נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > כמה טוב שבאתי הביתה
24 לדצמבר 2011
כמה טוב שבאתי הביתה
יואב איתיאל, 23/12/2011 - 19:35
טוב לנו עם הירוק סביב, טוב לנו עם האויר הצח. טוב עם ההיסטוריה הארץ ישראלית, עם האנשים השורשיים, עם השאיפה למצוינות. טוב לנו לראות אנשים מכל רחבי הארץ, מכל רחבי העולם, בבליל שפות, צועדים במדרחוב שלנו, מגלים את הפלא. מתאהבים. אלי חולמים שיום אחד יזכו גם הם ליהנות מהמושבה הקסומה גם ביומיום. אולי יבנו פה את ביתם, כמונו
כמה טוב שבאתי הביתה
מי ששאל אותי בעשר השנים האחרונות איך זה לחזור לארץ אחרי יותר מ-15 שנה בארה"ב, שמע באופן עקבי את התשובה, כי לא חזרנו ארצה, אלא עברנו להתגורר בזכרון יעקב [צילום: יואב איתיאל]

<a href=’inner.asp?page=28&search_str=<a href=’inner.asp?page=28&search_str=<a href=’inner.asp?page=28&search_str=<a href=’inner.asp?page=28&search_str=<a href=’inner.asp?page=28&search_str=יואב איתיאל’><font color=#772222><b>יואב איתיאל</b></font></a>’><font color=#772222><b><a href=’inner.asp?page=28&search_str=יואב איתיאל’><font color=#772222><b>יואב איתיאל</b></font></a></b></font></a>’><font color=#772222><b><a href=’inner.asp?page=28&search_str=<a href=’inner.asp?page=28&search_str=יואב איתיאל’><font color=#772222><b>יואב איתיאל</b></font></a>’><font color=#772222><b><a href=’inner.asp?page=28&search_str=יואב איתיאל’><font color=#772222><b>יואב איתיאל</b></font></a></b></font></a></b></font></a>’><font color=#772222><b><a href=’inner.asp?page=28&search_str=<a href=’inner.asp?page=28&search_str=<a href=’inner.asp?page=28&search_str=יואב איתיאל’><font color=#772222><b>יואב איתיאל</b></font></a>’><font color=#772222><b><a href=’inner.asp?page=28&search_str=יואב איתיאל’><font color=#772222><b>יואב איתיאל</b></font></a></b></font></a>’><font color=#772222><b><a href=’inner.asp?page=28&search_str=<a href=’inner.asp?page=28&search_str=יואב איתיאל’><font color=#772222><b>יואב איתיאל</b></font></a>’><font color=#772222><b><a href=’inner.asp?page=28&search_str=יואב איתיאל’><font color=#772222><b>יואב איתיאל</b></font></a></b></font></a></b></font></a></b></font></a>’><font color=#772222><b><a href=’inner.asp?page=28&search_str=<a href=’inner.asp?page=28&search_str=<a href=’inner.asp?page=28&search_str=<a href=’inner.asp?page=28&search_str=יואב איתיאל’><font color=#772222><b>יואב איתיאל</b></font></a>’><font color=#772222><b><a href=’inner.asp?page=28&search_str=יואב איתיאל’><font color=#772222><b>יואב איתיאל</b></font></a></b></font></a>’><font color=#772222><b><a href=’inner.asp?page=28&search_str=<a href=’inner.asp?page=28&search_str=יואב איתיאל’><font color=#772222><b>יואב איתיאל</b></font></a>’><font color=#772222><b><a href=’inner.asp?page=28&search_str=יואב איתיאל’><font color=#772222><b>יואב איתיאל</b></font></a></b></font></a></b></font></a>’><font color=#772222><b><a href=’inner.asp?page=28&search_str=<a href=’inner.asp?page=28&search_str=<a href=’inner.asp?page=28&search_str=יואב איתיאל’><font color=#772222><b>יואב איתיאל</b></font></a>’><font color=#772222><b><a href=’inner.asp?page=28&search_str=יואב איתיאל’><font color=#772222><b>יואב איתיאל</b></font></a></b></font></a>’><font color=#772222><b><a href=’inner.asp?page=28&search_str=<a href=’inner.asp?page=28&search_str=יואב איתיאל’><font color=#772222><b>יואב איתיאל</b></font></a>’><font color=#772222><b><a href=’inner.asp?page=28&search_str=יואב איתיאל’><font color=#772222><b>יואב איתיאל</b></font></a></b></font></a></b></font></a></b></font></a></b></font></a>מתישהו לפני 10 שנים, אחרי נפילת התאומים, החליטה משפחת איתיאל לעשות מעשה של טירוף. מאז, נשאלנו כבר אינסוף פעמים מדוע עזבנו את סיר הבשר באמריקה ושבנו למזרח התיכון.
130 לזכרון יעקב


אם יש עת לחשבון נפש, הרי שהתקופה הזו, בין חנוכה לכריסטמס היא המתאימה לכך ביותר. בפרבר בו התגוררנו סמוך לפילדלפיה, אורות החג מרצדים עכשיו בערבים ובלילות. באויר הרחוב נישא ניחוח בולי עץ, המתנפצים באח המבוער. את סופי השבוע מבלים בקניות קדחתניות, השכנים לובשים סודרים קצת מגוחכים בירוק אדום לבן, פה מארחים מסיבה לעובדים, שם מתארחים באיזה אירוע שעורך ספק כלשהו, החברים לעבודה מתחילים לצאת לחופשות. הלקוחות, אף הם מתחילים להעלם לענייני החג. הנה, בסופ"ש זה הוא מגיע, ואח"כ השבוע העצל שבינו לבין ראש השנה האזרחי, "גשר" לאמריקאים רבים. אם אתה בכל זאת מגיע לעבודה, זה הזמן לנקות את השולחן במשרד מכל הג’אנק שהצטבר עליו ולעשות חושבים.

כאן, אצלנו, יש עוד סיבה להרהורים. זכרון יעקב שלי פתחה השבוע בחגיגות ה-130 להיווסדה, שנה בדיוק לפני שזה באמת קורה, בנר שני של חנוכה, תשע"ג. במקום השמח הזה, אף פעם לא מוקדם מדי לחגוג.

מי ששאל אותי בעשר השנים האחרונות איך זה לחזור לארץ אחרי יותר מ-15 שנה בארה"ב, שמע באופן עקבי את התשובה, כי לא חזרנו ארצה, אלא עברנו להתגורר בזכרון יעקב. דוקא זכרון יעקב, המושבה הזו ששמרה איכשהו על צביון ארצישראלי אותנטי, מנותקת-מהסובב אותה במדינת ישראל. כך, על כתף הכרמל הדרומית, היא משקיפה בהתנשאות היסטורית על מישור החוף ההולך ומצטופף, על בקעת הנדיב המתקנאת בה ולעבר מטרופולין חיפה, שמשירותיו היא נהנית כשהיא נזקקת לו, אך נהנית עוד יותר לצפות מרחוק בו ובערפיחו.

גם הנוף האנושי כאן מנותק לא מעט מהמציאות הישראלית הלא-כל-כך מזהירה. לא חסרי בית, לא מהגרי עבודה סודנים בפינות רחוב חשוכות, אפילו לשכת התעסוקה במושבה נסגרה מחוסר מעש, עת התברר שהמובטלים הפוקדים אותה באים בכלל מישובים שמחוצה לה.
 
לא פקקי תנועה של קילומטרים, לא קסמים ולא קטיושות, לפחות לא בין המלחמות. דפיו של היומן המשטרתי בתחנה המקומית אינם נותרים ריקים, אבל הפשע עדיין לא תפס חזקה בחלקת אלוהים הקטנה שלנו. הדיווחים הם בדרך כלל על עבריינות של מי שמזנב בישוב, שבמהלך שניים-שלושה עשורים הפך לאקסקלוסיבי. כאן, באופן כללי מאד, הצרות הן בדרך כלל "צרות של עשירים", או בינינו, "אכלו לי-שתו לי".

זכרון יעקב מתחדשת בלי הרף. עוד לא חלף עשור מאז הגענו, וכבר אנחנו יכולים להביט אחורה בנוסטלגיה, בשנים הראשונות כאן. נראה לי שעם כל הפרויקטים שבדרך, נתגעגע להיום בעוד עשר שנים. תחי הנוסטלגיה, אבל מי מוכן לוותר על הכבישים המהירים שסובבים היום את המושבה, שפעם היתה נידחת, מי חושב שלא צריך כאן בית ספר תיכון איכותי, מי מוותר על נוחות ומחירי הקניונים ורשתות השיווק, מי לא ימתין בקוצר רוח לפתיחתם של מרכז האמנויות, של פארק זכרון יעקב, של מרכז תעסוקה ומסחר, של תחנת רכבת, של פרויקט מגורים לזוגות צעירים ובית דיור מוגן לגיל הזהב.

טוב לנו כאן, למרות שנולדנו על רכס אחר, צפוני יותר של הכרמל. כך חשבנו שיהיה לנו כשעשינו את ההחלטה המטורפת לפני עשר שנים. טוב לגדל כאן ילדים. טוב לחזור לשקט כאן, אחרי זחילה ברחובות תל אביב או בדרך איילון. טוב לנו עם הירוק סביב, טוב לנו עם האויר הצח. טוב עם ההיסטוריה הארץ ישראלית, עם האנשים השורשיים, עם השאיפה למצוינות. טוב לנו לראות אנשים מכל רחבי הארץ, מכל רחבי העולם, בבליל שפות, צועדים במדרחוב שלנו, מגלים את הפלא. מתאהבים. חולמים שיום אחד יזכו אולי ליהנות מזכרון יעקב הקסומה גם ביומיום. אולי יבנו פה את ביתם, כמונו.

טוב לנו בבית. כמה טוב שבאתי הביתה.

יום הולת שמח לך זכרון יעקב,

סופשבוע רגוע לכם,

יואב איתיאל
המו"ל
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור