נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > "פרשת צו": אני פורים?!
18 למרץ 2011
"פרשת צו": אני פורים?!
, 18/03/2011 - 10:57
ניגוד לא צנוע זועק בין מגילת אסתר וחג פורים, שמצוין בארומה נוכרית זרה וטהורה, לבין אבני היסוד של התורה העברית, שבראש ובראשונה מבקשות מאיתנו לא להיות בגילופין ולא לשים מסכה. התורה והתרבות העברית לא אוהבות את האדם בגילופין. בשום מקום בתורה אין ציווי או מסר עקיף שקורא למאמינים לדפוק את הראש לשוכרה
אני פורים?!
פורים מייצג את הנוכרי המתהולל וקל הדעת. אין איסור על שתיית אלכוהול, אבל אין במקורות גם שום ציווי כזה. התורה העברית אינה אוהבת את האדם בגילופין. שתו מים, אומר אלוהים. כך אני רוצה אתכם, צלולים כמו מים

עופר צדקהפרשת "צו"

התורה והתרבות העברית לא אוהבות את האדם בגילופין. בשום מקום בתורה אין ציווי או מסר עקיף שקורא למאמינים לדפוק את הראש לשוכרה. על משקל פורים- נהפוך הוא. בכל פעם שמסופר על שתייה אלכוהולית, מוסר ההשכל המיידי הוא לשמור על ראש ונפש צלולים.

נח השתכר אחרי המבול וחשף את ערוותו בפני בנו חם והכנענים משלמים על זה ביוקר עד היום. לוט נפל בטיפה המרה ובנותיו שכבו איתו כשהוא אפילו לא ידע בשכבן ובקומן. כשבני ישראל יצרו את עגל הזהב, הם שתו תוך כדי הוללות איומה, שכללה גילויי עריות. על אהרון הכהן ובניו לדורות, נאסר לשתות "יין ושכר" בבואם אל הקודש. בקיצור, אומר אלוהים, שתו מים, זה הרבה יותר בריא וכך אני רוצה אתכם- צלולים כמו מים.

אז איך זה שבפורים אנחנו מתבקשים לשתות עד חוסר הבחנה- עד לא ידע. ובכן, אין בקשה או קריאה לשמירת מסורת פורים ואזכור הנס במגילת אסתר, דרך האלכוהול. כשהדורות שאחרי, גירדו בראש ותהו כיצד יש לחגוג את החג הזה, הם ניסו לחקות את השמחה היהודית, שכללה שתייה רבתי, בעקבות הינצלותם מהגורל המר שייעד להם המן. אין במגילה הנחיות מפורשות לפורים. אין הוראות הפעלה מפורשות כמו ביתר החגים- פסח, סוכות, כיפור וכדומה.

פוריםכי סיפור האגדה של פורים הוא יותר פרסי מאשר עברי. כל המוטיבים בסיפור מצביעים על גלותיות כמעט מוחלטת של מדרכי, אסתר ועמך ישראל.

הם התנהגו כפרסים, אכלו ושתו כפרסים, אימצו את אורחות החיים המקומיים, כשהתורה, המסורת ואלוהים, לא היו אפילו זיכרון רחוק. השם מרדכי הוא גלגול של אל פרסי, כמו אסתר, הלא היא האלה אישתר. המילה אלוהים כלל לא מוזכרת אפילו במרומז, לאורכה של המגילה.

גם מסורת ההתחפשות, מקורה בגלותיות, בלשון המעטה ולא בהתחברות לשורשים. הרי צווינו לא אחת: "אלוהי מסכה לא תעשה לך". ובכן, להלן עוגן נוסף שמחזק את הסברה שהמגילה היהודית, פרי תקופת הגלות הפרסית, לא הייתה כל כך יהודית.

לצד העידוד הנוכרי לשתות, בא הציווי המאוחר הגלותי להתחפש, כשעל שני אלה יש את ה"פור", שהוא בבסיסו של החג - הימור. והימור, כמו שכל שחקן שש-בש יודע, הוא לא מן המומלצים שבמסורת העברית. בקיצור, עם ישראל הוא יותר אורח במגילת אסתר מאשר מארח. היהודים בסיפור הם לא הגורם אלא התוצאה. הם הנגררים, הם הנשלטים והם המועלים בגורל- בניגוד לכל מה שהתורה מחנכת אותנו.

אחת התגובות האחרונות למדור זה, הטיחה בי שמרנות יתר. ולא היא. אני לא רוצה להשבית שמחות, כי גם אני ביליתי את אמש במסיבת פורים רועשת וגלותית. אבל חשוב לא להתבלבל וחובה להזכיר, שסיפור מגילת אסתר הוא לא סיפור מקודש. בשום אופן הוא לא היה כזה במקור.

את הקדושה העמיסו על החג, מאוחר יותר. פורים לא מייצג את עם ישראל הרציני, הסובל, הלומד, החותר לאמת, התר אחרי האושר, המצפה לימי משיח. זה מדהים, אבל הקישור היהודי היחיד, העקיף במגילה הוא התענית שאסתר ביקשה שיצומו עליה. פורים מייצג את הנוכרי המתהולל וקל הדעת. אנחנו נדרשים להיות כבדי דעת ושם למצוא את הגאולה ואת האושר. אין איסור על שתיית אלכוהול, אבל אין במקורות גם שום ציווי כזה.

פורים הוא חג זר. אפשר ליהנות ממנו, אפשר לחגוג אותו, אבל אין לקדשו. כל הסיפור התחיל מזה שאחשוורוש חטף קריזה על ושתי, שבסך הכל לא רצתה לבוא איתו למסיבה והמרתה את פיו. יועציו של המלך, שחששו לכבוד הגבר במשפחה, כשהם פחדו שהנשים שלהם בבית יתחילו לזלזל במעמדם שלהם בבית, ייעצו לו להעיף אותה ולמצוא בתולה אחרת.

מרדכי בעצם נותן את אחייניתו, שלא ידעה איש, לטובת קשרים בממלכה. את זה לא הייתם עושים אז. לא הייתם עושים את זה גם היום. מסירת האחיינית שלך למלך, זו פעולה שהיא לא עברית בעליל. היא פעולה נוכרית, שהתורה אוסרת אותה.

תשתו משהו. בעדינות. חג שמח.


זמן כניסת השבת: 17:19
זמן יציאת השבת: 18:27

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור