נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > חזרה לשיגרה
9 ליוני 2007
חזרה לשיגרה
מיקה טל-חן, 09/06/2007 -
לכבוד הקיץ לקחתי חופש מרוב עיסוקי ובין השאר גם מהכתיבה של הטור. (אבל התגעגעתי, אני מודה) אומנם החום הכבד ייבש לי חלקים נכבדים מהמוח אבל משהו קטן ומצ’וקמק נשאר. ולכן אני רוצה היום לתהות על השטות הנקראת ה"הראשון בספטמבר".
אני לא יודעת למה אבל רק השנה, אחריי שעברתי אותו שוב כתלמידה בפעם העשירית, התחלתי לשים לב כמה היום הזה מטופש ומלא שטויות שרבים מאיתנו חוזרים ועושים שנה אחריי שנה (מי מעיז לנטוש את המסורת המפוארת?).
 
היום הזה מתחיל דווקא כמה ימים קודם כשהמורים מחליטים לשבות (או לפחות הם מאיימים לשבות) וגורמים לכמה אימהות מותשות דפיקות לב מואצות (מורים לא יפה!). ואז מגיע התאריך המיוחל עצמו ובין השעה 6:30 לשעה 7:30 מצלצלים ברחבי הארץ אלפי שעונים מעוררים עם מנגינות שונות ומשונות וכך אנשים מתחילים לקפץ החוצה ממיטותיהם (במעיין אושר לא מוסבר, ברוב המקרים).
אחריי שכולם קמו והתארגנו להם מכינים ההורים סנדוויצ’ים עם חביתות. בתחילת השנה, ההורים משקיעים (הם מקווים שאולי תזונה נכונה תגרום לילד הגאונצ’יק שלהם למשש את הפוטנציאל). אבל ילדים יקרים, אל תתנו לזה לגרום לכם להאמין שהשנה הם באמת ישקיעו! חכו לאמצע השנה שבה יחזור השוקולד ללחם.
לאחר שכולם אכלו מגיע שלב הצילומים. מאז שהייתם בגן רבקה (אי שם באמצע הניינטיז) ועד היום מתעקשים ההורים לצלם אתכם באותה צורה עם הילקוטים על הגב ומחובקים עם האחים שלכם. די נורא, לא? אבל זה מה שנחמד בתמונות: הן מנציחות אלפית שנייה בלבד וברגע שאבא מפסיק לתקתק עם המצלמה אתם מתחילים לריב עם האחים הקטנים שלכם שבתגובה זורקים את התיקים החדשים (עם דורה) על הרצפה ומתחילים לדמוע קלות.
ואחריי ככלות הכול והתמונה, יוצאים מהבית ומגיעים לביה"ס (לא לפניי שאמא מחבקת כל-כך חזק עד שאתם נהיים כחולים).
בכל שנה שאני מגיעה לביה"ס בראשון בספטמבר אני תוהה למה אף אחד לא סיפר על התחרות של "מי תלבש הכי פחות בד". אומנם חם אבל עדיין, לקחת חתיכת בד באורך סנטימטר וחצי וברוחב דומה ולקרוא לזה מכנסיים? גוועלד. וחוץ מזה, איך לבנות האלה אף פעם לא קר במזגן? מישהו צריך לחקור את זה פעם...
וכמה מילים על טקס פתיחת שנת הלימודים.
כל שנה מנסים לחדש עוד ועוד עד שלבסוף התוצאה הסופית דיי מגוחכת. בד"כ מישהו יקריא איזה שיר שלא לו ובטח שלא לתלמידים אין מושג מה הקשר בין מילה אחת לזו שבאה אחריה, תמיד תהיה איזו מורה שתכתוב ברכה בחרוזים שמרוב חרוז תפוז / שלא קשור אשור / לכלום שום / אף תלמיד מתמיד / או מורה שלו השיר מעט חורה / לא יבין חלבין / מה היא ניסתה כיסתה / להגיד. אבל הברכה הכי מעיקה תהיה זו שלא נגמרת (שמשום מה תמיד מוקראת בדיוק ברגע שהשמש מתחילה לצאת מבין העננים ולחמם את כולם)
יש גם את "המשחק" המאוד לא כיפי שמשחקים אותו בשיעור חינוך הנקרא "מה עשיתי בחופש הגדול". להבא שיהיה לכם במלאי דבר אחד טוב שקרה החופש: הוא התחיל. דבר רע שקרה בחופש: הוא נגמר.
 
שנת לימודים מוצלחת לכולם!!!
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור