נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > חזרתי לליל הבדולח
24 לאוקטובר 2008
חזרתי לליל הבדולח
מערכת הגפן, 22/10/2008 - 08:29
במזבלה בצפון-מזרח ברלין גילה השבוע העיתונאי-החוקר ירון סבוראי פריטים אישיים שנשדדו מיהודים בפוגרום המפורסם בגרמניה ובאוסטריה לפני 70 שנה בדיוק וזכה בכינוי "ליל הבדולח". סבוראי, סגן עורך "מגזין המושבות", כותב לנו איך הוא עשה את זה . "הגשמתי חלום של שנים. ואגב כך גם מלאתי את חובתי המוסרית, כפי שאני מבין אותה, כלפי העם היהודי כולו – וכלפי סבא וסבתא שלי בפרט. במהלך הפוגרום בלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938, נרצחו כ-400 יהודים, מאות נפצעו, 30,000 נאסרו ונשלחו למחנות ריכוז. כ-1,500 בתי כנסת, אלפי בתי עסק ובתי מגורים של יהודים נהרסו או הועלו באש. וזו רק טיפה בים. שניים-שלושה אנשים לא יכולים לחשוף לבדם את כל הרכוש השדוד כולו. למטרה זו נזדקק לעזרתם של מתנדבים רבים. ...אתם? עכשיו, יממה לאחר החשיפה הגדולה, אני מפחד שעל האתר יפשטו עכשיו סוחרי עתיקות וסתם גנבים. אני מקווה שהגורמים השונים בגרמניה ימצאו פתרון לבעיה ואולי יציבו שומרים"
ירון סבוראי עם אחד הממצאים הנאציים
צלב קרס נאצי. ירון סבוראי עם אחד הממצאים. צילום: יובל ארז, Cinemax Productions

ירון סבוראי בשער מגזין המושבות 130ברלין, 22.10.08. בשעה שאני כותב את הדברים האלה, יום רביעי בבוקר, קר בחוץ ואפור. מאד אפור. יש לי צמרמורת. הגוף שלי כואב. הרגל שלי נקועה. הנפש שלי קרועה. אני עייף עד מוות. אבל אני מרגיש טוב.

מה הפלא, "עשיתי את זה". הגשמתי חלום של שנים. ואגב כך גם מלאתי את חובתי המוסרית, כפי שאני מבין אותה, כלפי העם היהודי כולו – וכלפי סבא וסבתא שלי בפרט.

 
חצי שנה במסווה של ניאו-נאצי
כמה תחנות בקרירה המקצועית של ירון סבוראי


ירון סבוראי הוא עיתונאי-חוקר רב-מוניטין, שהתפרסם לפני כ-13 שנים בזכות ספרו "הצל של היטלר", שנכתב באנגלית, פורסם גם בגרמנית, עברית ושפות רבות נוספות, היה לרב-מכר ואף הפך לסרט.

הספר הוא תוצאה של תחקיר שנמשך חצי שנה ואשר חשף את מלוא תופעת הניאו-נאצים באירופה. במהלך התחקיר חדר סבוראי בזהות בדויה לתוך ארגונים ניאו-נאצים והשתתף בפולחנים מצמררים שלהם.
עד לפרסום הספר לא ידעו הניאו-נאצים ש"העיתונאי האוסטרלי שהצהיר על אהדתו להם", הוא בעצם עיתונאי יהודי-ישראלי, נכד לניצולי שואה.
לא קשה לנחש את השוק שלהם...

ב-1997 פרסם את ספרו “God’s of Death”, על פעילותן של כנופיות מזרח אירופאיות המתמחות בסחר בבני אדם. הספר יצא בהוצאת Simon & Schuster, בניו יורק ותורגם לשבע שפות, כולל עברית.

סבוראי, אב לשלושה ילדים שהתחנכו בבית הספר התיכון המשותף במעגן מיכאל, מתגורר היום באור עקיבא. הוא משמש בין השאר כסגן עורך של "מגזין המושבות", מרצה מבוקש בארץ ובעולם, חוקר ראשי בפרוייקט "אודסה" - ארגון חשאי שהוקם במטרה לסייע לפושעי מלחמה נאציים להימלט לדרום אמריקה (ביניהם - אדולף אייכמן ויוסף מנגלה) ומתכנן את ספריו וסרטיו הבאים.
לאחר תחקיר שנמשך כמה שנים, חשפתי, יחד עם שותפיי לשליחות, חפצים אישיים שונים שבזזו הנאצים מיהודים בפוגרום הנורא שזכה בכינוי "ליל הבדולח" הנורא, לפני 70 שנה בדיוק, בלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938. במהלך הפוגרום נרצחו כ-400 יהודים, מאות נפצעו, 30,000 נאסרו ונשלחו למחנות ריכוז. כ-1,500 בתי כנסת, אלפי בתי עסק ובתי מגורים של יהודים נהרסו או הועלו באש.


את החפצים של יהודים אלה מצאתי טמונים עמוק בתוך מזבלה ענקית – ששטחה פי ארבעה מאיצטדיון רמת-גן, לשם השוואה – במרחק 47 ק"מ מצפון-מזרח לברלין.

באמצעות הגנרל הנאצי

בין השאר מצאתי שם בקבוקי זכוכית, ששימשו ככל הנראה כבקבוקי יין שעליהם חרוטים מגן דוד, כוסיות מפורצלן דק, מזוזות וכלי בית אישיים נוספים. את החפירה עשינו בעדינות, רק עם כפפות ואפילו ללא אתי חפירה. כן, גם צלב קרס ממתכת מצאנו שם. איך לא.

וזו רק טיפה בים. שניים-שלושה אנשים לא יכולים לחשוף לבדם את כל הרכוש השדוד כולו. למטרה זו נזדקק לעזרתם של מתנדבים רבים. ...אתם?

איך גיליתי את האתר? הסיפור ארוך. בקצרה אני יכול לומר, שבמסגרת תחקיר בנושא אחר הקשור בנאצים, הגעתי לפני חודשים אחדים לווילה של מפקד חיל האוויר של גרמניה הנאצית, הרמן גרינג. שם, בדרך לא דרך, נודע לי שחפצים אישיים של יהודים, שנשדדו מהם בליל הבדולח, קבורים במצבור אשפה ענק, שקרוב ל-90 שנה שימש כמזבלה של ברלין המזרחית.

לצורך התחקיר המוקדם הסתובבתי הרבה בשטח. יום אחד מצאתי שם גבר מבוגר שקטף פטריות, בשם RUFE. הוא סיפר לי שהוא מועסק באיזור כשומר. שאלתי אותו בזהירות על השמועה בדבר אתר אשפה ובו חפצים שנבזזו מיהודים. "כמובן", הוא אמר לי ללא היסוס ובלא שיידע את זהותי האמיתית. "יהודים? כמובן. זה ידוע. החפצים שלהם ממש כאן, במזבלה".

ממה אני מפחד

עכשיו, יממה לאחר החשיפה הגדולה, אני מפחד שעל האתר יפשטו עכשיו סוחרי עתיקות וסתם גנבים. אני מקווה שהגורמים השונים בגרמניה ימצאו פתרון לבעיה ואולי יציבו שומרים.

גם מדהים בעיניי, אבל לא מפתיע, שתושבי האיזור חיו עם הסוד הנורא הזה 70 שנה.

אגב, ראש העיירה באזור סיפר לי בזמנו שהוא מתכוון להקים מוזיאון ציד לזכרו של... גרינג. והיכן? על בשטח המזבלה הישנה שבו טמונים החפצים האישיים שנשדדו מהיהודים.

היה לי רעיון. להזמין אותו לארץ. אולי בדרך זו יבין כמה הרעיון שלו מעליב ואבסורדי. הוא אכן ביקר בארץ אבל הדבר לא שינה את עמדתו. ככל הידוע לי, הוא לא ירד מהרעיון ללהקים מוזיאון לפושע הנאצי.

בתיווכי, המוזיאון לזכר השואה בקיבוץ לוחמי הגיטאות מתכנן לארגן משלחות של נוער יהודי וגרמני לאתר, על מנת שיוכלו לעזור בחיפושים.

את שלי עשיתי. עכשיו – תורכם.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור