נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > אוליב מרקורי
28 לינואר 2011
אוליב מרקורי
מערכת הגפן, 28/01/2011 - 19:25
לא מתיימר, לא מתפשר ואומר בלי חשבון את שעל ליבו. אולי יום אחד הוא עוד יכבוש את העולם אבל עד אז הוא כאן איתנו - אוליב, הפרופוקטיב, סולן להקת "אובלינס", במופע של להקת "קווין" האגדית, הערב בברל’ה. על פסנתר הוא למד לנגן באולם האירועים של השגרירות בארה"ב; יש לו תואר בפסיכולוגיה, אבל בעיניו זה לא יותר מתחום עניין; אבא שלו הוא אלוף במיל’, אבל הוא לא ידע לענות בטירונות מה יותר גדול, חטיבה או אוגדה; הוא מסרב להיות הסוהר או האסיר בכל הנוגע למערכות יחסים, וכיום הוא מנהל שתיים כאלה במקביל, כשהאחת הכירה לו את השנייה.
אופיר ליבנה
"עוד לא יצא לי להיתקל בחומרים אלמותיים כמו אלו של הפלויד וקווין. הרצון לבצע את הקאברים נבע מתוך הערכה גדולה לחומר, למבצעים המקוריים ולפרסונה הבימתית שלהם". [צילומים: יואב איתיאל]

על פסנתר הוא למד לנגן באולם האירועים של השגרירות בארה"ב; יש לו תואר בפסיכולוגיה, אבל בעיניו זה לא יותר מתחום עניין; אבא שלו הוא אלוף במיל’, אבל הוא לא ידע לענות בטירונות מה יותר גדול, חטיבה או אוגדה; הוא מסרב להיות הסוהר או האסיר בכל הנוגע למערכות יחסים, וכיום הוא מנהל שתיים כאלה במקביל, כשהאחת הכירה לו את השנייה.

אופיר ליבנה על שער מגזין המושבות
אופיר ליבנה ביום, פרדי מרקורי בלילה, על שער "מגזין המושבות" 248
זה אופיר ליבנה בן ה-35, הידוע יותר בשם ’אוליב’, סולן להקת "אובלינס" שמתמחה בקאברים של הלהקות הגדולות Pink Floyd, Queen, The Doors, ו-U2.

לבקשתו של אוליב (במעבר בין דירה לדירה), נפגשנו ב"קפה קפה" במרכז העיר הרצלייה. כשהגעתי למקום, מצאתי אותו "במשרדו", מתחבא מאחורי הלפ-טופ. לרגע היה אפשר לחשוב כי מדובר באיש עסקים צעיר, אבל פלאשבק קליל מסרטון שצפיתי בו כמה שעות קודם, בו אוליב לובש אוברול צמוד (משהו שנראה יותר כמו קונדום), החזיר אותי לקרקע. על רקע מוסיקת ג’אז מעולה שסיפק לנו "קפה קפה", התפתחה לה שיחה על השתלשלות האירועים בחייו של הסולן המדובר.

מתואר בפסיכולוגיה לקריירה מוזיקלית?

"כשהחלטתי ללמוד באוניברסיטת מרילנד, וושינגטון, עוד לא הייתי מגובש על עצמי. בסוף יצא שפסיכולוגיה זה תחום עניין והמוזיקה דווקא נהייתה המקצוע שלי. לקח לי זמן לאזור את האומץ ולהגיד שזה מה שאני הולך לעשות ברצינות".

למה דווקא מוזיקה?

"התשוקה למוזיקה התחילה אצלי בגיל צעיר. נולדתי בקיבוץ מנרה למשפחה מאוד מוזיקלית. לא בפן המקצועי, אלא באהבה למוזיקה. אני בעצמי מנגן על גיטרה כבר מכיתה ח’, מה שהכתיר אותי באותה תקופה לנגן המדורות של הצופים ולהיות מנודב לשיר בכל טקס אפשרי, בתנועה ובביה"ס".

להיות הבן של זאב ליבנה (אלוף במיל’)?

"אבא שלי הוא דמות מאוד חשובה בחיים שלי. מצד שני, לאורך הילדות, הוא לא ממש היה. היו תקופות שהייתי רואה אותו אחת לשבועיים ובגיל צעיר זה די קריטי. יש תיאוריה בפסיכולוגיה שאומרת, שכשאחד ההורים נעלם בגיל צעיר, הילד נעשה לפרופורמר כדי למשוך תשומת לב".

"אבא שלי הוא אדם שמאמין כי כל אחד צריך לעשות את מה שנכון לו. אני בטוח שאם הייתי בוחר בקריירה שמציעה יותר ביטחון כלכלי, הוא היה יותר מרוצה, אבל הוא רואה את מה שאני עושה ואיך אנשים מגיבים לזה ונראה לי שהוא מקבל את זה. הוא זה שכיוון אותי בתקופת השירות הצבאי, הוא זה שלחץ עלי להגיע לקורס בשב"כ, כמו גם הלימודים בחו"ל, שהיו רעיון שלו. אני אוהב את אבא שלי, גאה בו ואני חושב שלמדתי ממנו הרבה. אם הייתי בא ממשפחה עם רקע של מצוקה, לא הייתי יכול להרשות לעצמי לעשות את מה שאני עושה".

Queen
הופעה בברלה

קווין האגדית כאן

היצירות של להקת ’קווין’ האגדית, ידועות במורכבותן ובעושר של אפקטים וקולות רקע סוחפים וייחודיים. "אובלינס", מביאה לנו גרסאות של שירי הלהקה אל הבמה, בדרך שמשלבת את הדיוק שאנחנו רגילים לשמוע באלבומים, עם האנרגיה של הופעה חיה. עשרה מוזיקאים יוצרים מחדש את קסם ההופעות של קווין על הבמה, במופע לייב סוער ומרגש.

מבין השירים במופע: "Killer queen", "Play the game"
"Don’t stop me now", "Bohemian rhapsody", "Save me"
"Death on two legs", "We are the champions", "I want it all",
"Bicycle race", "Lover boy", "Fashioned"

אוליב אחראי אדמיניסטרטיבית על ההרכב ועל מה שקורה על הבמה. דלי ושירלי מ"דלי הפקות" אחראיות על הבוקינג ועל ההפקה בפועל של ההרכב. אלעד מרום וגלעד מאיר הם הגיטריסטים. ג’קי שרגא מנגן תופים, אלכס אפלבאום מנגן בס, וצוות הזמרים נעה לוי, איטן סלומון, מיה ג’והנה מנחם ורע לבנת הם האחראיים על קולות הרקע הכל כך אופייניים למוזיקה של "קווין".

המופע יתקיים ביום שישי 28.1.11, פתיחת דלתות: 21:00, תחילת מופע: 23:00, עלות כרטיס: 80 ש"ח
בתור ילד, אוליב נאלץ לנדוד עם משפחתו (אמו עובדת סוציאלית, ואחותו דלי, מייצגת אותו בחברת ההפקות שלה- "דלי הפקות"), בין קיבוץ מנרה, ת"א, מטולה, ואפילו שנה בארה"ב כשאביו היה נספח צבאי בקנזס. בסופו של דבר הם הגיעו לחדרה, שם גרים הוריו עד עצם היום הזה.

. "אני חושב שיש לזה יתרונות וחסרונות. מצד אחד אין לי שורשים או חברי ילדות, אבל מצד שני, זה הכריח אותי לפתח כישורים חברתיים".

האבא אלוף והבן?

"אני אדם שמבשיל מאוד מאוחר. מאז שמשפחתי עברה לגור בחדרה, הייתי מאוד פעיל בצופי חדרה - מדריך יחיד בין מדריכות, מה שאילץ אותי להתמודד לבד עם סחיבות, קשירות ולקיחת אחריות על רוב העשייה, מה שעזר לי להתבשל. ואז הגיע זמן הגיוס. השבט היה נתון תחת בעיות ולכן החלטתי לעשות שנת שירות ורק אח"כ התגייסתי. מאוד חששתי מהצבא. לא הייתי המאצ’ו שכולם ציפו שאהיה."

"כשהבנתי שטייס זה לא בשבילי ובחובלים הייתה התנגדות לקבל את מי שמקושר, הגעתי למיתר-תותחנים. עשיתי קורס מפקדים וגם יצאתי לבה"ד 1. אנשים תמיד ציפו שאהיה מאוד צבאי ולכן כשהייתי בצבא הייתי מאוד מעורה בעניינים, אבל זה לא אני, לא מי שרציתי להיות".

את שירות הקבע עזב כמה חודשים לפני סיומו, כדי לצאת לקורס של חצי שנה בשב"כ, לטובת עבודת אבטחה בשגרירות ישראל בארה"ב. "גם שם הרגשתי לא שייך. גם עם חליפה ועניבה, נראיתי שונה משאר הגורילות. לימדתי את עצמי לנגן על פסנתר בין המשמרות, הופעתי בטקסים שארגן "הבית הישראלי" בשגרירות, הייתי שונה מאחרים".

במקביל, הוא למד באוניברסיטת מרילנד וושינגטון והוציא תואר ראשון בפסיכולוגיה. בסיום התואר, בגיל 27 אוליב חזר לארץ כשכל העולם מצפה ממנו להתחיל את החיים עם אישה, ילדים, תואר שני ואפילו להמשיך במערכת הביטחון. אבל זו לא הייתה התוכנית שלו. "עצרתי את הכול והרשיתי לעצמי לצאת מהארון. לא במובן של גברים, אלא להפסיק לרצות את העולם. לעשות את מה שבא לי. יצאתי למקומות בילוי מפוקפקים בת"א, גידלתי שיער, הייתי מעושן, שקעתי בהדוניזם. יצאתי, ביליתי, שרצתי, עד שהרגשתי שאני לא עושה כלום".

באותה תקופה, אוליב מצא באינטרנט מודעה שמחפשת סולן לקאברים של להקת ה"פינק פלויד". הוא הרים טלפון והעלה איתם מופע. "זה כבר לא היה טקס בבית ספר ולא "הבית הישראלי" בשגרירות. אנשים הגיעו ושילמו על כרטיס כדי לראות אותי על הבמה, ונהנו. בנקודה זו התחלתי להבין מה אני רוצה".

על הלהקה

להקת "אובלינס" קמה לפני 5 שנים. הם מופיעים בקביעות במועדונים ברחבי הארץ, ביניהם תיאטרון תמונע, זאפה הרצליה, רדיו בר בבית קשת, והברל’ה, מקומות שמכילים כ- 300 איש. מפעם לפעם הם חוזרים לשתף פעולה עם התזמורת הקאמרית ומופיעים במקומות גדולים יותר, כמו האנגר 11 תל אביב, אמפיפארק רעננה ומבצר שוני בבנימינה, שמכילים בין 1000-4000 איש. ההופעה הגדולה ביותר של הלהקה היתה במרינה בהרצלייה, שם ניגנו בפני כ- 5000 איש.

אופיר ליבנה
"כשהייתי בתוך מערכות יחסים מונוגמיות, הרגשתי מאוד מוגבל. אני מרגיש שאנשים מקבעים את עצמם בקשר ומפסיקים לעבוד. לוקחים אחד את השני כמובן מאליו ונהפכים להיות אסירים, אחד של השני".

ההופעה הרצינית הראשונה של להקת "אובלינס" התקיימה ב"בצוותא", בה העלו את כל שירי תקליט "החומה" של ה"פינק פלויד". "אם את שואלת אותי, ’לקחנו’ את הערב הזה". הוא אומר. "לא כל כך ידענו מה אנחנו עושים אבל עצם העובדה שזה היה אלבום קונספט והייתה בו דמות שיכולתי לשחק (’פינק’), הביא אותי למקום חדש לגמרי. החל מאותה הופעה, חשבתי לעצמי: יאללה, עכשיו כובשים ת’עולם".

אחרי המופע, אוליב החל לנהל את ההרכב, לחפש מקומות להופיע בהם, עד שחבר ל"קאמרי". "יום אחד אני מוצא את עצמי מוביל הופעות מול קהל של 2000 איש, כשאיתי על הבמה, הלהקה שלי ו- 40 נגנים של התזמורת הקאמרית. זו הייתה חוויה מצמררת". הוא אומר בהתרגשות. במקביל, להקתו החלה לעבוד על המופע של "קווין" - הלהקה האהובה על אוליב, והמופע הכי מוצלח שהעלו אי פעם לדבריו. המופע רץ בארץ כבר יותר משנתיים, והם אפילו מעלים שירים שלהקת "קווין" מעולם לא העלו לבמה, רק לאלבומים.

Queen
"יש תיאוריה בפסיכולוגיה שאומרת, שכשאחד ההורים נעלם בגיל צעיר, הילד נעשה לפרופורמר כדי למשוך תשומת לב".
"יום אחד הגיטריסט של הלהקה, העלה את הרעיון להרים מופע, של ה- Doors. מופע לקהל יותר ספציפי. מצאתי אתגר להופיע כג’ים מוריסון, כי הוא נורא שונה ממני. בזמן שפרדי מרקורי עושה אהבה עם הקהל, מוריסון מאונן על הבמה וצוחק על כולם". גם U2 נכנסו לתמונה. עוד חלום שאוליב תמיד רצה לממש, לאור דמיון גדול בקולו לזה של בונו. "מאוד נוח לי לשיר אותו. להופעה הזו הוספנו גם וידיאו ארט. אנחנו משדרים בה את אותם סרטונים ש U2 משדרים בהופעות שלהם".

למה קאברים?

"למרות שהתנסיתי בכתיבה, זה מעולם לא קרה לי באופן טבעי או מוצלח. עניין המחווה החל ממש במקרה עם ה"פינק פלויד" אבל אני רואה עד כמה אנשים נהנים בהופעות כך שאני לא מרגיש צורך לעשות משהו אחר. אני לא מתיימר בשלב זה להיות אומן-יוצר. הקול הביקורתי שאומר לי ’זה רק קאברים’, עובר לידי. אני מבחין בהנאה שלנו ובהנאה של הקהל וזה יותר ממספק אותי".

"מעבר לזה, עוד לא יצא לי להיתקל בחומרים אלמותיים כמו אלו של הפלויד וקווין. הרצון לבצע את הקאברים הספציפיים נבע מתוך הערכה גדולה לחומר, למבצעים המקוריים ולפרסונה הבימתית שלהם".

אתה מרגיש שהדמויות אותן אתה מציג על הבמה, משפיעות עליך גם בחיי היומיום?

"דרך גילום הדמויות, פיתחתי אצלי מגוון יכולות, שלעיתים אני שואב מהן השראה בחיי היום יום. זה לא שדמות כזו או אחרת משתלטת עלי, אבל זה מרחיב את הרפרטואר שלי כאדם וכמבצע".

ישנם רגשי חסך, מאי היכולת לצאת בהצהרה ’אובלינס הוציאו אלבום חדש’?

"ממש לא. מבחינתי החידוש יכול להיות בלבצע אלבום חדש של פלויד בשלמותו או להרים שיר מסוים כמו שלא ניגנו אותו מעולם. דבר שדווקא עשינו לא מזמן עם "The show must go on" של "קווין". זה מחדד את החוויה ונותן לנו כוח להמשיך".

היעד?

"הייתי רוצה להופיע על במות יותר גדולות וכמובן שגם בחו"ל. בנוסף, הייתי שמח להיכנס לתחום הבידור - משחק בסרטים, סדרות, מחזות זמר ותיאטרון, כתיבת תוכן ואולי אפילו הנחיה".

השראה?

"בעיקר רדיוהד, מיוז, ג’נסיס ישנים, ג’טרו טול, פינק פלויד, U2, Jellyfish".

אחרי שעברנו על תקופת הילדות, התפתחות, תובנות והצלחות מקצועיות, הגענו לנושא שאליו "הכינו" אותי, כשסיפרו לי על אוליב. בנות. "אני פולי אמורי". הוא עונה לי בפשטות. "כמו שיש מושג שנקרא פוליתיאיסט, אז אני ההיפך". מדובר בסוג של שייח סעודי, רק שהשייח הוא ישראלי במאה ה-21 החי בתל אביב ומקיים כמה מערכות יחסים בו זמנית ולא מתנצל על כך. להיפך, הוא מאמין שכך צריך להיות. "כשהייתי בתוך מערכות יחסים מונוגמיות, הרגשתי מאוד מוגבל."

"אני מרגיש שאנשים מקבעים את עצמם בקשר ומפסיקים לעבוד. לוקחים אחד את השני כמובן מאליו ונהפכים להיות אסירים, אחד של השני. כשאתה בקשר עם מישהי, אתה לא יכול לזרוק באוויר הערה על בחורה אחרת שעוברת ברחוב, כי זה יאיים עליה, יפגע לה בביטחון. אני מסרב להיות הסוהר או האסיר של הבן אדם שנמצא איתי. זה לא אומר שאני טיפוס של סטוצים. אני לא אחד שילך עם בחורות אחרי הופעה. מאוד מחמיא לי אם מישהי מתלהבת ממני בהופעה, אבל אני לא אלך איתה רק מהסיבה הזו. אני מעדיף מישהי שגם אני אעריץ".

משפחה וילדים?

"אין לי ילדים, למרות שהייתי רוצה שיהיו לי יום אחד. עוד לא הגעתי לשלב בו אני יכול לתמוך כלכלית בילד. גם לא מצאתי את המישהי שאני רוצה לעשות לה ילדים".

שלוש תכונות בולטות

1. "אני אנאליטי. חושב שבלי זה, הרבה מהדברים לא היו קורים".

2. "אני נאיבי, או אולי אמיץ מול סיטואציות. לא פשוט לעמוד מול ביקורת. צריך כוח כדי להגיד: נכון זה קשה, אבל אני אצליח בכל זאת. אז כנראה שנחישות, זו ההגדרה הנכונה".

3. "אכפת לי מאנשים. כנראה שיהיו כאלה שלא יסכימו על זה. נאלצתי לפגוע בהרבה אנשים בדרך, אבל זה לא אומר שאני לא מתייסר על כך".

זהו אוליב. לא מתיימר, לא מתפשר ואומר את כל שעל ליבו. אם אנחנו מקבלים אותו או שלא, זה לא ממש מגרד לו, כי כמו אביו, הוא מאמין שכל אחד צריך לעשות את מה שהוא מאמין בו. מי יודע, אולי יום אחד הוא יכבוש את העולם, אבל עד אז הוא כאן, עם "אובלינס", בברל’ה שלנו, והוא מבטיח להתפתח, לגדול ולהמשיך להפתיע.

אופיר ליבנה

דעה אישית - אוליב

 עושה אהבה עם הקהל

"פרדי מרקורי היה ללא ספק המוביל האמנותי של להקת ’קווין’. הוא פגש אותם בגיל צעיר ואמר להם שהוא יראה להם איך עושים את זה נכון. הוא כתב כ- 40% מהשירים וביניהם המוכר ביותר הוא "Bohemian rhapsody". השירים שהוא כתב היו תמיד מלאים בדמויות מיתולוגיות וברגש מתפרץ. בריאן מיי הגיטריסט, הוא אדם שאני מאוד מחבב ומעריך.

הוא משכיל מאוד ובעל תארים רבים בתחום האסטרונומיה. הוא בנה בעזרת אביו את הגיטרה שלו כשהיה ילד. מצא חלקים בבית ויצר לה סאונד מאוד ייחודי. בריאן כתב כ-% 40 מהשירים של הלהקה ושיריו מאופיינים בשפה גבוהה ובדימויים רומנטיים. ג’ון דיקון היה בסיסט ייחודי ונדיר וטיפוס שקט יחסית, אבל הוא אחראי לכמה מהשירים היותר ידועים של הלקה כגון "Another one bites the dust" ואפילו "You’re my best friend".

רוג’ר טיילור, שאיתו אני חולק תאריך לידה היה רוקיסט מתוסכל, שתמיד רצה לשיר. בנוסף ליכולות המעולות שלו על התופים הוא שר ב-I’m in love with my car"" וכתב שירים אחדים. הידוע מבינהם הוא Radio gaga"".

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מאסטרו טלויזיה חוגג 80
שר החקלאות אלון שוסטר בביקור בחוף הכרמל
עוצרים את שרשרת ההדבקה

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }