נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > יום הולדת בסימן ארבע
3 ליוני 2011
יום הולדת בסימן ארבע
מעוז מוסל, 03/06/2011 - 11:07
לפני מספר ימים חגגתי יום-הולדת. זה היה יום רביעי, הרביעי בחודש, וביום זה מלאו לי ארבעים וארבע. האם זהו צירוף מקרים או שיש בכך משהו מיסטי? יכול להיות שזה רמז לכך שאני מרובע. לפני מספר ימים חגגתי יום-הולדת. זה היה יום רביעי, הרביעי בחודש, וביום זה מלאו לי ארבעים וארבע. האם זהו צירוף מקרים או שיש בכך משהו מיסטי? - למרות גילי המתקדם, אני עדיין לא אבו-ארבע (ומכיוון שכבר חשפתי את גילי, אני יכול להרשות לעצמי להשתמש במושג ארכאי זה), כך שיכול להיות שזה רמז לכך שאני מרובע.
יום הולדת בסימן 4
אולי יותר מתמיד, ראיתי ביום הזה לא הרבה יותר מאשר "סתם" עוד יום.

מעוז מוסללפני מספר ימים חגגתי יום-הולדת. זה היה יום רביעי, הרביעי בחודש, וביום זה מלאו לי ארבעים וארבע. האם זהו צירוף מקרים או שיש בכך משהו מיסטי? - למרות גילי המתקדם, אני עדיין לא אבו-ארבע (ומכיוון שכבר חשפתי את גילי, אני יכול להרשות לעצמי להשתמש במושג ארכאי זה), כך שיכול להיות שזה רמז לכך שאני מרובע.

ואולי זה אומר שהגיע שעתי לרכוש לעצמי רכב ארבע-על-ארבע: מפלצת כסופה או שחורה, נישאה מעם, שצמיגיה רחבים ומנועה השמנמן זולל במהירות את קילוחי הדלק המוזרמים לקירבו. כך אוכל סופסוף גם אני לראות נחלים ופסגות מקרוב - דרך זגוגיות, לשעוט במהירות על חוף הים - מדלג בקלילות בין ארמון חול אחד למישנהו, או לפחות להתענג בחניה על מדרכות ברחבי היישוב.

בשנים האחרונות אני זוכה לקבל ביום ההולדת ברכות מגופים שונים במשק: חברות הביטוח, האשראי ואחרות, מחזיקות ברשימותיהן את תאריך לידתי לצרכים עיסקיים גרידא. אך משם מתגלגל הנתון למחלקת השיווק, וכך אני זוכה לברכה אוטומטית שנשלחת אלי מדי שנה - מכתב, אס-אם-אס, סרטון עם שיר שנשלח בדואר האלקטרוני - לכל חברה יש את הדרך שלה להגיד לי שהיא זוכרת את הארוע ומשתתפת בשמחתי.

עולה על כולם מפעל הפיס, שכבר למעלה מעשור שולח לי מדי שנה כרטיס גירוד כמתנה ליום הולדתי. לפני הרבה שנים הצטרפתי לתוכנית המנויים של מפעל הפיס, רק כדי להוכיח שאין סיכוי שאי פעם אזכה במיליון שקל, הפרס הגדול. זו היתה הדרך היחידה להוכיח את הטענה שלי, זו שבינתיים מתגלה כנכונה (ואגב, אם יש מישהו שחושב אחרת, ומוכן להתערב איתי - נניח על חצי הסכום - עשינו עסק). מאז, שותפים פקידי מפעל הפיס לחגי הפרטי. המעניין הוא, שבכל שנה, עוד לפני שחשפתי את ריבועי המזל בכרטיס התשורה, אני יודע להגיד שהכרטיס יהיה כרטיס זוכה, ויותר מכך - אני גם יודע להגיד בדיוק במה אזכה.

סכום הזכייה יהיה קטן, מינימאלי: לא פחות, אבל גם לעולם לא יותר. כזה שמן הסתם לא ישפיע על רווחיות המפעל, ואפילו לא יספיק לי לרכוש כרטיס דומה, חדש, שבו אתלה את תקוותי לזכיה גדולה יותר. אבל כדי לגרוף את כספי הזכיה, יהיה עלי להגיע לדוכן כלשהו, שם - אם ארצה להמיר את הכרטיס בשווי ערך הזכיה במזומן - אזכה למבט תמה מהמוכר. שכן מה יותר טבעי בשלב זה מאשר לוותר על הזכיה השולית, להוסיף כמה שקלים כדי להשלים את הסכום לגובה עלותו של כרטיס חדש, או אפילו להשקיע סכום כסף נוסף בחיפוש אחרי מזלי.

כנראה שלסוג חשיבה זה מצפים פרנסי מפעל הפיס: מכיוון שכרטיס המתנה מכיל זכיה זהה מדי שנה, ללא יוצא מן הכלל, ברור לי שאין למקריות יד בדבר. מנהלי המפעל הם הרי האחרונים שצריך ללמד אותם שיעור בסטטיסטיקה והסתברות, שהרי זהו מקור פרנסתם. מעניין אם עורכי-דין שעיסוקם באיתור פוטנציאל לתביעות ייצוגיות, יראו בהתנהלות מפעל הפיס וברוניו שעת כושר לתביעה שכזו. כך או כך, תרומתי הצנועה למאבק בשיטה נלוזה זו תהיה בכך ששנה אחר שנה אמנע מלעשות מה שמצופה ממני, ולא אתפתה ואחשוב שאלילת המזל רודפת אותי עד לתיבת הדואר שלי.

ככלל, אני לא מאלה שעושים עניין רב מימי-הולדת - לא מאלה של אחרים, אבל גם לא משלי. יש משהו קצת נחמד, לא יותר, לראות את ספרות היום והחודש (או האותיות, לאלו שדבקים בלוח השנה העברי), מסתדרות באותו סדר כמו ביום שבו, לפני זמן כלשהו, ראית אור יום לראשונה. בכל שלוש מאות שישים וארבעה הימים האחרים בשנה, ייתכן שתלך לישון וחיוך על שפתיך, בתחושה שהיום היה לך יום מוצלח במיוחד, באותה מידה שבה אירועים פחות מוצלחים, שהם נחלתו של כל אדם, יבחרו להתקיים דווקא ביום ההולדת שלך.

אבל כנראה שהילד מצוי בכל אחד מאיתנו, ועוד לפני שעמדנו על דעתנו, הרגילו אותנו שיש יום אחד בשנה שהוא "שלנו" - אז יבואו מוקירנו במיוחד בשבילנו (או לפחות יישלחו אימייל או אס-אם-אס), יפתיעו או ירגשו אותנו, ייתנו לנו תשומת לב ייחודית, ואולי אף ישמחו אותנו במתנה נאה. בקיצור - יום אחד בשנה שבו לכל אחד תהיה הזכות לתשומת לב רבה מסביבתו, גם אם לא היה זה היום שבו עבר את האודישנים ל"כוכב נולד", ואפילו אם לא הודח באותו יום מ"האח הגדול".

אישית, בעקבות יציאתו לאור בשנה האחרונה של הספר שכתבתי, זכיתי במהלך שנה זו למנות מכובדות של תשומת לב, די והותר בשביל שנה אחת, ואולי אף מעבר לכך. לכן, אולי יותר מתמיד, ראיתי ביום הזה לא הרבה יותר מאשר "סתם" עוד יום. אני שמח תמיד לברכות ולהתייחסות שמגיעות מבני משפחה וחברים ביום הזה, אבל באותה מידה אשמח לשיחה עם כל אחד מהם, בכל אחד מימות השנה האחרים. [ראה כאן: שלא במקרה יצא ספר]

אני יודע שיש משפחות בהן "הוא אפילו לא התקשר אלי להגיד לי מזל טוב", הוא רק בדרגת חומרה אחת נמוך מפשע נגד האנושות, ויש כאלה שלקראת תום יום ההולדת שלהם יעברו בראשם על רשימה דמיונית, ויבדקו לצד מי מחבריהם לא סומן וי באותו יום (ואצל אלה כנראה שתדירות אצויין ברשימה השחורה). ברור לי שמישנתם של ה"מקפידים" לגיטימית לא פחות מאשר מזו שלי ושל הדומים לי, שנוטים להפחית מחשיבות היום והטקסים המלווים לו.

יותר מכך - אולי אף תפיסת עולם זו מבטיחה שלפחות פעם בשנה, כל אחד יקבל תשומת לב ראויה. הבעיה היא בקונפליקט שיתעורר במפגש בין שניים שחולקים תפיסות עולם שונות. דמיינו את אכזבתו של אחד מה"קנאים", שטרח ופעל עבור חברו כשהגיע יום הולדתו, לפי כל טקסים המסורתיים של בני שבטו, ואילו כאשר הגיע יומו שלו, לא זכה מחברו "המורד" ולו למנחה בסיסית כפי שמחייבים הכללים.

קונפליקט, שכמותו מתעוררים בכל מפגש בין תרבויות שונות - בין מינים, עדות, דתות או עמים, או סתם בין אלה שמבקשים את השקט והשלווה בהגיעם לחוף או לשמורה, ובין אלה שללא חותם צמיגיהם ועשן מנועם, לא תנוח דעתם.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור