נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > אלוהים אוהב גם כשהוא כועס: פרשת ’’האזינו’’
28 לספטמבר 2012
אלוהים אוהב גם כשהוא כועס: פרשת ’’האזינו’’
, 28/09/2012 - 07:12
שירת "האזינו" מחדדת את הפער בין אלוהים האוהב לבין העם המאכזב. ולמרות כפיות הטובה ההיסטורית וההיסטרית, התיקון מתחבא לו איפשהו. אלוהים אוהב את עמו. אלוהים, מסתבר, אהב ויאהב את עמו, למרות שהעם לא באמת ראוי לאהבה הזאת. כשכך הם פני הדברים, כשיש צד אחד שאוהב ללא תנאי, והצד הנאהב משיב בכפיות טובה סדרתית - היסטורית, ניתן להסיק בסוג של ביטחון, שמדובר באהבת אמת חד - צדדית.
עופר צדקה
אלוהים לא מסתיר את אהבתו או את רצונו להיות נאהב [צילום: אימג’בנק/thinkstock]

אלוהים אוהב את עמו. אלוהים, מסתבר, אהב ויאהב את עמו, למרות שהעם לא באמת ראוי לאהבה הזאת. כשכך הם פני הדברים, כשיש צד אחד שאוהב ללא תנאי, והצד הנאהב משיב בכפיות טובה סדרתית -
עופר צדקה
היסטורית, ניתן להסיק בסוג של ביטחון, שמדובר באהבת אמת חד - צדדית. אלוהים מצווה "ואהבת את ה’ אלוהיך" בשמע ישראל, כשהוא יודע שזו משימה לא פשוטה.

באופן לוגי הכי פשוט, ללא ניתוח כירורגי מסובך ומעמיק, כשאפשר להסתפק במבט חטוף ושטחי, מערכת היחסים בין אלוהים לבין בני ישראל, אז בימי האבות, ומותר להאמין שעד היום, התנהלה כך: בצד אחד ניצב לו אלוהים שנותן, מציל, נלחם, מסייע, מעניק, מאכיל, תומך, אוהב, מנחה, מוציא, מחנך, מנחיל, מלמד, מושיע ועוד ועוד. בצד השני שרוע לו עם כפוי טובה ששוכח, לא מעריך, לא מבין הרבה, לא יודע מה לעשות עם הטוב שנופל בחלקו, חוטא, מפר בריתות, זונה, לא ממהר לעשות משפט צדק ועוד ועוד. בתווך, יש שם אהבה בלתי מתפשרת של הצד הנותן, אל מול רפיסות סיסטמתית שלא יודעת מה זאת אהבה.

ואלוהים לא מסתיר את אהבתו או את רצונו להיות נאהב. נהפוך הוא, הוא חוזר ומזכיר אותה, מתחייב לחזור ולהתמסר בעתות מצוקה, כשהוא מבקש מבני עמו רק את האלמנט הבסיסי: תהיו בני אדם. ובני ישראל לא ממש מצליחים להיות בני אדם - אז והיום. הם חוזרים ומאכזבים לאורך ההיסטוריה, אלוהים חוזר ומתגלה ומשקם - ומותר להאמין שהוא עושה זאת עד היום - למרות שזה נסתר ולא נגלה כמו בימי המקרא.

משה נפרד מעם ישראל בשירת "האזינו", שרק מחזקת ומוכיחה עד כמה אלוהים אוהב את עמו, וככל שהאהבה הזו מתעצמת, העם חוזר ומוכיח שהוא לא ראוי לה. משה לא חוסך במילים, שיצאו מאלוהים ומצאו את הנתיב לאוזני העם דרך פיו של משה. הדברים יוצאים מליבו המייחל והכמהה של אלוהים, לא של משה. שהרי השירה נוגעת בהיסטוריה שלא נגמרת עם מותו של משה, אלא ממשיכה להתגלגל בין העם - שהיסטוריות והיסטריות הם חלק מהדי.אן.איי שלו - לבין אלוהים הקלאסי, שיהיה שם תמיד להושיט יד.

שירת "האזינו" בפרק ל"ב בספר דברים (הניחו עכשיו את העיתון, פתחו את השירה, קראו אותה וחיזרו), מלאה בדברי תוכחה מעליבים עד כדי משפילים את המאזינים."דור עיקש ופתלתל", "עם נבל ולא חכם", "וישמן ישורון ויבעט, שמנת עבית כשית", "בתועבות יכעיסהו", "ותשכח את מחוללך", "אסתירה פני מהם", "דור תהפוכות המה, בנים לא אמון בם", "כי אש קדחה באפי", "גוי אובד עצות המה, ואין בהם תבונה", ועוד ועוד.


את השירה הזאת נואם משה בוואדי, מקווה שכולם שומעים, מצווה על האבות ללמד את הילדים את השירה (אגב, אבי לימד אותנו על-פה את השירה המדהימה הזו והיא נצורה בי עד היום). העם, ניתן לתאר, מביט זה בזה ושואל את עצמו האם סופו קרב. האם מותו של משה מסמן את קצה ההיסטוריה של עם ישראל. לא מבין מה פשרה של השירה, שנראית כמו הספד לאומי. בראש מורכן הם נפרדים ממשה ומרגישים שהם צריכים להיפרד זה מזה. משה הבטיח שירה שתישא אותם לדורות קדימה, והנה הם חוטפים אפילוג טראגי.

אבל אז, תוקע משה בחצוצרת ההרגעה ומבטיח בשם אלוהים: "ועל עבדיו יתנחם, כי יראה כי אזלת יד". למרות כל מה שעשיתם, למרות כל מה שתעשו, אלוהים לא מתייאש, שר להם משה. המעגליות הזאת חזקה מכם. בכל פעם שתרגישו טוב, אתם תתפתו לעשות רע. בכל פעם שתשבו תחת התאנה, תמהרו לקום ממנה ולבעוט בה. זו דרככם, עם לא פשוט. זו דרכו הפתלתלה של האדם, כנראה, באשר הוא אדם.

ואלוהים אוהב וימשיך לאהוב אתכם, בתוך התקווה הלא סמויה, שיום אחד התיקון יעשה. אלוהים אוהב את האתגר שבגידול עם ישראל. הוא יכול היה לאמץ לו עם אחר, פחות מתוסבך ופחות כפוי טובה. אבל אהבה היא אהבה, והכמיהה שאהבת האמת שלך תלמד לאהוב בחזרה תמיד תהיה שם. ואם זאת אהבת אמת, היא גם לא תיפגע לעולם, גם אם זה לא יקרה.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
’’לוחמים ללא גבולות’’ למען ניצולי השואה
בחוף הכרמל מעניקים תעודות הוקרה לשורדי ושורדות שואה
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור