נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > איפה טעינו?! איפה לא?
18 למרץ 2016
איפה טעינו?! איפה לא?
, 18/03/2016 - 08:16
בוא נניח רגע בצד את החטאים שלי ושלך ונחשוב על החטאים שאנחנו לוקים בהם כחברה. יש כאלה הרבה והם דורשים התייחסות, הם מחייבים הכרה צלולה, מחילה ותיקון
פרשות השבוע במציאות חיינו
פרשת השבוע "ויקרא" מספרת לעם ישראל שנהיר וברור לכל, שהאדם באשר הוא אדם - הוא יצור חוטא [צילום: אימג’בנק / thinkstock].
תורה ריאליטי

האדם הוא יצור חוטא. הוא נברא עם יצר רע וכל חייו הוא בדיאלוג איתו, בסוג של מאבק. לפעמים זה במודע, לפעמים זה בא בחלום. אם יש עובדה אחת שאין עליה עוררין באנושות כולה, זו העובדה הבאה: המין האנושי ביסוד שלו הוא רע. הוא נברא כזה. אדם מלא בעצמו ומפוצץ מהאגו שלו. ומיום שנברא כזה- תכלית חייו היא לשנות את זה.

[קאט דה בולשיט].

יש כאלה שמצליחים ואז השמחה היא גדולה מאוד. מדובר ביחידי סגולה. רבים אחרים מנסים, ועצם הניסיון האינסופי לנצח את היצר הרע הוא פעולה שכולה טוב. בשביל זה אתה צריך להאמין בעצמך ולהאמין באנשים שסביבך, שאפשר לנצח את הרע. האמת- הוא שם בכדי שננצח אותו. רבים בוחרים שלא להתמודד עם הרוע שבהם, מהסיבה הפשוטה שהם רואים רק את הרוע של זולתם. וזהו החטא הקדמון, שנוגד את המהות העיקרית והציווי שהוא הכי חשוב והכי קשה ליישום: לאהוב את רעך כמוך. וכשאתה לא עסוק בלאהוב את רעך כמוך, אתה עסוק בלשנוא אותו. ועוד דבר שקל לשכוח, שכולנו באותה סירה.

פרשת השבוע "ויקרא" מספרת לעם ישראל שנהיר וברור לכל, שהאדם באשר הוא אדם- הוא יצור חוטא. גם אם זה לא נאמר במפורש בפרשת השבוע "ויקרא", ניתן להבין את זה מהכלים והאפשרויות והטקסים האינסופיים שמשה מניח בפני בני ישראל במטרה אחת: לכפר על חטאיהם. בין אם זה חטא מול האדם והחברה, בין אם זה מול אלוהים, הכל צפוי והרשות נתונה- אתה חוטא ואתה יכול לבקש סליחה. תמיין את סוג החטא, בחר את סוג הקורבן, ויהיה בסדר, אלוהים יסלח, החברה תסלח, בתנאי שהלב שלך בכוונה טובה.

והנה, בתוך מגוון החטאים, אחד, לעניות דעתי, עולה על כולם: החטא הציבורי. מסתבר, שיש חטאים שהם חטאים חברתיים. חטא שנוגע ונגוע בכל העם, בכל החברה. משה מסביר שיש והעם כולו חוטא. יש והעם כולו חוטא מבלי לדעת שהוא חוטא. ויש פתרון, ברגע שמבינים שחוטאים, בקשת מחילה רבתית: "וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל מִצְוֹת יְהוָֹה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁמוּ: וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת אֲשֶׁר חָטְאוּ עָלֶיהָ וְהִקְרִיבוּ הַקָּהָל פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְהֵבִיאוּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד" (ויקרא, ד’, יג’).

וכטוב ליבו של הטור הזה בדרך כלל, זה לשאול את השאלה שנכונה לנו היום. לא מה היה חטאם של בני ישראל במדבר אז- למשל חטא העגל שקל מאוד להכניס אותו לקטגוריה הזו. אלא השאלה שמעניינת ומרתקת ואפילו מפחידה, היא לשאול מה החטא הציבורי שלנו היום? מה אנחנו עושים היום לא נכון, שיכול להיחשב כחטא ציבורי כללי? כזה שאותו אנחנו צריכים לראות, להכיר בו, להסכים שהוא אשמה גדולה לנו ולילדינו- לבקש סליחה ולצאת לפעולה של תיקון.


אתה צריך להאמין בעצמך ולהאמין באנשים שסביבך, שאפשר לנצח את הרע. האמת- הוא שם בכדי שננצח אותו. רבים בוחרים שלא להתמודד עם הרוע שבהם, מהסיבה הפשוטה שהם רואים רק את הרוע של זולתם. וזהו החטא הקדמון, שנוגד את המהות העיקרית והציווי שהוא הכי חשוב והכי קשה ליישום: לאהוב את רעך כמוך. וכשאתה לא עסוק בלאהוב את רעך כמוך, אתה עסוק בלשנוא אותו


יש דוגמאות בהירות מההיסטוריה הלא רחוקה. אחרי מלחמת ששת הימים החברה הישראלית נפלה בחטא היוהרה. אף אחד לא ראה את זה פה. האויבים שלנו ראו את זה, והיכו אותנו במלחמת יום כיפורים שוק על ירך. ההיסטוריה- שזה אנחנו בדור הזה, דור אחד בלבד אחרי, כבר יודעים לשפוט את קברניטי העם ואת העם על גבהות הלב שלקינו בה, כשהמחיר לא בושש לבוא: מדינה שלמה עם אבדות חסרות מידה ועל סף כליה.

אבל מה החטא שלנו היום?! וודאי יש אפשרויות רבות, אבל אני מבקש לראות את ההיבט ההיסטורי ולא זה שמעבר לפינה. חטא תרבות השפע הוא אסון גדול, אבל הוא לוקה בכל החברה המערבית, שאנחנו חלק ממנה. חטא הטלפונים הסלולריים ועולם המסכים הוא כזה שאנחנו כבר משלמים עליו את המחיר, אבל כמו בכל טרגדיה יוונית, אתה רואה את האסון מממש ובא, אתה רואה את התהום, אבל אין ביכולתך לעצור את הדהירה. אפשר גם לדבר על חטא פירוק התא המשפחתי שהוא מכה גדולה, על חטא האלימות, על חוסר הכבוד ההדדי. על כל אלה ועוד, אנחנו צריכים להתכנס כאחד ולבקש סליחה,להקריב משהו, אם לא כבש או בקר, אז וויתור על משהו אחר. לעשות חישוב מסלול מחדש. אבל קודם צריך להגיע להבנה מהו החטא שעולה על כולם.

כי יותר מכל אלה, שהם חשובים וקריטיים וקולוסאליים, אני חושב שהחטא הגדול שלנו בימים האלה ובזמן הזה הוא חטא השכחה וצדקת הדרך. הדור הזה, כך נדמה, יודע הרבה פחות מהדור הקודם ועוד פחות מזה שלפניו וכך הלאה, את התשובות לשאלות כמו: מדוע אנחנו כאן ולא בברלין? מדוע אנחנו מתעקשים לשמור על הזהות שלנו? מדוע חשוב שנהיה אחרים? מדוע נבחרנו להיות אור לגויים? כמובן, וזה ההבדל הגדול בין יוהרה לשליחות, שנצטווינו להיות אור חברתי וחכם ומוסרי לגויים, מהמקום של החובה והאחריות ולא מהמקום של גבהות הלב.

ואם זה יקרה, יש להאמין בלב שלם, ואם בעקבות ההכרה תבוא המחילה ובעקבותיה יבוא התיקון, אז אלוהים יסלח. בעבודה טובה וקשה אפילו אנחנו נצליח לסלוח לעצמינו, פעולה שעם ישראל מאז ומתמיד לא כל כך ידע לעשות.

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור