נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > מיני ישראל
11 לפברואר 2011
מיני ישראל
, 11/02/2011 - 10:22
תשמחו לגלות שמשה נדרש אפילו לסוגיית המיני, כשהוא מסמן את גבולות המותר והאסור בלבוש. רבותיי, אני שונא שמלות מיני. גבירותיי, אני לא ממש מבין למה אתן עושות את זה לעצמכן. ילדות יקרות באשר אתן, אנא מכן, התלבשנה צנוע. אימהות ואבות, בבקשה, הפעילו שיקול דעת של הורה אחראי ובוגר ועשו את השופינג הבא יחד עם בנותיכן. להזכירכם, הורים יקרים וחשובים, המחיר לא תמיד הולך ביחס ישר לגודל הבד ולפעמים זה אפילו הפוך- כמו כל התרבות שלנו- ככל שיש פחות טקסטיל, כך הבגד יקר יותר.
מיני ישראל
אישה שלובשת מיני לא מייצגת את החופש- נהפוך הוא- היא אסירה של החצאית הפיצפונית והיא בעצם קורבן אופנה המתעלמת מהנוחות. כשהיא נאלצת למשוך אותה למטה, כשהיא משכלת את רגליה כל הזמן בישיבה, כשהיא מניחה את התיק על הירכיים וכשאת כל זה היא צריכה לעשות כדרך אגב ומבלי שישימו לב. התורה מבקשת את המינימאלי והוא לא להסתובב בלבוש מינימלי.

עופר צדקהפרשת תצוה

רבותיי, אני שונא שמלות מיני. גבירותיי, אני לא ממש מבין למה אתן עושות את זה לעצמכן. ילדות יקרות באשר אתן, אנא מכן, התלבשנה צנוע. אימהות ואבות, בבקשה, הפעילו שיקול דעת של הורה אחראי ובוגר ועשו את השופינג הבא יחד עם בנותיכן. להזכירכם, הורים יקרים וחשובים, המחיר לא תמיד הולך ביחס ישר לגודל הבד ולפעמים זה אפילו הפוך- כמו כל התרבות שלנו- ככל שיש פחות טקסטיל, כך הבגד יקר יותר. 

גילוי נאות- אשתי, אהובתי מעולם לא לבשה שמלת מיני. גילוי עוד יותר נאות- שלוש בנותיי לא זכו לעטות עליהן את החצאית המינימלית. גילוי נאות אחרון ודי (שגם אשתי תקרא אותו יחד אתכם פה לראשונה), גם כשהייתי נער ואף מתבגר פוחז ורודף שמלות, תמיד העדפתי אותן ארוכות. שמלות מיני גרמו לי למבוכה רבה. הן עדיין גורמות לי לחוסר נוחות. הן לפעמים אפילו מעליבות את הלובשת והצופה בה. הן עדיין לא עושות לי את זה. להיפך.

נער הייתי ובגרתי, לובן היכה בשערי ועדיין אני לא מבין מדוע ילדה, נערה או אישה בוחרות להסתובב בעולם הזה על גבול החושפנות, תוך כדי מאבק אינסופי שלהן, להושיט שתי ידיים עסוקות ממילא ולמשוך את החצאית הקצרה כלפי מטה. והרי היא קצרה ומה שיימשך למטה יחשוף למלעלה. היריעה קצרה מלהושיע אבל המומנטום החברתי, מסתבר, חזק מהכל.

כי אחרי שנים שבהן קיצרו כלפי מעלה את אורך החצאית, כשכבר ממש לא היה עוד איפה לקצר וקוטן החצאית גבלה בהתערטלות שהייתה דורשת את אכיפת החוק הפלילי, המוח המערבי, שרובו ככולו מציצנות, החדיר לחיינו את אופנת הגיזרה הנמוכה. באופנה הזו התחילו לקצר את היריעה מהמותניים כלפי מטה. וכך, במקרה הטוב ראו לך את התחתונים. במקרה הפחות טוב, הפכת לשיפוצניק בפוטנציה, עם הסמל המסחרי המוכר של החריץ המציץ.

תתקשו להאמין, אבל גם לסוגיית המיני התורה נדרשה. כנראה שזו לא המצאה בת המאה ה- 20. רצינו להאמין שבמאה ה- 20 המצאנו את העולם הטכנולוגי, יצרנו את החיים הטובים, המצאנו את הגלגל. והנה, המאה ה- 20 ומשטרת האופנה שפשטה את הרגל, בסך הכל מיחזרה, כנראה, משהו שכבר היה פה קודם. והתורה, כמו שוודאי אתם מנחשים, אינה רואה בעין יפה את ההתערטלות, שהיא תוצר לבישת חצאית מיני.

בפרשת השבוע "תצוה" מופיעות הנחיות מדוייקות באשר לבניית המשכן, לצד תיאור לבושם לפרטי פרטים של בעלי המלאכה שם- מכף רגל ועד ראש. ובתוך כל אלה נמצאת ההנחיה לבני הכהן הבאים לשרת בקודש: "ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה, ממתניים ועד ירכיים יהיו" (שמות, כח’, מב’). החומר: בד. המטרה: לכסות את הערוה. ומהי הערוה: ממותניים ועד ירכיים. ברור כשמש. כלומר, על-פי התורה, הערווה והמבושים שלנו מתחילים בגובה המותניים ומסתיימים מתחת לירכיים, הווה אומר גובה הברך- צפונית לישבן ודרומית למפשעה.

מה כבר מבקש משה? הוא לא ביקש כיסוי גופני מלא, הוא לא דרש שמלות ארוכות שתכסינה את הקרסוליים, אין שם בקשה לכיסוי ראש או פאה, או רעלה על הפנים. גל גינוני הצניעות המופרזים דהיום הן פרשנויות מחמירות לכתוב. והכתוב מבקש את המינימלי. והמינימלי הוא לא להסתובב בלבוש מינימלי.

זאת ועוד, הכתוב אינו מבקש זאת בשפת הים. אלוהים מבקש את התלבושת האחידה והצנועה הזו בבית המקדש, בבית המשכן, במקום שבו צריך להתעסק בדברים אחרים מאשר בטופוגרפיה של גוף האדם. והדרישה הזו נדרשת מגבר, אז אפשר בעדינות להשליך אותה על אישה.

אישה שלובשת מיני לא מייצגת את החופש- נהפוך הוא- היא אסירה של החצאית הפיצפונית והיא בעצם קורבן של אופנה שמתעלמת מהנוחות- כשהיא נאלצת למשוך אותה למטה, כשהיא משכלת את רגליה כל הזמן בישיבה, כשהיא מניחה את התיק על הירכיים, וכשאת כל זה היא צריכה לעשות כדרך אגב ומבלי שישימו לב.

זה לא פוליטיקלי קורקט לומר שלבוש חושפני מעודד הטרדה מינית. וזה לא אופנתי לדרוש מהמורה לא להגיע במיני לכיתה. וזה לא פמיניסטי להגיד שנמאס כבר מהזילות של גופה של האישה. וזה כאילו ואולי ולכאורה פוגע בכבוד האדם וחירותו להגיד לו ולה מה ואיך ללבוש. אז יש לי שתי מילים לסכם את הנושא: "נו, באמת".


זמן כניסת השבת:16:51
זמן יציאת השבת: 18:00
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
’’לוחמים ללא גבולות’’ למען ניצולי השואה
בחוף הכרמל מעניקים תעודות הוקרה לשורדי ושורדות שואה
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור