נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > אוכל לא מתחנף
4 לנובמבר 2011
אוכל לא מתחנף
, 04/11/2011 - 19:25
באחד הלילות, מרטין לות’ר קינג, דפני ליף וג’יימי אוליבר, נזדמנו להם יחדיו לאחד מחלומותיי הטרופים. קמתי בבוקר כשיש לי חלום וחזון: אני רוצה שכל ילד וילדה במושבה זכרון יעקב, ישמע הרצאה על חשיבות האוכל הבריא ממני וכך קורה
אוכל לא מתחנף
היתה לי אג’נדה בסיסית אחת - לפני שכולנו עוברים לגליל, מגדלים שערות בבית השחי, מנביטים קטניות על בסיס יומי ולועסים טופו בטעמים, חשבתי שנכון יותר להתמקד בשלב ראשון בהורדת מפלס הג’אנק פוד

לימור עברון גילתהכל החל בשלהי החופש הגדול האחרון. באחד הלילות, מרטין לות’ר קינג, דפני ליף וג’יימי אוליבר, נזדמנו להם יחדיו לאחד מחלומותיי הטרופים.

קמתי בבוקר כשיש לי חלום וחזון: אני רוצה שכל ילד וילדה במושבה זכרון יעקב, ישמע הרצאה על חשיבות האוכל הבריא, ממני. מייל לראש המועצה עם הסבר מי אני ומה אני בדיוק רוצה לעשות, נענה בחיוב, משם למנהלת מחלקת חינוך, שהעבירה את התכנים למנהלות בתי הספר והשאר - היסטוריה.

זהו הצדק החברתי שלי, האוכל הבריא.

כשפגשתי שלוש חברות מימי בית הספר היסודי ועדכנתי אותן בחדשות, הן ניסו להוריד אותי מהמהלך. אחת הודיעה לי נחרצות שהיא לא הייתה נותנת לבנות שלה לשמוע את ההרצאה. אחת אחרת הזהירה אותי מפני מוקשים כגון אנורקסיה, הורים שלא חושבים כמוני ועוד מקרים שגרמו לי להזיע בכיסאי, למרות המיזוג הקריר.

והשלישית, שקצת בניתי עליה, מילאה פיה מים. לא פתחתי פה, כפי שאני נוהגת לעתים ושקעתי במחשבות. קודם כל, ליתר ביטחון, נפגעתי עד עמקי נשמתי, מהחברה שאמרה שלא הייתה נותנת לבנותיה לשמוע את ההרצאה. אחרי שנים של הנחיית קבוצות, עם ב.א. בפסיכולוגיה וחינוך, מ.א. בטיפול משפחתי, שאני אזיק?

השנייה שדיברה על הורים זועמים, גרמה לי לעצור שנייה ולחשוב. כן, יש סיכון כזה, אבל אני מוכנה לקחת אותו בחשבון. לרגע לא נתתי לקולות הללו למנוע ממני להעניק לגזרה הצעירה של הקהילה בה אני חיה, לשמוע את האמת ואולי אפילו את ההזדמנות לעשות שינוי.

היתה לי אג’נדה בסיסית אחת: לפני שכולנו עוברים לגליל, מגדלים שערות בבית השחי, מנביטים קטניות על בסיס יומיומי ולועסים טופו בטעמים, חשבתי שנכון יותר להתמקד בשלב ראשון בהורדת מפלס הג’אנק.

סחטתי באופן גורף הבטחה מכל שכבה ושכבה בה הרצאתי, ששבוע, כולם, (חוץ משניים שלושה בכל שכבה, שהתעקשו באופן קולני להמשיך ולשתות את הזבל המתוק, שותים רק מים. אם השמיים ייפלו, אזי יוכלו למהר ולתדלק עם שתייה מתוקה. במידה והשמיים אינם נופלים, אולי שווה לשקול ולאמץ את הנוהג הזה לתמיד.
המשפט עליו חזרתי כמה פעמים היה: מים, הם הנוזל היחיד שהגוף שלכם מכיר, אוהב וצריך.

לאחר מכן התפניתי ללכלך על הסוכר. לידיעתכם נזקי הסוכר הינם רחבי טווח. מלבד העובדה שסוכר משמין וגורם לחורים בשיניים, הוא גם פוגע במערכת החיסון. יש בו מנגנון ערמומי שגורם לנו לצרוך עוד ועוד ממנו, גם כשבטננו מתפקעת מרוב אוכל. נכון שגם לאחר ארוחה מפוצצת, תמיד יימצא מקום לקינוח אחד או יותר? כמובן שללא מתוק כלל, אי אפשר. סיכמנו על ממתק יומי אחד, לא גדול, שכדאי שיוצמד לארוחה כלשהי.

לאחר מכן, דנו בביטוי אותו יצרתי תוך כדי המפגשים שלי עם הילדים: ’אוכל מתחנף’ - אוכל שזדון ותחכום היו מעורבים ביצירתו, לעשותו מפתה וממכר, על חשבון השמנת המנשנש, כשרק הגדלת רווחי היצרן, עומדת לנגד עיניו. נתתי גם בלי בושה, דוגמאות, לכך, במיוחד כאלה שהם על בסיס בוטנים. אנשים רבים אינם יודעים כי בוטנים הוא אחד האלרגנים המפוארים שיש בנמצא.

תינוקות שאוכלים חטיפים כאלה, כי זה פשוט נוח, נמס בפה ונותן סוג של שקט, לעתים יפתחו אטופיק דרמטיטיס, אותן פריחות עוריות, שיעולים ועוד שלל תופעות אלרגיות. לחטיפים הללו, הוסיפו לאחרונה תוספות מסוגים שונים, על מנת שלא לפספס חלילה שום פלח שוק. מעדני חלב משתדרגים להם ברמות דמיוניות והופכים מול עיני המשתאות למסיבת יום הולדת צבעונית ושטנית, שמהותה, הבריאות והמשקל שלכם. העיקר שתיקנו עוד ועוד ואנחנו נמשיך להיות חברה/משפחה מהאלפיון שמעל לעליון.

פיתחנו יחד את חוש הבלשות - לאתר סוכר במוצרים, לחפש צבעי מאכל, שומן טראנס שמקומו ממש לא בגופנו (נמצא במרגרינה ובכל מה שעושים ממנה), וחומרים משמרים. דיברנו על כך שהמזון כפי שהוא מופיע בטבע, מלבד הפירות והירקות, אינו מופיע בשלל צבעי הקשת, אלא בצבעי אדמה, חול ודומיהם. הטבע גם לא יוצא מתוך אריזות פלסטיק צבעוניות.

ממש נזהרתי מלומר לעולם אל תאכלו כי: א. זה לא ריאלי. ב. לא רציתי סתם לאיים ולהפחיד אבל כן ביקשתי לצמצם עד כמה שניתן את הרשימה שפורטה מעלה: שומן טראנס או כפי שהוא קרוי במכבסת המילים שומן מוקשה, צבעי מאכל, מזון מעובד וחומרים משמרים.

באחת ההרצאות, ילד חמוד וקונדסי אחד מכיתה ב’, זז באי נוחות בכיסאו. שאלתי אותו מה קורה. "את מלחיצה", הוא אמר בטרוניה. שאלתי למה, "הכל לא בריא, זה מלחיץ", הוא חזר. עצרתי. ניסיתי למצוא דימוי מעולם התוכן של בנים, שימחיש את העניין. "אתה מכיר את מדד ההאצה במכוניות מ- 0 עד – 100"?, כמובן שהוא הכיר. הסברתי לו שאני לא מצפה שביום אחד הוא יעשה שינוי מ- 0 ל - 100. ורק אם יצמצם שתייה מתוקה, יאכל ממתק אחד יומי קטן וקצת יותר פירות וירקות, וכבר הגוף יודה לו. סיפרתי לו כי אני נמצאת בתהליך הזה כבר כמעט חמש שנים ורק בחודשים האחרונים הילדים שלי שומעים אותי ושלעשות שינוי, זה דבר לא קל. שאלתי אם הוא יותר רגוע, והוא אמר שכן.

נגענו קצת באוכל המלא ולמה כדאי להעדיף אותו על פני הלבן והריק - ירקות ופירות הם חברים ממש טובים; רצוי להגיע לחמישה צבעים שונים - אדום, כתום, ירוק, לבן וסגול, כי כל צבע נותן בריאות מסוג שונה. כי הפעילות הגופנית, תורמת לזרימת דם טובה, לביטחון עצמי ולשמירה על משקל גוף תקין. אכילה מול טלויזייה או מחשב גורמת לצריכה כמעט כפולה של מזון, ממה שנחוץ לגוף שלנו, ובנוסף, אם לא נכבד את המזון - לא נכבד את עצמנו ואת מי שטרח והכין אותו.

והדבר החשוב מכל - שלחתי את הילדים להיות שגרירי האוכל הבריא בבית. זאת לא חכמה להגיע הביתה, לספר על איזו אישה משונה, שאמרה שצריך לאכול בריא ושמעכשיו אמא או אבא, צריכים להירתם לנושא. אמרתי לילדים שהם גדולים מספיק כדי לשטוף ירקות, להכין סלט (להיזהר לא להיחתך ורק אם ההורים מרשים), להכין לעצמם כריך לבית הספר ובכלל לנסות ולעזור בבית.

בכל מקרה, אם ההורים חושבים אחרת, הם המחליטים ואם הילדים בוחרים לשכנע, אזי בנועם ובסבלנות. ילד רציני ומעט מודאג, אמר לי בתום הרצאה אחת, שנראה לו שההורים שלו צריכים לשמוע את ההרצאה הזאת.
נכון להיום, כל בית ספר "החיטה" שמע את ההרצאה, למעט שכבת ח’, כך גם בית ספר "ניל"י".
אני נהנית הנאה מרובה מהמפגש עם הילדים החכמים, התוססים והמעניינים שלנו. הם עירניים, לא מהססים לשאול שאלות ובמקרים רבים, רמת המודעות בבית מאד גבוהה בנושא.

סיכום ביניים מהשבוע האחרון: קיבלתי פידבקים מצוינים מכמה אימהות שפגשתי, ושידעו לומר שאכן הייתה הרצאה כזאת. אמא לילד בכיתה א’, כתבה לי מייל שבנה בן השש, ביקש לטעום לחם מלא והכין סלט ירקות לעצמו ולאחותו.

ב"בשרים" פגשתי אמא שסיפרה לי כי בנה ביקש בשעה ארבע אחר הצהרים, תפוח במקום השקיות המרשרשות, וזה לא קרה מעולם. פגשתי במסדרון נער בכיתה ח’, ששמע את ההרצאה עם בקבוק מים. "שו"?, שאלתי אותו, "אמרת רק מים, לא"? "ומה שתית עד עכשיו", שאלתי, "מיץ תפוזים". חברו שהיה לידו, אישר זאת. "ואיך אתה מרגיש", הקשיתי, הוא הסתכל כה וכה, שלא יאכל פדיחה ואז אמר שלוש מילים, שכמעט גרמו לי ליפול על צווארו. "אני יותר שמח". "אתה סתם עובד עלי, נכון? כי אתה יודע שאת זה בדיוק אני רוצה לשמוע". "לא, נשבע לך, אני יותר שמח".

מתכונים קלים ובריאים לילדים
מתכונים בריאים לילדים


צ’יפס בתנור-  חמישית הקלוריות מצ’יפס מטוגן ולא פחות טעים

חומרים:

6 תפוחי אדמה גדולים
2 כפיות שמן זית
מעט מלח לתיבול

הכנה:

חותכים את תפוחי האדמה לקוביות קטנות , אפשר באמצעות חותכן ירקות. פורשים על ניר אפיה משומן קלות, מוסיפים את שמן הזית ועוטפים בו את רב הקוביות, מכניסים לתנור ואופים כ- 45 דקות בחום של 180 מעלות או עד ששמשחים.


שניצל אפוי בתנור

חומרים:

3 חזות עוף שלמים, מושרים ללילה במים עם כף מלח
פירורי לחם
ביצה
מעט צ’ילי אדום (לא חובה)

הכנה:

מסננים את חזות העוף מהמים, טובלים בביצה לה הוספנו את הצ’ילי ומעט מלח, טבילה בפירורי לחם ולתנור, בחום של 180 מעלות ל – 40 דקות. אפשר גם לדלג על פירורי הלחם, ולעטוף את חזה העוף בצ’ילי ודבש, או חרדל ודבש.



לימור עברון גילת
מנחת קבוצות תמיכה להרזיה
קהילה תומכת הרזיה

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצדיעים ל- 2,932 חיילי וחיילות המילואים מהמושבה
הרוג ופצועים בתאונה בכניסה לזכרון-יעקב
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור