נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > יאללה מכות
8 לינואר 2016
יאללה מכות
, 08/01/2016 - 09:42
אדם לא באמת צריך עשר מכות בכדי ללמוד משהו. אפשר להסתפק בפחות. אבל פרעה, שהיה עבד של האגו שלו עצמו, הלך שבי אחרי האג’נדה האלילית שלו עד הנוק-אאוט. פרעה לא רק התעלם מאלוהים, אלא התעלם מהמציאות
 עשר המכות
פרעה סרב להכיר באלוהים [צילום: אימג’בנק / thinkstock]
עופר צדקה תורה ריאליטי

מפתיע לגלות, שיציאת מצרים הייתה מטרה משנית בסיפור יציאת מצרים. המחשבה כאילו היציאה היא העיקר הובילה להגדיר את המהלך ההיסטורי כיציאת מצרים. אבל הייתה מטרה עיקרית אחרת וגדולה יותר. העם המצרי ובני ישראל היו כלי משחק במאבקי הכוחות בין אלוהים לבין פרעה, שהחשיב עצמו כאל לכל דבר- וכך גם בני עמו ראו בו. המטרה העיקרית בכל סאגת יציאת מצרים הייתה שפרעה יכיר באלוהי ישראל, שיכיר בכך שאין עוד אלוהים אחרים, שיבין שהוא לא אל- ואז גם בני ישראל יחזרו הביתה.

[הסנה הבוער - הנפש הסוערת].

"מה התכלית של זה הכאב", שואל שולי רנד בשירו המקסים, "אם לא לנענע לי את הלב". אלוהים מבין שבכדי לגרום לפרעה להבין שאלוהים הוא האלוהים, צריך לנענע לפרעה את הלב. איך עושים את זה עם אדם כמו פרעה? מקשיחים לו את הלב, אוטמים אותו, מכבידים עליו ואז שוברים אותו. אלוהים מודיע כבר בתחילת המהלך למשה שהעסק הולך להיות ארוך: "ואֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה: וְשָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וְהִכֵּיתִי אֶת מִצְרַיִם בְּכֹל נִפְלְאֹתָי אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּקִרְבּוֹ וְאַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם" (ג’, יט’). ובהמשך, לא במקרה חוזר ומדווח הסופר המקראי לאורך הסיפור: "וַיְחַזֵּק יְהוָֹה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ" וגם "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה".

כאמור, להוציא את בני ישראל הייתה מטרה חשובה, כמובן, אך הייתה משנית. היא הייתה תוצאה של המטרה הגדולה יותר - הכרה באלוהים העליון ושאין עוד מלבדו. שפרעה ובני עמו יכירו בכך. ואז מגיעות עשר המכות, מהקל לכבד, שגם כשנדמה שהנה הנה פרעה משתכנע ומשחרר את בני ישראל, אלוהים לא משתכנע שהוא הכיר באלוהים ומקשיח את עמדתו, עד להכנעה הסופית עם מכת בכורות.

וזה קורה בהדרגה, תוך כדי המכות. העם הסובל מכיר באלוהיותו של אלוהים יחסית מוקדם, במעגל שרחוק מפרעה: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הִתְפָּאֵר עָלַי לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ לְהַכְרִית הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ". סבלו של העם המצרי מגיע לאוזניו של פרעה המנותק דרך משה. ואז המעגל הקרוב יותר לפרעה מכיר באלוהים ומעדכן אותו: "וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל־פַּרְעֹה, אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא" (פרק ח’). עכשיו רק חסר שפרעה בכבודו ובעצמו יכיר בכך.

ההכרה באלוהים חשובה וגדולה יותר מיציאת מצרים, כי אסור שפרעה ישחרר את בני ישראל רק מתוך הקושי, אלא מתוך הבנה עמוקה שיש אלוהים- הוא אלוהי העברים - ושפרעה הוא לא אלוהים. ולאורך כל המכות ליבו הערל של פרעה מסרב להכיר באלוהים: "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְהוָֹה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְהֹוָה וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ" (ה’, ב’). ומשה ממשיך לומר לפרעה כפשוטו, שלא מדובר רק בשחרור בני ישראל, אלא גם ובעיקר: "כֹּה אָמַר יְהֹוָה בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהוָֹה" (ז’, יז’), "וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהֹוָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" (ח’, יח’).


להוציא את בני ישראל הייתה מטרה חשובה, כמובן, אך היא הייתה השנייה בחשיבותה. היא הייתה תוצר של המטרה הגדולה יותר- הכרה מלאה של פרעה באלוהים העליון ושאין עוד מלבדו


ואז האסימון נופל לפרעה, אחרי שחטף וחטף: "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם חָטָאתִי הַפָּעַם יְהוָֹה הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים" (ט’, כז’). גם אם הוא אומר את זה מהפה החוצה, לטובת רווחה זמנית מהמכות, בפרשת השבוע הבא הוא כבר יתרפס: "וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהוָֹה כְּדַבֶּרְכֶם: גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי" (יב’, לא’).

פרעה, אם ברצינות ואם בציניות, יבקש ממשה, שבקורבן שהם יעלו במדבר לאלוהים, שיברכו גם אותו. יש פה הכרה מלאה בעליונות של אלוהים. עכשיו, לכאורה, אפשר לממש את המטרה המשנית בהוצאת בני ישראל מצרים, ובני ישראל אכן יוצאים בחיפזון, לפני שמשהו ישתבש.

אבל העסק השתבש. כי פרעה הבין ומכיר באלוהים רק לזמן קצר. לא הייתה שם הפנמה, אבל תיכף תבינו שמדובר בחלק מהתכנית הגדולה. לא עוברים ימים רבים ופרעה משנס מותניו ורודף אחרי בני ישראל להחזיר אותם למצרים. הסוף ידוע, הוא וכל צבאו טובעים בים. המשימה הושלמה: בפעם הראשונה מת פרעה האלוהים - בעצם ההכרה באלוהי האמת. בפעם השנייה מת גם פרעה האדם. והנה, בני ישראל בצד השני של ים סוף. אכן, המשימה הושלמה.

פרעה הבין את זה בדרך הקשה. הוא הקריב את עמו לטובת האגו שלו. אלוהים ביקש להבהיר שהמהלך של יציאת מצרים יושלם רק אם פרעה ובתוך כך עמו, יבינו שיש אלוהים אחד. פרעה התעקש לקבל את המכות בזו אחר זו עד שהוכנע נפשית ופיזית - בסדר הזה.

קורה שניחתות על אדם מכות, אך הם בסך הכל תמרורים וסימנים, שתפקידים להשיב אותנו לדך הישר. הרמזים יכולים להופיע באמצעות בני אדם, מלאכים, בהארה פנימית. פרעה התעקש ללכת על כל הקופה וסירב להבין. פרעה לא רק התעלם מאלוהים, אלא התעלם מהמציאות.

המתנה שפרעה השאיר לנו חשובה מאין כמותה. כי כשמגיעות מכות, צריך לעצור ולבדוק את עצמך. לשאול, לא לשקר את הסובבים אותך ואת נפשך. ואם באה מכה קשה יותר, בהסתברות גבוהה שהיא בסך הכל עוד תמרור לפני מכה קשה עוד יותר. ואם אפשר להבין משהו אחרי שיעור אחד או שניים, למה להתעקש ולהבין אותו אחרי עשרה שיעורים?! אנחנו יכולים להחיל את זה עלינו כעם. נכון יותר וחשוב יותר להתחיל את זה בלבב פנימה- כל אחד על עצמו באופן אישי- שם חבוי התיקון.

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
’’לוחמים ללא גבולות’’ למען ניצולי השואה
בחוף הכרמל מעניקים תעודות הוקרה לשורדי ושורדות שואה
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור