נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > חיה בנימה אופטימית
11 לפברואר 2011
חיה בנימה אופטימית
מערכת הגפן, 11/02/2011 - 16:16
אחת היוצרות הגדולות של הזמר העברי היא שמרית אור שלא נותנת למחלתה להשפיע עליה. ראיון אופטימי במיוחד על מוזיקה, על הגעגועים לפרדס חנה - כרכור, על העבודה ברימון ועל ספר שנכתב בהשראת הקדשה מיוחדת. שמרית אור, 65, היא ללא ספק אחת היוצרות הגדולות בזמר העברי
שמרית אור
"המוזיקה היא לא הדבר החשוב בחיי, אבל היא חלק ממני. לפני שהתחלתי לכתוב, הייתי בעלת חנות לשמלות כלה. אמי שהייתה בתחום, תמיד אמרה לי, ’מה שלא תהיי, תעשי משהו שתוכלי להתפרנס ממנו’". שמרית אור. [צילומים: יואב איתיאל]

שמרית אור, 65, היא ללא ספק אחת היוצרות הגדולות בזמר העברי. גדלתי על מרבית שיריה - ’אמת או חובה’, ’בוא אל החגיגה’ ומאוחר יותר, ’כל חיי’ ו’יחד’, - לא יכולתי שלא להסתיר את ההתרגשות שאחזה בי לפני המפגש איתה.

את הריאיון אנו עורכים בדירתה הצנועה, במרכז תל אביב, בה היא מתגוררת עם בעלה השחקן יוסי ורז’נסקי. הדירה נמצאת בבניין משותף ויש לה חצר מטופחת מלאה פרחים צבעוניים וצמחייה עשירה.

אני מביע בפניה את ההתרגשות שלי לקראת המפגש איתה ומציין שאני קונה דיסקים עבריים ולא צורב אותם מתוך מחוייבות למוסיקה שלנו. היא מחייכת מרוצה.

שימרית אור
שמרית אור - על השירה, הפוליטיקה,המחלה והספר החדש על שער "מגזין המושבות" 250
כמה המוזיקה היא חלק חשוב מחייך?

"המוזיקה היא לא הדבר החשוב בחיי, אבל היא חלק ממני, מהחיים שלי וממשהו שגדלתי לתוכו. לפני שהתחלתי לכתוב, הייתי בעלת חנות לשמלות כלה. אמי שהייתה בתחום, משכה אותי לזה. היא תמיד אמרה לי, ’מה שלא תהיי, תעשי משהו שתוכלי להתפרנס ממנו’. ומן הסתם גם עיצבתי לעצמי את שמלת הכלה ומאוחר יותר לבתי היחידה, יערית."

שמרית אור מגדירה את עצמה כאדם צבעוני. הצבעים הם חלק חשוב מחייה ומסדר יומה. "אין ספק שלכל אדם יש את הצבע המיוחד שלו וגם את החיבור המיוחד לצבע". היא אומרת. כאשר אני שואל אותה אם תהיה מוכנה לבוא להרצאה בנושא ’צליל וצבע’ היא מביעה התעניינות: "זה מאוד מעניין אותי לדעת איך להתחיל את היום, מבחינת הצבע. זה מרכיב חשוב מאוד בחיים שלי. צורך קיומי. אני חייבת להעסיק את עצמי בצבעים. הסביבה הטבעית שלי מאוד צבעונית ומאוד נעים לי לקום בבוקר לסביבה צבעונית. אני לא קמה עם צבע אחד. אני אוהבת לקום עם כמה צבעים במקביל. אני מתחברת לכל מה שנראה צבעוני ונותן חיים."

השירים שלה ושל אבא

לפני שהתחילה את דרכה המוזיקלית, אור שיחקה כשנה בתיאטרון הקאמרי, בהצגה ’שלמה המלך ושלמי הסנדלר’. מאוחר יותר למדה משחק ב"בית צבי", אך מעולם לא עסקה בכתיבה מוזיקלית להצגות תיאטרון. בשנים האחרונות היא העלתה את המופע "שני שושנים", המאחד את השירים שיצרה והלחינה יחד עם השירים של אביה, המשורר יעקב אורלנד ז"ל, שנפטר בשנת 2002. "המופע נולד לפני 5 שנים והוצג בכל הארץ. הקהל של המופע הוא קהל בוגר, שמתחבר לשירים שגדל עליהם. חלק ממנו אף הגיע יותר מפעם אחת. המופע מורכב מהסיפורים שמאחורי השירים האישיים", היא אומרת. "לצערי בערבי זמר אחרים, לוקחים שירים שלי ושל אבי ומספרים דברים אחרים ממה שאני מספרת. אף אחת לא יכולה להיות הבת של אבא שלי ורק אני יכולה לספר עליו יותר טוב מכולם".

בימים אלו אמור לצאת מארז dvd חדש של שירי הילדים שלה. כאשר אני שואל אם היא יכולה להצביע על מקורות ההשראה לכתיבת שירי הילדים, היא מפתיעה. "כל התהליך היה משונה. כשכתבתי את השירים הייתי כבר אם ליערה, אבל לא חשבתי עליה אלא על מה שהתנגן לי בראש". למי שלא זוכר, השיר ’יערית’ נקרא על שם בתה של שמרית והיא מודה כי היא אוהבת את כל שיריה, אבל את זה יותר מכולם.

  מפגש עם זמר ענק

עד גיל 16 שמרית חשבה בכלל להיות רקדנית בלט, אבל המורה החליטה שלא תוכל להצטיין מפאת גובהה והיא פנתה למשחק ולמוזיקה. לאחר שירותה הצבאי היא למדה ב"בית צבי", שם הכירה את שלום חנוך. "פגשתי את שלום חנוך ולמרות שלכל אחד מאיתנו היה כיוון אחר - הוא כתב לחנים ופחות מילים - החיבור בינינו הצליח ליצור משהו מיוחד, במיוחד השיר ’סתיו’, שאף פעם לא נעשה לו ביצוע מחודש. בפעם האחרונה שמעתי את השיר מפי חנן יובל. שיר מאד אינטימי. שלום ואני הלכנו לכיוונים שונים" מוסיפה אור. "הוא הלך לכיוון הרוקיסטי ואני לכיוון שלי. החיים יכולים להוביל אותך לכל מיני מקומות שאתה אף פעם לא יודע מראש."

אור עבדה במשך השנים עם מגוון זמרים מהשורה הראשונה שביצעו רבים משיריה: בועז שרעבי, יהודית רביץ, להקת חלב ודבש, שאף זכתה באירוויזיון עם השיר ’הללויה’, גלי עטרי, מתי כספי, ריקי גל, אבי טולדנו ורבים אחרים. גם ירדנה ארזי חייבת את הקריירה המוסיקלית שלה לאור. שיר אחד שלה, ’אני חוזר הביתה’, הפך להמנון החיילים שחזרו מלבנון, ונעשה על פי השיר היווני של טוטו קטוניו, בביצוע הזמר דורון מזר. השיר הפך למבוקש בכל תוכניות הרדיו, שהוקדשו לחיילים.

על תרבות ופוליטיקה

אנו עושים מעבר חד לקשר בין תרבות ופוליטיקה. אני טוען בפניה כי אי אפשר שלא לחבר את אנשי התרבות והרוח להשפעה הפוליטית שלהם. "לצערנו, מעט מאד אנשי תרבות ורוח מביעים את דעתם לגבי מה שקורה במדינה".
מה דעתך על חרם האמנים שהיה באריאל?

"אני חושבת שאם היה מקום להתנגדות, היא הייתה צריכה להיות מופנית לממשל ולמשרד התרבות. שחקנים עובדים בתיאטרון והתיאטראות קיבלו את אריאל כנתון קיים במדינת ישראל. אי אפשר לנתק את אריאל מהמדינה בגלל דעה פוליטית כזו או אחרת."

שמרית אור

יום האהבה

מתחברת רק לחגים יהודיים

למרות שחיברה את השיר ’נסיך החלומות’ (’ולנטינו’), שמרית אור מודה כי אינה מתחברת לחגים או מועדים שאינם יהודים. "אין לי שום חיבור לולנטיינס דיי, ובוודאי שלא כתבתי את השיר הזה עם התקשרות ליום הזה או לאירוע הזה. אני מגיל צעיר מחוברת אך ורק לחגים ומועדים יהודיים כפי שחונכתי, ורק אליהם אני מתייחסת."
אור מוסיפה פרשנות: "בזמננו החופשי, יש לנו את היכולת למחות על מה שאינו מוצא חן בעינינו, אך כאשר אנחנו הופכים להיות שחקנים ואמנים תחת גג אחר, אין באפשרותנו המקצועית את הזכות למחות. התיאטרון הוא הגוף היוזם לקיום המופע והוא שצריך להחליט."

החיים בפריפריה

שמרית אור התגוררה בפרדס חנה - כרכור, משנת 1996 עד 2008. לדבריה, היא עברה לגור במושבה מאחר וגדלה בילדותה בכרמל והגעגועים לשקט ולירוק עשו את שלהם. היא קנתה בית בשכונת ’נווה רותם’, אלא שרצה הגורל וכבר מרגע שכף רגלה דרכה במושבה, היא נאלצה לשנות פאזה מסטטוס של אשת תרבות ומוזיקה ללוחמת צדק שוויונית. מאוחר יותר גם הפכה לחברת המועצה מטעם תנועת מר"צ.

"נאלצתי להילחם בכפייה הדתית בזמן שגרתי בשכונת נווה רותם. זה היה תהליך ארוך שעיקרו מלחמה בקבוצה שקיבלה תמיכה מסיבית מתנועת ש"ס. הבנתי שאם לא נילחם על איכות החיים שלנו, נפסיד. זה הפך להיות מרכז החיים שלי ושל האנשים שגרו מסביבי."

בשנת 1998 השיגה אור ניצחון במסגרת החזית החברתית, הציבורית והמשפטית, כאשר השופט דן ביין, מבית המשפט המחוזי בחיפה, פסק לזכותה בצורה תקדימית ואמר שאומנם יש חוק של חופש דת, אך גם צריך להיות חופש מדת ואי אפשר לכפות על אנשים לחיות חיים שלא בחרו בהם.

במהלך המאבק פנתה אור ל- 120 ח"כים שיביעו תמיכה במאבקה ונתקלה בתמיכה ציבורית גורפת מצד מפלגת מר"צ וחבריה דאז, יוסי שריד, רן כהן, אילן גלאון וזהבה גלאון. דבר זה סלל בפניה את הצטרפותה לתנועת מר"צ ובהמשך הפכה לחברת מועצה מטעם התנועה, במועצה המקומית פרדס חנה - כרכור. שמרית נבחרה לעמוד בראש הרשימה וכיהנה בתפקיד במשך 7.5 שנים. במהלך כהונתה היתה אור יו"ר ועדת הביקורת וחברה בוועדת המכרזים אך בעיקר טיפלה בנושאי רווחה באופן אישי. בוועדת התרבות לא הסכימה להיות חברה, אך השתדלה לייעץ לאנשים שעשו בתחום.

היא הובילה מאבקים צודקים ונלחמה בשחיתות השלטון, יחד עם התנועה לאיכות השלטון, תוך שהיא מכריחה שני חברי מועצה שפרשו מתפקידם, להחזיר כספים שקיבלו בצורה לא הוגנת. דבר שאירע לטענתה, בפעם הראשונה באזור. במהלך התקופה בה כיהנה כחברת מועצה, לא עסקה שמרית ביצירה והקדישה את רוב זמנה למען הציבור. "נהניתי מאד מהעשייה הציבורית. הרגשתי שאני תורמת מאוד לקהילה שאני חיה בה. ממה שאני רואה ושומעת, במהלך הביקורים השבועיים שלי ביישוב, לצערי הרב, דברים רבים לא השתנו."

אור מפתיעה אותי בכך שהיא יודעת בדיוק מי הם כל 15 חברי המועצה בפרדס חנה- כרכור. "פרדס חנה- כרכור הוא מקום שאני מאוד אוהבת וקיבלתי בו הרבה אהבה מהאנשים. הדבר היחיד שחסר הוא דם חדש. זוהי בעיה ארצית בכל הפריפריות. צריך הרבה צעירים שיהיו מעורבים בפעילות הציבורית. הייתי ציפור יוצאת דופן".

החיים במרכז והעבודה בבית ספר ’רימון’

לפני כשנתיים חזרה שמרית אור לגור בתל אביב. מאז, היא עסוקה ביצירה ולא בפוליטיקה. היא מלמדת בבית הספר למוזיקה, ’רימון’, קורס שנקרא ’מילים למנגינות’ הכולל פזמונאות, יצירה, וכתיבת שירים. "אני מאוד נהנית לתרום מניסיוני האישי ליוצרים הצעירים. מדובר בקורס של יוצרים ששרים את שיריהם. אני מקפידה שהם ישתמשו בשפה שהם הכי מבינים והכי מחוברים אליה".

מה גרם לך לחזור לת"א?
"זה היה צעד מאוד קשה בשבילי, בניגוד לבעלי שרצה לחזור למרכז, ועדיין לא ממש התאקלמתי. אומנם אני גרה במרכז העיר, אך ברחוב צדדי ושקט יחסית. אני עדיין חוזרת לאזור שלכם לבקר הרבה חברים - גם בפרדס חנה - כרכור, קיסריה ובנימינה-גבעת עדה. בת אחי עדיין גרה בכרכור ואני מגיעה אליה לעיתים קרובות. מצד שני, המעבר החזיר אותי למקצוע שלי ולעשייה המוזיקלית, ומזה אני נהנית מאוד."

מה דעתך על דרכם המוזיקלית של בוגרי ’רימון’ כמו קרן פלס, אריק ברמן ואיה כורם?
"אני שומעת הרבה את יצירותיהם ושיריהם של כל הבוגרים. אני מאוד אוהבת את אריק ברמן - את המוזיקה והכתיבה שלו. קרן פלס היא דוגמא מצוינת ליוצרת וזמרת. היא מאד מיוחדת בעיני ואין לי שום כוונה להעביר ביקורת אלא רק לפרגן. לצערי אין הרבה אמנים שיש להן רמת כתיבה מאוד גבוהה. אין הרבה נעמי שמר. היום זה יותר מקובל שיוצר שר, כותב וגם מעבד. בסופו של דבר אני שמחה ש’מרימון’ יוצאים אנשים שיעשו דברים טובים במוזיקה".

איזה כישרונות חדשים עומדים לצאת מרימון?
"יש המון כשרונות חדשים. אוהד חיטמן שאהבתי מאד את הדיסק האחרון שלו. ענת חיטמן אחותו, שהיא מוזיקאית מאוד מוכשרת. אוהד שרגאי שהופיע בגמר ’כוכב נולד’, שהוא מאד מוכשר בתחומו כיוצר מוזיקלי. רעות יהודאי שהיא זמרת נהדרת, עם קול מדהים ומוזיקאית נהדרת. היא התחברה לארי גורלי שהיה מורה שלה והיה ביניהם חיבור מדהים שהוביל לשיר ’הכל דבש’.

בהמשך חושפת אור כי רעות יהודאי הוציאה שיר חדש ואף הגיעה אליה להשמיע לה את השיר. שמרית מציינת כי לדעתה השיר מדהים, אך מסרבת לחשוף את שמו. היא נותנת פרגון נוסף לבוגרת חדשה בשם יעל קידר מחיפה, "תלמידה בעלת כשרון כתיבה יוצא דופן". היא אומרת.

מה דעתך על זמרים חדשים,יוצאי כוכב נולד, כמו הראל סקעת?
כאן אני מצליח לגרום לשמרית להתמוגג. שמרית מודה כי ראתה את הראל סקעת בפעם הראשונה, כששר שלושה שירים במופע ’שני שושנים’, ששודר בערוץ הראשון. "מאוד אהבתי את מה שראיתי מהראל. עד אז לא יצא לי לראות אותו שר חי כי לא התחברתי ל’כוכב נולד’. בפעם הזו באמת התרגשתי. ראיתי בו עוצמה אדירה. כישרון. נוכחות על הבמה שמושכת אחריה את כל מי שמאזין לשירה שלו. יש לו קול נדיר. אני מאוד מפרגנת לו כזמר וחושבת שהוא מאוד יצליח בהמשך".

למה אין יותר זמרים כמו שלמה ארצי או שלום חנוך?
"זמרים כמו שלמה ארצי או שלום חנוך לא נולדים בכל רגע. שניהם יהלומים מלוטשים. גם המוזיקה עוברת תהליכים עולמיים מזה 20 שנה. אך מה שחשוב בעיני זה שצריך לשמר את השפה העברית המוזיקלית שלנו. זה התפקיד החשוב ביותר של היוצרים והזמרים החדשים."

בריאות

שמרית מסרבת להתייחס לשאלות על מחלתה ועל כך שהפכה להיות מושתלת כליה. "אני אוהבת להיות אופטימית. אני חיה לי את החיים כמו שאני רוצה, עם השקט והצבעים שלי".

פרויקטים חדשים והקדשה מיוחדת

לפני שאנחנו נפרדים, היא מגלה לי כי היא עומדת להוציא ספר ילדים, שאביה יעקב אורלנד כתב ושאותו היא מתכננת להעלות כמופע. את הפרוייקט היא עושה בשיתוף עם חברה הטוב, קובי אושרת.

בנוסף היא הוציאה לאחרונה ספר חדש, ’ציפור האש’, שמסכם את 40 שנות היצירה שלה ובו כמאה שירים בפורמט חצי-אלבומי. את השירים והפזמונים מלווים כתבי יד וצילומים מהאלבום המשפחתי. לצד חלק מהשירים מופיעים סיפורים קצרים המתארים את הרקע לכתיבת השירים. את הספר פותח שיר שנשיא המדינה, שמעון פרס, כתב לכבוד שמרית אור
’אל ייפול ליבך’, אשר אליו מוצמדת הקדשה אישית בכתב ידו של פרס. בהמשך מופיעים דברי הקדמה קצרים מאת הפזמונאים רחל שפירא ודודו ברק ודבריה של שמרית אור עצמה. אחרי הפזמונים המוכרים והאהובים באים שני מדורים ובהם שירים ליריים הרואים אור לראשונה.

בצאתי, הרגשתי כי זכיתי לפגוש יוצרת, שגם במילותיה יוצרת את המשמעות של ’לחיות את החיים כמו שהם, בלי לחשוב יותר מדי על מה שעתיד לבוא’. אני מצפה בקוצר רוח לראותה בעתיד הקרוב, עם המופע "שני שושנים" באזורינו. וכן, רק בריאות.

שמרית אור

קורות חיים

אחת היוצרות הגדולות בזמר העברי

שמרית אור נולדה בירושלים ב-1945, גדלה ביפו ובחיפה, בתו של המשורר יעקב אורלנד. היא בת זוגו של השחקן יוסי ורז’נסקי (מאז 1974) ואימא ליערית בן יעקב-טאובר וליותם ורז’נסקי וסבתא לכרמל ורם.

בסיום לימודי המשחק ב"בית צבי", היא שיחקה שנה בתיאטרון הקאמרי והשתתפה בגרסאות המקוריות של מחזות הזמר "עוץ לי גוץ לי" ו"שלמה המלך ושלמי הסנדלר". לאחר מכן פרשה מעולם המשחק והתמקדה בכתיבת שירים.

שירה המולחן הראשון של אור היה "סתיו", שביצעו הצמד חדווה ודוד, ללחן של שלום חנוך. בין פזמוניה הידועים: "שיר היונה" (נתנאלה), "אולי עוד קיץ", "יחד" (חלב ודבש), "צרות טובות" (השלושרים), "אצלי הכול בסדר", "תני לי יד" (בועז שרעבי), "אל הדרך" (אילנית), "עוד תראי את הדרך" (מתי כספי), "נסיך החלומות" (ולנטינו), "יש לך שמש" (גלי עטרי) ועוד. שיריה "כל חיי" בביצוע אבי טולדנו ו"גלגל ענק" בביצוע "חלב ודבש", נבחרו כשירי השנה במצעדים השנתיים ברדיו. שירי הילדים אותם כתבה, ליוו דורות של ילדים והורים, ביניהם "אמת או חובה" (ריקי גל), "שכחת לכבות את האור", "יערית" (רוחמה רז), "מילה קטנה" (ירדנה ארזי), "בוא אל החגיגה" (אילנה אביטל), "בא אלי מלאך" (דפנה דקל) ועוד.
שירה הידוע ביותר של שמרית אור, "הללויה", זכה במקום הראשון בתחרות האירוויזיון בשנת 1979 בביצוע גלי עטרי ולהקת חלב ודבש. השיר תורגם לעשרות שפות, בוצע באינספור גרסאות והפך לאחד השגרירים המובילים של מדינת ישראל בעולם כולו.

במהלך שנות השמונים, כתבה אור גרסאות עבריות לשירים לועזיים רבים שהפכו ללהיטים, ביניהם, "כמו שאת" צרפתי במקור, "אני חוזר הביתה", של טוטו קוטוניו האיטלקי, שהפך להמנון החיילים ששבו ממלחמת לבנון והושמע ללא הרף.
לצד הפזמונים כתבה אור שירים אישיים ופוליטיים ונקטה עמדה. באלבום "שם", שנכתב כולו על ידה והולחן ובוצע על ידי יהודית רביץ, נכתבו שירי מחאה פוליטיים וחברתיים ( "שם", "ללב אין מין", "נשים יושבות בחדרים").

שיריה של שמרית אור זכו להערכה והצלחה כבר מתחילת דרכה. בין המוזיקאים שהלחינו את שיריה: קובי אשרת, משה וילנסקי, שלום חנוך, מתי כספי, נורית הירש, יהודית רביץ, בועז שרעבי, אלון אולארצ’יק, יצחק קלפטר ואחרים.

שמרית אור זכתה בפרסים בפסטיבלי הזמר והפזמון, בפסטיבל לשירי ילדים, בתחרויות הפסטיגל, קדם האירוויזיון והאירוויזיון. כמו כן נבחרה ל"פזמונאית השנה" של ידיעות אחרונות וזכתה בפרס "כינור דוד" היוקרתי. בשנת 2002 הוענק לה פרס אקו"ם על מפעל חיים.

בנוסף לפועלה המוזיקלי, אור פעילה גם בחיים הציבוריים. משנת 1997, אז עברה להתגורר בפרדס חנה, היתה אחת ממובילות המאבק על החופש לחיות כפי שאנו בוחרים ונגד הכפייה הדתית בשכונת "נווה רותם", שכונת מגוריה. מאבק זה הפך לציון דרך במאבק הארצי בכפייה הדתית, ובהמשך נבחרה לשמש כחברה במועצת פרדס חנה - כרכור, בה כיהנה כ-10 שנים. בשנים האחרונות התפרסמה פעילותה של שמרית אור למען מושתלי הכליה, לאחר שהפכה בעצמה למושתלת כליה.

מאז 2006 מופיעה אור במופע משיריה ומשירי אביה, המשורר יעקב אורלנד, שנקרא "שני שושנים", ברחבי הארץ. לראשונה בחייה היא מבצעת את שיריה בעצמה, לצד זמרים ונגנים. החל מ-2007 היא מלמדת פזמונאות ("מילים למנגינות") במגמת ההלחנה של בית הספר למוזיקה רימון ובמסגרות נוספות.

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
’’לוחמים ללא גבולות’’ למען ניצולי השואה
בחוף הכרמל מעניקים תעודות הוקרה לשורדי ושורדות שואה
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור