נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > והרי החדשים
20 לספטמבר 2007
והרי החדשים
ערן בן זאב, 20/09/2007 -
שנת הלימודים כבר החלה, ויום כיפור כבר ממש בפתח. ובכל זאת, בנוסף לסליחות כולן, שמן הסתם עוד נגיע אליהן בהמשך ולא נשאיר נפש אחת ללא סליחה המגיעה לה, נדרשתי בימים האחרונים למוסדות חינוכיים חדשים לחלוטין במחוזותינו, אשר חשקה נפשי להריע להם מעל דפי טורי זה הצנוע.
כמה מכם מבחינים, שבפרדס חנה, המקום שהיה כה בעייתי באספקט של בתי הספר, וכל כך הרבה כבר נכתב, נאמר, נצעק על בעיה כאובה זו, מתרחש דבר? דווקא בשל כך, הרי זה זמן נאות לטורי זה, שאינו חפץ לראות שחורות. בטח ובטח לא לפני יום הכיפורים, בטח ובטח כשהדברים מתחילים לזוז כלפי מעלה אל עבר המחוזות הבהירים והחיוביים.
אז ככה, בראשית נספר, שבית הספר הדמוקרטי החדש של פרדס חנה יצא לדרך. משיחות עם הורים, אשר שלחו בחשש גדול את ילדיהם. בתחושה, שבית הספר הנולד בוודאי עומד להתגלח על גבם, ויעשה את כל הטעויות של חבלי הלידה על אלה הדרדקים. ראה זה פלא, עומדים אותם הורים בלחיים סמוקות מאושר, וחיוך רחב על פניהם ומספרים, כי כבר בשלב הזה של הלימודים שהילד ה"בעייתי" שלהם, שבמוסדות אחרים סבל מבעיות התעוררות חמורות בכל בוקר ובוקר, לפתע פתאום מעיר את השעון המעורר ואת הבית כולו, אץ לו רץ לו ברגליים קלות לעבר בית הספר..., ואפילו יפה חצי שעה קודם. הילד מתייצב עם כל האנרגיה החיובית, שנדמה היה לרגעים, שהיא נגוזה כבר מעולמו המרוסק, או ליתר דיוק מהעולם- שבבית הספר הקודם דאג לרסק דק יותר מרסק עגבניות. ועכשיו, הילד- אותו ילד עצמו - פורח, מוצא את הנישה המדויקת לו ואני אומר מעל דפים אלה בשמחה גלויה, "סחתיין!".
"סחתין", על ראש המועצה חיים געש, שמצא לנכון להושיט יד חמה, כדי לקיים את הדבר הזה. "סחתיין", על ההורים, שלא היססו ושלחו ילדיהם, כדי לעזור להם למצוא את המקום הנכון להם. ו"סחתיין", על הילדים, המוצאים באופן דמוקרטי ביותר את מקומם בין כתלי בית הספר. המוסד החינוכי, שבסופו של דבר, במקום "להתגלח על גבם", מתמודד עם חבלי הלידה באהבה גדולה, וכולם יחד נותנים ידם להצלחתו, והמראה סימנים ראשונים של הצלחה. על כך נאמר: "סחתיין".
 ואם עדיין לא הדגשנו את המילה הערבית - בהחלט, "סחתיין".
 
אבל זוהי רק דוגמא אחת לא פעוטה, אך רק אחת מני נוספות, שצומחות במקומותינו ונותנות פתרונות כמעט לכל דורש.
גם לגיל הרך והדתי יותר נמצא פתרון חדש ויפהפה, עד כמה שהדבר עושה רושם, מהביקור אותו ערכתי קודם לראש השנה, שעבר עלינו במתיקות רבה.
מדובר בגן, שראשיתו בירושלים. שם מתגוררת אחת אריאלה בן אמיתי, אישה נדירה, שהתמחתה בחינוך לגיל הרך ולמדה ב"הרדוף". "הרדוף", רוצה לומר במילים אחרות: אנתרופוסופיה. במהלך השנים היא חזרה בתשובה, ובעקבות התהליך, התחילה בחיפוש אחר מקורות יהודיים לחינוך, לא רק מהבחינה התכנית אלא גם מבחינת אופן החינוך.
מסתבר, שיש לכך דורש בפרדס חנה, והאימהות, שטרם מצאו עד כה את המקום הנכון לילדיהן הגיע הפתרון כבדרך נס, אלינו למושבה.
כדי שנבין טוב יותר את השפה, אז מדובר בסביבה, אשר במידה רבה מזכירה מהבחינה החיצונית את החינוך האנתרופוסופי, אלא שהאל ניכר שם בכל פינה, בכל מלאכה, בכל שיחה בין גננת לילד.
הרעיון, שהחוויה והתהליך מלמדים את הילד טוב יותר מכל מערך שיעור אינו חדש.
אולם הקישור למכלול הבריאה הוא ייחודי וחד פעמי .
והנה, לפתע כל מתפללי ה"שטיבל" המסורים, כל ילדי ימימה באשר הם, התכנסו תחת קורת גג אחת. וההורים מביאים את ילדיהם בעונג ובשמחה רבה אל הגן (שהיה ואולי עודנו מכונה "גן תמר"). הייחוד שלו צועק למרחוק, והתפריט המשובח הזה של אנתרופוסופיה פלוס דת עושה את ה"תמר" הייחודי הזה מתוק ועסיסי, ונישה אחת נוספת גם לציבור שהיה אובד עצות בתחום הגנים המקומיים, ולא עוד.
 
ועכשיו סליחות
כשיום כיפור מגיע, אני מרגיש פחות או יותר כמו נסיעה במכונית: אני חגור, האוטו מבוטח, הרישיונות עלי, המהירות בסדר גמור, בכלל אין שום בעיות, אבל בשניה בה אני מבחין במכונית משטרה, ברור לי לגמרי, שעשיתי משהו לא בסדר. ברור לחלוטין שאני אשם.....
כך ביום כיפור, גם אם עשיתי השנה השתדלות גדולה ורבה, גדולה מכל השנים, שקדמו לה.
להיות טוב, להיות אדיב, נדיב, חיובי לבריות, גם אם עשיתי כמיטב הבנתי, כדי להגיע אל יום הדין במצב הטוב ביותר שאפשר, עדיין כשמגיע יום כיפור אני מרגיש אשם.
הנה, יש לי כעת את הפריבילגיה לבקש סליחה קבל עם ועדה. איזה מזל, שיש לי את ההזדמנות לקיים את המצווה החשובה הזאת כאן ועכשיו. כמובן, שזה לא יבוא על חשבון הצום, כמובן לא על חשבון התפילות בבית הכנסת, כמובן שזה לא יבוא על חשבון כלום. אך ורק על חשבן הנפש, הנפש המבקשת סליחה, המתחננת לניקיון ולטוהר, הנפש, הצועקת עד לב שמיים בפני כל אחד ואחד מהסובבים אותי.
סליחה, באמת סליחה.
גמר חתימה טובה!!!
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור