נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > טוק בק
30 לינואר 2007
טוק בק
, 30/01/2007 -
זה רגע מאד חמקמק. הוא חולף כהרף עין אבל כשהוא מגיע הוא שם כדי להישאר. הרגע שבו אתה תופס שהילד שלך, אותו גמד קטן שנושא חצי מהמטען הגנטי שלך, דומה לך באופן מדהים. יותר מזה, שנים של התבוננות בך, בהתנהלות שלך, באופן שבו אתה מגיב לעולם, מציבים את הגמד הזה מולך כמו מראה מגדילה, כזאת ששופכת אור על הפגמים שלך, במיוחד על אלא שהיית רוצה להסתיר. זה קרה לי השבוע, יורשת העצר הפרטית שלי ניצחה אותי בנוק אאוט. אותי, שלא נרגעת בוויכוח אלא אם אני אומרת תמיד את המילה האחרונה היא הצליחה להשאיר "ספיצ’- לס". טוב, זה לא שהייתי ממש מופתעת, בכל זאת היא במשא ומתן מתמיד איתי מהרגע שהבאתי אותה מבית החולים והבנתי שאין דרך לשלוח אותה בחזרה. הנה התמליל, לא שיניתי מילה:
 
יורשת העצר: אמא זוזי, את מסתירה לי.
אמא: זוזי את. (טוב, לא דמות האם הכי בוגרת שתמצאו, אבל האמא הכי עייפה זה בטוח)
יורשת העצר: נו, אמא את מסתירה לי לראות את התוכנית החדשה. רחוב סוס סוס."
אמא: זה רחוב "סומסום", יו לא ידעתי ששוב מקרינים את התוכנית הזאת. את יודעת, כשאמא הייתה קטנה היא ראתה המון תוכניות של רחוב סומסום, זאת היתה התוכנית האהובה עלי, אני יכולה לדקלם לך קטעים שלמים.
יורשת העצר: אמא, זה תוכנית שלי. זה לקטנים. לא לכמוך.
אמא: מה זה? לא לכמוך? אני יכולה לתת לך שיעור מקיף ב"קיפי בן קיפוד" ו"באריק ובנץ". ואם היית קצת יותר גדולה הייתי מספרת לך כמה דברים על אריק ובנץ שהיו שופכים אור חדש לגמרי על מערכת היחסים הקינקית בין השניים האלה, אבל את רק בת ארבע אז נחסוך את זה ממך בשלב הזה.
יורשת העצר: אמא, כשהיית קטנה היה גם את התוכנית "בוב הבנאי?"
אמא: לא, לא היה "בוב הבנאי".
יורשת העצר: יופי, אז תראי עכשיו מקרינים את "בוב הבנאי", אז תזוזי.
 
 
השיחה הקצרה הזאת הבהירה לי היטב שכן, אני על סיפו של עידן חדש. יש לי טוקבקיסטית פרטית משלי והיא עובדת מולי "און ליין". כל-כך רציתי לומר לה את המשפט האלמותי של אבא שלי: "אל תעני לי כשאני מדבר אלייך". אבל אני יודעת שאצלי המשפט הזה רק הגביר את התשוקה ל"טוק בק". עוד יבואו זמנים שאני אשלוף את המשפט הזה, גם אם בעל כורחי, בינתיים אני אומרת אותו בלחש, בלי שאף אחד ישמע.
 
ארגז החול של הטלוויזיה
 
לחדי האבחנה שבין ההורים, אלא שממש מקדישים שתי דקות כדי להבין באמת מה הילדודס רואים כשהם בוהים מהופנטים בערוץ הופ, חיכתה הפתעה בחנוכה. התוכנית "רחוב סומסום" דגם 2006 עלתה לאוויר. נכון שבתחילת דרכי הייתי מאלה שגדלו על ברכיו של "קישקשתא" אבל "רחוב סומסום" על קיפי בן קיפוד, עשה לי את זה בתור ילדה, ביג טיים. ואני כמובן לא היחידה. יש עוד מבוגרים אחראיים שרק תאמרו להם "אריק ובנץ" או "מוישה אופניק" ועיניהם ינצנצו באור נגוהות. כשבוחנים לעומק את העניין הזה של תוכניות טלוויזיה נוסטלגיות שאנחנו גוררים מן הילדות, מתגלה מן אחוות לוחמים כזאת בין אנשים שחצו את גיל שלושים. בכל פעם שנזכרים בילדות, כל אחד שולף את תוכנית הטלוויזיה החביבה עליו ומיד חיוך דק של תמימות משתפך על פניו. האחווה רק מתחזקת ככל שעולים ברמות הגיל ומתחילים לנשוק לארבעים. בגיל הזה זיכרונות הטלוויזיה נצבעים ב"שחור לבן" עז. "אוי, את היית תינוקת כשהקרינו את "ריצ’רצ’", מה את בכלל יודעת?", יכולה נ’ חברתי לזרוק לי כשאנחנו נתקפות בפרץ נוסטלגי. האמת היא שאני זוכרת במעומעם את "ריצ’ רצ’" אבל אני יכולה להיבחן על תוכנית הקאלט "שכונת חיים". הייתי מעריצה מס’ אחת של האיש והכבאית  הלא הוא, אישוני הכבאי, כמובן. כמו בכל דבר שקשור בנוסטלגיה, לזיכרון יש תפקיד מרכזי והרבה פעמים מתעתע. אז מה באמת השתנה ברחוב סומסום דגם 2006 לעומת רחוב סומסום שחרות אצלי בזיכרון, משנות השמונים המוקדמות? מסתבר שהרבה מאד.  רחוב סומסום בגרסה למתקדמים עבר "פוטושופ" רציני, למעשה הכל השתנה מאז העונה הראשונה בשנת 1983 הרחוקה. גם אם תחפשו, לא תמצאו זכר לקיפי והמאורה שלו. במקום יונה עטרי המיתולוגית שנחלצה לעזרתו של "מוישה אופניק" בכל פעם שזה הסתבך, תופתעו לגלות את איבתיסאם שמגלמת השחקנית הערביה הינד איוב, או את אירינה בעלת חנות הקסמים וההפתעות שמגלמת השחקנית הישראלית עם המבטא הכי רוסי שיש, יבגניה דודינה. ולחיזוק מגיע גם ה"בוב מחבוב" בגילומו של השחקן יוסף (ג’ו )סוויד. אין מה לומר, מי שהגה את הפקת הרחוב החדש בוודאי הקדיש שעות לתרגום הקונפליקטים המרכזיים בחברה הישראלית לתוך חצי שעה שלתוכנית טלוויזיה לילדים. אז אל תתפלאו בבקשה אם אחרי צפייה  מאסיבית ב"בוב מחבוב" החבר’ה שלכם יבקשו שתזפזפו מיד ל"פופוליטיקה" להשלמת התמונה, אלא מה?          
 
בקטנה
 
עוד מילה לסיום לכל אלה שנתקפו געגועים עזים לעוגי, תנו קפיצה לאתר
 www.youtube.com ותגלו שם גולשים נוסטלגיים שהעלו על נס את פועלם של אריק ובנץ. שיטוט מהיר יגלה לכם קטעים זכורים לטוב כגון, אריק מתרחץ באמבט ושר לברווזון שלו, או לחילופין, קלאסיקות ישנות שמזמן הספקתם לשכוח. כמו למשל את הקטע שבו מוישה אופניק משתכר בסדר פסח אז אל תחמיצו ובאותה הזדמנות תרימו טלפון לאיזה חבר ותיק ששרד אתכם את בית הספר היסודי, הוא בטוח יעריך את המאמץ.
 
לתגובות: faina77@.walla.com
 
לידים:
 
הרגע שבו אתה תופס שהילד שלך, אותו גמד קטן שנושא חצי מהמטען הגנטי שלך, דומה לך באופן מדהים. יותר מזה, שנים של התבוננות בך, בהתנהלות שלך, באופן שבו אתה מגיב לעולם, מציבים את הגמד הזה מולך כמו מראה מגדילה, כזאת ששופכת אור על הפגמים שלך, במיוחד על אלא שהיית רוצה להסתיר.
 
אין מה לומר, מי שהגה את הפקת הרחוב החדש בוודאי הקדיש שעות לתרגום הקונפליקטים המרכזיים בחברה הישראלית לתוך חצי שעה שלתוכנית טלוויזיה לילדים. אז אל תתפלאו בבקשה אם אחרי צפייה מאסיבית ב"בוב מחבוב" החבר’ה שלכם יבקשו שתזפזפו מיד ל"פופוליטיקה" להשלמת התמונה, אלא מה?      
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור