נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > שלום כיתה א’
13 למאי 2008
שלום כיתה א’
, 13/05/2008 - 15:33
את אות הפתיחה של שנת הלימודים החדשה נתן השנה ראש הממשלה אהוד אולמרט, כשביקר בכיתה א’ של המורה אסתי בבית הספר היסודי במושב מעונה. בעודו נזכר ביומו הראשון בכיתה א’, התחקה אולמרט אחר פער הדורות ודגמן צניעות מופלגת : "לא הייתי כל כך נחמד וכל כך חכם ולא ידעתי הרבה דברים כמו שאתם יודעים". ילדי כיתה א’ של המורה אסתי עוד לא יודעים שלמעשה קיבלו מאולמרט את אחד השיעורים החשובים בפוליטיקה מעשית. ראשית יש להתחנף לציבור, לומר לו כמה הוא נחמד וחכם. שנית, יש לאשר לציבור שהוא יודע ומבין, ובאופן כללי כל מה שצריך לעשות בכדי להיות פוליטיקאי טוב זה לחלוב את הפרה ולשבח אותה בפניה, לפחות עד לבחירות הבאות.

מהדורה מוגבלת

לפעמים אני מרגישה שאני על טייס אוטומטי. בלי לחשוב הרבה, כל ציור שהקטנה מוציאה תחת ידיה זוכה לקריאות "יופי ו- "כל הכבוד" ! כלל לא משנה, שמדובר בקשקוש סתמי שהיא ציירה כלאחר יד. רק שחס וחלילה, לא אפגום לה בחדוות היצירה. אבל גם לטייס אוטומטי קורה שהוא נתקע. שנת הלימודים החדשה אמנם רק בחיתוליה, אך זה לא הפריע לקטנה לחזור הביתה כשבאמתחתה "תיק עבודות". היא הציבה את תיק העבודות על שולחן המטבח, והחלה להוציא ציור אחר ציור, ולבחון אותם משל היו פרוייקט הסיום של שנה ד’ בבצלאל. בחינה מדוקדקת של עבודת היצירה הרבות העלתה את המסקנה הכואבת שאין מה לעשות, הילדה ירשה את הגנים הדפוקים שלי בכל מה שנוגע לציור. אני יודעת את זה, היא יודעת את זה ו"לטס פייס איט" - זה ממש לא משנה שהיא לא הפיקאסו הבאה. רק מה בדיוק אני אמורה לעשות עם כל אוסף יצירות האמנות שנשלח אלי כל שבוע מהגן?

קראתי פעם בספר הדרכה להורים טריים, שיש חשיבות רבה, בלתת כבוד לציורים שהילדים מביאים מהגן. ממש לא מומלץ, כך נכתב שם, לומר "יופי" ו- "כל הכבוד" כשמאחורי גבם של הקטנים העבודות מושלכות לפח. הכל טוב ויפה, אבל בספר לא היה כתוב כיצד מתמודדים עם גודש הניירת ואיך מאחסנים את עבודת הפימו/ הגבס/ הפלסטלינה ובעיקר,למה צריך לאחסן את זה ?

הרי, מה הסיכוי שבגיל עשרים הילדים יתעוררו פתאום ויחליטו לחפש דווקא את עבודות הגזירה של גן שושי ? כדי לגבש עמדה, החלטתי לעשות סקר קטן בין האמהות של הגן . הסקר העלה שתי קבוצות עיקריות. יש את האמהות שמספקות שירותי גניזה וארכיב. הן אוגרות כל ציור וכל פסל מחשש לנזק הפסיכולוגי העצום שייגרם לילד אם במקרה יחליט כעבור שנים לחפש אותם. ויש את האמהות הריאליות. אלו שיודעות שאם ימשיך פרץ היצירתיות (והוא ימשיך, כי זה מה שעושים בגן ) יהיה צריך להוסיף עוד אגף לבית רק כדי לאפסן את כל היצירות, ולכן הן פשוט זורקות את הציורים באישון ליל, כשאין סיכוי שיתפסו אותן.

אובדת עצות, החלטתי להשהות את ההחלטה. תליתי את הציור המצטיין על המקרר, ואת היתר פשוט תחבתי למגירה. "למה את מכניסה את העבודות למגירה, אמא ?", שאלה אותי הקטנה בטון מתחקר. "מה זאת אומרת, את לא רוצה שאני אשמור לך על הציורים?" שמעתי את עצמי עונה. "אז תשמרי לי על היפים". אבל כולם יפים, רציתי לומר לה. וגם קצת לספר לה על היופי שהוא בעיקר בעין המתבונן ושהכי חשובה הדרך ולא התוצאה וכל הקלישאות האלו שאנחנו מאכילים בהן את עצמנו ובעיקר את הילדים שלנו. אבל ראיתי שהיא לא קונה את זה. "אמא", ענתה לי בטון של אמנית מיוסרת שעמלה שעות בסטודיו, "את הרי בעצמך יודעת שרק על היפים כדאי לשמור".

מי הזיז את החיתול שלי?

הפרק האהוב עלי בסדרת הטלוויזיה המיתולוגית "סיינפלד", עוסק במיחזור של מתנות. העיקרון פשוט – קיבלת מהדודה אגרטל שאינו עולה בקנה אחד עם עיצוב הסלון, עטוף אותו והעבר אותו הלאה. עם זאת, קח בחשבון שהאומלל שיקבל את מתנת ה "אגרטל הממוחזר" ימשיך להעביר אותה עד שביום מן הימים היא עוד עלולה לשוב לזרועותייך. כאמור, העיקרון פשוט ליישום.

כשקיבלתי את החיתול הרב פעמי, (כן, זו אינה טעות דפוס. מדובר בחיתול רב פעמי כזה שמכבסים בתום השימוש) הבנתי שהוא אמנם מתנה המוקדשת לעיקרון המיחזור , והשמירה על איכות הסביבה, ולכן מייד החלטתי למחזר אותו בשיטת סיינפלד. בחושים חדים של מי שהחליפה אלפי טיטולים בחייה הבנתי שטוב יהיה אם המוצר החדשני יעבור לידיים קצת יותר אובייקטיביות. ומה יותר מתאים מלהעביר את החיתול הרב פעמי לידיה האמונות של ד’. ד’ היא אמא טרייה וצמאה לחידושים אשר תחנוך את הטיטול מבלי לחרוץ דעה מראש.

דבר הנסיינית - ד’ התלהבה כשאחזה בחיתול העשוי מבד גמיש. מצד שני, היא מתלהבת מכל צעצוע חדש לתינוקות. להשיג את התלהבותו של בן זוגה של ד’ היה מעט יותר קשה. "תראה", ניסתה ד’ לדבר על ליבו, "היצרנים טוענים שהחיתול מורכב ממספר שכבות של בד פלנל או בד כותנה אורגני, יש להם גזרה של טיטולים, והם נסגרים בסקוצ’ים או בתיקתקים. בנוסף, יש להם כיסויים אטימים למים שמתלבשים עליהם, על מנת שבגדי התינוק יישארו יבשים ונקיים".

בן זוגה של ד’ בהה בחיתול, זיכה אותה במבט צונן ושאל " מישהו באמת רוכש את החיתולים האלו?", "אלפים נמכרים מידי יום", ענתה לו ד’ מנסה להדליק גץ של התלהבות. "איפה בדיוק?", חקר בן זוגה של ד’ כלא מאמין, "אז זהו, שלפי אתר האינטרנט זה נימכר כמו לחמניות ב - קנדה".

למחרת, קיבלתי את החיתול הרב פעמי עטוף בשקית ועליו פתקית קטנה הנושאת את הכיתוב החד משמעי הבא: "להחזיר לשולח – החיתול הוא לבעלי עצבים חזקים ולא להורים תשושי נפש. מי שבכל זאת רוצה לקדם אידאולוגיה ירוקה ולהצטרף למעגל הממחזרים שיתכבד ויקנה".
למתעניינים - פרטים נוספים באתר האינטרנט :www.chitulim.co.il

הערה אחת קטנה בדבר טיטולים והיי טק :
ביל גייטס,האיש והאגדה, זכה בהארה לאחר שחיתל את בנו בפעם הראשונה. נו טוב, הוא חיתל אותו בטיטול של "האגיס" ופסק כי מימיו לא פגש מוצר מתוחכם יותר. אותי מעניין לדעת מה גייטס היה אומר על החיתול הרב פעמי ,אבל אני כנראה אאלץ לחכות בסבלנות עד שביל יהפוך לסבא.
מסתבר שאין קץ לחידושי המדע בדורנו.


אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור