נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > קלפטון לא מסתדר עם אוהלים וזבובים
13 ליולי 2012
קלפטון לא מסתדר עם אוהלים וזבובים
ניקי פפו, 13/07/2012 - 22:42
סתם סיפור על מחיר, הסיפור שלי, וגם של בני שמתגייס בעוד שבועיים. עוד מעט הוא יתגייס. ברור לו, שהוא הולך לקרבי כמו רוב חבריו, כמו אביו, כנראה כמו בניו. יעשה כל מה שמוטל עליו במשך שלוש שנים, לא מעבר לכך. ישמור על גבעות, מחסומים, ישובים של בית אחד, ירוץ, יבריק סירים, יצבע אקליפטוסים, ינקה וינקה. בלילות יסחוב עשרות קילוגרמים ואלונקות, יירה אלפי כדורים, לא טייס, סיירת או שייטת, סתם חייל
קלפטון לא מסתדר עם אוהלים וזבובים
 הוא נגן בס מוכשר. במשך הצבא, הוא ישכח לגמרי את הנגינה שלו, ספק אם יחזור לזה. עכשיו הוא מנגן בשתי להקות, לקראת הגיוס, הלהקות מתפרקות

ניקי פפועוד מעט הוא יתגייס. ברור לו, שהוא הולך לקרבי כמו רוב חבריו, כמו אביו, כנראה כמו בניו. יעשה כל מה שמוטל עליו במשך שלוש שנים, לא מעבר לכך. ישמור על גבעות, מחסומים, ישובים של בית אחד, ירוץ, יבריק סירים, יצבע אקליפטוסים, ינקה וינקה. בלילות יסחוב עשרות קילוגרמים ואלונקות, יירה אלפי כדורים, לא טייס, סיירת או שייטת, סתם חייל.

הוא נגן בס מוכשר. במשך הצבא, הוא ישכח לגמרי את הנגינה שלו, ספק אם יחזור לזה. עכשיו הוא מנגן בשתי להקות, לקראת הגיוס, הלהקות מתפרקות. לאחת אפילו עוד לא הספיקו לקרוא בשם, למרות שהיא קיימת מעל שנה. הוא אוהב רוק ישן וטוב, השירים שאביו גדל עליהם וקצת צפונה. מעכשיו יהיו לו שלוש שנים של הרבה מזרחי, במקרה הטוב עוד שיר שלכת ופרידה של מירי מסיקה. קלפטון לא מסתדר עם אוהלים וזבובים.

בשנה האחרונה הוא עובד בפיצוציה נחשבת בחיפה, ומרוויח כסף טוב. כעצמאי כלכלית כמעט לגמרי, נסע פעמיים לחו"ל, ועוד הספיק לחסוך. הוא נהנה וגאה בעבודה, במיוחד במשמרות הלילה בהם הוא נשאר לבד והכל על כתפיו. החברים שחוזרים מהבילויים עוצרים להעביר איתו קצת זמן בעבודה. אתמול הייתה המשמרת האחרונה שלו בעבודה שכל כך אהב, מעכשיו הוא תלוי לגמרי בהוריו.
 
הוא ירוויח 700 שקל בחודש שיספיקו קצת לצ’יטוס וקולה. כל היתר, בגדים, כביסה, ציודים למיניהם ייפול על הוריו. עד סוף הצבא הוא יהרוס עשרות זוגות גרביים, הוא יאבד או ישבור לפחות חמש פעמים את הטלפון הנייד שלו. שבעת החודשים הראשונים שלו יהיו בבסיס ליד אילת, מדי כמה שבועות, מישהו מהוריו ייסע למסע של אלף ק"מ כדי לבקר אותו. מאות שקלים של דלק יתנדפו להם בכבישי המדבר.

שנה זה המון זמן, זמן שלא נגמר לעולם. שלוש שנים זה זמן בלתי נתפס, תקופת חיים ממש. כמעט עשרים אחוז ממה שהוא חי עד עכשיו, וזה עוד בלי להתייחס לעובדה המוזרה שכל יום בצבא זה לפחות יומיים.

את המעט מאוד שלמד בבית ספר הוא ישכח לגמרי. מוחו יתנוון כמו שריר לא מופעל. אוצר המילים שלו יצטמצם לכמה מאות מילים, והרבה סלנג צבאי שלרוב ייאמר בנהמה. במשך שלוש שנים הוא לא יוציא מילה אחת באנגלית, ספרים הוא לא יקרא, בעיתונים הוא יגיע במקרה הטוב למדור הספורט. הוא לא יידע מה קורה בארץ ובטח לא בעולם. משטרים יפלו, רעידות אדמה, חלקיק חדש ימצא, או חיים באיזה כוכב. יכול להיות שסוף סוף סרט ישראלי יזכה באוסקר ואולי עמוס עוז בפרס נובל. תהיה גם פה מהפיכה חברתית, בחירות, עכשיו זה כבר לא יהיה חלק מעולמו. קמצוץ הנוירונים שעוד פעיל, יתועל לשאלות כמו מתי תהיה היציאה הבאה, ואיך להגיע בשלום לשק שינה בלילה.

וכשייצא הביתה סוף סוף פעם בשבועיים, הוא יישן רוב הזמן. חברה לא תהיה לו, צריכה להיות אהבה מטורפת כדי שמישהי תחכה לו פעם בשבועיים, וגם אז היא רק תקבל שק חבוט, והרי אהבות מטורפות כבר מזמן אין. שלוש שנים בלי אישה, אולי איזה מקרה אחד או שניים, ובניגוד למה שמספרים לו, אף אחת לא תתלהב מהקרביות שלו, מהסיפורים על הצבא. הן מעדיפות את אלה שמחוברים לחיים עצמם, מבלים, נמצאים לידן כשצריך, מבינים בסרטים, ספרים, מה לשתות. כשיצא לבלות הוא אפילו לא יקווה שמישהי תתאהב בו, הוא ייפגש עם קבוצת החיילים שיצאו באותה שבת, יחליף חוויות מהצבא, ויביט בקנאה בכל האחרים מסתובבים חבוקים עם בחורות יפות, צוחקים. שותים, מודע שאין לו שום סיכוי.

במהלך השירות הארוך מאוד, לפי כל הסימנים תהיה עוד מלחמה ( כי כבר הגיע הזמן). הוא מן הסתם ישתתף בה, במהלך עשרים השנים הבאות שישרת במילואים ישתתף בעוד אחת לפחות. אחרי מלחמה, החיים הם כבר לא מה שהיו פעם, כבר אין יותר חלומות תמימים על בחורות.

בשנת 2015 או קצת אחרי, אבל לא דקה לפני, יגיע רגע השחרור. עד אז אנשים יתחילו ויסיימו תארים. יהיו לפחות עוד שלוש גרסאות של אייפון, אולי יהיה כבר משהו אחר לגמרי, אקספון. שיכור מהחופש, מסונוור מהצבעים הלא מדבריים, הוא יתחיל לגשש. שנה - שנתיים של התאקלמות, טיול ארוך, המון התחלות ללא סיום. שערו יתארך, ויתקצר כמה פעמים. הוא יספיק להיות פריק ולחזור בו, הוא ינסה וינסה, יתאכזב המון. שכשינסה להתקבל לעבודה כלשהי, יתקל במבטי עגל, הוא לא יודע כלום חוץ מלתפעל נשקים, מסתבר שאף אחד לא חיכה לו, האחרים כבר במקומות אחרים לגמרי.

בשנתו ה- 23 או 24 הוא סוף סוף יחליט מה שהוא רוצה. קהה שכל, תשוש, ציני, לא מוכן לחיים האמיתיים, לא שבע מספיק אהבות, ללא שמץ של נאיביות בלי גרוש בכיס, גר אצל ההורים. משוואה ריבועית זה זיכרון עמום ורחוק, קוראים לזה באנגלית back to square one. לא?

ולא דיברנו בכלל על אי שוויון, סתם סיפור על מחיר, הסיפור שלי, וגם של בני שמתגייס בעוד שבועיים.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
’’לוחמים ללא גבולות’’ למען ניצולי השואה
בחוף הכרמל מעניקים תעודות הוקרה לשורדי ושורדות שואה
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור