נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > להעיר או לא להעיר
1 לאפריל 2008
להעיר או לא להעיר
מערכת הגפן, 01/04/2008 -
מורה חכם אמר לי פעם שהמתנה הגדולה ביותר שאנו יכולים להעניק לאדם השני היא "לשבור לו סכמה", כלומר, להגיד לו משהו המוציא אותו רגעית ממצב השגרה הישנונית בה הוא נמצא (המזכירה המתייגת הכול למגירותיה הנוחות). כמובן, שלא כל בלבול מועיל, ויש להיות רגישים, אך יש הרבה דוגמאות שכאלה שטוענות אותנו באנרגיה לטווח הקצר או כעבור זמן, לזמן הארוך.
 
לאחרונה סייעה לי ידידה בפרויקט. פניתי אליה בשל צורך ממשי בעזרה. לשמחתי, העזרה שלה התבררה כיעילה ומאד מקדמת את מטרותיי. סיכמנו מראש שהיא תסייע לי בפרויקט למשך שלושה חודשים. מה שלא הפריע לה להגיע בוקר אחד, אחרי פחות מחודש וחצי, ולהודיע לי בשיחת טלפון כי אין בכוונתה להמשיך. העבודה נעשתה שגרתית מידי עבורה, היא אמרה.
פעם, הייתי עלולה מאד להיפגע ואפילו להרגיש נטושה מכך, וכמובן לשפוט אותה. היום, אחרי שלמדתי להכיר טיפוסים פסיכולוגיים שונים ולאבחן את נקודות החוזק והתורפה שלהם, אני יכולה להבין שיש אנשים שפשוט קשה להם יותר להתמיד. זה לא מתוך רוע, זה נובע מעצם טיבם, הם מכורים לחידוש. אני משוכנעת שכל אחד מכם מזהה בין ידידיו דמויות כאלה.
כדאי אולי להרחיב בנקודה משמעותית זו. בלהטיח האשמות וביקורת כולנו טובים, אך להציב מראה אובייקטיבית ומכילה זה כבר עניין אחר.
 
 
ג’ורדייף, מאבות הדרך הרביעית, מגדיר ביקורת והטחות אשמה אלה כחשבון פנימי: "מה שהאדם קורא לו כנות הינו לאמיתו של דבר חוסר נכונות לרסן את עצמו", לדוגמא, כל הפעמים שאנו גואים ובועטים בתוכנו בשם הצדק והעוולות שנעשו לנו. לעומת זאת, היפוכו של חשבון פנימי, ודבר שהוא בחלקו אמצעי להלחם בו, הוא חשבון חיצוני. חשבון חיצוני מבוסס על התייחסות שונה לגמרי לבני אדם מזו שעליה מבוסס חשבון פנימי. התייחסות זו היא הסתגלות לבני אדם, להבנתם ולדרישותיהם. בעשותו חשבון חיצוני עושה אדם את מה שמקל על חיי אחרים ובמקביל על חיי עצמו. חשוב לציין, כי בו בזמן דורש חשבון חיצוני שליטה עצמית גדולה וידיעה בבני-אדם, הבנת טעמם והרגליהם.
 
אחר שהתמדה היא דבר שבשגרה עבורי והיא בטבע שלי (איני מציינת את הדבר בהכרח לחיוב או לשלילה), בעבר נהגתי לחשוב שכולם אמורים לפעול כמוני. אך בשל היכרותי עם הטיפוסים הפסיכולוגיים השונים, כיום, יש ביכולתי להכיל את התנהגותה ולהבין את מקור התנהגותה של הידידה שעזבה באמצע הפרויקט באופן פחות שיפוטי.
 

 
שיחת הסיכום ביננו נעשתה בטלפון, אחרי שהיא פשוט לא הגיע בוקר אחד ולא הודיעה על כך. השיחה הייתה נעימה ויכלה להסתיים בכך. הסברתי לה שאני לא כועסת. היא הודתה לי על כך. בעבר, אולי הייתי מעדיפה לסיים זאת כך, שהיא תמשיך לחשוב כמה אני נחמדה ובכך חותמת את השיחה. יכולתי לסיים זאת עם הרגשה כמה אני יצאתי בסדר מהסיפור. אך בעודי מדברת עימה, נזכרתי באמרתו של מורי החכם. הבנתי שאיני מועילה לה בכך, אלא משאירה אותה כפי שהיא, בחוסר היכולת שלה להתמיד. תהיתי מה מועיל עבורה, ולכן אמרתי לה שבמקומה לא הייתי מחליקה את המאורע, אלא מתבוננת בו ושואלת האם הדבר אירע פעמים נוספות בחייה והאם הדבר תורם לה. איני משלה את עצמי שאמירה אחת כזו תשנה את התנהגותה, אך הדבר עשוי לפתוח לה חלון לראיה חדשה ולהתייחסות אחרת אל עצמה, להתנהלותה עם עצמה ועם הסובב אותה.
פעמים רבות, מתוך הרצון שיאהבו אותנו ושימשיכו להעריך אותנו, אנו נותנים את התשובה הקלה, המתבקשת, אך לפעמים דווקא שבירת הסכמה או המראה האובייקטיבית (בלא השיפוט והכעס) היא ברת התועלת ומסייעת לאדם שמולנו להתגבר על התנהגות או הרגל שאינו בהכרח מועילים לו.
לעיתים האמרות הפחות שגורות מהוות את ההזדמנות הגדולה יותר להיפתח לאפשרויות נוספות, יותר מטפיחה על השכם של חבר.
האמירות הפילוסופיות וסיפורים רבים מן המזרח (למשל סיפורי הסופים, או הזן), נראים לעיתים רחוקים ומופשטים. למעשה ניתן להיווכח עד כמה הם פרקטיים וישימים בחיינו, למרות הזמן והמרחק שכביכול מפרידים בינינו.
 
טל דותן,
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור