נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > סוף העולם שמאלה
25 לפברואר 2011
סוף העולם שמאלה
הילה אור, 25/02/2011 - 09:38
ישנה עוצמה, ביכולת של בני האדם, לשמר מערכות יחסים. אנחנו מכירים כמעט בכל יום, עוד בן אדם חדש, אבל עם חברי ילדות זה אחרת - זה ביטחון שאין דומה לו. הזמן: לפנות ערב. מצב הרוח: סביר. המטרה (שמסבירה את מצב הרוח): להגיע אל סוף העולם שמאלה. התוכנית הגיעה בעקבות הודעה שקיבלתי: "טוב בנות, ביום חמישי, אתן מוזמנות אלי דרומה לחנוכת בית - תגיעו עם שמיכות, כריות ומזרונים!" כן, זה הגיע. הגיל בו חברות, חברים ומכרים מכל עבר, נבלעים אל תוך המערבולת של מעגל הנישואין.
תשיעיית קאצ’קס
אנחנו אותה ’תשיעיית קאצ’קס’ שהיינו מאז ומתמיד..

הילה אורהזמן:
לפנות ערב. מצב הרוח: סביר. המטרה (שמסבירה את מצב הרוח): להגיע אל סוף העולם שמאלה. התוכנית הגיעה בעקבות הודעה שקיבלתי: "טוב בנות, ביום חמישי, אתן מוזמנות אלי דרומה לחנוכת בית - תגיעו עם שמיכות, כריות ומזרונים!" כן, זה הגיע. הגיל בו חברות, חברים ומכרים מכל עבר, נבלעים אל תוך המערבולת של מעגל הנישואין.

אותה חברה שלי החליטה לאחרונה, לא רק להתמסד, אלא לקחת את כל העניין ולעבור אתו לדרום הארץ. אי לכך, העמסנו שני בגאז’ים בשמיכות, כריות, מזרונים, כמובן שהרבה יותר מדי בגדים, ועם כמות אסטרונומית של יין וקאווה, יצאנו לדרך. לא פחות משבע בנות (ועוד חסרה לנו אחת), שעטנו דרומה אל להבים.
ואני שואלת, מה לא עושים בשביל חברות?

הסיטואציה: אני נוסעת אל הדרום הרחוק, אל ארץ הגמלים והחול, חזרה לאזור שמזכיר לי שינה באוהלים, עקרבותים וטרמפים שהייתי תופסת כשהייתי חותכת מהבסיס, כל זה בשביל להעביר לילה שלם של ב נ ו ת.
כבר יכולתי לראות את הכול מראש: כל חצי שעה בממוצע, יתמלא פח המיחזור בעוד בקבוק יין ריק, שיגביר את כמות הוידויים הסקסיסטיים ובעיקר את כמות השטויות. בופה של ארוחת ערב חלבית יעמוד על שולחן האוכל בסלון ומישהי תציין שהיא עכשיו בדיאטה.

אני שאעצור בדרך בצומת בית קמה, וארד על ארוחה של מקדונלדס (תודו שמשהו בריקנות של כביש 6 פשוט עושה ת’בן אדם רעב), לא אוכל להתחמק אח"כ מצלחת מלאה בפסטה וגבינות, כשזאתי תנדנד לי "נו קחי לך משהו, זה ממש טעים, את חייבת לנסות גם את זה, ואולי גם את זה?!" ושלא נדבר על איך יראה הבוקר, כשכל אחת תזדקק ל’מנת חדר המקלחת’ שלה כדי להתאפס.

ועכשיו, כשסיימתי עם מסכת הסטלבט, גם על עצמי, על מי אני עובדת. בסופו של דבר, הערב הזה, שאומנם הכיל את הדברים שציינתי קודם, היה חוויה שבתוכה אנשים שאני אוהבת אהבה חסרת גבולות.

בעיניי ישנה עוצמה, ביכולת של בני האדם, לשמר מערכות יחסים. זה דבר שלא הרבה אנשים מצליחים לעשות כשהם מתבגרים ולדעתי זה חבל. המפגשים האלו, שפעם היו מתקיימים כל יום, (ונכון להיום אנחנו מצליחות לקיים לעיתים רחוקות יותר), תמיד מזכירים לי שאחת המתנות היותר מדהימות שניחנתי בהן, היא אותו פורום ישן וטוב. אנחנו מכירים כמעט בכל יום עוד בן אדם חדש, עוד מישהו שנכנס לנו לתוך החיים ונותן לנו משהו להמשך, אבל עם חברי ילדות זה אחרת. זה ביטחון שאין דומה לו.

אם פעם עברה בראשי המחשבה שאנשים מסוימים מקיימים קשרים הדוקים מתוקף המצב הנתון, הגיל, השכנות ושאר הסיבות שהופכות את העניין למובן מאליו, אז אצלנו עד היום, למרות שאנחנו כבר ממש קרובות להיות עם חצי רגל בקבר (25), למרות שחלק מהבנות כבר נשואות, או חיו למשך תקופה בחו"ל ולמרות שכל אחת כבר תפסה כיוון משלה בחיים (וברור ששום דבר כבר אינו מובן מאליו), אנחנו אותה ’תשיעיית קאצ’קס’ שהיינו מאז ומתמיד.

שרועות תחת כירבוליות על ספות העור שבסלון, דאגנו במשך כל הערב והלילה לחסל חצי מיקב יתיר, לעשות שימוש (לטובה כמובן), בעוד כמה גורמים, לצרף בנוהל עוד חברה טובה - הגיטרה, ולהעביר עוד לילה טיפוסי, הפעם, אי שם ’בקיסריה של הדרום’. אז הייתה חוויה ונקווה שנזכה לעוד הרבה כאלו.

אבל אם להיות כנה, הדרך היחידה להחזיר אותי לדרום בתקופה הקרובה, יהיה רק אם גלעד כהנא יתקשר וישיר לי: "ילדה, רוצה לבוא איתי לסיני?"

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור