נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > גוי בבית הכנסת
20 לספטמבר 2007
גוי בבית הכנסת
אלי ביטון, 20/09/2007 -
סיפור מופלא על שליח במסווה ומפגש מרגש בבית כנסת עשוי חומר ולבנים בהרי האטלס
יום הכיפורים, החשוב ביותר בישראל מכל ימי השנה,למרות שיום השבת, ידוע כיום החשוב והקדוש ביותר מכל הימים ועליו נאמר: ’כי אות היא ביני וביניכם’. אף על פי כן, נבחר יום הכיפורים, כיום המסמל את ההתכנסות ביחד, כדי להביא לידי הזדהות הדדית עם העם בכללותו. כל אחד מבני ישראל, המתכנס עם העם, בין בא לבית הכנסת, ובין לא בא, מכריז בכך על שייכותו, השתייכותו והלויאליות שלו לעמו-עם ישראל וההיסטוריה שלו. על כל ירידותיה ועליותיה ומאורעותיה החשובים, הבולטים, הקשים, או המיוחדים, כגון: עבדות מצרים, יציאת-מצרים, מעמד הר סיני, כתיבת התנ"ך, התלמוד-שהוא המשנה והגמרא, תחילת התחייה וההתיישבות היהודית בא"י. השואה הכואבת, הקמת מדינת ישראל ותחיית השפה העברית.
..."הדעה הרווחת" היא ...שהצום ביום הכיפורים...מכפר עוונות?..לא, אין יום הכיפורים מוחל עוונות. אלא, בסך הכל נועד להתכנסות ביחד, פעם בשנה של כלל עם ישראל, לצום, לתפילה, בהכנעה לפני בורא עולם, כדי להכריז שכולנו עם אחד ואנו מתכנסים ומזדהים.
 
ליום הכיפורים בכל קהילות ישראל, יש מאפיינים דומים ליום קדוש זה.
במרוקו, נהגו צעירים לקשט לימון, או תפוח בעשרות ציפורנים ריחניים, שננעצו בו, כדי להריחו, על-מנת להקל את מצוקת הצום.  
 
להמחשת אקט ההזדהות של יום זה בין יהודים, אביא סיפור אמיתי ומרגש, אשר התרחש בשנות ה-60 ביום כיפור באחת מקהילות ישראל,הטאורירט, עיירה על האטלס, קרובה לעיר אוג’דה על גבול אלג’יריה. בין שנות ה-40 ל-70, של המאה –20, פעלה מחתרת יהודית במרוקו, שהוקמה, אורגנה ונוהלה ע"י שליחים מא"י, כשהפעילים בשטח היו יהודים בני מרוקו, בעיקר בני הערים. הגם, שביום כיפורים עסקינן, אי-אפשר שלא להזכיר את מסע בזמן במרוקו ובאטלס, שאמנם זהו שם ספרי, אבל, הכוונה למסעות הרבים שהספר מעיד עליהם ואחד מהם יסופר להלן:
כ-90,000 מיהודי מרוקו הועלו לישראל במבצע ’יכין’ ע"י פעילי המחתרת וראשיה, שהציגו עצמם
בבואם למרוקו-"כאנשי עסקים" והתיידדו עם מושלים ופקידים בכירים. הפעילים הנפלאים והמסורים פעלו בדרכים שונות ומסוכנות, כשמנהיגי המחתרת, מן המוסד לעלייה ב’ וההעפלה, שמו נפשם בכפם, כדי להעלות את אחיהם מן הגולה. מעשה במושל צרפתי מתקופת השלטון הצרפתי במרוקו, שהזמין את ידידו-אורחו "הגוי"...{כפי שסבר}, לעיירה טאורירט הנ"ל, כדי להראות לו "מחזה מוזר", אבל, מעניין כדברי המושל, ביום הכיפורים.
בבוא המושל עם ידידו "הגוי", {שהיה למעשה, יהודי וראש המחתרת,הקרויה המסגרת לעליה ב’ במרוקו} לעיירה, חשב להציג בפני ידידו "קרקס פרימיטיבי", שהוא עצמו לא הבין בו דבר וחצי דבר מתוך בורות. אולם, החבר "הגוי" התרגש עד לדמעות, כשלפתע מצא עצמו עומד מול בני עמו היהודים, תחת קורת גג של מבנה בית כנסת, עשוי מחימר וקש, באחד מהרי האטלס, כשהם צמים ומתפללים את תפילת יום הכיפורים. לא יכול היה, להתוודע ולהצטרף אליהם, למרות רצונו העז לעשות כן. כמובן, שהתאמץ להתאפק, כדי שלא להיחשף לעיני המושל, "מארחו". כאשר המחזה, שנראה "מוזר" בעיני המושל השחצן, היה למראה יהודי מרגש, קורע לב ומלא הזדהות בעיני האורח...היהודי, שעלה לישראל מפולין, לפני השואה.
האיש הזה, שבא מישראל למרוקו, הוא אלכס גתמון זצ"ל עם אשתו כרמית, שתבדל לחיים ארוכים.
כרמית היא נסיכה אמיתית צאצא לבית המלוכה הבלגי, אשר נרתמה איתו, לשמש לו כיסוי והסוואה
להעלות את אחיו גיבורי התהילה, ששמרו על גחלת יהדותם, במשך דורי-דורות, במרוקו ובאטלס.
בשיחה שהייתה לי עם הגברת כרמית גתמון, סיפרה לי: "אחרי נסיעתי למרוקו עם בעלי והתנסותי שם, למדתי להכיר ולהוקיר את יהודי מרוקו. אני אוהבת אותם והם אחים שלי". להערכת כרמית,
היהודים בבית הכנסת בטאורירט, הבחינו ש"הגוי" [בעלה] הוא יהודי, שהתרגש מאד לראותם ולא
יכול היה לדבר, מפאת הנסיבות המסוכנות והמביכות בהן היה נתון.
 
מתוך ספרו של אלי ביטון:
מסע בזמן במרוקו ובאטלס.        
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור