נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > מה אתה עושה כשאתה קם בלילה?
30 לינואר 2007
מה אתה עושה כשאתה קם בלילה?
ערן בן זאב, 30/01/2007 -
כמה שעות אתם ישנים בלילה? חמש? שש? אהה, מה אתם אומרים?! אתם לא זקוקים ליותר מארבע?
לא, תגידו את האמת, כדי לתפקד ביום שלמחרת אתם לא דופקים איזה שבע שעות בלילה וקמים כמו חדשים?
רמי פור למשל, בחור שכל פרדס חנה מכירה אותו ישן בעשרים שנים האחרונות, משהו כמו שלוש שעות טובות בלילה כי יומו מתחיל בדיוק בשתיים וחצי בלילה, אז הוא מתעורר מסדר את העיתונים ומתחיל סיבוב החלוקה שלו בפרדס חנה וכרכור.
פעם, לפני איזה זמן הצטרפתי אליו לשבועיים תמימים של סיבובים ליליים שכאלה, ואם לא קורי השינה שסגרו את עיני בחזקה, לא הייתי מפסיק לצחוק מהסיפורים על כל אחד שזוכה לקבל את העיתון שלו באמצע הלילה או מקסימום השכם בבוקר. כי לכל אחד יש את ה"קיק" שלו, איך ומתי בדיוק הוא צריך את העיתון. יש כאלה המחכים בפתח הבית כדי לבדוק שהעיתון טרי ישר מהתנור, ויש כאלה שמעדיפים את העיתון על גג המכונית, ויש כאלה שלא יתפשרו אלא על הידית בדלת הכניסה, ואת כולם רמי מכיר בע"פ, ואת כולם הוא מרצה, כדי שאיש לא יפתח חס ושלום את יומו ללא הכותרות.
אם היה רמי בן אדם ככל האנשים, היה בוודאי מסיים את הסיבוב והולך לישון כמו גדול. בשעה שכולם רק מתחילים את יומם, אבל רמי שלנו מסיים את הסיבוב ואז מתחיל את יומו, כי אז מתחיל הזמן למצוות, וזה הדלק שמניע אנשים טובים.
אם לדוגמא, למישהו קרה אסון, לא עלינו, ובביתו יושבים שבעה, רמי "אורב" בהסתר ומחלק באותו שבוע למשפחה הכואבת את העיתונים כולם, מדי יום ביומו, כדי להמתיק במשהו את הגלולה המרה. ולא די בזאת, בזמן הצהריים מצטרף רמי לאנשים הטובים מעמותת "תנופה", ומביא לנזקקים ארוחות חמות ממחנה שמונים או ממרכבים, ומחפש עוד ועוד מצוות, כד למלא את יומו. לא על כל המצוות שש הוא לדבר ולספר, חלק מצנעתו שלו וחלק מצנעת הפרט, אבל תהיו בטוחים שאם נותרים עיתונים, ונותרים, הוא ידע לבטח למי לחלקם. לאלה שידם אינה משגת את המצרך ה"פעוט" הזה, לעיתים הוא מאריך את דרכו באמצע הסיבוב הלילי ומגיע לכל מיני "חורים", אך ורק כדי להעניק למישהו את הסוכרייה הפעוטה שלו, בכדי להתחיל לו את היום עם חיוך.
כך מפיל רמי את ה"פור" על אלה שגורלם מהם והלאה, ובהבזק קטנטן של בוקר גורם להם לחוש בזמן החשיכה, שהכי חשוך לפני עלות השחר. והשחר מגיע ומביא איתו בשורות של יום חדש. לשם כך לא צריך הרבה שעות שינה, צריך רק קצת ערנות.
 
 
 
גבריאל גרסיה מארקס - דברי פרידה
הסופר הדגול מארקס שיגר לפני מותו מכתב-פרידה לידידיו, ולי זה נגע כאילו הייתי אחד מבאי ביתו, הרשו לי לשתף אתכם באוצר הזה:
"אם לרגע אלוהים היה שוכח כי אני רק בובת סמרטוטים, והיה מעניק לי במתנה פרק חיים, הייתי מנצל זמן זה עד כמה שהייתי יכול יתכן שלא הייתי אומר כל מה שאני חושב, אבל בוודאות הייתי חושב על כל מה שאני אומר. 
הייתי מעריך את הדברים, לא לפי שווים, אלא לפי ערכם. 
הייתי ישן מעט, חולם יותר.
אני מבין שעל כל דקה שאנו עוצמים עיניים, אנו מפסידים שישים שניות של אור. הייתי מתהלך במקומות בהם האחרים נעצרו, הייתי מתעורר בזמן שהאחרים ישנים.  
אם אלוהים היה מעניק לי במתנה פרק חיים, הייתי מתלבש בפשטות, הייתי משתרע מול השמש, חשוף לא רק בגופי אלא גם בנשמתי. 
הייתי מוכיח לאנשים עד כמה הם טועים בחושבם שהם מפסיקים להתאהב בהזדקנותם מבלי לדעת שמזדקנים ברגע שמפסיקים להתאהב!  
לילד הייתי נותן כנפיים, אבל משאיר אותו ללמוד בכוחות עצמו לעוף. 
לזקנים הייתי מלמד שהמוות לא מגיע עם הזקנה אלא עם השכחה.  
כל-כך הרבה דברים למדתי מכם, האנשים… למדתי שכל העולם רוצה לחיות על פסגת ההר, מבלי לדעת שהאושר האמיתי טמון בעלייה במעלה ההר. 
למדתי שלאדם יש זכות להביט כלפי מטה בזולת רק כאשר הוא עומד לעזור לו להתרומם.  
כל-כך הרבה דברים הצלחתי ללמוד מכם, אבל באמת - הם לא יעזרו לי, משום שכשישימו אותי בתוך הארון, למרבה הצער כבר לא אהיה בחיים. 
אילו הייתי יודע שהיום תהיה הפעם האחרונה בה אראה אותך ישן, הייתי מחבק אותך בחוזקה ומתפלל לאלוהים שאוכל להיות שומר נפשך. 
אילו הייתי יודע שאלו הם רגעי האחרונים לראותך, הייתי אומר "אני אוהב אותך" מבלי להניח, בטיפשות, שזה כבר ידוע לך. 
תמיד קיים המחר והחיים נותנים לנו הזדמנות נוספת בכדי לעשות את הדברים היטב, אבל במקרה שאני טועה והיום הוא כל מה שנשאר לנו, הייתי רוצה להגיד לך עד כמה אני אוהב אותך, ושלעולם לא אשכחך.  
המחר לא מובטח לאף אחד, צעיר או זקן. היום יכולה להיות הפעם האחרונה שתראה את אהוביך. בגלל זה אל תחכה יותר, עשה היום, כי אם המחר לעולם לא יגיע, בודאי תתחרט על היום בו לא הקדשת זמן לחיוך, לחיבוק, לנשיקה והיית עסוק  מכדי להגשים להם בקשה אחרונה.   
שמור את אהוביך קרוב, תלחש באזנם עד כמה אתה זקוק להם, תאהב ותתייחס טוב אליהם, תקדיש זמן להגיד להם "אני מצטער", "תסלח לי", "בבקשה", "תודה", וכל אותן מילות האהבה שאתה מכיר. 
אף אחד לא יזכור אותך בשל מחשבותיך הנסתרות. בקש מאלוהים את הכוח והחוכמה לבטא אותם. תראה לחבריך ולאהוביך עד כמה הם חשובים לך." 
 
כמה פשוט, לא צריך להיות מארקס כדי לדעת כמה עומק יש במילים האלה.
ולוואי שנשכיל להבין זאת כבר כעת.
סוף שבוע נפלא. 
 
לידים:
 
יש כאלה המחכים בפתח הבית כדי לבדוק שהעיתון טרי ישר מהתנור, ויש כאלה שמעדיפים את העיתון על גג המכונית, ויש כאלה שלא יתפשרו אלא על הידית בדלת הכניסה, ואת כולם רמי מכיר בע"פ, ואת כולם הוא מרצה, כדי שאיש לא יפתח חס ושלום את יומו ללא הכותרות.
 
לא על כל המצוות שש הוא לדבר ולספר, חלק מצנעתו שלו וחלק מצנעת הפרט, אבל תהיו בטוחים שאם נותרים עיתונים, ונותרים, הוא ידע לבטח למי לחלקם.
 
אם אלוהים היה מעניק לי במתנה פרק חיים, הייתי מתלבש בפשטות, הייתי משתרע מול השמש, חשוף לא רק בגופי אלא גם בנשמתי. 
הייתי מוכיח לאנשים עד כמה הם טועים בחושבם שהם מפסיקים להתאהב בהזדקנותם מבלי לדעת שמזדקנים ברגע  שמפסיקים להתאהב!  
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור