נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > בשביל ישראל, בשביל הזיכרון
3 לאפריל 2009
בשביל ישראל, בשביל הזיכרון
מערכת הגפן, 03/04/2009 - 11:12
מאות צעדו השבוע בין זכרון יעקב לשדות ים לזכרם של חללי אסון המסוקים מלפני 12 שנה ולזכרם של חיילים נוספים. "אין דבר יותר מרגש להורים שכולים, מאשר לספר על הבן שלהם", אומרת אורה לפר-מינץ מקרית מוצקין, אמו של רז ז"ל. "רז כבר לא יכול להכיר אנשים חדשים, ולטייל בארץ שכל כך אהב. אז אני עושה את זה בשבילו". לצעוד ולזכור
צעדת זכרון יעקב
הולכים בשבילי זכרון יעקב


"כשצועדים רואים את הדברים אחרת. מרגישים משהו אחר". כך סיכם אבינדב קפלן, בחור דתי בן 19 וחצי מקיסריה, מסע רגלי שהתקיים השבוע בקטע של שביל ישראל באיזור שבין זכרון יעקב לשדות ים, לזכרו של החייל אבי אופנר ז"ל, שנהרג יחד עם 72 מחבריו באסון המסוקים מעל מעיין ברוך שבאצבע הגליל ב-1997.
מאות הגיעו לצעדה, המתקיימת זו הפעם הרביעית מאז 2002. מאחורי הצעדה עומדת משפחת אופנר. המטרה: לזכור את אבי ז"ל בדרך ייחודית ולהנחיל לצועדים הרבים, חילונים ודתיים, את האהבה לארץ ולערכי הנוף. על התכנים אחראיות המדרשה באורנים ועמותת צו פיוס שמעודדת הידברות בין חילוניים לדתיים. על ההדרכה אחראית החברה להגנת הטבע.


אבינדב קפלן מרבה לטייל, בזכות עבודתו כמלווה טיולים, לרוב של בתי ספר. לצעדה השבוע הוא הצטרף השבוע לאחר טיול ארוך עם בית ספר תיכון, בעידודו של אחיו יועד.

לדבר ברוגע

"כשהולכים ברגל משנים כיוון כל שני צעדים, שמים לב לצמחייה וכמובן אפשר לדבר ברוגע", הוא מסביר. "אני אוהב לצעוד רגלי, כי זה מחזק את אהבת הארץ. חוץ מזה אני אוהב לטייל ולהכיר אנשים חדשים.

"בשביל ישראל פוגשים אנשים שונים, צעירים ומבוגרים, בעלי דעות שונות והשקפות עולם אחרות וזה מרתק וכיף. מצטרפות לכאן מכינות קדם צבאיות וישיבות. היום הצטרפו תלמידי פנימייה מפתח תקווה ובית ספר תיכון מעפולה. וכולם נורא נחמדים".

"גם אני מאד נהנה מהשביל", מספר משה פרנק, בן 74 מקיבוץ עין חרוד איחוד, שצועד כבר ששה ימים בזכות ניצה אופיר מקיבוצו, שחיפשה חברה. "האנשים הם סיבה מספיק טובה כדי לעשות את הצעדה. פגשתי פה אנשים ברמה מאוד גבוהה, אנשים ערכיים שמבחינתי, מייצגים את אנשי ארץ ישראל הטובה.

"בכל יום אנחנו מגיעים לשיחות מאוד עמוקות ומאוד אמיתיות. היום למשל דיברנו על חנה סנש ועל ההקרבה שהיא עשתה אז, על התוצאה של המעשה שלה והאם המצב היה יכול להתקיים גם בימינו".


צעדת זכרון יעקב
פרנק. המטרה לקיים דו-שיח ולא לשכנע את הצד השני


אפשר להקשיב

- איך הוויכוחים בין החילוניים לדתיים?
משה פרנק: "המטרה לקיים דו-שיח ולא לשכנע את הצד השני בצדקתנו. המטרה הייתה להבין את הדרך שלו, לשים את עצמך בנעליים שלו ולראות את המציאות מזווית אחרת".

- ומצליחים?
"כן. האנשים פה הם לא קיצוניים ולכן הם יכולים לדבר כאן אחד עם השני וזה יותר קל ונוח. אנחנו לא חוזרים שוב ושוב על אותם הדברים, אלא באמת מקשיבים. זה אחד הדברים היפים שגורמת הצעידה יחד. חבל שלא רבים יותר משתתפים בצעידות האלה".

- מהי החוויה הכי חזקה שלך מהצעידה השבוע?
"מאוד התרגשתי משיחה עם ילדי כפר עציון לפני כמה ימים, שסיפרו על החיים שלהם. וגם מהסיפורים על החיילים שנפלו".

הבוקר מתחיל קצת לפני שבע, בהיכרות קצרה של ההולכים וציון הנופלים שלזכרם מוקדש המסלול באותו היום. את יום שני ביקשה אורה לפר-מינץ להקדיש לבנה רז ז"ל, שנפל בעת התקלות עם מחבלים במחסום פתע בין עופרה לבית אל בשטחים, כשהיה בן 19 וחצי. באותו יום צוין יום הולדתו העברי.

"בבוקר סיפרתי על רז ואחר כך ניגש אליי מישהו ששירת איתו בקורס מ"כים וסיפר לי חוויות שהיו לו עם רז בקורס", סיפרה אורה מקרית מוצקין. "אין דבר יותר מרגש להורים שכולים, מאשר לספר על הבן שלהם. זו הייתה מתנה נורא יפה. הרבה אנשים במהלך היום ניגשו אליי ואמרו לי שריגשתי אותם עם הסיפור של רז. מישהו אמר לי שרז נכנס אליו ללב.

"רז כבר לא יכול להכיר אנשים חדשים, לטייל במקומות בארץ, אז אני עושה את זה בשבילו. עכשיו עוד אנשים יכירו את הילד שלי, עוד אנשים ישמעו על רז. ילד חי לא צריך נוכחות כי כבר יש לו, הוא קיים. עם רז, אני מרגישה שאני צריכה כל הזמן להעניק לו נוכחות. לספר עליו, לחיות איתו. להיות בשכול זה כמו להיות במנהרה חשוכה. בכל פעם שאנשים נזכרים ברז, או עושים משהו שקשור אליו, זה מדליק לך גפרור של אור. הגפרור הזה עוזר לי לראות את האור לפניי".

- את הולכת בשבילו?
"אני עושה מה שהוא אהב: הוא אהב לטייל, אהב מסלולים קשים. אבל אני עושה את זה בשבילי. זה יום שאני יכולה להיות עם המחשבות עליו, עם הסיפורים, ולהתחבר אליו ממקום של חיות, צמיחה, הענקה. המסע הזה מחובר לחיים, לטבע, לאנשים. זה נותן לי הרגשה טובה להקדיש לו את היום הזה.

"הוא היה צנוע מאוד, סיים קורס מ"כים בהצטיינות בלי להגיד לנו כלום. כל השירות הוא הצטיין והתעקש לעשות מסלול קרבי. תמיד היה מאושר, תמיד עם חיוך. תמיד היה אומר שהכול בסדר ושאני לא צריכה לדאוג לכלום. אני מרגישה שהיום הוא חי בתוכנו והוא משפיע על החיים שלנו. יש לנו הרבה מאוד שמחה בבית ולומדים להוסיף הרבה יש לתוך אין גדול". 

שירי תפילה

בשדות ים חיכו למטיילים חברי להקת קצוח: עדי רפלד, דוד סעדה, יניב וסלי והאמרגן שלהם אבינעם פכלר. חברי הלהקה, בני 23 מירושלים, ריגשו את כל הנוכחים בשירי תפילה ענוגים שהגיעו הישר מהלב אל הלב.
"המיוחד באירוע הזה הוא ההדברות", אמרה עדי רפלד בעיניים נוצצות. "מעבר להליכה, עסקנו בנושאים ברומו של עולם, ואחרי השירה, אנשים מהקהל באו ואמרו כמה שזה היה מרגש".
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור