נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > שיהיה במזל: "אז למה שלא תתחתנו?" למה, באמת?
27 לספטמבר 2008
שיהיה במזל: "אז למה שלא תתחתנו?" למה, באמת?
מערכת הגפן, 27/09/2008 - 15:14
מיקי שטיין, כתבנו, חיי עם חברתו 11 שנים באהבה ובהרמוניה. מיסוד לא עמד על הפרק. למה? היו להם סיבות מכאן ועד להודעה חדשה... עד שיום אחד הופנתה אליו שאלה גורלית שגררה תשובה, גורלית לא פחות. איך נפלו גיבורים. חתונה, אם כן, מעולם לא עמדה על הפרק. אז איך זה בכל זאת קרה? בדיעבד אני יכול לומר שכנראה הייתה זו שרשרת של אירועים נסיבתיים, חלקם מהותיים וחלקם ממש לא. כל תחינותיי, שהפכו בשלב מסוים לזעקה: "אבל אני לא רווק", לא נענו בידי הפקיד ופעם נוספת החליטו עבורי הרשויות שאני רווק, על אף שכלל לא הייתי כזה. במהלך הפגישה הוא שאל אם אני נשוי. עניתי שלא, אבל אמרתי שאני חי עם בת זוג כבר שנים רבות. "אתה אוהב אותה?" הוא הוסיף. "מת עליה. לא מכיר אהבה יותר גדולה מזו", השבתי לו. "אז למה שלא תתחתנו?"
צלם חתונות מדרחוב זכרון יעקב
זוג טרי. צלם חתונות. מדרחוב זכרון יעקב. אין למצולמים קשר (ישיר) לכתבה.

כשהעורך ביקש ממני לכתוב לגיליון האהבה של "מגזין המושבות" על הסיבות שהניעו אותי להתחתן, מיד סירבתי כמובן. "הרי מדוע לעזאזל שארצה לשתף את הקוראים בחיי האישיים?" שאלתי אותו נחרצות.

מאז אותה שיחה חלפו מספר ימים ואני, כמו כל פוליטיקאי שמצהיר הצהרות לוחמניות אך לא עומד מאחוריהן לעולם, נמלכתי בדעתי. אז הנה, ישבתי לכתוב:
אחרי כמעט 11 שנים של זוגיות וחיים משותפים ללא נישואין החלטנו אני ובת זוגי (אשתי?) למסד את הקשר. זה לא שלא היו מחשבות קודמות על הנושא. במהלך השנים החלפנו בינינו אי אילו דעות בסוגיית החתונה יותר מפעם אחת אבל תמיד כשהן עלו, מצדי או מצדה, הן תמיד הסתיימו במסקנה אחת ברורה והחלטית: למה אנחנו צריכים את זה?

הרי לשנינו אין חיבה מיוחדת אל הממסד הרבני, שנינו לא חובבי חתונות או אירועים המוניים בשום צורה או אופן ובעצם, כשמזמינים אותנו לחתונות אנחנו לרוב מסרבים בתוקף להגיע. אלא אם כן מדובר בחבר קרוב במיוחד.

למה שנקנה מתנות?

אה, כמובן, מעולם גם לא מצאנו סיבה מספיק טובה להעניק אחוזים נכבדים מהכנסתנו החודשית, לאנשים שאנחנו פוגשים אחת לשלוש שנים במקרה הטוב, או במקרה הרע לא פוגשים כלל. אנחנו, כך הודענו חד משמעית לכולם, במשחק הזה לא משתתפים. האם לא עדיף כבר להשקיע באיזה קופת גמל או משהו?

חתונה, אם כן, מעולם לא עמדה על הפרק. אז איך זה בכל זאת קרה? בדיעבד אני יכול לומר שכנראה הייתה זו שרשרת של אירועים נסיבתיים, חלקם מהותיים וחלקם ממש לא, שהצטרפו זה לזה ויצרו יחד קרקע נוחה לקיום החתונה. ישנן מספר סיבות שהביאו לזה בסופו של דבר, והאחרונה שבהן היא ללא ספק המהותית מכולן:

1. שאלת משרד הפנים. כל אזרח נקלע מעת לעת במהלך חייו למצבים בהם הוא נדרש לשרך את דרכו אל עבר המשרד הממשלתי הקרוב אל אזור מגוריו. הרי מי מאיתנו לא צריך לחדש את תוקף הדרכון, לשנות כתובת, להוציא תעודת זהות חדשה לאחר שהקודמת נגנבה?

ישנן כמובן עוד כהנה וכהנה הזדמנויות שונות לפגוש את נציגי המשרד בנסיבות כאלה או אחרות, אך תהא הסיבה אשר תהא, אתה בדרך כלל מגיע אל הפגישה עם הפקיד במצב רוח שפוף מלכתחילה, לאחר שכבר הספקת לסרוק בהמתנה בתור המייגע את כל כותרות העיתונים היומיים, המקומונים והחינמונים.

לאור תנאי פתיחה אלה, אתה מתיישב אל מול הפקיד שדורש ממך לסמן X בריבוע או להקיף בעיגול את התשובה הנכונה המסמנת את מצבך המשפחתי: רווק, נשוי, גרוש, אלמן. הבעיה היא שהשאלונים האלה תמיד סירבו בעקשנות להכיר במצב המשפחתי ’לא-נשוי’, שלמעשה הייתה האפשרות הנכונה היחידה מבחינתי. השיא היה כשניגשתי לפני כשנה לחדש את תעודת הזהות שלי במשרד הפנים והפקיד שם אילץ אותי להקיף אפשרות שהייתה לא יותר מאשר שקר וכזב.

כל תחינותיי, שהפכו בשלב מסוים לזעקה: "אבל אני לא רווק", לא נענו בידי הפקיד ופעם נוספת החליטו עבורי הרשויות שאני רווק, על אף שכלל לא הייתי כזה. אגב, מהביקור ההוא במשרד הפנים חזרתי נחוש מתמיד והודעתי לה חד משמעית: לעולם, אבל לעולם, אנחנו לא נתחתן. גם אם זה רק כדי לעשות להם דווקא.

מתי היא חברה, מתי היא בת-זוג

2. שאלת הכינוי. דילמה נוספת שהלא-מתחתן מתמודד איתה היא: איך להציג בפני אחרים את בת זוגתך? בשנה-שנתיים הראשונות לזוגיות אין שום בעיה כי היא פשוט נקראת החברה. אחרי כן, כשמבינים שזה הופך לרציני יותר, מן הראוי הוא למצוא כינוי חדש. כאן מתחילה הדילמה.

בהתחלה היא מוצגת כ"בת הזוג שלי". אבל מהר מאוד הכינוי הזה מתחיל להיות שחוק ואז מתחילים להשתעשע בשמות שונים: היא כינתה אותי "אישי", "זוגי" ועוד כל מיני, ואני נהגתי להציג אותה בפני אחרים כ"זוגתי", "חברתי לחיים" ועוד כל מיני.

בשנים האחרונות, כשגם נמאס כבר מכל הכינויים הללו, נהגתי מעת לעת להציג אותה כ"אשתי", ככה סתם בשביל המשחק. בדיעבד ניתן לומר שהשעשוע הזה קירב מאוד את אפשרות החתונה, מה עוד שהוא פתר את דילמת הכינוי.

תרגיל מחשבתי על חתונה


3. שיחות על חתונה. בשנתיים האחרונות שיחות כאלה התקיימו בינינו לעתים תכופות יותר ויותר. למה בעצם? כי נהנינו מהשיחות האלה וראינו בהם מעין תרגיל מחשבתי.

המטרה הייתה לנפק תשובות יצירתיות ככל הניתן לשאלות כמו: איך הייתה נראית החתונה שלנו אילו הייתה מתקיימת? איזו שמלת כלה היא הייתה לובשת? איזה אנשים היינו מזמינים? האם ניסע לירח דבש?

כנראה שסיעור המוחות ההיפותטי שקיימנו בנושא חתונות היווה מבלי דעת את אחת מאבני היסוד שהביאו בסופו של דבר להחלטה על מיסוד הקשר.

4. שאלת השאלות והתשובה החשובה מכולן, או שמא הייתה זו יד הגורל? כל הנ"ל מתגמד לעומת מה שקרה לפני כחודש וחצי, בעת שפגשתי לצורך עניין מסוים אדם דתי, אחיו של רב ידוע.

במהלך הפגישה הוא שאל אם אני נשוי. עניתי שלא, אבל אמרתי שאני חי עם בת זוג כבר שנים רבות. "אתה אוהב אותה?" הוא הוסיף. "מת עליה. לא מכיר אהבה יותר גדולה מזו", השבתי לו. "אז למה שלא תתחתנו?"

חזרתי הביתה והשאלה שלו לא הפסיקה לנקר במוחי. למה באמת שלא נתחתן? למה שלא נתחתן? אני הרי אוהב אותה והיא אוהבת אותי. לא הצלחתי למצוא שום סיבה טובה שלא להתחתן. שאלתי אותה אם מתאים לה והיא ענתה "בטח".

כעבור שלושה שבועות, שזה יוצא לפני חודש פלוס בערך, התחתנו אצלנו בחצר בפרדס חנה. עם רב וחופה והכול. היא לבשה שמלה, אני נעלתי כפכפים. הגיעו המשפחות של שתינו וביחד זה יצא עשרים איש. שלושים כולל הילדים. אחרי זה הלכנו לאכול בבנימינה. לא מבין למה לא עשינו את זה קודם.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור