, רחל וסבולה את ’קבוצת יהלום’- בני נוער מהעדה האתיופית. "החיבור שלנו עם בני הנוער, היה מדהים". אומרת רחל שביחד עם תלמידיה, הופיעה בערבי תרבות העדה האתיופית, במוסדות חינוך ואפילו בתוכנית הטלוויזיה "מילק שייק" בהנחייתה של צופית גרנט.

בתחילת הדרך הצטרף לשניים גם אסף שטיינברג, נגן תופי באס. כיום מונה הלהקה 12 אמנים, ביניהם מתופפים ורקדנים, שמופיעים באירועים ובתיאטראות שונים ברחבי הארץ: תיאטרון מחול ענבל, פסטיבל המחול כרמיאל, משכן האמנויות רעננה, מרכז ז’ראר בכר בירושלים, ערב ’מחולוהט’ במרכז סוזן דלל, היכל התרבות פרדס חנה ועוד.

להקת בנגורה עורכת בכל שנה אודישנים, לחברי להקה חדשים. אלה שעוברים את האודישן, מוזמנים לסמינר בו הם לומדים כוריאוגרפיה, תיקוני תנועות והעמקה אל תוך התחום האפריקאי - על פי הרוח האפריקאית, אפשר לצאת לחופשי ולהתבטא כאמן, רק לאחר אימונים רבים.

סבולה הוא המנהל האמנותי, הכוריאוגרף, המלחין, הבמאי וההשראה המעשירה את האמנים בכל חזרה. רחל היא המנהלת האדמיניסטרטיבית, המתופפת, הכוריאוגרפית והאחראית על השירה והטקסטים..

בית בנגורה

לאחר שנים רבות בהן הלהקה התאמנה בפרדס, בחדרי חזרות מזדמנים ובסלון של חברים, קרה השינוי הגדול. "במשך שנים ייחלתי למקום משלנו על האדמה והנה התגשמה הבקשה, קמה והייתה". מתארת רחל את התהליך. על רצפת הפרקט הנוחה בבית בנגורה, כבר דרכו אמנים רבים, ביניהם גם בינלאומיים שהעבירו סדנאות במקום. ילדי האזור, כמו גם בני נוער ואנשים מבוגרים, נהנים במקום, שהפך למרכז אפריקאי בנושא קצב ותנועה, תיפוף וריקוד.

"סבולה", פניתי אל שותפה של רחל. "איך בישראל"? "אני מאושר להיות בישראל ומרגיש לגמרי בבית. אני חש צימאון לידע האפריקאי מצד האמנים והתלמידים שלי ומאושר להעניק את כל כולי, למי שרוצה להתמסר לידע הזה". סבולה מספר כי באפריקה הייתה תחרות קשה ושוחקת בין האמנים, עד כי הטובים מביניהם, נאלצו להרחיק עד אירופה וארצות הברית כדי למצוא פרנסה. "היום, כאשר להקת בנגורה מגיעה לאפריקה, אני יודע שכל אמן ואמן מתוכה, יכול לשבת ולנגן עם המתופפים המקומיים ולהרגיש כשווה בין שווים".

לסבולה דרישות לא פשוטות מתלמידיו. "אני דורש מהאמנים ציות מוחלט לכללים ולמקצבים הנתונים. אני מבקש מהם לא לשנות ולא להוסיף, עד שהם בטוחים בעצמם ואני בטוח בהם. יש מקצבים שהם קשים לעיכול וקשים יותר לביצוע ולכן בניתי את הכללים הנוקשים האלה, כאשר החופש הוא במסגרות נתונות וברורות. לפני שאתה הופך לאמן, אתה צריך ללמוד את הדרך. מה זה להיות אמן? זה לא כמו שמישהו מחליט ללבוש מדים, כי הדרך באמנות היא פנימית". אני חוזרת לרחל.

מה גורם לנו התיפוף?

"האקט עצמו, בו אנו מכים על התוף בידינו, עוזר לשחרר מתח, להפיג עייפות, להרפות את הגוף ולהקל על מצוקה רגשית. התיפוף יוצר זחיחות, משרה מצב דמוי-טראנס, מתעל כעסים לתחושות טובות של אחדות, שיתוף ורווחה."

"הוא חיוני ויכול להועיל במצבים הבאים: מצבים פוסט טראומטיים של הלם קרב; נוער בסיכון, לרבות נוער הסובל מהיפראקטיביות וקשיי הסתגלות ותפקוד; הקלה על מצבי לחץ ושחיקה במקומות עבודה בהם העובדים כורעים תחת עומס; חולי אלצהיימר והסובלים מדמנציה - בשיפור הזיכרון לטווח קצר ויצירת אינטראקציות חברתיות טובות יותר עם סביבתם הקרובה; ילדים הסובלים מאוטיזם - בשיפור הריכוז ויכולת הקשב; מכורים לסמים - בשיפור יכולות התקשורת ויצירת קשרים בינאישיים; אנשים הלוקים במחלת נפש (בעיקר חולי מניה דפרסיה או סכיזופרניה) - בחיזוק ביטחונם העצמי ויצירת תחושת הישגיות; חולי פרקינסון או כאלה שעברו שבץ מוחי - בשיפור היציבה, ההליכה והחזרת השליטה בתנועה".

"התיפוף מגביר את גלי האלפא במוחנו. גלים אלה מעניקים תחושת רווחה ואופוריה. אחת התועלות המיידיות של גלי האלפא היא היות האדם רגוע ולכן מרוכז וממוקד במשימה ספציפית. בקרב אנשים עם כאב כרוני, כמות גלי האלפא מעידה על האופן בו אותו אדם מצליח להתמודד עם הכאב. כך שהתיפוף הוא כלי חיוני לשיפור המצב הבריאותי. זהו עולם ומלואו, שאתה יכול לצלול בו עמוק ולמצוא כל העת עוד ועוד איכויות".

כשרחל מלווה אותי אל דלת היציאה, אני חשה כי גיליתי מקדש אפריקאי שצמח מתוך תשוקה אמיתית וכבוד לתרבות ולמקצוע. בית בנגורה, הופך את החוויה הפיזית, המטלטלת והחד פעמית שבתיפוף, גם לחוויה רוחנית לא פחות. מומלץ בחום.

בית בנגורה

חוגים בבית בנגורה

תיפוף לילדים (גדולים, מתקדמים 7-11) - יום א’ 16:30-17:30.
ריקוד אפריקאי לילדים (7-11) - יום ב’ 16:30-17:30.
תיפוף למתחילים (ילדים גדולים7-11) - יום ב’ 17:30-19:00.
תיפוף למתחילים (מבוגרים) - יום ב’ 19:15-20:30
ריקוד אפריקאי לילדים (4-7) - יום ג’ 16:30-17:30.
שיעור זומבה (18+)- יום ג’ 18:00-19:00
תיפוף מבוגרים, מתקדמים- יום ג’ 20:00-21:30
תיפוף לקטנטנים (4-7) ולהורים - יום ד’ 16:30-17:30.
ריקוד אפריקאי מבוגרים - יום ד’ 20:00-21:30/ יום ו’ 9:30-11:00

סדנאות

מסיבת אפרו טראנס דאנס

1. גאגא נהרין- גאגא הינה שפת תנועה אותה פיתח אוהד נהרין, במשך שנים רבות ואשר משמשת את רקדני להקת המחול "בת-שבע" כתרגול וכאימון יום יומי. במהלך השנים, התגבשה גאגא לשפה דינאמית ומתפתחת, המתאימה גם לאנשים אוהבי תנועה שאינם רקדנים. ימי ה’ 20:00-21:00.

2. סדנת אפרו טראנס דאנס, במוצ"ש ראשון בכל חודש, בה תוכלו ליהנות מחוויה של ריקוד חופשי, לצד קצב תופים חי, עם סבולה ולהקת בנגורה. בתאריך הקרוב, 5.2.11 יש לסבולה יום הולדת וגם לבוב מארלי- שתי סיבות למסיבה. שעה 20:00 ועד אחרון הרקדנים. מחיר כרטיס במקום, 40 ש"ח. בהרשמה מוקדמת, 30 ש"ח.

3. סדנת טיי-דיי- מה דעתכם להפוך את הסדין הישן הלבן לציור קיר מדהים, או כיסוי מיטה צבעוני, או אולי וילון משגע? ואת חולצות הטי שירט הלבנות למשהו צבעוני ומפתיע? כל זאת ביצירה משפחתית משותפת בשבת בבוקר, 19.2.11 בשעה 11.00. מחיר סדנא, 50 ש"ח למשתתף, כולל כיבוד קל בזמן שהיצירות מתייבשות על החבל.

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
’’לוחמים ללא גבולות’’ למען ניצולי השואה
בחוף הכרמל מעניקים תעודות הוקרה לשורדי ושורדות שואה
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור