
![]() |
משאת הנפש תחתונים במידה קטנה [צילומים:אימג’בנק/thinkstock] |
![]() |
לפני כמה עשורים, נשלחתי להדריך במחנות הקיץ של הסוכנות בקנדה. לאחר מכן, חודש בניו יורק ולבסוף – חודש קסום בלונדון. שהיתי שם במעין מעון סטודנטים, היינו בערך עשרה והיה מגניב לגמרי. היה שם בחור איטלקי, אנדראס, שבכל פעם בה ישבתי לאכול, הוא היה מפתיע אותי מאחור, טופח על בטני (שגדלה בלונדון ותודה חמה לקנטקי פרייד צ’יקן) וצועק בקול: מנג’ה, מנג’רה (לאכול, אוכל ועוד מילים שכולם נגזרו מהשורש א.כ.ל). אפילו לא כעסתי עליו. הוא היה משעשע וגם חתיך... היינו חבורה חביבה של צעירים מכל רחבי הגלוב. כפי שכבר רמזתי, בלונדון עליתי במשקל. הייתי הרחק מהבית, ארבעה חודשים, לרומניה כמוני, והרי ידוע שהרומנים נוהגים למלכד אל עצמם את ילדיהם, היה קשה ובודד בלי אמא, אבא ואח.
יום אחד, הגעתי ל M&S או בעברית: מארקס אנד ספנסר, רשת חנויות שהייתה אגדה בשנות השמונים בארצנו הקטנטונת. שם ראיתי תחתונים מהממים, לבנים עם סרטים ורודים, בדיוק ההיפך ממי שאני. קניתי שני זוגות למרות שלא עלו עלי בשיט.
בלב אמרתי לעצמי: פעם, הם יעלו עליך. עברו שנים, עברתי דירות, ושני זוגות התחתונים – איתי כמעין תפילה אילמת להיות פעם רזה. עליתי עוד במשקל והתחלתי למצב את עצמי בעולם, כאישה שמנה וחסרת סיכוי. אחרי 9 שנים, מאז רכשתי את שני החמודים הללו, אחרי דיאטה בה רזיתי 60 ק"ג – הם עלו. ועוד איך! אני זוכרת במעומעם פעם, שאפילו לא לחצו בה... השתמשתי בהם כמו שגברים משתמשים בתחתונים – עד שהם הופכים לאבק. וזהו. תם הפרק הזה בחיי.
לפני כמה שבועות, הגעתי שוב ללונדון. עם בתי. סיפרתי לה את הסיפור והחלטתי לנסוע שוב למארקס & ספנסר ולקנות תחתונים במידה שאני מתגעגעת אליה, כדי ששוב הנס ייקרה. אז אתם יודעים, אני כבר לא קטנה, קניתי סדרה של תחתונים מהוגנים, כיאות לאישה בגילי ובמעמדי כאם בישראל, אבל בכמה מידות מטה ממה שאני נאלצת לעטות על עצמי היום...
זאת הייתה חוויה כמעט רוחנית.
גם בחנות מדליקה - שאם חופרים קצת לעומק, מבינים שהמחירים הנמוכים קשורים לניצול עובדים מקמבודיה, ששמה Primark, קניתי 3 זוגות ג’ינסים. שניים במידה שלי כיום, אחד במידה קטנה יותר והבא בתור, זה כבר ג’ינס חגית טסה, שיש לי בארון, אך מחכה בסבלנות עד שאגיע אליו... מבחינתי, ההטווייה הזאת, מסמלת דרך שאני מכוונת את עצמי אליה.
השנה אני רוצה לפצח את משבר העלייה במשקל שלי ולחזור להיות אני, ומי שמכיר אותי יודע שזה לא ממש רזה, אבל גם לא מה שקורה היום.
לאחרונה, קורה לי משהו מעניין. אני הולכת ברמי לוי או בניצת הדובדבן ורואה מישהו שאני מכירה, ולא יוצרת איתו קשר, נכון יותר לומר, מנסה להתחמק באלגנטיות מהמפגש, פן ההוא או גרוע מזה, ההיא, ייראו אותי במצבי. יום אחד תפסתי את עצמי לשיחה. זו הייתה שיחה קשה ונוקבת על הגזענות אותה אני נוקטת כלפי עצמי. אז עליתי במשקל, מה זה אומר? שאני חלשה? ספרו לי משהו חדש אותו אני לא יודעת, שיש לי בעיה עם אוכל? כנ"ל... משעמם כבר. האם זה מבטל את כל מה שעשיתי או אעשה? אז קשה לי, נו מה לעשות, ניסיתי להשכיר את עצמי באופן זמני לאחר/ת, אך לא צלח בידי... אז מאז ששבתי מחו"ל, טרנד חדש. אני נושאת את עצמי בגאווה גם עם עודף המשקל בן השנה וחצי. אגב, מחקרים (שהמצאתי...) הראו ששנה וחצי למשבר, זה די והותר.
אז לימור החדשה: הולכת ברגל 6 פעמים בשבוע, 6 ק"מ בכל פעם, שומרת על האוכל והכי חשוב: לא מתחבאת מעצמה או מאחרים. ולא שאני משקרת לעצמי או לאחרים שטוב לי ככה ושלם, לא. הייתי שמחה לרזות ולהרגיש נוח בעור של עצמי, זה יגיע ועד אז – אני כאן, איך שאני!
ולקראת ראש השנה, במקום מתכונים והטפות מה לאכול ומה לא, כבר יצא מכל החורים, הלא כן? אני מעניקה לכם את הסיפור הזה כהשראה צנועה, להגשמת דברים עליהם אתם חולמים. להציב לעצמך משהו, שנראה בלתי אפשרי בתחילה, אבל עם הזמן, כמו שכבות של בצל, זה הופך ממשי ואמיתי, אין תחושה דומה לזה.
![]() |
צ`יקן טיקה - מתכון הודי שיכול לגוון גם את שולחן החג היהודי
משתתפים:
3 חזות עוף כפולים חצויים וחתוכים לקוביות בינוניות
2 כפות פפאיה טחונה דק במעבד מזון
1 כפית זנגביל טרי מגורד דק
2 שיני שום כתושות
1 כף תבלין גראם מסאלה
1 כף פפריקה מתוקה
1 כפית פפריקה חריפה
½ כפית מלח
מיץ מחצי לימון
אופן ההכנה:
מניחים בקערה את העוף החתוך, הפפאיה, הג`ינג`ר, השום, הגראם מסאלה, המלח והפפריקה ומערבבים. מוסיפים את מיץ הלימון ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה. מכסים את הקערה ומניחים במקרר לשעתיים.
מחממים התנור ל-180 מעלות, מרפדים תבנית תנור בנייר אפייה ומסדרים בה את נתחי העוף. מכניסים לתנור לצלייה של כ-20 דקות, עד שהנתחים מבושלים ומעט צרובים, אם יש צורך אפשר להפוך את הנתחים באמצע הצלייה.
ושלש המלצות ללונדון: נהג בשם רפי, שמסיע מ- ואל שדה תעופה, איש מיוחד במינו, מצחיק ושופע רצון טוב, מגיע בדיוק בשעה היעודה ונותן טיפים ממש שווים!! מלון מדהים: טלפון: 18662485388 + כתובת: 200 Westminster Bridge Road, London, United Kingdom מאחר ובעלי עשה את הבוקינג, היתה לי הפתעה נהדרת לפגוש את המלון הזה. דקה מהביג בן ומ - London eye (שהיא, אגב, חוויה מיותרת לגמרי..), אדיבים, נעימים, המלון מושקע, בריכה, קונסייג’ים מקסימים – שווה. ועוד המלצה על מסעדה: הכתובת המדויקת שלה היא: 83-89 Fieldgate Street E1 1JU |
שתהיה לכולנו שנה נהדרת!
ואני מזמינה אתכם, לקראת יום הכיפורים, להתחיל להוריד את מינון הקפה שאתם שותים ביום, על מנת להימנע מכאבי הראש הקשים של צום יום כיפור.
לימור עברון גילת
מנחת קבוצות תמיכה להרזיה
נטורופתית WANABEE
054-6476523


