נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > מזדהה עם מהפכת העם
4 לפברואר 2011
מזדהה עם מהפכת העם
סמי אל-עלי, 04/02/2011 - 14:44
אנו עומדים היום בפני תופעה ייחודית ותרבותית חדשה בה הצעירים הערבים, שהתמזגו עם אמצעי האינטראקציה האלקטרוניים ומהפכת התקשורת, גיבשו דעת קהל שרחוקה מהצנזורה והביאו את ההמון הרמוס והעני לרחובות.
מזדהה עם מהפכת העם
 הפגנת הזדהות עם המפגינים במצרים. כיכר בזל, תל אביב, השבוע. [צילום: יואב איתיאל]

רקע

לא הופתעתי מהכעס ההמוני שפקד את מצרים, באמצע השבוע שעבר. כערבי, התסריט היה צפוי, בייחוד לאיש כמוני ששמע עדויות חיות מחברים מצריים, על החיים הבלתי נסבלים שם. אני עוקב אחר הגיהינום שחי בתוכו העם המצרי, כבר שלושים שנה, מאז הוכרז על המנדט החדש במזרח התיכון, ע"י האירופים.

המנדט הבריטי והצרפתי במדינות ערב ובמיוחד במצרים, לא הסתיים בעזיבתם של המנדטוריים השונים, אלא המשיך בחליפות ערביות. המשטרים שניהלו האירופים בשנות ה-20 למאה הקודמת, ממשיכים ליצר חוסר יציבות באזורנו בדמות מנהיגות מושחתת ודיקטטורה. הטעויות החלו כשהאירופים חילקו מדינות למלכים, שאותם הם המליכו.

מצוקתן של מדינות ערב

סמי אל עלי
"אני מזדהה עם המצרים המורדים נגד מובארק ושלטונו, למען העם וזכויותיו האלמנטאריות בצדק חברתי. שירגישו ולו פעם אחת את ערכם כבני אדם - ערך אשר נשלל מהם שנים רבות. אני מביע סולידריות לעם המצרי כי יש לי קשר עמוק והיסטורי עמו - משפחתה של אמי ממצרים." סמי אל עלי [צילום: יואב איתיאל]
רוב מדינות ערב סבלו מאז זכו בעצמאותן, ממשברים חברתיים-כלכליים עמוקים וחוסר איזון. העצמאות אותה הגשימו תנועות השחרור הלאומיות, הייתה שטחית וחוללה שינוי פוליטי בלבד, מפני שלא התחברה למציאות החברתית -כלכלית של האנשים, מה שיצר שלטון כושל.

במשך חמישים שנה לא הצליחו השליטים הערביים במדינות ערב, להשיג עבור העם את הצרכים המינימאליים המבטיחים פיתוח בר-קיימא, כשלו בגיבוש זהות לאומית, רמסו חירויות וזכויות בסיסיות ולא הבטיחו מקומות עבודה וחיים מכובדים לדורות רבים שחיים מתחת לקו העוני.

בחלוף הזמן, סטו המנהיגים מדרך המלך, שסללו לאחר עצמאות מדינותיהם, הזניחו את האינטרסים הלאומיים ומטרות הכלל והפכו ל"בובות אמריקאיות". מציאות עגומה ודיקטטורית זו, גידלה תחת כנפיה מעמד פוליטי אינטרסנטי שהתעשר על חשבון העם העשוק והכתוש, תוך זלזול בצרכי מיליוני אנשים עניים, חלשים, מובטלים, חולים ומוזנחים.

מתנגד ל"מובארקיזם"

המשטר הקולוניאלי של חוסני מובארק ומצב החירום שהוטל על העם המצרי, גרמו לצמיחתו של הר געש, שרתח ובער במשך שנים רבות תחת עוני, רעב, סבל, תסכול, אפליה, אבטלה, רדיפות פוליטיות, רצח וכליאת מתנגדי המשטר, הזנחת הצעירים, אלימות, נפילת מאות צעירות אל תוך עולם הזנות, כדי לפרנס את משפחתם, העדר מקומות עבודה, עליית מחירים ועוד.

נוכח התרבות האוכלוסייה- במצרים נולדים מדי שנה כמיליון תינוקות, שאין להם עתיד ולפעמים גם לא קורת גג- הר געש בסופו של דבר התפוצץ ויצר מהפכה חברתית ופוליטית למען החופש. צעדי המחאה, ההפגנות וההתפרעויות של העם המצרי הם רק למען חיים מכובדים, חופש ודמוקרטיה.

אני מזדהה עם המצרים המורדים נגד מובארק ושלטונו, למען העם וזכויותיו האלמנטאריות בצדק חברתי. שירגישו ולו פעם אחת את ערכם כבני אדם - ערך אשר נשלל מהם במשך השנים. אני מביע סולידריות לעם המצרי כי יש לי קשר עמוק והיסטורי עמו - משפחתה של אמי ממצרים.

מפליא אותי איך כל המנהיגים, הפוליטיקאים, המדינאים והפרשנים מדגישים את הפן המדיני והביטחוני ומדחיקים את הצדק החברתי וזכותו של העם המצרי לחיות בכבוד. איני שולל את חשיבות הנושא המדיני בצל המהפכה והשפעתה על היחסים בין ישראל למצרים ועל האזור כולו, כי יתכן ויחסו של המשטר החדש שיקום במצרים, יהיה עוין לישראל.

אבל מנגד, ברור כי מצרים, היוצאת לדרך חדשה, תהיה שקועה זמן רב בייצוב המצב הפנימי וביישום הרפורמות החדשות ותהיה זקוקה לכל ’ג’ינה’ מצרי ודולר אמריקאי כדי לשפר את מצב ההמונים. ולכן אני מעריך כי היא לא תמהר להסתבך בעימות חיצוני יקר, שיטרפד את הסיכוי לקבל סיוע כלכלי אמריקני. אולם חירותו וחייו של האדם הינם בעיני ערך עליון. לכן, דבר ראשון צריך לשחרר את האזרחים המצרים מהגטו שאליו נקלעו. בעדיפות השנייה, אפשר להיות פילוסופים בנושא היחסים העתידים העמומים כרגע עם מצרים, במיוחד עם אותם מנהיגים ופוליטיקאים, כותבים ופרשנים הדוגלים בערכים אוניברסאליים, זכויות אדם וצדק חברתי.

חוסני מובארק
"חוסני מובארק חייב להתפטר ובכך אולי ישמור על כבודו מפני ההמונים הזועמים, שבסופו של דבר ישמידו את שלטונו." [Source:Richardo Stuckert]
חוסני מובארק חייב להתפטר ובכך אולי ישמור על כבודו מפני ההמונים הזועמים, שבסופו של דבר ישמידו את שלטונו. בנוסף, עדיף להיערך לבחירות חופשיות באווירה מפוכחת ולא מתלהמת, בזמן שהצבא מתכוון לשמור על מעמדו בלב הקונצנזוס הלאומי והעממי ולהישאר גורם הכוח העיקרי במצרים. כרגע, בכוחו של הצבא להשפיע על זהות הנשיא שייבחר, אולם עדיין מוקדם להעריך אם האסטרטגיה של ראשי הצבא, ואפשר רק להעריך שאם ראשי הצבא יגלו סבלנות ונחישות ולא יעשו שגיאות, הם יצליחו לנווט את הספינה הפוליטית המצרית למחוז חפצם.

אפילו עמדתה של וושינגטון כלפי המשבר במצרים, מעידה על צדקת האינתיפאדה ההמונית נגד מובארק. ממשל אובאמה, הגיע מזמן למסקנה שהתנהגותם ושחיתותם של המשטרים בעולם הערבי היא שמצמיחה את המרד והכעס האזרחי-עממי. לכן אובאמה החליט במהירות לנטוש את מובארק והעביר את תמיכתו בגלוי לצבא ההמונים. תמיכה במובארק הייתה מגבירה את העוינות לארה"ב.

רוח השינוי התוניסאית שנשבה על מצרים, בערה שנים רבות לפני פרוץ המהפכה התוניסאית. למרות התסריט הדומה שבין שתי המדינות - פערים חברתיים, אבטלה גבוהה, שלילת פעילות פוליטית מתנועות ומפרטים, חוקי החירום והעברת השלטון ליורשי העצר ולבנים - מעמדה של מצרים חשוב יותר מתוניסיה, לכן התייחסותה של ארה"ב והמערב למהפכה, שונה. הפעם ארצות הברית לא תסתפק בהתבוננות מרוחקת כפי שעשתה עם תוניסיה וכל מי שעוקב אחר התגובות האמריקאיות והאירופיות, וודאי מבחין בתמיכתן בעם המצרי ודרישותיו.

סיכוי הצלחת השינוי במצרים באמצעות השמדת "המובארקיזם" והתעוררות הצעירים, יביא לשרטוט מפת כוחות חדשה ומאוזנת באזור, כי מצרים הינה בעלת אוצר אנושי, חומרי ומוסרי מהמובילות במזרח התיכון.

אין ספק שההתעוררות העממית של העם המצרי, תביא לשינוי פוליטי אבל מוגבל וזו סוגיה שארצות הברית וישראל יצטרכו להפנים תוך שמירה על אותם מוסדות צבאיים וביטחוניים הקיימים תחת שליטה והמשך אותה מדיניות חוץ מצרית. דבר זה ישמור על איזון ההסכמים הכתובים באזור ויבטיח את האינטרסים האמריקאים הקשורים לביטחונה של ישראל, תוך מניעת תנועות לאומיות ואסלאמיות קיצוניות מלהגיע לשלטון.

המהפכה המצרית היא תחילתו של מזרח חדש

אין ספק כי הזעקה של העם המצרי תשפיע על שליטי סעודיה, ירדן, תימן ואלג’יריה ומדינות ערב אחרות, בהם האינטרס העיקרי הוא להישרד בשלטון. אלו מבינים עתה כי הישרדותם בשלטון ותמיכתה של ארה"ב בהם אינה מוחלטת והיא מותנית באופן שבו ינהיגו רפורמות כלכליות ודמוקרטיות וימגרו את השחיתות בארצם. הלקח החשוב ביותר ממצרים הוא שתהליכים בעולם הערבי קורים בלי קשר לשאלה עד כמה ישראל או ארה"ב תומכת בשליט זה או אחר.

כל מי שעוקב אחר ההתעוררות הקהילתית- עממית שפוקדת את מדינות ערב בתקופה זו, יבחין שהתעוררות זו הינה מחוץ לכל מערכת הציפיות, בה למפלגות המסורתיות שמתנגדות למשטרים הקיימים, אין יכולת להזיז את ההמונים ולהשפיע על הרחוב ולשלוט בו. מפלגות אלה שחיות בחללים המנותקים מהמציאות, חייבות לעשות חשבון נפש ולגבש תוכניות אחרות או שתעמודנה בצד ותתפנה לכתוב את זיכרונותיה. לעומתן המפלגות השולטות במצרים ותוניסיה, התאדו מאז יצאו ההמונים הכועסים לרחובות.

מצרים
"אני מזדהה עם המצרים המורדים נגד מובארק ושלטונו, למען העם וזכויותיו האלמנטאריות בצדק חברתי". סמי אל עלי
אנו עומדים היום בפני תופעה ייחודית ותרבותית חדשה שפיתחו הצעירים הערבים. תרבות שהתבוללה והתמזגה עם אמצעי האינטראקציה האלקטרוניים ומהפכת התקשורת, שאפשרה דפוסי ודרכי גומלין ייחודיים, שלא חשבו עליה מתכנני השלטונות והמשטר במצרים, ואף המפלגות השונות.

באמצעיים מודרניים אלו, התגבשה דעת קהל רחוקה מהצנזורה, שתורגמה לאחר מכן לשטח, והתגלמה בהמונים מורדים, במהומות שהטעו והפתיעו מנגנונים וצבאות ועוררה את התקווה אצל העם העשוק והרמוס. תרבות חדשה שגידלה בתוכה דורות חדשים שמניעים אותה- אינטלקטואלים, מנהיגים צעירים שלא השתייכו למפלגות אידיאולוגיות, מלאי כעס, - הם שמנחים אותם, כתוצאה מהייאוש, התסכול, והיעדר עתיד משגשג. מציאות שלא הצליחה לנבא הממשלה המצרית, הטובעת בשחיתות ובבירוקרטיה.

התנאים הנוחים והמודלים השונים, שעמדו בפני העם התוניסאי בתהליך הפלת המשטר והממשלה, לא יהיו זמינים לשאר העמים הערבים, שבכוונתם למגר ולעקור את המשטרים המושחתים במדינותיהם. דבר זה יאלץ את המנהיגים, החוקרים והוגי הדעות בעולם הערבי, לעקוב אחר תופעת הצעירים המורדים שצמחו ברחם העוני והקיפוח, ולנסות להבין את המניעים האמיתיים להופעתה של תופעה זו, תוך הקצאת מסגרות פוליטיות המייצגות את כלל המגזרים והצבת מטרות חדשות, ביניהן מציאת פתרונות הולמים לשאיפותיהם וחלומותיהם של הדורות הצעירים.

פתרונות ותוכניות שיכולות לסלול בפניהם דרך קלה לבצע שינויים אמיתיים, להבטיח את עתידם ולהגן על הפירות שהניבה ההקרבה שלהם במהפכה. הגופות השרופות והחרוכות, האירו את העולם הערבי והחזירו לו את כבודו וניצוצו, שאבד בגלל מנהיגיו הדיקטטוריים.


הכותב הוא עיתונאי, פעיל חברתי ויו"ר הוועד העממי למען ג’סר אל-זרקא.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצדיעים ל- 2,932 חיילי וחיילות המילואים מהמושבה
הרוג ופצועים בתאונה בכניסה לזכרון-יעקב
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור