נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > 29/1/07 ליאת, מלון האיגלו. אנטארקטיקה.
2 ליוני 2007
29/1/07 ליאת, מלון האיגלו. אנטארקטיקה.
, 02/06/2007 -
סמדר ושרית היקרות. קר כאן. הגעתי לאנטרקטיקה לפני שבוע. זה היה דיל של הרגע האחרון ולא הספקתי אפילו להיפרד כראוי מכן ומקוראיי היקרים. מכתבי הכעס והמרמור על היעדר הטור בשבוע שעבר הציפו את תיבת הדואר שלי שהלכה ותפחה והגיעה עד לכאן. אני חייבת להודות שהיו גם כמה מכתבי שמחה ואנחות רווחה על אי הופעתו של הטור שהיה, לעיתים, כל כך גס רוח ובלתי מתחשב.
בכל אופן, היו כמה מכתבים ממש נוגעים ללב. תמר אמרה שהיא לא נרדמת בלי הטור בימי שישי. היא אמרה שהוא כל כך נגע לליבה ושיקף את החוויות האישיות שלה שההזדהות העצומה הזו מעייפת אותה באופן קבוע והיא נרדמת מיד. יכול להיות שזה גם קשור לעובדה שיש לה שלושה ילדים. יואב ומיכל טענו שאין להם יותר על מה לדבר בסעודת השבת. הם היו דנים בנושאים השונים של הטור ובשבועות האחרונים, אחריי לבטים רבים, החליטו לאמץ את רעיון הפליק אבל אחד לשני... ואוי כמה טוב שזה עשה להם...  יוליה כתבה לי שמאז הכתבה על הכביסה היא בקצר עם מכונת הכביסה שלה ועברה לעשות ביד. ככה - להוכיח לה מי פה הבוס. ומאז, לדבריה, אין מאושרת ממנה. יובל גילה את חדוות הישיבה בשירותים ונפטר מעצירות כרונית וגילה גילתה מחדש את הסקס בדמות שוויצרי שחום (שוקולד). לעומתם היתה נחמה שסיפרה שהיא מאושרת למדיי בלעדי. והיה מכתב ארוך מאיגוד הקבלנים המאיימים לצבוע לי בוורוד פוקסיה את הסלון בתגובה על הטור שנגע לשיפוץ של ג’... הרבה אנשים כתבו ואני, כבר ממש קפאו לי הידיים פה מהקור הנוראי הזה עד שהצלחתי לקרוא את הכל.
כשאני חושבת על זה אני רואה כמה צמודה הייתה מערכת היחסים שלי עם המחשב ועם הדוא"ל של סמדר. כבר מעל חצי שנה שיש לנו קשר לא פשוט. כל שבוע אני באה אל המחשב בראש מורכן. אובדת עצות וחסרת אונים ומתיישבת למולו. מחכה. תוך שניות הידיים שלי מתחילות לעשות את העבודה והטור מתארגן על המסך כאילו אין מחר. כאילו הוא ג’יני כלוא בבקבוק רק מחכה שאני אפתח את הפקק. אני משחררת אותו ואז הוא מתייצב מולי וקורא תיגר. נו, נו... נראה אותך מפרסמת אותי... נראה אותך מעזה לספר לכולם ש... ואני? אני לא מעזה כלום. אני בסך הכל שולחת את זה לסמדר. היא כבר עושה את היתר.
כבר מעל חצי שנה שבכל יום חמישי, באורח פלא, מופיע הטור בעיתון, מחייך אליי מבין הדפים, מבסוט, כאילו התחבא מאחוריי הספה ועושה לי: "הפתעה!!!". ואני, פתי שכמותי, אכן מופתעת בכל שבוע מחדש. מחייכת אליו בחזרה וקוראת כאילו בפעם הראשונה את מה שכתבה לי ליאת. ליאת מהעיתון.
כבר מעל חצי שנה שאנשים שכמעט לא מכירים אותי ניגשים אליי במבט חם ומודים לי על כל מיני מילים ורעיונות וחוויות ורגשות, על חיוכים... 
בכל אופן, החלטתי לנוח. מגיע לי. ואני נהנית מכל רגע. מצאתי בית מלון שעשוי כולו קרח. מספיק חם כאן בכדי לנשום אבל לא הרבה יותר מזה. גיליתי שלא צריך הרבה יותר מזה. כפי שכבר ציינתי בעבר, אינני חסידה גדולה של פעילות גופנית ושלל השמיכות העוטפות אותי מאוד מתאים לי. ממש אין אפשרות לכתוב כאן. המחשב שלי בתהליכי קיפאון מתקדמים ונראה לי שאני מאפסנת אותו למשך השבועות הבאים.
האמת היא, שמצאתי לי איזה דוב קוטב רדום ואני מתכוונת להתכרבל לצידו ולנום את שנת החורף שלי בשלווה.
אנא מכן, אל תפריעו לי.
אני מאחלת לכן כל טוב ומקווה שקוראיי המופלאים יימצאו תחליפים מהוגנים במהלך שנת החורף שלי. שתהייה לכולם שבת שלום ולהתראות.
ליאת
 
ליאת,
 
תיזהרי שלא לקפוא, אנחנו כאן, שומרים לך מקום חם בלב.
כבר מתגעגעים,
להתראות
שרית, סמדר, אלי, ורד וכל מערכת "מגזין המושבות".
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור